|
|
| נשלח ב-13/8/2008 11:41 |
 |
| |
ראשית פרעותוני, אינך חושב שאתם חצופים?! אני קניתי את הרמב"ם שלכם בשבוע הספר, וכשהייתי חודש אח"כ ביומא דהילולא של הרב קאפח זצוק"ל ראיתי שהוצאתם מהדורה חדשה ויפה יותר, מנוקדת וקומפקטית - ובכן, אולי תחליף לי את הכרך הגדול שקניתי בזה החדש? אגב, גמרתם כבר להתקוטט עם הוצאת כתובים?! ועתה לעצם העניין, לדעתי טוב מאד עשיתם שהדפסתם רמב"ם בלי פירושים בכרך אחד, ומי יתן וירבו כמותכם בישראל. אני גם קניתי את הש"ס בכרך אחד בלי שום פירוש בהוצאת כתובים, למרות מחירו היקר (כאלף שקל). סבורני שבדיוק על כגון זה אמרו חז"ל: מפני מה זקנך מגודל? יהיה כנגד המשחיתים. בדור יתום כזה שיוצאים כ"כ הרבה ספרים וש"ס "מבוארים" - שוטנשטיין, לובלין, חברותא וכו' וכו', למען ספק פרנסה לעוד ועוד כולל ב"עריכתם", צריך כבר ללכת לקצה השני, ולהדפיס ש"ס בלא שום פירוש. ואעפ"כ, שאלתך באשר לסיכויי הרמב"ם שלכם אצל הליטאים, הביאתני לידי גיחוך. איזה סיכוי אתה חושב שיהיה לך אחרי שבמהדורה החדשה הדפסת בצד העמוד את סימני ה"ג' פרקים" לפי המחזור שתיקנו חב"ד?! ומי נתן לך עצת אחיתופל זו?! אם רצית להדפיס רמב"ם לחב"דניקים היה עליך לפנות להוצאה שלהם, קה"ת.
_________________
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 13/08/2008 12:43:36
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2008 15:14 |
|
| |
קליקלס,
ראשית, אשמח אם תסביר לי את יסודות ה"חוצפה" שברצון להוציא מהדורה נוספת, מנוקדת ומוקטנת. לעזור לציבור הלומדים, הלזאת חוצפה ייקרא? וכי אם רכשתי בעבר מחשב מדגם פנטיום 1, אבקש החזר במחיר כשאקנה דגם פנטיום 4?
לעניין "להתקוטט עם הוצאת כתובים" - אנו שמחים היינו לו היו עוזבים אותנו לנפשנו, ולא מטרידים אותנו בטענות הסרק שלהם, וחפצים ממון הרבה, שככל הנראה זו הדרך היחידה להשיג אותו לאחר שיצאה מהדורתנו. לעצם העניין, הוא עדיין נדון בבית המשפט, ונקווה שהאמת תצא לאור.
תודה על הברכות על ההוצאה החדשה. אני חושב שהש"ס של כתובים הוא מבורך (ויישר חילם על שפיסקו אותו פיסוק מלא), אם כי לעניין ש"ס קצת קשה יותר ללמוד אותו ללא פירוש כלשהו (רש"י או אחר), למי שטרם למד את הסוגיות פעם אחת לפחות. זאת להבדיל מהרמב"ם, הכתוב בשפה פשוטה וברורה, וללא פלפולים. לכן ברור שיש הרבה יותר קונים לרמב"ם בכרך אחד, מאשר לש"ס בכרך אחד.
