|
|
| נשלח ב-19/1/2006 21:50 |
 |
| |
סודות מן החדר
התוכניות של יוחאי, להוציא כעת רמב"ם מנוקד, ולאחר מכן רמב"ם עם פירוש קצר.
גם אנכי הצעיר, חיברתי פירוש על כל הרמב"ם, על פי מפרשי משנ"ת ופרהמ"ש, ועל פי סוגיות התלמוד, אבל מי יערוב אל לבו שהוא השלים בלמודו והגיע לעומק דעתו של הרמב"ם.
דרושים תלמידי חכמים הגונים לנושא.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2006 08:11 |
|
| |
הפרעתוני,
הפעם אני מסכים איתך (אל תיפגע. זה יכול לקרות לפעמים). אגב, האם יש לרב שילת מהדורה של משנה תורה?
דרום חוקר,
ישר כוח! עצם זה שהגעת לרמה של כתיבת פירוש על הרמב"ם היא כבר הישג מרשים כשלעצמו. אני מקוה שתזכה גם להפיצו.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2006 08:38 |
|
| |
ממללא, נפגעתי עמוקות.
לרב שילת יש מהדורה, שממנה הוציא כבר שני כרכים (מדע וזרעים).
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2006 05:12 |
|
| |
האם ניתן לרכישה בארצות הברית?
באם מתכונים לעשות פירוש קצר הייתי מציע לעשות כדוגמת פי' קהתי על משניות (הקדמה קצרה בעת הצורך והטקסט משולב עם הפירוש).
דרו"ח
אולי תעלה דוגמא מהפירוש שלך וירא הקהל וישפוט. אני הקטן לומד עכשיו (בלימוד ג' פרקים ביום) הלכות ביכורים.
תוקן על ידי - סאניטש - 22/01/2006 5:13:37
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2006 08:38 |
|
| |
סניטאש בנוגע לרכישה בחו"ל תוכל לברר מול אפרת
אפרת לונדין,
מנהלת שווק ומכירות,
0545-753532
כפי שכתבתי, כעת כבר נמצאים באמצע העבודה על רמב"ם מנוקד, במקביל בעקבות דרישת הציבור, מגבשים כעת קבוצה של מלומדים, כל אחד יפרש ספר, במקביל תתגבש קבוצת על להגיה את הפירושים, למען יצא דבר מתוקן.
מהפירוש שלי אעתיק בערב, כשאגיע הביתה, כנראה מהלכות רבית בל"נ.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2006 15:24 |
|
| |
אפשר להבין חלקים גדולים של הרמב"ם גם ללא פירוש. אך אל לו לפירוש לחזור אחור, אל דרכי דיון התלמוד. מטרתם של המפרשים המסורתיים היתה להבין מקורותי של הרמב"ם, אך לא לפרשו לפשוטי עם שכמותינו.
ובכל זאת, סבור אני כי אי אפשר ללמוד ולפסוק מהרמב"ם (ובכלל בכל נושא) מבלי להקיף את כל התורה שבעל פה כולה.
רמב"מקבילי כבר ציין בהקדמתו שהשיעור "כזית" מופיע בהלכות מעשה הקרבנות! זה לעניין הגדרות, אך לעניין עומקה של הלכה וטעמה הדבר נצרך עוד יותר:
מדוע ארבע אמות נחשבים רשות בהלכות שבת? אפשר ללמוד רק מהלכות טומאת מת: ארבע אמות הם שטח הקרקע בעמידתו של אדם!
מהם ארבע אמות בהלכות מזוזה של בית בשטח מינימלי? זה אפשר ללמוד מהלכות שבת: שטח משכבו ולינתו של אדם.
האם להלכה שתלמיד חכם לא יהיה רבב בבגדו (הלכות דעות), יש עוד משמעות? בוודאי. ראה הלכות טהרה שרבב בבגדו של תלמיד חכמים חוצץ.
את הרמב"ם, או אם תרצו את התורה שבעל פה, צריך לחיות.
לצערי, לא הצלחתי ללמוד קהתי ולהרגיש איך הדבר משנה את חיי, אולי הוספתי בינה, אולי ידע, אך לא דעת ה'. מרוב הסברים היער אינו נראה....
כשלמדתי רמב"ם, הדבר שונה דווקא בגלל היקפו!!
