|
|
| נשלח ב-7/1/2006 21:51 |
 |
| |
והרבנות תענה שחוששים ל'אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות' וכו' ואם אפשר לסדר גט זה תמיד עדיף מלהזדקק להיתרים מסובכים.
בדיעבד אם לא התגרשו כהלכה, הרבנים ישבו על המדוכה וינסו להתיר ולמעלה הובאה דוגמא אחת מתוך רבות מספור מאגרות משה
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2006 07:45 |
|
| |
chouteng
<"חוזר אני על השאלה המקורית, במדינה שביגמיה מותר כגון
בירדן, האם לריפורמים תהיה בעיה להשיא אשה לבעל הנשוי כברקרים של נישואים ריפורמיים בחו"ל, או בנישואין ריפורמיים בארץ?
ואילו אני שואל שאלה חדשה:
האם תהיה לרב אורטודוקסי בעיה שהיא, להשיא אשה לבעל הנשוי לחמש נשים, במקום שבו המוסלמים אינם מגבילים את מספר הנשים לארבעה, במדינות "ספרדיות", בהן לא היה נהוג חרם דרבנו גרשום, ולא היתה שם תקנת קהל בכל צורה שהיא שלא לשאת שתי נשים, ואף לא מנהג מחייב שהוא, אלא תנאי כתובה, שלא לשאת אשה שניה, אלא מרצונה, והיא רוצה?
לדעתי, הבעיה אינה להשיא את הבעל, אלא "חיתון" אשה שהתגרשה רק בגירושין אזרחיים, אף שמבחינת ההלכה היה דינה כנשואה ודאית או מסופקת, (לא אשה ה"צריכה גט" מבחינה פוליטית, כגון אשה שנישאה ב"נישואים ריפורמיים", בפני עדים פסולים, ואף שהרבנות אינה מכירה בהם כנשואים, היא מחייבת את בני הזוג בגט אם הם רוצים להתחתן שנית, "שיהיה".
chouteng
<"חוזר אני על השאלה המקורית, במדינה שביגמיה מותר כגון
בירדן, האם לריפורמים תהיה בעיה להשיא אשה לבעל הנשוי כברקרים של נישואים ריפורמיים בחו"ל, או בנישואין ריפורמיים בארץ?
ואילו אני שואל שאלה חדשה:
האם תהיה לרב אורטודוקסי בעיה שהיא, להשיא אשה לבעל הנשוי לחמש נשים, במקום שבו המוסלמים אינם מגבילים את מספר הנשים לארבעה, במדינות "ספרדיות", בהן לא היה נהוג חרם דרבנו גרשום, ולא היתה שם תקנת קהל בכל צורה שהיא שלא לשאת שתי נשים, ואף לא מנהג מחייב שהוא, אלא תנאי כתובה, שלא לשאת אשה שניה, אלא מרצונה, והיא רוצה?
לדעתי, הבעיה אינה להשיא את הבעל, אלא "חיתון" אשה שהתגרשה רק בגירושין אזרחיים, אף שמבחינת ההלכה היה דינה כנשואה ודאית או מסופקת, (לא אשה ה"צריכה גט" מבחינה פוליטית, כגון אשה שנישאה ב"נישואים ריפורמיים", בפני עדים פסולים, ואף שהרבנות אינה מכירה בהם כנשואים, היא מחייבת את בני הזוג בגט אם הם רוצים להתחתן שנית, "שיהיה".
והוא יהיה נושא אשכולי הבא.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2006 02:41 |
|
| |
Ymy
הרבנות שתענה שהם מחחיבים "גט לחומרא" מפני שהם חוששים ל'אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות', אינה חוששת שאלוקים יפגע ויחשוב שהם צוחקים על דיני תורתו, מפני שהוא המכיר אותם ואת שחיתותם, יבין, שבשטויות שלהם, הם בס"ה רוצים "לדפוק" בעזרת החוק החילוני, את מי שנישאו בנישואין ריפורמיים או אזרחיים.
הם לא יאשרו את נישואיהם, הם ימנעו מהם נישואין לאחרים עד שה"בעל", שמעולם לא היה בעל, יתן גט ל"אשתו", שמעולם לא היתה אשתו, אך לא ירשמו אותם כנשואים.
כי אין הן נשואים.
להמצאה גאונית זו, הם גם המציאו שם: "גט לחומרא":
גט מיוחד שהפטנט עליו רשום ע"י הרבנות, מיועד לאנשים שמעולם לא נישאו.
לא ידוע לי, באם ירשו למתגרשת לחומרא להתחתן עם כהן, או מפני שעד כדי כך, הם לא החמירו בחומרתם, או שיאסרוה, מטעם לא פלוג שלא לפתוח לגרושות אחרות, שהרי היא רשומה כגרושה?
<"ואם אפשר לסדר גט זה תמיד עדיף מלהזדקק להיתרים מסובכים">
ההיתרים מסובכים?! ההיתרים יותר פשוטים ממקצוע החשבון של כתה א'.
