בית פורומים עצור כאן חושבים

ביאור אגדות ברוח עצכח

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-13/12/2009 13:00 לינק ישיר 

קריאת השם למזבח, כנראה היה סוג של הגדרה לאלהות המתגלה כאן. כי בימי האבות תמיד ייחסו את פעולות ה'  למלאכים, אבל מצד שני ידעו שהמלאכים הם ה' בעצמו, וכך מתחלפות להן הלשונות תמיד בספרי בראשית שמות. ולכן שם המזבח הוא שם האל המתגלה במקום הזה, או בלשון המודרנית של "בעלי המחשבה": הבחינה האלהית המתגלית שם.

צענע, ברור שכתוב שראה בעיניו, אבל אין הכוונה ממש לראיה פיזית, כי לא מדובר על דברים פיזיים.
ברור שעני חשוב כמת, אני רק שואל האם כשהרא"ש מסביר משפט כמו "נעשה גל של עצמות" בכך שנהיה עני, האם זה פירוש רציונלי, באמת כשרב אשי כתב זאת בגמרא הוא הבין כמו הרא"ש? או שרק נח לנו לפרש כך כדי שלא נטפול על חז"ל נסים מוזרים?
וכן כשחז"ל פירשו את הפסוק "מתו האנשים המבקשים את נפשך" שנצטרעו או שירדו מנכסיהם, האם מדובר בפירוש של פשט הפסוק? או שזה רק תירוץ לעובדה שדתן ואבירם נותרו בחיים לאחר מכן, ולכך שהאגדה ייחסה להם גם את הרדיפות הראשונות נגד משה?
או במלים פשוטות יותר, כתב כאן חכם אחד לעיל כי פירוש רציונלי לאגדה הוא בעצם מניעת זלזול, - יחוס שטויות לחז"ל. אבל אני שואל אולי להיפך: אולי פירוש רציונלי שאינו סביר שלכך התכוונו, מזלזל עוד יותר. כי הוא קובע שהדברים כפשוטם בודאי שטויות, ומציע פירוש אחר שלא סביר שהתכוונו אליו, ולפיכך הוא לא מקבל את דברי חז"ל. אולי מוטב לומר: חז"ל כך חשבו, אנחנו לא מבינים כך, ולתת לחז"ל ליהנות מהספק.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/12/2009 13:49 לינק ישיר 

לדינוזאורוס

מילא כשהמקרא כתב מתו וחז"ל פירשו אחרת זה עוד מתקבל איכשהו אבל שאתה כתבת מראה עיניים והתכוונת ל...(אין לי מושג למה)(ל שוואית וגם קמצית)זה כבר נישגב מבינתי.

1.אולי תפרט יותר מהו מראה עיניים שאיננו מראה עיניים פיזי?

2.וגם אם כתבת ראה בעיניו אבל התכוונת שלא ראה בעיניו אלא במחזה נבואי זה ממש לא משנה ועדיין שאלותי בעמוד קודם תקפות ועומדות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/12/2009 14:41 לינק ישיר 

האם את חושבת שהוא הפליג בספינה בים ולפתע ראה באמצע הים מלאכים שמנסרים יהלומים?
אני סבור שלא, עד כמה שאני זוכר המהר"ל כותב "הפליגה ספינתו בים השכל"
את המשפט הראשון שלי שעליו שאלת הרבה שאלות, לא כתבתי ממש ברצינות, התכוונתי להגיד שהקפידא עליו היתה צירוף של הלגלוג ושל העובדה שפתאום החליט שכן יכול להיות דבר כזה. אבל אם היה חכם שוה ערך והיה מבטל את דעת חברו ואפילו בציניות קלה, לא היה קורה שום דבר. כך מצאנו את רבי עקיבא דורש צפרדע אחת היתה וחבריו מעירים לו: מה לך אצל אגדה, כלך אצל נגעים ואהלות. רבי נהוראי אומר שהתינוקות בים סוף לקחו פירות מן המים וחבריו מעירים לו: אינך אלא מן המתמיהים (ציירי ההגדות אוהבים כנראה את המתמיהים). רבי טרפון אמר שהמן היה ערימה גבוהה מאד מאד, ואמרו לו חבריו: עד מתי אתה מגבב עלינו דברים. רבי מאיר אמר "עתיד זאב שיהיה גוזז מילת", אמרו לו "דייך". רבי חנינא יודע על כל סיפור מתמיה לומר "מילי". כנראה שאותו תלמיד לא היה ראוי להתווכח וללגלג ואף חשוד על כך שלא הבין, ואכן כשבסוף הבין הסכים. ולכן נענש להיות עני גדול..