(עוד דוגמא: האם מותר לשנוא יהודי? ראה הלכות דעות והשווה סוף הלכות רוצח...)
למה לא שמענו על קהתיסתי"ם ? למה רק רמב"מיסטים?
מה דעתכם?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2006 15:30 |
|
| |
למי שיש את הספר: הנוסח של הרב שילת כבר מוכל במהדורה בכרך אחד. מה שמוציא את העניין במהדורת שילת.
למה לקנות אותה?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2006 15:53 |
|
| |
הספר אינו מבוסס על הנוסח של הרב שילת (אלא מתחשב בו, בהערות בעיקר), ויתירה מכך - הרב שילת ערך בינתיים רק שני ספרים (מדע וזרעים). מהדורתו של הרב שילת חשובה מאוד לקביעת הנוסח; מהדורתו של מקבילי חשובה לנוחות הלמידה בנוסח סביר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2006 16:54 |
|
| |
כמו ים,
אני לא מבין את השאלה שלך לגבי הרמב"ם מול ר"פ קהתי. ר"פ קהתי כתב פירוש נפלא על המשנה ולא ספר הלכה שהתיימר לתסכם את כל התורה שמעבר לחמשה חומשי תורה. ר"פ קהתי היה יהודי פשוט, מה שמכונה בקהילות מסויימות ולא במידה רבה של כבוד - 'בעלבית', ולא מנהיג דתי נערץ בקהילות רבות. מה המקום להשוות?
אם כבר יש מקום להשוות זה את חיבור המשנה של רבי מול משנה תורה לרמב"ם. האם העיסוק במשנה-תורה גדול יותר מהעיסוק במשנה (שהרי גם העיסוק בגמרא הוא בעצם עיסוק במשנה)?
אף שאלתך לגבי רמבמיסטים לא במקומה, לענ"ד - אם כוונתך לאנשים שמזדהים עם השקפת הרמב"ם, הרי שיש לנו גם קבליסטים, חסידים, מוסרניקים, קוקיסטיים, חבדניקים ועוד ועוד כאלו שהשקפתם אחרת ושמענו עליהם.
אם כוונתך לאנשים שנוהגים להלכה כרמב"ם, בודאי שיש לא מעט אנשים שנוהגים כשו"ע/רמ"א/בא"ח/מ"ב/שו"ע הרב/כה"ח וכו' וכו'.
אני משוכנע שגם חבדניק שלומד תניא ושו"ע הרב או ברסלבער שלומד ליקוטי מוהר"ן וליקוטי הלכות חשים את הנשמה בלימוד.
בניגוד למיימוני, אני סבור בעניותי שלא מדוייק להשוות לימוד משניות עם פירוש ר"פ קהתי ללימוד ספר משנה-תורה. את לימוד משניות+פירוש הר"פ אפשר להשוות לשני סוגים אחרים של לימוד (כך לפחות אני חשתי כשלמדתי/אני לומד בו):
א. לימוד משניות 'בקיאות' עם פירוש מינימאלי של פשט המשנה - שאז יש להשוותו ללימוד עם פיה"מ לרמב"ם או פירוש הרע"ב וכד', ולדעתי יד האחרונים על העליונה כי הר"פ חורג מהמסגרת הזו (וזה לימוד שמזכיר קמעה לימוד בקיאות במשנה-תורה).
ב. לימוד משניות בעיון - עם התייחסות לכל דברי הר"פ קהתי והזדקקות להערותיו. התחושה שלי היא שלימוד כזה, אם הוא נעשה בכל הרצינות - כבר עדיף להשקיע את הזמן בלימוד הפירוש החשוב על המשנה - הגמרא - ולהשתמש בפירוש קהתי לסיכום ו/או להרחבה, וממילא כבר יצאנו מגדר לימוד משניות ועברנו למישור אחר של לימוד גמרא (אני משתמש הרבה בקהתי כסיכום של משנה או כחזרה על עיקרי סוגיות במסגרת לימוד הגמרא).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2006 17:57 |
|
| |
אני מאלו שלומדים ג' פרקים ליום כפי תקנת כ"ק אדמו"ר. מכורח המציאות קורה הרבה פעמים שזה נלמד מאוחר בלילה ואין לי הראש לנסות להבין הפשט מתוך המפרשים הקלסיים. מתוך שיחות עם חברי שבמצב דומה ברור לי שפירוש קצר וקל ע"ד קהתי יעזור ללומדים כאלו, והרבה כאלו ישנם בחב"ד. לפרפרת אולי אפשר להוסיף החילוקים בין הרמב"ם לשו"ע (ולשו"ע אדה"ז [=שו"ע הרב] ולמשנה ברורה - תלוי בקהל היעד).
