|
|
| נשלח ב-5/1/2006 08:43 |
 |
| |
תודה מדא  .
תופעות לוואי
התחלתי לכתוב ב-6:15 דקות, אני שולח מאוחר יותר עקב 'אילוצי בוקר'. אני מרגיש כמו בסיפור בהמשכים.
בעקבות האזהרות של הגרשז, החלטתי לבדוק ולכתוב בפניכם מה כתוב בעלון על תופעות לוואי אפשריות.
אז ככה:
יובש בפה - אין. כל בוקר אני צמא לכוס קפה.
עצירות - אין.
טישטוש ראייה - לא.
בחילה - קצת.
חום - לא.
נדודי שינה - זה סטנדרטי אצלי. לא קשור.
חולשה - מה פתאום. מלא מרץ.
כאב ראש - עוד מלפני התרופה, זה לא נחשב.
הפרעות בעיכול- אני לא מצליח להיות רעב מאתמול. זה קשור?
הקאה - לא ברוך ה'.
חרדה - רק מה' ועוד לפני התרופה.
דיכאון - אני מלנכולי טבעי. סתם סתם.
עצבנות - אם כן אז היא מנותבת לכתיבה תזזיתית.
הזעה - לא. עכשיו חורף.
רעידות - מממ... לללאאאא ננרראאהה לליי.
סחרחורת - לא.
הפרעות בריכוז- שמתי מלח בקפה.
בלבול - שמתי מלח בקפה.
אנורקסיה - אין מצב.
כאב בטן - לא.
צלצולים באוזניים - טוב, זה לא קשור. סיוטים מבית הספר בגלל שההפסקות קצרות מידי ולא מספיקים לעשן.
הפרעות בטעם- אין.
הרגשת סומק בפנים - כן. ושוב תודה על הפירגון.
הזיות - אני דולפין?
דפרסונליזציה - שוּ?????? לא. אין לי דיסאינפורמציה.
כמו כן מזהירים כאן מעוד כמה דברים:
שאם יש פריחה, גירוד, כאב בחזה, קוצר נשימה ונפיחות (נדיר), עוויתות (נדיר), שינויים בלחץ הדם (נדיר), התעלפות (נדיר), או אפילו תופעות לוואי שלא צוינו בעלון זה, יש לגשת מיד לרופא.
מכל הנ"ל לא הבנתי. מי זה נדיר?
אה. גם אסור לשתות אלכוהול.
אם לא הייתי חייב להמשיך את סדר היום, הייתם רואים שיש כאן עוד סעיפים ותתי סעיפים.
אה. והכי הכי חשוב:
הבוקר, עד עכשיו, לא עישנתי אפילו סיגריה אחת.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2006 09:03 |
|
| |
דפרסונליזציה
לועזית: depersonalization
מצב בו אדם חש עצמו לא מציאותי, או כאילו חל בו שינוי מוזר, או שראשו מופרד מגופו. בדרגה קלה תחושה זו שכיחה אצל אנשים בריאים במצבי לחץ. תחושות קשות של דפרסונליזציה מופיעות במצבי חרדה קשים, בדיכאון, סכיזופרניה ובסוגים מסוימים של אפילפסיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2006 01:16 |
|
| |
צורם תודה על המידע. כרגיל, אתה יודע הכול על הכול.
אז מה היה לנו היום?
בבוקר, לראשונה מאז הרבה הרבה זמן, קמתי בבוקר ושטפתי פנים.
החידוש הוא לא ששטפתי פנים כמובן, אלא שעשיתי את זה בלי לעשן קודם... משום מה זה לא היה דחוף פתאום.
עוד משהו. פעם ראשונה שהעפתי את המאפרה שתעמוד על החלון במקום במקומה הקבוע ליד המחשב בכמעט גועל. בחיי. רק אחרי שעשיתי את זה קלטתי מה אני עושה. זה הזיבן או ההשפעה הפסיכולוגית?