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/12/2009 14:42 לינק ישיר 

ונזכרתי בעוד משהו, ר"מ ור' יוסי התווכחו במדרש שיר השירים, ואמר ר' יוסי: מאיר, פתפותי ביצים יש כאן.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/12/2009 17:24 לינק ישיר 

"האם את חושבת שהוא הפליג בספינה בים ולפתע ראה באמצע הים מלאכים שמנסרים יהלומים? "  כך שאלת

והתשובה שלי היא כן. למה לא?שהרי כתוב חזא.


הנה תראה את המקור הבא


http://www.tevuot.org/pardes/67.html
 



"עה. דיתיב ר´ יוחנן וקא דריש עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן שערי ירושלים לגלג עליו אותו תלמיד. השתא כביעתא דציצלא לא משכחינן כולי האי משכחינן וכו´ א"ל ריקא אלמלא לא ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות יש לדקדק. כעין מעשה זה נמצא במסכת שבת )דף ל ע"?( דיתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה אשה שתלד בכל יום שנאמר הרה ויולדת יחדיו. לגלג עליו אותו תלמיד אמר אין כל חדש תחת השמש. א"ל בא ואראך דוגמתן בעולם הזה נפק אחוי ליה תרנגולת. ותו יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידין אילנות שמוציאין פירות בכל יום וכו´ לגלג עליו אותו תלמיד והכתיב אין כל חדש וכו´ ותו יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכו´ לגלג עליו אותו תלמיד ואמר אין כל חדש וגו´: והנה תלמיד דרבן גמליאל לגלג שלש פעמים ולא ירע בעיני רבן גמליאל ולא קראו רשע ולא ענשו כמעשה תלמיד רבי יוחנן. ומה הפרש ביניהן וכל פעם השתמש אותו תלמיד בלשון ובדיבור אחד אין כל חדש וגו´ ותלמיד דרבי יוחנן לא הקשה כן מלשון המקרא כי אם השתא כביעתא דציצלא לא משכחינן וכו´. ידוע השינוי בערך גדלות וקטנות הוא בגדר הטבע. ובגדר סדר מעשה בראשית. שנמצא בדרך משל במדינה אחת תוצאות ותנובות ופרי הארץ בערך מדרגה ומדה קטנה עד מאוד. ומדינה אחרת המינים אלה גדולים עד מאוד. כל זה בדרך האפשרי ובדרך הטבע. ואם יספר אדם שראה מרחקים הדבורים גדולים כל כך כתרנגולי ארצנו. לא נוכל להחליט ששקר דבר וראוי ללגלג על דבריו. כי הדבר הזה בגדר האפשרי הוא. אולם אם יספר ששמע במרחקים במדינה פלונית אלמונית התרנגולים מדברים לשון צחות ודרשו לעם מוסר השכל. וראו אילנות שעליהן גדלים ומוציאין בני אדם או אבני השדה ודאי ראוי ללגלג עליו ועל דבריו. כי שקר ענה. כי אין זה בגדר הטבע שנאמר שנשתנו שם במדינה ההיא סדרי מערכות בראשית. שחי נשתנה למדבר. וצומח לחי או לדומם. כן הדבר בשני´ תלמידים אלה. תלמיד רבי יוחנן