לגבי הליטאים - אנשים ממשיכים לתת לי סיבות מוזרות ביותר לכך שהליטאים לא יקנו את הרמב"ם הזה, שמציגות אותם כאנשים קצת מטורללים, במחילה. וכי אדם לא יקנה ספר, רק כי יש בו סימונים לנוחותם של אחרים? הציבור החב"די הוא ציבור גדול שלומד רמב"ם, וכי על מוציא לאור בימינו להתעלם ממנו, ומדרישותיו? דומה הדבר למי שטען שאת המהדורה הראשונה הציבור הליטאי לא קנה בגלל הגופן (אז היה קורן). פשוט לא ייאמן...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2008 21:08 |
|
| |
ראה, אני אינני שכניק ולא מפריע לי מה שהכנסת שם את ציוני ג' פרקים של חב"ד, אך מכיוון ששאלת למה הליטאים אינם קונים, עניתי לך שזו לבד יכולה להיות סיבה טובה לכך! כבר ד.צ. הילמן כינה אותך "תמים", וחבל שאתה מצדיק את התואר המפוקפק שקיבלת! אך האמת היא שבלאו הכי ליטאי מן השורה לא היה קונה כזה דבר. גם אני, באופן אישי, לומד רמב"ם, כמו כל דבר, רק בעיון, ומסתכל מלמעלה למטה על כל תקנות ה"יומי" למיניהן (כולל התקנה העתיקה של שמו"ת). את מהדורתכם קניתי רק לצורך התענוג להחזיק בארוני את הרמב"ם כמו שיצא מתח"י המחבר, כמו את התלמוד כמו שיצא מתחת יד רב אשי. חוץ מזה שתמיד חשבתי כי באמת חציפות גדולה היא להדפיס את השגות הראב"ד עם לשונותיו הגסים בתוך גליון הרמב"ם. הראב"ד אינו מגיע לקרסוליו של הרמב"ם, ואם רצונו להשיג עליו, יואיל לכתוב לו ספר בפני עצמו (וזה מה שהוא באמת עשה), ומה פתאום עשאוהו המדפיסים חבר של הרמב"ם?!
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2008 21:21 |
|
| |
קליקלס, לא נעמה לי לשונך החריפה נגד שועי עולם, ותקנות קדמונים. (לעצם העניין, כלל אין הדברים ברורים האם השגות הראב"ד היו בהתחלה ספר בפני עצמו, או הערות על הגיליון. והגהות מיימוניות ודאי היו על הגיליון. לא הדפסנו את השגות הראב"ד משום שאז היינו צריכים להדפיס גם את תשובות המ"מ והכס"מ, וכו' וכו', והספר היה מאבד את אופיו המקורי.)
תמהני איך אדם יכול ללמוד עיון ברמב"ם, בלי לדעת אותו בבקיאות ראויה. על כגון דא אמרו רבותינו, לעולם ליגמר איניש והדר ליסבר. וודאי כל נושאי הכלים ידעו את הרמב"ם ידוע היטב, והיו מטיפים מוסר לכל לומד, שידע את דברי הרמב"ם לפני שילמד את פירושיהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2008 21:36 |
|
| |
נו, אני לא חושב כמוך, וכבר העיד הרא"ש על לומדי הרמב"ם בבקיאות (או בלי לדעת קודם היטב את הסוגיא בגמרא) שאינם יודעים כלל מה הם קוראים, ואין ספק שזהו המצב גם בין לומדי ה"ג' פרקים" כיום, אך מילא, יעשה כל אחד כהבנתו. אגב, לפי מה הכרעתם למשל בגירסת הרמב"ם בהל' אבות הטומאות בעניין ספק ספיקא, ומה שמפנה שם לדבריו בהל' שגגות והל' שבת בעניין אשם תלוי?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2008 21:51 |
|
| |
הרא"ש ודאי לא דיבר על לומדי הבקיאות ברמב"ם, אלא על "הפוסקים הלכה מתוך משנה", שזה עניין שונה לחלוטין.
