| נשלח ב-9/1/2006 23:34 |
|
| |
תודה למפרגנים והמעודדים
אגב, בין הערביים, נכנסתי לקישור ולא כל כך הבנתי מה הולך שם. זה נראה מסקרן במבט שטחי, אבל הסבר לעניין יהיה נחמד.
צרות באות בצרורות
מכיוון שצריך לבלוע את התרופה פעמיים ביום, החלטתי לשמור אחת קבוע בכיס של החולצה. אחת אני אבלע בבית ואת השנייה לקראת סיום העבודה בסביבות 3 וחצי.
מאחר שהתעוררתי מאוחר היום בבוקר, נאלצתי לרוץ מהכא להתם בבהילות ואסור היה לי לשכוח כלום. זה היה אמור להיות יום כזה, מעט מסובך ועמוס בפרטים.
לא שכחתי כלום חוץ מלקחת את הזיבן.
בבוקר לא בלעתי אמנם, אבל לא דאגתי. מכיוון שידעתי שבכיס חולצתי מונחת לה בבטחה טבליה נוספת. מקסימום התוכנית של כדור נוסף עוד בעבודה תשתבש. ניקח אותה עכשיו ואת השנייה בחזור. כמו לפני התוכנית.
מסתבר שההרגל שלי להחליף חולצה כל יום (מה אני אעשה, אני כזה) היה בעוכרי... כדור הזייבן נשאר בכיס החולצה הקודמת.
איזה מחדל! אני חושב לעצמי אבל מתנחם בעובדה שגם כדור אחד ביום יהיה בסדר. זה לא מדע מדויק הרי.
אבל כשמרפי מגיע לביקור, הוא עושה את זה יסודי.
ככה, בהפסקה האחרונה שלפני סיום הלימודים בבית הספר, אומר לי אב הבית בחיוך:
- אתה הולך הביתה או נשאר?
- מה?
- אתה נשאר כבר עכשיו לאסיפת הורים או הולך הביתה?
אוה מאי גאש. זה היום! היום ב-5 וחצי... יש לו טבע, לאדון אב הבית הזה, שהוא מבשר לך את הבשורות הכי מעצבנות בחיוך.
- שמעת? - הוא נוהג לחייך - הורידו את הקצבת ילדים.
- שמעת? - הוא מבסוט - עוד מעט אסור להיכנס למינוס.
- שמעת? - הוא חושף שיניים - איראן רוצה לזרוק עלינו פצצת אטום!
וגם עכשיו, הוא עומד עם חיוך אינפנטילי כזה, מצפה לתגובה שלי.
- זה היום?!
- כן! - הוא לא מוחק את החיוך.
נראה לי שאם אני אעזוב אותו כאן ואחזור מחר החיוך עדיין יהיה מרוח לו על הפרצוף.
החלטתי להשאר.
על תיאור אסיפת ההורים אני אדלג, כי משם יש סיפורים והגיגים מכאן ועד הונלולו (כולל אחד מאמא של אחד התלמידים שהתנסתה בתרופה אישית והיא נקייה כבר חודשיים!), אבל זיבן לא לקחתי היום.
מוזר, אבל עדיין עישנתי פחות מאתמול וזה כבר טוב...
תוקן על ידי - אאללעעדד - 09/01/2006 23:38:45
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2006 08:41 |
|
| |
אלעעעעד
הפורום במה אישית,
מטרתו מקום להתבטאות ,לכתוב הגיגים, לעלות רעיונות
וכו'
במה ניטרלית ללא פוליטיקה, ללא רכילות,
אשמח שתביע או תכתוב את יומנך המרתק ..
ובינתיים ,
יום נפלא,
וכמו שאמא שלי היתה אומרת:
לקחת ת'תרופה?
יופי, שיהיה לך יום בריא,
הבמה האישית שלך--
http://masoret.hevre.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=15313
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2006 12:28 |
|
| |
לא! מה פתאום! אני לא מכור!
אני סתם מעשן כי אני אוהב את זה! אני אוהב את הפוזה, את הרגשת החמימות בין האצבעות, אני אוהב עשן כן, וגם אש! כנראה בגילגול קודם הייתי פנומן...