<"אם לא התגרשו כהלכה, הרבנים ישבו על המדוכה וינסו">
לא ידעתי שלאבר שיושבים עליו קוראים "מדוכה"?
לא ישבו ולא ינסו לשבת, מפני שכשהבעל בחו"ל והוא מסרב לתת גט, או כשיש חשש ממזרות, או כבית הדין מתיר את הנישואין אף ללא גט חומרא, ללא ישיבות וללא נסיונות, מפני שהם יודעים שהחומרות הן חומרות שטות על חשבון אחרים.
הסיבה לחיוב הגט אינה מפני ש'אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות', כפי שרצית לטעון:
מה הם עושים במכוני הבריאות? עושים מנין?
"המקדש על תנאי וחזר אחר כמה ימים וביטל התנאי אע"פ שבטלו בינו לבינה שלא בפני עדים בטל התנאי והרי היא מקודשת סתם. וכן אם היה התנאי מן האשה ובטלה אותו אחר כך בינה לבינו בטל התנאי, לפיכך המקדש על תנאי וכנס ז סתם או בעל סתם הרי זו צריכה גט אע"פ שלא נתקיים התנאי שמא ביטל התנאי כשבעל או כשכנס. וכן המקדש בפחות משוה פרוטה או במלוה וחזר ובעל סתם בפני עדים צריכה גט שעל בעילה זו סמך ולא על אותן הקידושין הפסולין, חזקה היא שאין אדם מישראל הכשרים עושה בעילתו בעילת זנות והרי בידו עתה לעשותה בעילת מצוה". (רמב"ם הלכות אישות פרק ז הלכה כג).
רק הכשר אים עושה בעילתו בעילת זנות, ואילו מ י שהוא כהן מחלל שבת ואוכל נבלות וטריפות בפרהסיה, שנשא גרושה שמעולם לא טבלה לנדתה, ויודע שאסור להם להתחתן לפי ההלכה, עושה ועושה ובהידור, ואפילו הוא יחויב בגט לחומרא.
היעלה על הדעת לטעון שמי,שאוכל נבלות וטרפות, מחלל שבת באשתו מעולם לא טבלה לנדתה, שהם איסורי לאו כרת וסקילה חושש מ"בעילת זנות", שהיא מקסימום איסור "לאו דאורייתא", ו"בטח" בעל אותה לשם קידושין.
מהיכן ה"בטח"? בטח לא מפני שכשהתעוררה אצלו הנקודה היהודית, הוא זכר שהוא היה רואה איך הסבא שלו, שהיה יהודי דתי, (סיבה פופולרית בין החוזרים והמחזירים בתשובה), מקדש את הסבתא שלו בביאה, כשהוא היה ילד קטן?
הסיבה ל"גט לחומרא" אינה הלכתית אלא היא מדינית טהורה:
לא רציתם להתחתן ברבנות, והתחתנתם בנישואין פרטיים, בין אם הן נישואין כשרים, או נישואי איסור של חייבי לאוין, שגם הם קידושין "תופסים", "ננקום בכם"!
מה נעשה לכם?
כשילכו להרשם במשרד הפנים כנשואים, יאמרו להם: תביאו אישור מהרבנות שהיא הסמכות היחידה להכיר בנישואים בין יהודים בארץ, ננקום בכם, ואף שאתם נשואים לא נכיר בנישואיכם, אלא נציע לכם "גירושין לחומרא".
וכשילכו לבג"ץ, ויטענו:
הרבנים האלה טוענים שאנחנו לא נשואים, אך הם גם רוצים שנתגרש?
הבג"ץ יענה להם:
הסמכות ה"חוקית" היחידה לדון בעניני המעמד האישי-נישואין וגירושין בין יהודים בארץ ישראל הוא הרבנות, אם הם אמרו שאתם צריכים גט, אז אתם צריכים גט.
טענתכם: אם אתם צריכים גט האין כאן ראיה שאתם נשואים, ומדוע לא נקבל אישור על הנישואים? אינה טענה, מפני שאף אם אתם נשואים לצורך גט, אינכם נשואים לצורך "אישור נישואין", מפני שנישואיכם נגדו ל"טובת הציבור".
אם ממשלות זרות היו מחייבות כל יהודי שנישא בנישואין אזרחיים לקבל גט דתי, לפני שהם יאשרו להם גירושין ונישואין חדשים, אין ספק אצלי, שרבני העולם היו מוחים וצועקים:
הממשלה האנטישמית רוצה להכריח הכרה בנישואין הריפורמיים.
אוי מה יהיה לנו!
__________
אמשלום.
<"את זה אתה צריך לשאול את הרבנות ולא אותי">
לשם מה לשאול את הרבנות, אם אני יודע את התשובה?
