<דאילין אינון דעבדי לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה וגרמין דאסתלק נביעו דחכמה>
המשנה (השפחה) והתלמוד זה תורה יבשה.
לעומת הטפה בעד לימוד חכמת הקבלה, בתלמוד נזכר שמי שאיננו ראוי, אסור לו לעסוק במעשה מרכבה ובראשית.
***
< איהי שפחה ותחת שלש רגזה ארץ וגו'. תחת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה עכ"ל:>
השפחה היא המשנה, ודורש אמת כבר הסביר, שהבנת המשנה בנגלה היא הבנה שנחשבת שפחה.
***
< כי כל הת"ח העוסקים בתורה הנקראת תורת חסד על לשונה הם דומים בחסד ההוא אל ציץ השדה משום דלגרמייהו עבדי אבל ביאור לשון הנז"ל יובן ראשיתו מאחריתו באומרו ויראה ואהבה ע"מ לקב"פ איהי שפחה ותחת שלש רגזה ארץ:
והענין יובן במ"ש בס"ה בפרשת בראשית דף כ"ז ע"ב. ובג"ד אמר קב"ה לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו דא משנה איתתא דההוא נער ואיהו שפחה דשכינתא ואי זכו ישראל איהי עזר לון בגלותא מסטרא דהיתר טהור כשר ואי לא איהי כנגדו מסטרא דטמא פסול אסור וכו' דלית יחודא עד דערב רב יתמחון מן עלמא ובג"ד אתקבר משה לבר מארעא קדישא וקבורתא דיליה איהי משנה דשלטא על מטרוניתא דאיהי קבלה למשה ומלכא ומטרוניתא מתפרשא מבעלה ובג"ד תחת שלש רגזה ארץ תחת עבד כי ימלוך דא עבדה ידיעה ושפחה דא משנה ונבל כי ישבע לחם דא ערב רב:>
כל התלמידי חכמים, גם אם יעסקו בתורה בקדושה ובטהרה לשם שמים, מכיוון שהם עוסקים רק במשנה ובתלמוד ולא בקבלה, הרי שהחסד שהם עושים זה רק לגרמייהו (=לעצמם), כי הם עוסקים במשנה השפחה, ולכן משה רבינו נותן התורה נקבר בחו"ל, כי הוא הנחיל לישראל תורה בדרגת שפחה, כי הקבלה היא המלכה של השפחה.
ועסק התלמידי חכמים במשנה, נחשב לירושת השפחה את הגבירה, כי הם אינם עוסקים בקבלה.
***
< ולכן גם התורה אשר שם איננה רק מופשטת מכל לבושי הגופנים משא"כ למטה בעולם היצירה עולם דמטטרו"ן הנק' עבד טוב והוא הנקרא עץ הדעת טוב מסטרא ומסטרא דסמאל שהוא קליפין דיליה נקרא עבד רע כי התורה אשר שם הם שית סד"מ הנקראים שפחה כנ"ל וכנזכר בפרשת בראשית שם דף כ"ז ע"א ולכן נקראת משנה לפי ששם יש שינויים הפוכים טוב מסטרא דעבד טוב היתר כשר טהור רע מסטרא דעבד רע איסור טמא פסול.>
התורה בעולם האצילות מופשטת, ובה הקב"ה משתעשע, ואין שעשועו על פשט התורה, בני שעיר החורי או אתון בלעם, או טמא ואסור, אבל שעשועו בחכמת הקבלה, וזאת היא התורה שבעולם האצילות.
***
< כן המשנה אצל סודות התורה נקרא חציר>
המשנה היא חציר
***
הסבר מהרח"ו לכל הביטויים הנ"ל
ואל יתמה האדם בראותו ס' הזוהר איך קורא אל המשנה שפחה וקליפין כי עסק המשנה כפי פשטיה אין ספק שהם לבושין וקליפין חצונים בתכלית אצל סודות התורה הנגנזים ונרמזים בפנימיותה כי כל פשטיה הם בעה"ז בדברים חומרים תחתונים:
אמנם הם קליפין טובים למאכל כקליפת קנה הבושם ולכן בהיותם מביני פשטי המשנה כהלכתא בלתי טעות נקרא עץ הדעת טוב אבל כאשר ח"ו שונים בה ומטמאים את הטהור ומכשירין את הפסול ומתירין את האיסור אז נהפכת לעץ הדעת רע ומר להם:
***
< ולכן העוסקים בפשטיה הגופניים הטובים עליהם נאמר בשמאלה עושר וכבוד הוא הפרס הנתון להם בעה"ז כי כן עסקם בתורה הוא בבחי' היותם בעה"ז בדיני איסור והיתר טומאה וטהרה וכו' והם כנגד העבד העובד את רבו שבודאי ע"מ לקבל פרס וכל חסד דעבדי וכו' כעבדים ושפחות המשמשים את רבם ע"מ לקבל פרס. אמנם העוסקים ברזי התורה שהם בחי' התורה כפי מה שעוסקים בה בעה"ב עליהם נאמר אורך ימים בימינה לעולם שכולו ארוך כבן הנכנס לפני ולפנים ומשמש לפני אביו שלא על מנת לקבל פרס ונודע כי ת"ת דאצילות נקרא בן ומטטרו"ן דיצירה נקרא עבד ועליהם אנו מתפללים ביום ר"ה אם כבנים אם כעבדים.>
התורה הנגלית היא תורת עבד, תורת מטטרון, והתורה הנסתרת היא תורת הבן.
***
< תורת העה"ז המתלבשת בקליפין לסבת היות היצה"ר הנקרא קליפה מצויה בעולם היא הבל לפני תורתו של משיח>
תורת הנגלה הבל לעומת תורת הנסתר שהיא תורתו של משיח.
***
יש עוד המשך, אבל עד כאן מספיק להפעם.
תוקן על ידי - דרום_חוקר - 16/01/2006 14:37:57
 |
|
|