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2006 19:28 |
|
| |
סאניטש,
עם איזה פירוש אתה לומד ?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2006 19:57 |
|
| |
לבקשת סאניטש כתבנו כמה הלכות עם פירוש
כתב רבינו בהלכות מלוה ולוה י,א-ג
"כשם שמותר למוכר לפסוק על שער שבשוק (1)-כך מותר ללוות הפירות סתם, ופורעין אותן סתם בלא קביעת זמן על שער שבשוק (2). כיצד: היה השער קבוע וידוע לשניהם, ולווה מחברו עשר סאין--חייב להחזיר לו עשר סאין, אף על פי שהוקרו החיטים (3): שהרי כשלווה ממנו, היה השער ידוע; ואילו רצה--היה קונה ומחזיר לו, שהרי לא קבע לו זמן.
היה לו מאותו המין שלווה--הרי זה מותר ללוות סתם בלא קביעת זמן, ופורע סתם: אף על פי שעדיין לא יצא השער (4). ואפילו היתה לו סאה אחת, לווה עליה כמה סאין; היתה לו טיפה אחת של שמן או יין, לווה עליה כמה גרבי יין ושמן (5).
לא היה לו (6) מאותו המין כלום, ולא נקבע שער השוק עדיין, או שלא ידעו בשער שבשוק--הרי זה אסור ללוות סאה בסאה (7). וכן בשאר הפירות--לא ילווה אותן, עד שיעשה אותן דמים (8). ואם לווה, ולא עשה אותן דמים, והוזלו--מחזיר לו פירות במידה שלווה ממנו, או כמשקל (9); ואם הוקרו, נוטל דמים שהיו שווין בשעת ההלוואה (10).
אף על פי שיש לו מאותו המין, או שהיה השער קבוע בשוק--הרי זה אסור ללוות פירות בפירות, עד זמן קבוע (11); אלא לווה סתם, ופורע באיזה זמן שיפרע.
לא יאמר אדם לחברו הלווני כור חיטים, ואני מחזיר לך כור לגורן (12); אלא אומר לו הלווני עד שיבוא בני (13), או עד שאמצא המפתח (14)."
_____________________________
פירוש:
1- נתבאר בפרק ט,א שאם נקבע שער- מותר למוכר לפסוק על שער שבשוק, דהיינו שיתן הלוקח מעות כעת, והמוכר יתחייב לתת לו כך וכך סאים על פי שווי השער שיש עתה בשוק, אף שיתכן שבעת שירצה המוכר לקנות וליתן ללוקח את הפירות, יוקרו הפירות ונמצא שהלוקח קיבל יותר. והטעם שמותר- כיון שיכל המוכר ליקח עתה פירות מן השוק וליתנם ללוקח.
2- כשם שנתבאר בפרק ט שמשיצא השער מותר למוכר לפסוק על שער שבשוק, כך הדין גם במלווה.
3- ונמצא שקיבל המלווה יותר.
4- אם יש ללווה מאותו המין שלווה, מותר לו ללוות ולפסוק למלווה שיחזיר לו סאה כמו שהלווהו, אע"פ שעדין לא יצא השוק לפירות העונה החדשים, ומחמת זאת עדין אי אפשר ליקח מן השוק, שכיון שיש לו מאותו המין החשבנו שיכול להחזיר למלווה ממה שיש לו, ואין כאן רבית.