שמע ממנו דבר שהוא בגדר הטבע ובסדרי מעשה בראשית שהקב"ה עתיד להביא אבנים טובים ומרגליות גדולים עד מאוד. כל זה בגדר האפשרי אף שבמדינתנו לא נמצאים כי אם כערך ביצה קטנה. אולי במדינות הרחוקות נמצאים בערך גדלות ההוא. ואין זה לנו כי אם חסרון הידיעה. שלא נודע לנו מדינה ההיא. וא"כ דברי ר"י אמתיים הם. וחס ללגלג עליהם. ותלמיד ההוא ראוי להיקרא רשע. ומלגלג על דברי חכמים. כי באמת נמצאים בערך ובמדרגה ההוא כאשר ראה כן בעיניו אחר זמן. והיה ראוי לו להאמין הדבר ששמע מפי רבו השלם. אף טרם שראה הדבר בעיניו. כי אין חוץ מגדר הטבע והאפשר הוא וכ"ש שלא ילגלג עליהם. וראוי לעונש: מה שאין כן בתלמיד רבן גמליאל ששמע מפי רבו דבר שאינו בגדר הטבע. והכרח לומר שלעתיד ישתנו סדרי מעשה בראשית. כי אין בגדר הטבע שאשה תלד בכל יום. ואלנות מוציאין פירות בכל יום. וארץ תוציא גלוסקאות וכלי מילת. ואף שהביא ראיה מפסוקים מיאן התלמיד מלהאמין. ושאל והלא אין כל חדש תחת השמש. ר"ל ודאי גם לעתיד הטבע וסדרי מעשה בראשית ועולם כמנהגו ינהג. ולא מצינו בכל דברי נביאינו הקדושים שאמרו שבזמן הגאולה ובזמן השלימות ההוא יהיה סדרי מעשה בראשית ונהגות העולם על דרך אחר חדש שלא היה בעולם מכבר חלילה.כי אם הטבע וכל מעשה בראשית יהיו אז בתכלית השלימות כנודע בדבריהם. ועולם כמנהגו נוהג. ואף שלגלג על דברי רבו אין ראוי לענוש. מלהאמין דבר שהוא כנגד הטבע ודרך מעשה בראשית וכנגד דברי הנביאים השלמים לכן השיב לו רבו בא ואראך דוגמתן בזמנינו. ובזמן ההיא שהכל יהיה בשלימות ימצאו דברים אלה כדברי ממש. אם הוא בגדר הטבע שתרנגולת תלד בכל יום גם בעת הזאת. הלא בגדר האפשרי שבזמן השלימות ההוא יהיו הדבר מכוון כמו שדרש: והלשון ששאל א"ת אין כל חדש תחת השמש. מורה שאין נשתנה סדר הטבע וסדר מעשה בראשית בשום זמן. אפילו בזמן השלימות ההוא: ומצאתי דוגמתן )ברכות נט ע"א( ולברי לה תרתי ככבי אחריני. אין חדש תחת השמש. ה"ק אי לא מיקרב פומא להכא ליקרב )וכן סנהדרין קי ע"א( וכן נזכר במסכת סופרים )פרק כא הלכה ב( ולמה אין מתענין אותן )ב´ ה´ ה´( בחדש ניסן מפני שבאחד בניסן הוקם המשכן ושנים עשר נשיאים הקריבו קרבנות לשנים עשר יום יום לכל שבט ושבט וכל אחד היה עושה ביומו יום טוב. וכן לעתיד לבוא עתיד הקב"ה להבנות בניסן לקים מ"ש אין כל חדש תחת השמש עד כאן לשונו. הרי אפילו סדרי תורה דיניה ומשפטיה ומנהגיה לא נשתנים לעתיד מטעם המקרא אין כל חדש וגו´. וכל שכן סדר הטבע וסדר מעשה בראשית. ושפיר אין ראוי אותו תלמיד שמיאן מלהאמין. לעונש ולקללה. כמו תלמיד ר"י. "ן