לגבי הלכות אבות הטמאות - היכול אתה לתת לי מ"מ?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2008 23:59 |
|
| |
הרא"ש אומר שמי ש"לומד" רמב"ם מבלי להכיר את ההקשר בגמרא, אינו מבין כלל מה שכתוב שם, ומה זה משנה אם מגמתו לפסוק הלכה או לא? ולעניין שאלתי, אני עכשיו באוטובוס ואינני זוכר בדיוק, אך כמדומני שזהו בספ"ט מטומאת מת (ולא מאבות הטומאות כמ"ש קודם, אך איני זוכר), ומכל מקום, זהו הרמב"ם המפורסם בעניין ספיקא דאורייתא לחומרא, ויש שם מחלוקת עצומה על הגירסא ברמב"ם אם היא משלו או הוספת מישהו אחר.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2008 01:43 |
|
| |
הלכות טומאת מת
ט,יב דבר ידוע שכל אלו הטומאות וכיוצא בהן, שהן משום ספק--הרי הן של דבריהן; ואין טמא מן התורה, אלא מי שנטמא טומאה ודאית. אבל כל הספקות--בין בטומאות, בין במאכלות אסורות, בין בעריות ושבתות--אין חוששין להן אלא מדברי סופרים, כמו שביארנו בהלכות איסורי ביאה ובכמה מקומות.
כ"ה בכל כ"י למעט 2, וכן הוא ברמב"ם שההדיר הפרעתוני, וכאן היא סוף ההלכה.
בדפוס ווילנא הוסיפו כאן קטע בסוגרים [ואעפ"כ דבר שחייבים על זדונו כרת ספיקו אסור מן התורה, שהרי העושה אותו חייב באשם תלוי], ברמב"ם פרנקל הושמטו הסוגרים, וקטע נוסף זה, כבר התאזרח התאזרחות גמורה בדברי הרמב"ם.
אליבא דאמת קטע זה הוא שיבוש, והוא נוסף בעקבות השגת הראב"ד, הטוען כי ספק טומאה אסור מן התורה, ראיה לדבר אשם תלוי, ולפיכך התווסף קטע זה כאילו גם הרמב"ם מסכים לכך, ודבר שיש בו כרת, ספקו אסור מן התורה לגבי חיוב אשם תלוי.
אלא שגם ההשגה של הראב"ד וגם התוספת של דפוס ווילנא אין בהם צורך, באשם תלוי צריך שיקבע האיסור, כלומר שיש לפנינו בודאי חתיכה של איסור, אלא שלא ברור אם היא בימין או בשמאל, העובר ואוכל אחת מהם חייב אשם תלוי. אבל בשאר ספקות, לא ברור בכלל שיש כאן איסור, ולפיכך בכזה מצב אמרנו כי מה שאנו מחמירים בספק טומאה, אותה החמרה היא מחכמים, אבל מהתורה אין טמא אלא טומאה ודאית. (הערת הרב קאפח שם)
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2008 01:58 |
|
| |
המחלוקת שבין הרא"ש ובין הרמב"ם, בלימוד הלכות בלא טעמים ומקורות, הוא רק לענין לפסוק מתוכה.
כי לדעת הרא"ש לימוד זה יש לו גדר לימוד משניות, שאסור לפסוק הלכה מתוך המשנה, כיון שאין יודעים הטעם (כטעם הא' ברש"י סוטה כב, א ד"ה שמורין). ולדעת הרמב"ם זהו דוקא במשניות שיש משניות שהם יחדאי ולית הלכתא כוותייהו, משא"כ חיבורו שחיברו מתוך מסקנת התלמוד אפשר לפסוק ממנו (כך מבואר בהל' ת"ת קו"א פ"ב ס"ק א).