לא הרגשתי צורך לעשן בכלל בבוקר. בהחלט מוזר!
בשעה 10 לקחתי סיגריה אחת בלי חדווה. כלומר, לא הייתי להוט לקחת כמו תמיד.
ב-12 עוד אחת.
ב-13:45 עוד אחת.
(אני לא מנהל רישום מדויק. זה פשוט הזמן של ההפסקות בבית הספר שאני מלמד בו...)
אחרי הלימודים לא היה לי חשק לעשן. עד הערב.
בערב, השתתפתי בחנוכת בית ב"אחוזת שיר" (בניין יפה, אינטרקום טלוויזיה וכאלה), ועם החבר'ה, עישנתי עוד כמה.
בסיכומו של יום עישנתי רק 10 סיגריות.
רגע, אני חייב לרשום את זה שוב כי זה נשמע לי הזוי: בסיכומו של יום עישנתי רק 10 סיגריות...
מכל תופעות הלוואי המוזכרות, קיבלתי כאב ראש שדומה למיגרנה בצהריים וזהו.
אני מתכוון להמשיך.
המחקרים אומרים שרוב האנשים שנוטלים "זיבן" מפסיקים אחרי שבועיים בערך.
הלוואי!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2006 08:53 |
|
| |
כל הכבוד!
מה המינון של התרופה?
ולכמה זמן מספיקה חפיסה אחת?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2006 09:29 |
|
| |
כל כדור (אומרים טבליה לא?) מכיל 150 מ"ג.
מותר לקחת מקסימום פעמיים ביום. על הקופסא כתוב "טבליות בעלות שחרור מושהה" כך שאת הפעמיים לא לוקחים בוקר ולילה, אלא בוקר וצהריים כדי לדכא את היצר.
גם עכשיו בבוקר אני מרגיש שינויים ופתאום אני מבין על מה היא מדברת כשהיא אומרת שהממ"ד מסריח...
כעקרון, ממה שביררתי אצל כאלה שהתנסו, אמרו לרובם לקחת שבועיים פעמיים ביום ולאחר מכן פעם אחת. מכיוון שיש 60 כדורים בחבילה, זה אומר שזה מספיק לחודש וחצי. אם הם לא מפסיקים צריכים לקנות עוד.
בעלון לשימוש כתוב, להתחיל שבוע שבועיים רק עם אחד. ואילו הרופא כתב לי פעמיים ביום וזהו...
אז החלטתי לעשות את מה שכל מי שסיפר עשה ואני הולך על השבועיים פעמיים ביום ואחר כך פעם.
נראה לי שזה עובד לאט לאט. וצדק הגרשז, יש תופעות לוואי פה ושם אבל לא משהו מטריד.
ותודה על העידוד. גם בבית ספר שאני מלמד הודעתי לתלמידים חגיגית ויש שם כמה שרבים אחד עם השני על הקרדיט מי הצליח לשכנע אותי להפסיק... (הם היו 'משגעים' אותי להפסיק).
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2006 21:54 |
|
| |
אותי תפס משהו אחר, החנוכת בית שהשתתפת בו ב"אחוזת שיר" מה, הם רואים טלוויזיה דרך האינטרקום?
סתם צוחקת....
ואגב בזכותך אני חוזרת לפורום, לאחר שהפסקתי לכתוב כאן הייתי מבקרת כאן להצצה חפוזה פעם בכמה חודשים...
ואז גיליתי אותך אאללעעדד... ואני מבינה גם שאתה לא כל כך מסתיר את זהותך... כל הכבוד ובהצלחה!
א...ה כן, ואני צריכה אותך בשביל בעלי כי גם הממ"ד שלנו מסריח, ולא עוזרים כל תחנוני.
nik_elad אלעדניקית...
גם לנשים יש מה לומר!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2006 21:57 |
|
| |
בתור מעשן לשעבר (נקי כבר ארבע וחצי שנים) אני יכול לספר לך שהמאמץ שווה.
מאוד שווה.
בהצלחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2006 22:36 |
|
| |
תודה צ'יקו - העידוד חשוב לי!
ולניק אלעד תודה. זו מחמאה מיוחדת.
שגרה זה רע?
בעיתוי מוזר, נשברה המאפרה היחידה שלי בבית. ראיתי בזה סימן. אמנם עוד מוקדם ובינתיים אין התקדמות, אבל ללא ספק כמות הסיגריות ירדה מאליה.
החלום שלי היה לקבל תרופת פלא בלי מאמץ. אפילו ההורדה הזאת ברוכה. ביום שישי עישנתי רק 5 סיגריות ובמוצ"ש 3. לא יאומן כי יסופר. בעצם לא בדיוק 3 סיגריות. 2 וחצי יהיה יותר מדויק כי השכן החביב יוסי לוי לקח לי חצי בלי להתבלבל.
החלטתי לא לקנות מאפרה ולאפר כוס חד פעמית עם מעט מים (הריח של זה בלתי נסבל אפילו למעשנים). למה? כדי שיהיה לא נוח לעשן. ואם באים חברים? בשביל זה יש חצר. שיאפרו על הדקל הננסי.
נראה לי שהתיאור המדויק ביותר זה "שגרה". כלומר, החלום שלי להפחית ולנסות להפסיק תוך כדי השגרה - עובד בינתיים. אני מכיר את עצמי ורק אחוז קטן מזה הוא פסיכולוגי... זה נראה כמו שינוי אמיתי.
איפה בן תיירה? תנסה, מה אכפת לך?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2006 15:14 |
|
| |
אלעעעעעד, קראתי את הקטע עם הרופא בכללית ו'התגלגלתי' מצחוק! זה כל כך נכון!
אני גם כבר זכיתי להכיר את כל גוף האדם ופעולתו דרך ציוריו המדהימים של דוקטור ל.
בכל מקרה- שיהיה בהצלחה רבה עם הפסקת העישון.
בינתיים נראה לי שאתה מצליח לא רע...
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2006 02:38 |
|
| |
פעם שלישית גלידה
ורגע לפני שהשינה הברוכה תעטוף אותי, אני מדווח על נסיגה. 
היום 'עליתי' לקופסא וחצי. עדיין פחות מהמקור אבל לא מספק בעליל.
התירוץ? יום קצת לחוץ עם כמה החלטות חשובות.
הסיבה? אין לי מספיק אופי. לא הרגשתי איך אני טוחן סיגריות.
מחר יום חדש.
אגב, מישהו אמר לי שהתרופה הזאת היא נגד התמכרויות בכללי, כמו הימורים וכדומה. מהמחשב לא נראה לי שאני אתנתק למרות שזה גם סוג של התמכרות.
יש לי הצעה אולי, היא קשורה בסיפור ילדות:
כשהייתי ילד הייתי אוהב גלידות מאוד. כל ילד אוהב, אני יודע, אבל בואו נאמר שאצלי זאת היתה ממש אובססיה. בכל הזדמנות הייתי מבקש גלידה. אפילו ליום הולדת אחת ביקשתי "הר של גלידות".
יום אחד 'שיגעתי' את אמא שלי בוויכוח אם קודם גלידה או קודם ארוחת צהריים.
הייתי מוכן נפשית כבר לוויכוח מתיש. הכנתי את כל הפרצופים שעובדים עליה, טיעונים, איומים... הכול.
אבל אז, שלא כהרגלה, היא שינתה אסטרטגיה.
היא ניגשה לארנק, הוציאה סכום כסף גדול ואמרה:
"תקשיב לי, ותקשיב לי טוב! אתה ניגש עכשיו למכולת וקונה לך כמה גלידה שאתה רוצה. כל הצבעים, כל הסוגים וכל המינים. ארוחת צהריים אתה לא מקבל היום. תאכל גלידות ללא הגבלה".
