להלן סיפור שיהיה מספר אבי ז"ל, והוא סיפור שיסודו בבעש"ט.
מעשה מתיקון
וכך סיפר אבי ז"ל:(כפי ששמע מאביו)
מעשה באבי, שנכנס לתפילת שחרית לבית הכנסת בבתי הורנשטיין בירושלים. לאחר התפילה פנו אליו אחדים מן המתפללים, אשר הבחינו כי אורח במחיצתם, וביקשו: "ר' ייד, א תיקון". מנהגם היה לבקש מאורח תרומת כסף, ובו היו קונים מעט יי"ש ושותים "לחיים" לאחר התפילה. שאלם אבי: מה "התיקון" הזה אשר אתם מבקשים? אם תוכלו להסביר לי מה טיבו של תיקון זה, אתן לכם מבוקשכם. איש לא ידע להשיבו. המשיך אבי וסיפר: מעשה בר' נפתלי מרופשיץ, שנסע לבקר בעיירות. פעם אחת נקלע לבית כנסת בעיירה אחת ונתבקש, כמוני, "א תיקון". וגם הוא ביקש הסבר, ומשלא קיבל - הסביר בעצמו.*:namespace prefix = o />
אחד מן החסידים זכה ב"לוטרי" (הגרלה). פנה אל הבעש"ט ושאל לעצתו באשר לדרך ההשקעה הטובה לכספו. ענה לו הבעש"ט שיקנה יי"ש. עשה החסיד כמצוות הרבי.
לאחר זמן עלה מחיר היי"ש. שאל החסיד: האמכור? ענהו הבעש"ט: לא. המחיר עולה ועולה והבעש"ט בשלו: אל תמכור! הגיע השער לשיא שאין למעלה ממנו. והחסיד הצייתן אינו מוכרו. שוב חזרו הימים לשגרה ואף מחיר היי"ש חזר לקדמותו. חזר החסיד בדאגה לרבו ושאל: ומה עכשיו? השיב הרבי: טען החביות על העגלה וצא לדרך.
החסיד הצייתן לא שואל למה, או להיכן, הוא יעמיס וייצא לאשר יישאוהו הסוסים. כתת רגליו בעיירות רבות עד שהגיע לאן שהגיע. התפלל מנחה ומעריב, לן במקום, ובהשכמת הבוקר בא מדוכדך לבית הכנסת לתפילת שחרית. לפתע הושלך הס, ויצא קול: היום יבוא ראש הקהל לתפילה. הכל הבינו שיש דברים בגו. לא בכל יום חול מופיע ראש הקהל לתפילה בבית הכנסת.
ואכן משנסתיימה התפילה ראש הקהל פנה אל הקהל בהרצאת דברים: קיבלתי הודעה משר המחוז כי בעוד שלושה ימים יחנו בסביבת העיירה חיילי המלך וכי עליי לדאוג לאספקתם. ההודעה כללה רשימת אספקה מפורטת והצלחנו ב"ה לדאוג למלאי הנדרש כמעט בשלמות: ללחם, לבשר, לתפו"א, לירקות, פירות ועוד. אולם ברשימה כתוב שעליי לספק שלוש חביות יי"ש וזאת אין באפשרותי להשיג בתוך פרק הזמן הקצוב העומד לרשותי. יהודים, תנו עצה!
קם החסיד ממקומו ושאל: לכמה יי"ש הנך זקוק?
שלוש חביות, השיב.
אני אוכל לספק אותן, השיב החסיד.
ובזמן הנקוב? חקר הגביר.
עוד היום, השיב החסיד.
וכמה תרצה בעדן?
נקב החסיד בשער הגבוה דאז.
מסכים, ומתי אקבל הסחורה?
מיד, השיב החסיד.
מיד נחתמה העסקה וכולם שבעי רצון.
חזר החסיד לביתו שמח וטוב לב. ובדרך לביתו נכנס להודות לרבו על העצה הטובה. סיפר לרבו: כך וכך עשיתי, כך וכך קרה. הקשיב הרבי וחזר לעיין בספר שלפניו. אולם החסיד עמד בפתח, מהסס ושואל: יסלח לי רבי, אך מדוע זה כיתתי רגלי עד לעיירה פלונית על מנת למכור מרכולתי במחיר אשר משיג הייתי כאן במקומנו זמן רב קודם לכן?! השיבו: וכי חושב אתה שנסעת לשם על מנת למכור יי"ש? לא היא! נסעת לשם על מנת לתקן תיקון אשר פגמת בגלגול קודם באותו המקום. באת לעיירה, התפללת תפילות, ברכת ברכות, קיימת מצוות וכל זאת כדי לתקן פגם אשר צריך היית לתקן.
תוקן על ידי - מרכא_כפולה - 29/04/2006 21:54:19
|
|