משא"כ לענין לימוד בקיאות, בודאי לדברי הל לא גרע מלימוד משניות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2008 11:43 |
|
| |
הראיתם כיצד חמד לו 'הלבן' לצון? לפי מה שמצטט מהל' ת"ת, כ"ש שלשיטתו עצמו א"א לפסוק בדורנו מהרמב"ם, ואפילו הייתי אני אישית מחליט להיות תימני ולפסוק בהכל כהרמב"ם, הרי אנשי חב"ד אינם פוסקים כך, לא בהלכה, וק"ו בן בנו של ק"ו לא בהשקפה ואמונה, שכל דרכם ודרך רבם היא ההיפך הגמור מהרמב"ם - ומה עושים שכשמגיעים לספ"ד מהל' יסוה"ת כשמצווה הרמב"ם על לימוד פיסיקה ופילוסופיה, ואילו רבם הגדיל לעשות ופתח להם אפילו "חדר" בלי "לימודי חול", מה שלא עשו אפילו הקנאים בירושלים?! מה להם ולהרמב"ם?! בטוחני שהרמב"ם היה קורא עליהם: ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי... ואם רוצים ללמוד "כל התורה כולה" , אולי יקחו את ספרו של אפשטיין, כפי שהעיד על עצמו נחנח שוטה אחד באשכול זה בפורום אחר שעושה כן? וברוב מה שחולקים אלו על הרמב"ם היה אפשטיין מסכים עימם, והרי הם מתאימים לו הרבה יותר מלהרמב"ם. ובמה שהבאתי מהרא"ש לא נכנסתי לעניין לפסוק הלכה, אלא לקביעת הרא"ש שהקורא ברמב"ם בלי לדעת הרקע בגמרא לא ידע מאי קאמר - וכי צריך להרא"ש כדי להבין זאת? תיפסו לכם איזה חב"דניק שערך כבר עשרה סיומי רמב"ם ונסו לשאול אותו. הוא ידע ויבין בערך כמו זקן הונגרי שערך 4 סיומי דף היומי. וע"ז כתבתי שאני מזלזל בכל תקנות ה"יומי" למיניהן שאינן אלא לעמי הארץ.
_________________
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 14/08/2008 13:26:18
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2008 12:27 |
|
| |
קליקלס, אני מניח אמנם שאתה נהנה לכתוב את מה שאתה חושב, אך הודעותיך אינן מוסיפות לך כבוד.
אם נחזור לעניין הרמב"ם, גם ללומדי רמב"ם יומי וגם ללומדים בבקיאות הגונה ובחזרות, גם למעיינים מדי פעם למצוא מקור וגם ללומדים עיון החפצים לברר את דברי הרמב"ם כאן ושם - אין ספק שמהדורה זו ראויה ומתקבלת (שלא לדבר על המחיר, שלא תמצא כמוהו למשנה תורה מדויק כולו, וזאת משום שכל העבודה אינה על מנת לקבל פרס).
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2008 13:15 |
|
| |
הפרעתוני
א) לא מדובר כאן בכבוד, וכן בנות צלפחד דוברות.
ב) בודאי שאתה צודק.
ולגופו של נושא הקודם, הקושיה הכי חמורה היא על לומדי הרמב"ם לעיון, שהיא סותרת את הכלל ליגמר [כל התורה כולה] והדר ליסבר. וכאן לומדים לימוד עיוני זה גם לפני שלמדו ויודעים את כל התורה.
משא"כ לימוד לבקיאות, תואם את הכלל האמור. והרי זה מועיל, שכאשר לומדים אח"כ סוגיה אחת מהסוגיות, קולטים ישר במה המדובר.
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 14/08/2008 13:24:27
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2008 13:45 |
|
| |
מישהו הבין מה קישקש 'הלבן' הפעם? כל לימוד בעיון סותר את הכלל של לעולם ליגמר איניש וכו' - וכי בישיבות חב"ד אין סדר "לעיונא" כמו שהם קוראים לזה, השי"ת יצילנו מ"עיון" שלהם?!
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2008 14:09 |
|
| |
וכי יש בעיה בלימוד לעיון? אמנם ההכרח לצרף לזה לימוד לבקיאות, כפי ההלכה שצריך לשלש זמן למידתו שבכל יום, שליש במשנה (שהיא בקיאות) ושליש בגמרא.
והרי זו מטרת הרמב"ם שילמדוהו לבקיאות ולא לעיון, כמפורש בהקדמתו באריכות: שלא יצטרך אדם לחיבור אחר בעולם כו' שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה ואח"כ כו'. דלא כמ"ש המעדני מלך בהקדמה, למי שבקי בחדרי התלמוד תחלה כו' (הל' ת"ת קו"א פ"ב ס"ק א).
תוקן על ידי הלבן ב- 14/08/2008 14:10:37
|
|
|
|
|