פחחחח.... למרות ההלם חשבתי שניצחתי ניצחון מתוק. מה זה? שיטה חינוכית חדשה? אני מקווה שמהיום והלאה היא תעבוד תמיד בשיטה הזאת.
רוצה להישאר עד מאוחר בחוץ? לך כל הלילה.
לא רוצה ללכת לבית הספר? אל תלך שנה וחצי.
לא בא לך לעזור לאחיך בשיעורי הבית? תפריע לו בכוונה.
אתה לא שוטף כלים? תלכלך אותם עם גריז.
וכן הלאה...
חזרתי הביתה עם שקית עמוסה בגלידות. הצטיידתי בכפית וכוס גדולה (של בירה) והתחלתי לערבב קוקטיילים.
אכלתי ואכלתי ואכלתי ואכלתי...
עד שהקאתי את נשמתי.
בואו רק נגיד שעד היום אני לא נוגע בגלידה.
חשבתי לעשות את אותו הדבר עם הסיגריות אולי.
אגב, אני נזכר תוך כדי כתיבה, שכשלמדתי בישיבה מסוימת, היה בחור אחד שהיה משנורר סיגריות קבוע ואף פעם לא קונה. פעם אחת מצאנו (לא יודע איך) קופסת סיגריות ישנה מוחבאת בתוך סוג בוידעם כזה. היא היתה כל כך ישנה שהיו עליה חורים של עש. גם הסיגריות בפנים היו חצי אכולות.
כיבדנו את הבחור בסיגריה והוא לא שם לב עד שהוא סיים אותה.
אחר כך הוא הקיא בגועל ויותר לא נגע בסיגריה!
אולי אני אעשה שילוב. אני אקח קופסא כזאת (איפה אפשר למצוא?) ואעשן רצוף את כולה.
ייתכן שזהו הפתרון.
רק מה. לפני כן צריך להתקשר לכל הכוננים והמתנדבים של מד"א-הצלה בעיר. שיהיו מוכנים, על כל מקרה שכֶּן יבוא.
נראה מה יהיה מחר. לפחות בשעת כתיבת השורות הללו לא עישנתי אפילו סיגריה אחת כהרגלי.
ה' יעזור.
תוקן על ידי - אאללעעדד - 09/01/2006 2:39:22
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2006 09:50 |
|
| |
אלעעעעעעעד,
כתיבה קולחת,
אמיתי ומרתק..
אני בניגוד אליך
מכורה לקפה,
כל בקר מחליטה שהיום אני עוברת לתה,
אתה ודאי מכיר את הלחיצה האוטומטית על
כפתור הקומקום החשמלי,
פותחת את הארון להוציא שקית תה(בעעעעע)
ומתחילה לדבר לעצמי שאני לא חולה,
שתה זה רק לחולים..
אבל לא נורא , אני חייבת לנסות,
והיום יש מגוון אדיר של תה בצבעים ובטעמים
ואמתיק לי את התה בשתי כפיות סוכר..
וכו' וכו'..
ותוך כדי ההכנה הלא מרתקת,
אני פותחת את המקרר,
ונזכרת איך לא ,
שעדיין לא הספקתי להחזיר את החלב למקומו,
מלפני הקפה האחרון (כרבע שעה לערך)
סוף סוף מתישבת לשולחן הקטן במטבח,
חיוך של נצחון על פני,
ובידי.....
כוס קפה...
הבמה האישית שלך--
http://masoret.hevre.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=15313
תוקן על ידי - בין_הערבים - 09/01/2006 9:52:07
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2006 20:55 |
|
| |
אאללעעדדד
תמשיך תמשיך זה פשוט מדהים, מרתק, משעשע
ו...כן אנחנו במתח
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2006 21:13 |
|
| |
אלעעדדדד(ימגמגם כך קוראים לך בבחדרי)
תמשיך........
|
|
|
|
|