תוקן על ידי צענערענע ב- 13/12/2009 17:30:13




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/12/2009 17:37 לינק ישיר 

את מביאה כאן פירוש חדש מאד יפה, ואכתוב אותו בקיצור: הויכוח בין ר' יוחנן לתלמידו לא היה בכלל על מה שעתיד לבא, אלא על גודל היהלומים בעולם. ר' יוחנן תיאר יהלומים גדולים מאד (שיהיו לעתיד לבא בירושלים) והתלמיד לא האמין לרבו שיש יהלומים גדולים. לימים הפליג לאיזה מקום בעולם וראה יהלומים ענקיים, והשתכנע בנכונות דברי הרב.
זה פירושו של הרב החוקר יהוסף שוורץ (בעל תבואות הארץ). הוא לא הסביר מה עם המלאכים, וכנראה שזה לא עיקר הנושא. אבל בשאלה שלי זה היה הנושא, האמנם התלמיד הלגלגן הזה בדרך להיות גל של עצמות זכה לפגוש מלאכים.רבי שמעון בר יוחאי כשקרא על הגר שנתגלה אליה מלאך, החל לבכות, שפחה של בית אבא נזדמן לה מלאך ג' פעמים, ואני לא פעם אחת (מעילה יג:). אזי אם רשב"י לא זכה למלאך, יל"ע בתלמיד הנ"ל.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/12/2009 17:39 לינק ישיר 

ולכן פירש המהר"ל שהוא הפלגה שכלית בלבד, אבל באמת יותר קרוב לפשט לחבר את שני הפירושים ולהסביר כי ראה באיזה שהוא מקום יהלום ענק, ובעיני רוחו ראה את המלאכים מנסרים אותו לשערי ירושלים. ואז נפל לו האסימון, אבל בשביל ר' יוחנן זה היה מאוחר מדי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/12/2009 19:20 לינק ישיר 


במ,

על מה שהבאת בשם מהרמב"ן 'אמר אתה אלוה בעליונים ואני אלוה בתחתונים' לא קשיא.
אתה אלוה באשר אתה שלם =אחד, ואני אהיה אלוה בזה שאשתלם עד כמה שאדם באשר הוא אנושי יכול להיות שלם ובזה אהיה דומה לך בעצם העובדה שאתה אלוה מושלם.
 
'והלכת בדרכיו מה נקרא רחום אף אתה..ומה הוא נקרא חנון אף אתה' וכו'

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/12/2009 21:45 לינק ישיר 

בכדי להבין נכונה את דברי ר' יוחנן יש קודם להבין את המבא מגמרא למאמר זה

בבא בתרא דף עה  -שמתי כדכד שמשותיך - א"ר שמואל בר נחמני: פליגי תרי מלאכי ברקיעא, גבריאל ומיכאל, ואמרי לה: תרי אמוראי במערבא, ומאן אינון? יהודה וחזקיה בני רבי חייא, חד אמר: שוהם, וחד אמר: ישפה , אמר להו הקב"ה: להוי כדין וכדין. +ישעיהו נח+ ושעריך לאבני אקדח.
 
ארמוז בקצרה על סוגי האבנים הטובות שנחלקו עליהם מלאכי השרת, וכן שני בניו של ר' חייא יהודה וחיזקיה- המוכרים מהש"ס  כמיסתיקנים,
הויכוח היה על איזו אבן  תושתת ירושליים- שהם או ישפה- והרמז הוא מי היו בעלי האבנים הללו באפוד, ואיזו דרך הם סימלו. בעיקר בצבע ובמותיב שהיה על דיגלם 

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/12/2009 07:16 לינק ישיר 


ובהמשך לדברים למעלה : "והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע " מורה על כך שהכינוי אלוהים הוא שם משותף, וחל גם על המנהיגים השופטים והדיינים שהפונקציה שלהם היא להכריע בין טוב לרע (ועיין רמב"ם מו"נ חלק א,פ"ב) - 

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/12/2009 16:55 לינק ישיר 

בבא בתרא פד,א
אמר רב פפא מדקתני לבנה ש"מ האי שמשא סומקתי היא תדע דקא סמקא צפרא ופניא והאי דלא קא חזינן כוליה יומא נהורין הוא דלא ברי מיתיבי (ויקרא יג) ומראהו עמוק מן העור כמראה חמה עמוקה מן הצל והתם לבן הוא כמראה חמה ולא כמראה חמה כמראה חמה דעמוקה מן הצל ולא כמראה חמה דאילו התם לבן והכא אדום ולמאי דסליק דעתין מעיקרא הא קא סמקא צפרא ופניא בצפרא דחלפא אבי וורדי דגן עדן בפניא דחלפא אפתחא דגיהנם ואיכא דאמרי איפכא: 

כמדומני שכיום טוענים שהשמש נראית אדומה בבקר ובערב הוא מפני המרחק הגדול יותר ופיזור האור לכיוון האדום.
ברור שהגמרא יצאה מתוך הנחה שהארץ אינה כדור.
מעיון במפרשים שם עולה גם שהחמה עולה מגן עדן שהוא חלק מכדור הארץ.
יעויין שם בתוספות שמסיקים מסקנה הלכתית מכך שהשמש אדומה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/1/2010 22:16 לינק ישיר 

בבא בתרא צט ע"א
<אמר רבנאי אמר שמואל כרובים בנס הן עומדין שנאמר (מלכים א ו) וחמש אמות כנף הכרוב האחת וחמש אמות כנף הכרוב השנית עשר אמות מקצות כנפיו ועד קצות כנפיו גופייהו היכא הוו קיימי אלא שמע מינה בנס הן עומדין >
אמנם הגמרא נותנת מספר אוקימתות, אולם מוכח שהגמרא היתה מוכנה לתת הסבר ניסי ללא שום הסתיגות עקרונית.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/1/2010 22:18 לינק ישיר 

זבחים דף צו ע"א
<אלא קדירות של מקדש אמאי <אמר רחמנא> ישברו נהדרינהו לכבשונות א"ר זירא לפי שאין עושין כבשונות בירושלים אמר אביי וכי עושין אשפתות בעזרה אישתמיטתיה הא דתני שמעיה בקלנבו שברי כלי חרס נבלעין במקומן >
כאן כבר נקבעת הלכה על סמך נס.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/1/2010 22:57 לינק ישיר 

מתוך שיעורה של הרבה דובדבני

אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שאמרו לו אשתו תותרנית היא, ונכנס אחריה לחורבה לבודקה. אמר לה: ריח צנון אני מריח בגליל. אמרה ליה: מן יהיב לן מכותבות דיריחו ואכלנא ביה! נפל עלה חורבה ומתה. אמרו חכמים: הואיל ולא נכנס אחריה אלא לבודקה, מתה - אינו יורשה (בבא בתרא קמו ע"א – ע"ב)

לוגו מדור הדף השבועי

 

 

תרגום:
אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שאמרו לו שאשתו תתרנית היא (חסרת חוש ריח), ונכנס אחריה לחורבה לבודקה (האם אכן תתרנית היא). אמר לה: "ריח צנון אני מריח בגליל". אמרה לו: מי יתן לנו מתמרים של יריחו ונאכל בו! נפלה עליה החורבה ומתה. אמרו חכמים: הואיל ולא נכנס אחריה אלא לבודקה, אם מתה – אינו יורשה (יורש את האישה).




זו אמנם לא אגדתא- אבל יש מספר שאלות לעיון שעוררה הרבה המתאימה לביאורי עצכ"ח

למה הם נכנסו לחורבה בשביל לבודקה? בדיקה מעין זו הרי אפשר גם לערוך ברחוב?
למה הוא לא יורש אותה? למה הבדיקה פוסלת אותו מלרשת?
למה רק עם היא נהרגה בחורבה ואם נחש היה מכיש אותה? מה היה הדין?
מה מסמל הצנון וריח הגליל?
מה מסמל התמר של יריחו?


תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 19/01/2010 23:05:27




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/1/2010 08:47 לינק ישיר 

 

ירוחםשמ

 

לבדוק חוש ריח קל יותר במקום סגור, ולכן מתה בגלל הבדיקה, בגללו, ולכן קנסוהו

ומי אמר שיש כאן סמלים?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > ביאור אגדות ברוח עצכח
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 17 18 19 ... 26 27 28 לדף הבא סך הכל 28 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.