לצאת למרפסת בקור, אח... איזה מזג אוויר נפלא הגשם יורד בעוז... ממש א'מחייה, אישתי נוהגת לומר שיש לה בעל של חוף שהוא רגיש וסימפטי... ושל קיץ וההמשך למ'שנה... ביד אחת מלטף את קופסת הסיגריות שהוא אוצרי הקט וביד שנייה מחטט בכיסי ושולף את המצית... כן כן מצית, ולא גפרורים, לא אתן לטעמו השרוף של העץ לקלקל את השאיפה הראשונה... המצית, אחת מאוסף של עשרות... אותם תוכלו למצוא מפוזרים כמה על השולחן במשרד שניים במגירה ואף ברחבי האוטו בכל מקום שח"ו לא אתקע ללא אש (טראומה מימי היותי ישיבע בוחר תקוע בצומת חשוכה באישון ליליה עוצר טרמפים בקור מקפיא עם קופסת סיגריה... אך ללא כל אפשרות להציתם...)
-נשען על המעקה מוציא את הסיגריה, מכה בה על שעוני (לצמצם את הטבק, טעם יותר מרוכז!) בצד של הספוג, ומכניס לפי את הסיגריה, מקריב את המצית ומצית את הסיגריה,
-חצי שאיפה ומיד לאחיו שאיפה מלאה......... נושם מלוא ריאותיי, העשן יחד עם האוויר הקר נכנס לראות...... זהו זה, זה הרגע כל כך טוב, כל כך נקי, זר לא יבין זאת!
אוי'ש אני כותב את זה ואני חייב לרוץ לעשן,
דרך אגב, אני באמת לא מכור, אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה... אני פשוט לא רוצה!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2006 12:50 |
|
| |
בן תיירה -
אין לך מושג איך אני מבין אותך.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2006 10:30 |
|
| |
אלעעעד עדיין מעשן. הוא מנסה להפסיק.
לאור ההתפתחויות האחרונות ולהחץ בו היה נתון אלעעעד בימים האחרונים הוא הזניח לגמרי את הנושא, אבל הוא לא מתכוון לוותר!
אין התקדמות אבל גם אין נסיגה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2006 11:18 |
|
| |
אלעד-
אנחנו ממתינים בדריכות לכל התפתחות נוווווווווווווו
לא חבל לעצור אתרי הישיגים כמו שהיו לך?
עם כח רצון כמו שלך אתה בטוח תצליח
תעדכן
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2006 16:21 |
|
| |
מממ...
המצב קשה אך יציב. כלומר, ירדתי לפחות מקופסא ביום אבל זה עומד ככה כשבוע.
מה שכן, החשק יורד פלאים.
היה לי שבוע לחוץ ועישנתי גם כשלא היה חשק, אז אני משתדל "לא להחשיב" אותו...
חשבתי להמשיך מהשבוע שוב לעדכן.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2006 10:48 |
|
| |
אלעעדד, מה קורה עם העישון? נגמלת? או שעדיין לא?
אגב, אני כבר שבועיים לא מעשן! פשוט לא להאמין!
איזה כיף לי ....
אם הכדורים לא עזרו לך, אולי תנסה את השיטה שבה אני נגמלתי, לי הכדורים ממש לא עזרו...
פעם ראשונה לאחר 20 שנות עישון אני מחזיק מעמד יותר משבועיים ללא עישון!
תאמינו או לא.. ממש לא בא לי סיגריה! באמת....
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2006 20:28 |
|
| |
אאללעד
מה קרה???? נרדמת???
יש עומס בעבודה??? או שיש הפתעות בקרוב??
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2006 21:45 |
|
| |
או קיי צודקים. הנה עדכון:
א - כ - ז - ב - ה.
אני יכול לקרוא לזה הצלחה כי הפחתי את הכמות באופן קבוע ולאו מילתא זוטרא היא. אבל אני יכול באותה נשימה להחשיב את זה ככשלון בגלל שלא הפסקתי.
ברגע הראשון שיהיה לי זמן (וזה יהיה כנראה עוד הרבה זמן), אני הולך לנסות את מזלי במכון אברהמסון.
אין כאן אייקון של סיגריה נכון?
אז נעשה "טבעות עשן" כמו בגיל 17 במקום זה. 
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 21:17 |
|
| |
סוף סוף!
קבעתי פגישה עם "מכון אברמסון".
טוב, לא בדיוק פגישה אלא הם יתקשרו אלי כדי להודיע לי מתי הפגישה ואז נראה מה יהיה.
כולם מספרים שמפסיקים מיד או מקסימום אחרי טיפול נוסף. אני כבר הודעתי להם שאני מקרה קשה (ויש לציין שהם לא נבהלו).
פרטים בקרוב...

|
|
|
|
|