עולם הפוך אני רואה 
תוקן על ידי - נישטאיך - 09/01/2006 2:44:01
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2006 04:24 |
|
| |
ראו מה בין בני ובן חמי
הרבנות מחייבת בגיטי חומרא את הנשואים אזרחית, אפילו כאשר הם יודעים שלא היו קידשין, ואף שגט זה הופך את האשה ל"גרושה", והיא תהא אסורה לכהן.
תאמרו:
הנזק אינו גדול, לא חסר לויים וישראלים בעם ישראל.
אך היו שהנזק הוא מספיק גדול, כדי שלא לחייב "גט לחומרא".
''אמר רב נחמן אמר שמואל: המקדש בעד אחד - אין חוששין לקידושיו, ואפי' שניהם מודים''. (קידושין דף סה עמוד א).
עד כמה "אין חוששין לקידושיו"?
"נראה דאפילו גט לא בעיא מדקאמר אין חוששין, וכ"ת נצריך לחומרא? נמצאת פוסלה לכהונה! (המרדכי סוף פרק האומר שבמסכת קידושין).
ואף ש"המקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו ואע"פ ששניהם מודין, קל וחומר למקדש בלא עדים". (ראו רמב"ם הלכות אישות פרק ד הלכה ו), מחייבת הרבנות ב"גט לחומרא", את המתחתנים בנישואין אזרחיים, בפני גויים ללא עדים, כי "אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות".
המהרש"ל כותב, (שו"ת סימן כא):
"נשאל נשאלתי מהרופא החכם השלם ואשר באומנתו יחיה בעז"ה חלי ישראל איש אשר שמי בקרבו כבוד ר' שלמה הרופא י"ץ על אחות אשתו הבתולה המשודכת בקניין לבחור אחד אשר נקרא אברהם ברוינשוויג ועתה עבר עליו רוח סרה ובא עליה בטענת סבלונות באומרו שהיו לשם קידושין"
וע"כ הוא השיב:
החשש ל"סבלונות", (הקידושין בסבלונות עצמן, או שהסבלונות הן ראיה שהיו קידושין, ראו מפרשי קידושין דף נ עמוד ב) היה רק בזמו שבו לא נתנו מתנות לאשה וארוסה "סתם ככה", אבל "...האידנא שרבו הסבלונות ורובא דרובא ששולחים סבלנים אל הכלה טבעת וזהובים אדומים ושאר מיני קשוטים פעמים ושלש פשיטא שאין בהן ממש ...".
והוא מגיב על הטוענים: "צריך גט לחומרא":
"... ומה שמקצת מן הרבנים בקרוב החמירו בענין הסבלונות שרי להו מרייהו, כי רדפו אחר חומרתם, ושכר הנאתם להם ולסופריהם, כאשר נתגלגל מסיבה זו מגל אל גל, עד אשר נתמלא אמתחתם בצ"ר צור"ר כספם, אף התנצלותם שאמרו אין זה נגד הדת, מה שאנו מחמירים, שקר והבל ורעות רוח, דלמה להם למפסל בנות ישראל לזרע של אהרן, והעזרה עם משרתים תצוח עליהם צוחה ח"ו ודומה לזה כתב המרדכ"י בשם מהר"ם גבי המקדש בעד אחד וכ"ת נצריך גט לחומרא נמצאת פוסלה לכהונה כו'".
המהרש"ל חזר על הדברים כאשר דן בשאלת הסבלונות בספרו ים של שלמה, (קידושין פרק ב סימן יט).
דברי המהרש"ל והובאו גם בשו"ת הרמ"א סימן ל, בדונו ב"סיפור" ר' אברהם, והרע תאורו את הפרשה:
"מעשה היה פה ק"ק קראקא באחד שמו אברם היה משודך עם בתולה אחת באה ממרחקים לגור עמנו פה קראקא. והנה לא עלה זווגם יחד עד שעלו קטטות ומריבות ביניהם ונתפרדו מהדדי. והנה זה אברם הנ"ל בא לפני דייני העיר ותבע מן הערב הקנס ונתחייב בדין ופטרו הערב מן הקנס, וטעמם שהביא הערב עדים שפטרו ומחלו שני הצדדים זה לזה בתקיעת כף. אלא שאח"כ חזרו להדדי ע"י שדכנים ועל זה לא נתערב, כאשר פסקו מונח וכתוב ביד הערב מצד הכלה והוא המומחה הרופא ר' שלמה לועז אשכנזי. (הוא ר' שלמה קליפורא (קליחורא) (עיין בהערות ספר עיר הצדק ע' ס"ח - ע'), והנה כאשר ראה אברם שנתחייב בדינו הוציא עליה קול קידושין ואמר שקידשה, כי נתן לה ארבעה זהובים אדומים לסבלונות ועל ידן קידשה".
אם המהרש"ל חשב ש"גט לחומרא" בסבלונות, אינו אלא שקר, הבל ורעות רוח, מה היה אומר על "גט לחומרא" בנישואין אזרחיים?
עולם הפוך אני רואה
תוקן על ידי - נישטאיך - 10/01/2006 4:33:52
|
|
|
|
|
|
