האם חז"ל ידעו תנ"ך?

אמנם הכוזרי טוען ש'ניתן לנו דמיון בתחילת יום אחד בשבוע'. אולם לפי היסוד שהוא הניח שאין זה דוקא שבת בראשית, נוכל להתקדם צעד נוסף על משקל דבריו, ולומר ש'ניתן לנו דמיון ממחרת יום שביתה', וכעת יתיישב גם הקושי מהפסוק 'ממחרת השבת יניפנו הכהן'.
כוונת דברי, שהסופרים הקדמונים (זמן רב לפני ריב"ז והצדוקים) ידעו שמה שאמרה התורה ממחרת השבת הוא מהטעם שהנפת העומר צריכה להתקיים למחרת יום שביתה, ושוב אין אנו נזקקים לשבת בראשית דייקא, על אף שהתורה נותנת לנו את הדוגמא של שבת.
אני חושב שלהסביר את חז"ל בפרט הזה לא נקרא אפולוגטיקה. כי אין שום הסבר מניח הדעת למה נהגו כן ישראל, נגד הפשט השטחי. כל דוחק שהוא, עדיף מבלעדיו.

בנוגע לצדוקים, לא הבנתי את הפירכא שלך. האם לדעתך הצדוקים לא התכוונו לקדם את הלוח השמשי? ואם הם כן התכוונו - למה זה השערה רחוקה לומר שענין ספירת העומר עמד בדרכם. האם זה לא עמד בדרכם? נא הבהר דבריך.

כשאתה מדבר מ'שיטת' הקראים, לאלו קראים הינך מתכווין - לאלה הסוברים ממחרת יו"ט שני או לאלה הסוברים ממחרת יו"ט ראשון? כל אחד אצלם סובר אחרת. אין להם שיטה אחידה, וזה לגיטימי אצלם שכל אחד יעשה כפי שעולה בדעתו.

כל הרעיון של הכוזרי הוא שהתורה חיפשה דוגמא לספירת שבע שבועות, ולכן אם היתה אומרת למשל 'מיום רביעי עד יום רביעי לאחר שבע שבועות', זה היה פחות נוח. לכן תפסה מספר עגול. אבל אין שום טעם שתכתוב 'וספרתם לכם ממחרת השבת' על הנפת העומר, כשזו יכולה להיעשות בכל יום.
הכוזרי, אגב, לא אומר שהתורה התכוונה 'ממחרת יום שביתה' מסויים. לדעתו התורה התכוונה בכל יום בשבוע, גם אם זה לא אחר שבת וגם אם זה לא אחר יום טוב. אלא שלחכמים היתה איזו סיבה להצמד ליו"ט ראשון של פסח. [וזה מה שקשה עליו מ'מחרת השבת יניפנו', שם רואים שלתורה היתה קפידא על יום ראשון בשבוע]
למה נהגו ישראל כך? לך תדע. בכל אופן בזמן יהושע הם לא נהגו כך כפי שכתוב במפורש בספר יהושע. אינני יודע מתי וכיצד קרה הדבר. יכול להיות שבמשך הדורות ראו שזה לא  פרקטי לקבוע לפי הבשלת הקציר, כי כנראה כל פעם היה עסק שלם להחליט לפי איזו שדה ילכו. לכן קבעו תאריך בחודש וחסל. מן הסתם זה היה עדיין בשלב שלא היה אכפת לאף אחד אם בתורה כתוב לא בדיוק כך. או שכולם היו מספיק תמימים להאמין ש'ממחרת השבת' פירושו יום טוב וזהו.
כל הרעיון שהצדוקים תמכו בלוח השמשי הינו תיאוריה, אלו לא עובדות מוצקות. על כל פנים לפי מה שידוע לי [ואקח את דברי בחזרה אם יתברר שלא כדברי] ועל כל פנים, הקישור בין זה לבין הנפת העומר ודאי בגדר תיאוריה.
הקראים, עד כמה שביררתי, סוברים שצריך לחכות לאחר יום טוב שני, ואז תופסים את השבת הראשונה. וברור שבנקודה זאת אינם צודקים. לפי התורה אין קשר כלל לחג הפסח אלא כשקציר השעורים הבשיל קוצרים אותו, מחכים לשבת הראשונה, ומניפים אותו ממחרתה, וזה יכול לקרות עקרונית לאחר הפסח, או כפי שמסופר ביהושע - ביום הראשון של חג המצות.

כל הרעיון של הכוזרי הוא שממחרת השבת - לאו דוקא. אלא שהוא האריך לבאר דבריו כדי שלא לחלוק על חז"ל.

לא התייחסתי לשאלה למה ישראל נהגו כך. התייחסתי רק לזאת שחכמי ישראל עמלו לבאר את הדבר על פי צד הגיוני כלשהו. ושאין להטיל בהם אשמה על כך. הלוא זה עבודת החוקרים המודרניים גם כן, לעמוד על שרשו של דבר, אף במחיר של דוחק והשערה.

בנוגע לצדוקים - בספר היובלים פגשת אי פעם (לא נראה לי שאני מחדש לך בזה משהו, כנראה אתה כן יודע מזה).

בנוגע לקראים, תברר קצת יותר, נדמה לי שהינך מבלבל בינם לבין השומרונים, או הצדוקים הנמשכים אחר ספר היובלים.

חלק מאלה שלא כפפו עצמם למרות של הפרושים נקראו בשם בייתוסים, ועליהם נמצא במקורותינו שהתנגדו ללוח הירחי, וניסו להטעות את החכמים על ידי עדי שקר. עיין ר"ה כב: