|
|
| נשלח ב-20/1/2010 09:47 |
 |
| |
תלמיד
לכאורה יש הגיון בדבריך, אבל זוג אנשים הולך ברחוב ופתאום הבעל רוצה לבדוק את אשתו, הם לא יכלו לחזור הביתה? מה בער פתאום? מיד ?
מה פרוש קנסוהו? לבעל אסור לבדוק את אשתו? בגללו נפל הקיר של החורבה?, אם הוא אשם. תאשים אותו בהריגה. ממתי קונסים על כך, בממונות?
אם זה היה כדבריך- הוא שואל כעניין על הצנון בגליל. למה היא עונה לא מן הענין על התמר ביריחו?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2010 10:15 |
|
| |
.
ירוחם
לו היה המדובר באגדתא, היה טעם בהעלאת הקושיות וביישובן. אולם כאן מדובר במעשה שהיה.
לו היה המעשה באחד מגדולי האמוראים - היה טעם להפך במשמעות כל תנועת יד או מלה שאמר. אבל כאן מדובר במישהו, שמא אחד משופטני ובו עסקינן - מה לך לתהות?
אם היה המדובר בארוס וארוסתו - לבדוק במום שבנסתר הוא רוצה (אשה תתרנית, לא תריח את יציאותיו של התינוק מייד, וזה - ברמת הרפואה דאז - עוד ימות מזיהום. בנים זכרים פגיעים יותר לזיהומים, והוא רוצה קדיש'ל).
אם המדובר בבעל ואשתו - הוא סובר שרימוהו, ולפיכך קידושיו קידושי טעות. מיד הוא רוצה להכניסה למקום בו אין ריחות זרים שיפריעו לבדיקתו. כדי שכאשר יבוא לבית הדין - יוכל להוכיח כי מקח טעות היה.
אם ארוסה - אין כאן קנס. טרם כנסה, ולכן אינו יורשה.
אם אשתו - דומני כי הרשב"ם הוא שהבהיר כי מרגע שבעל גמר אומר לגרש את אשתו, שוב אינו יורשה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2010 10:31 |
|
| |
מואדיב ראשית כאן הקישור להסברה של הרבה דובדבני http://www.bac.org.il/ContentPage.aspx?id=648אתה צודק בעיקרון, אבל אני בהחחלט מחפש משמעויות עמוקות יותר לסימבולים, הסיפור כעובדה נראת לא סבירה על פניו? מי סיפר את הסיפור לבית הדין, בעיקר את הדו שיח ביניהם? לפי הסברך הנכון - הגמרא היתה צריכה לכתוב, נכנס לחורבה לבודקה, ונפל עליה הקיר. הדו שיח בעייני היא האגדתא, מכיון שלכאורה היא מיותרת להלכה היבשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2010 17:39 |
|
| |
[מואדיב,
אתה כמובן צודק שאין מדובר כאן ב"אגדתא" במובנה הנפוץ, ובכ"ז סיפור בהחלט יש כאן. מישהו סיפר את הסיפור הזה ומישהו ניסח אותו, ובתוך כך בחר להתעכב על פרטים מסויימים, ופרטים אחרים לא הזכיר. הבחירות האלה הן (גם) בחירות ספרותיות, ולכן נראות לי שאלותיו של ירוחם, ובאופן אישי אשמח לשמוע תשובות עליהן.]
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2010 22:15 |
|
| |
"מה התמרה, יש בה טעם ואין בה ריח - כך יש בישראל שיש בהם תורה ואין מעשים טובים "
בעניין הצנון מול התמר אולי אין כאן חריפות מול מתיקות אלא ירק מדיף ריח מול פרי שאינו מדיף ריח מאחר שמדובר בתתרנית זה אולי מסביר את הבחירה....
(אגב לתמר דוקא יש ריח .האם השתנו הטבעים והשתנו הריחות?)
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2010 22:44 |
|
| |
צענע
הלולב אין לו ריח- לתמר היה ויש ריח, מה שצריך בירור -- לצנון אין ריח,- רק אם נושכים בו.
אולי הצנון קר כמו רוחות הגליל והאשה חפצה דווקה בחמימותו הריחנית של עמק יריחו,- ראי ש"הש ז\ט
ולא השתנו הטבעים- האשה גם היום מעדיפה בחיי הנישואים את החמימות- מרוחות הגליל הצוננים
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2010 22:54 |
|
| |
לירוחם הרי המקור שהבאתי מדבר בלשון נקבה ולא בלשון זכר(לולב)
ובאשר לריח הצנון הנה זכרונות של חקלאי: : משעורי החקלאות סוף שנות ה50 איך אפשר לשכוח את ריח ערוגות הצנון והבצל הירוק ,שם למדנו באהבה את הקשר בין אדם לאדמתו" www.ynet.co.il/Ext/App/TalkBack/.../0,11382,L-3358889-2,00.html - Cached
תוקן על ידי צענערענע ב- 20/01/2010 22:55:49
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2010 23:10 |
|
| |
"נכנס אחריה לחורבה לבודקה - שם ונשא עמו בתוך חיקו צנון לנסותה אם תריח ויש מפרשים כותבת נטל בתוך חיקו ולא צנון וקרוב לגליל היה מעשה:
אמר לה ריח צנון אני מריח בגליל - לנסותה אם תריח שמתוך דבריה ניכר אם תריח ועל הצנון שבתוך חיקו אמר וללישנא דמפרש שכותבת היה עמו לכך אמר לה ריח צנון לדעת אם תשיבנו דבר לאמר ריח כותבת אני מריחה ולא ריח צנון "
מהי הכותבת שנשא בתוך חיקו?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2010 07:10 |
|
| |
[צענע,
"כותבת" היא תמר, וההתלבטות של המפרשים נסובה על טיב המבחן - האם האיש נשא איתו צנון ושאל על "ריח צנון", כדי לבדוק אם גם האישה מריחה? אם כך, כשהיא מדברת על תמרים, למה היא מתכוונת? אולי האיש נשא עימו תמר ושאל על ריח צנון, כדי "להכשילה" במבחן? אם כך, כשהאישה מדברת על התמרים, למה היא מתכוונת?!]
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2010 10:54 |
|
| |
צענע
אני ממש אוהב את דרך לימודך- זה מזכיר לי איך לימדו אותי.
ריח הצנון, שונה בשדה בערוגה, מאשר בתיק או תרמיל, לפני שכתבתי מה שכתבתי - בדקתי אישית במזווה.
מאיפה המקור שלך על ריח התמר? נדמה לי ממצות לולב ?
הגמרא מגיטין מדברת שהרוצה לגרש את אשתו- אינו אוכל מפרותיה-, הפרי - אינו העץ, ירושה זה דבר שקיים הפרי דבר שעתיד לבא מכאן ולהבא.
מי אמר שהוא רצה לגרשה? הוא רק רצה לבדקה! אולי אפילו אם זה היה מתברר לו כי אמת ונכון הדבר, אולי היה אומר- שויין, הרי לפי הגמרא- אמרו לו! רצה לברר אם זה נכון! אולי לא היו לו כוונות לגרשה בכלל.
כל הדיון שהעלתי לא על הפן ההילכתי, שהיא בעיתית כמובן, אלא- הפן הסיפורי מלאת הרמזים והשאלות, כפי שציינתי לבירור הלכתי הסיפור מסביב מיותר. ואם הוא נכתב זה מבקש- דרשני!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2010 14:57 |
|
| |
[צענע,
בדיוק להיפך - מי שטוען שהאיש נשא תמר, הרי שהאישה נכשלה במבחן...]
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2010 19:36 |
|
| |
"אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שאמרו לו שאשתו תתרנית היא (חסרת חוש ריח), ונכנס אחריה לחורבה לבודקה (האם אכן תתרנית היא). אמר לה: "ריח צנון אני מריח בגליל". אמרה לו: מי יתן לנו מתמרים של יריחו ונאכל בו! נפלה עליה החורבה ומתה. אמרו חכמים: הואיל ולא נכנס אחריה אלא לבודקה, אם מתה – אינו יורשה (יורש את האישה). "
אמשלום
נכשלה??? ??
מה ההסבר שלך?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2010 19:59 |
|
| |
[צענע,
אכן טעיתי.
במקרה זה, המבחן - אם אכן ביקש להוכיח שהיא תתרנית - נכשל, אבל היא עברה.
אני מודה, שהסיפור הזה מבלבל אותי...]
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2010 20:22 |
|
| |
אמשלום
עכשו הצלחת לבלבל אותי...
"במקרה זה, המבחן - אם אכן ביקש להוכיח שהיא תתרנית - נכשל "
למה התכוונת כשכתבת שהמבחן נכשל?
הרי כשאדם ניגש לבחון את רעהו הרי ברור שהוא עושה זאת מפני שאינו יודע מראש אם התוצאה תהיה א' או ב'.
במקרה הזה הבעל/הארוס לא ידע אם אשתו תתרנית לכן נכנס אחריה לבודקה.
תוצאת המבחן היו שהאישה אינה תתרנית .
כלומר אין לדבר כאן על כשלון של מבחן אלא על חשד שהוכח כבלתי מבוסס.
|
|
|
|
|