ורש"י פירש שהחשבנו שנקנו הפירות למלווה וברשותו הוקרו, וכיון שאיסור הרבית הוא מחכמים בכזה מצב לא גזרו. (רש"י בבא מציעא מד. ד"ה- דינרי הוו ליה)
5- היה ללווה סאה אחת או טיפה אחת של שמן או יין, לווה עליה כמה סאים או כמה גרבי יין או שמן, אע"פ שעדין לא יצא השער בשוק. כיון שאנו מחשיבים שלווה סאה כנגד הסאה שיש לו נמצא שיש לו שתי סאים, ושוב לווה שתי סאים כנגד השתי סאים שיש לו נמצא שיש לו ארבע סאים, ושוב לווה ממנו ארבע סאים כנגד הארבע שיש לו, וכך לעולם. וכך נעשה גם בשמן או יין. והטעם להיתר- כיון שאיסור סאה בסאה הוא אבק רבית מדברי סופרים, והם הקלו והחשיבו את הפירות ברשות הלווה, ומחמת זאת יכל לפרוע למלווה מהם, ואין כאן רבית. (ע"פ המ"מ וקהתי בבא מציעא ה,ח)
ולפי רש"י- [נזכר בהערה הקודמת] החשבנו כאילו מידת הסאים שלווה נמצאת ביד הלווה [על פי החישוב שהזכרנו], ונקנו הפירות למלווה וברשותו הוקרו, וכיון שאיסור הרבית הוא מחכמים בכזה מצב לא גזרו.
6- ללווה.
7- אסור ללוות סאה על מנת להשיב אח"כ סאה, שמא יתיקרו הפירות, ואם יפרענו אח"כ סאה פירות נמצא שהחזיר לו יותר ממה שקיבל, ויש כאן אבק רבית מדברי סופרים.
8- ישום כמה שוים עתה בשוק, ויפרע הלווה כשוויים בשוק בשעה ששמו אותם.
9- אף שמחזיר סאה כמו שלווה, כיון שהוזלו אין כאן רבית.
10- אם יטול סאה, נמצא המלוה מקבל רבית.
11- והטעם- שכל דבר שדרכו להתייקר ולהוזיל, וקובע זמן אימתי יפרענו, נראה שדעת המלווה שבאותו זמן שקבע יתייקר הדבר, וחזקה שלא יפרענו הלווה תוך זמנו, ומפני זה אסור. (מ"מ)
12- בזמן שיאספו את הגורן, והטעם- כיון שקובע לו זמן אסור כמו שנתבאר.
13- שבידו המפתח. (רמ' לעם)
14- שאבד. (שם) ונמצא שלא קבע לו זמן מדויק, כיון שאינו יודע בדיוק אימתי יבוא בנו, או אימתי ימצא את המפתח.
וההלכה עוסקת כפי מה שנתבאר קודם- או שכבר יצא השער בשוק, או שיש ללווה מאותו המין, ואז מותר אפילו שעדין לא יצא השער בשוק.
_________________________
סאניטש היקר, עד שיהיה בידך פירוש מסודר, תלמד עם רמב"ם לעם, הוא עזר לי רבות, בכל אותם הלכות שוממות שלא עבר בהם איש.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2006 20:10 |
|
| |
דרום_חוקר,
עם פירוש כזה, למי אתה מחכה?
תוקן על ידי - כמו_ים - 22/01/2006 20:10:13
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2006 20:30 |
|
| |
דרו"ח
כפתור ופרח לענ"ד כדאי להדפיס כמובן לאחר הגהה מעוד לומדים. הרמב"ם לעם הוא טוב אבל אינו מספיק מה שכתבת למעלה הוא הרבה יותר טוב. (דא"ג כ"ק אדמו"ר הי' לומד מרמב"ם לעם כמדומני משום טיב האותיות)
כמו ים
אני לומד מרמב"ם פרנקל. ומשתמש בפירושים שעל הדף.
האמת הוא שלשון הרמב"ם הוא קריא מאוד ומובן בפשטות. כל ילד שיכול לפרש משניות יוכל לפרש הלכה ברמב"ם. הצורך בפירוש הוא א) לחומר רקע שבפרק אחר כמו שדרו"ח למעלה בפירושו ציין -והעיקר ציטט בקיצור - מפרקים אחרים. ב) לחומר רקע להלכות בלתי מובנות לדוג' דיני ערוגה שבהלכות כלאים או פרקי התכונה שבהלכות קידוש החודש ג)פירוש מילים בלתי ידועות, שמות צמחים וכדו' כדאי גם באנגלית.
ישנו גם השאלות על הרמב"ם מגמרות וכאלו ענינים אבל לעניות דעתי אינם צריכים להופיע בתוך פירוש להסביר הרמב"ם. לכל היותר אפשר להוסיף בצד או מלמטה חלק של ביאורים שאינם נוגעים ישירות בהבנת דברי הרמב"ם.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2006 05:30 |
|
| |
דרום חוקר - אכן, למה אתה מחכה?
|
|
|
|
|
