ביאור אגדות ברוח עצכח

אריאל  לא הבנתי מה קשה לך צדק הוא לפירוש הדורש כאן (וכן בהרבה מקומות בחז"ל בין בהלכה בין באגדה) לפנים משורת הדין. וישראל שביום עושין מצוות דן אותם ביום וגויים שביום עוברים עבירות ( = מצוות ה' אשר לא תעשינה /מבטלים מצוות) דנם בלילה לטובתם שנאמר ידין לאומים (גויים) במישרים (מקביל לצדק דרישא)

ושמא פירשת והוא ישפוט תבל [זה (ארץ) ישראל] בצדק [לפנים משורת הדין] ידין לאומים [שאר  העולם] במישרים [מידת הדין]. (לא העתקת לשון הירושלמי במילואו...)

רעיון זה שאמות המידה אצל ישראל ואצל הגויים אינה שווה יש בחז"ל בכמה מקומות בריש מסכת ע"ז ובברכות כ: יש התייחסות לבעיתיות לכאורה של האפלייה ("אמרו מלאכי השרת וכו'"), הנידון היה מה כוונת חז"ל כאן.


בהיגיון אין סיבה שאמות המידה יהיו אחידים אצל כולם 

תוקן על ידי בערולאאדע ב- 02/10/2014 01:42:13

• פירוש תיבת צדק נתבאר לעיל שלכאורה הוא מידת הדין אבל חז"ל בהרב מקומות  לא פירשו כן 
  
  פירוש תיבת תבל בבקשה באר טענתך להלן ציטוטים:
  
  שמואל א ב8: "מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם כִּי לידוד מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל"
• שמואל ב כב16: "וַיֵּרָאוּ אֲפִקֵי יָם יִגָּלוּ מֹסְדוֹת תֵּבֵל בְּגַעֲרַת ידוד מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ"
• ישעיהו יג11: "וּפָקַדְתִּי עַל תֵּבֵל רָעָה וְעַל רְשָׁעִים עונם וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן זֵדִים וְגַאֲוַת עָרִיצִים אַשְׁפִּיל"
• ישעיהו יד17: "שָׂם תֵּבֵל כַּמִּדְבָּר וְעָרָיו הָרָס אֲסִירָיו לֹא פָתַח בָּיְתָה"
• ישעיהו יד21: "הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בעון אֲבוֹתָם בַּל יָקֻמוּ וְיָרְשׁוּ אָרֶץ וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל עָרִים"
• ישעיהו יח3: "כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ"
• ישעיהו כד4: "אָבְלָה נָבְלָה הָאָרֶץ אֻמְלְלָה נָבְלָה תֵּבֵל אֻמְלָלוּ מְרוֹם עַם הָאָרֶץ"
• ישעיהו כו9: "נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל"
• ישעיהו כו18: "הָרִינוּ חַלְנוּ כְּמוֹ יָלַדְנוּ רוּחַ יְשׁוּעֹת בַּל נַעֲשֶׂה אָרֶץ  וּבַל יִפְּלוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל"
• ישעיהו כז6: "הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה"
• ישעיהו לד1: "קִרְבוּ גוֹיִם לִשְׁמֹעַ וּלְאֻמִּים הַקְשִׁיבוּ תִּשְׁמַע הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ תֵּבֵל וְכָל צֶאֱצָאֶיהָ"
• ירמיהו י12: "עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם"
• ירמיהו נא15: "עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם"
• נחום א5: "הָרִים רָעֲשׁוּ מִמֶּנּוּ וְהַגְּבָעוֹת הִתְמֹגָגוּ וַתִּשָּׂא הָ מִפָּנָיו וְתֵבֵל וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ"
• דברי הימים א טז30: "חִילוּ מִלְּפָנָיו כָּל הָאָרֶץ אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט"
• תהלים ט9: "וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים"
• תהלים יח16: "וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי מַיִם וַיִּגָּלוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל מִגַּעֲרָתְךָ ידוד מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֶּךָ"
• תהלים יט5: "בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם"
• תהלים כד1: "לְדָוִד מִזְמוֹר לידוד הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ"
• תהלים לג8: "יִירְאוּ מידוד כָּל הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל"
• תהלים נ12: "אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ"
• תהלים עז19: "קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ"
• תהלים פט12: "לְךָ שָׁמַיִם אַף לְךָ אָרֶץ תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם"
• תהלים צ2: "בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל"
• תהלים צג1: "ידוד מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ ידוד עֹז הִתְאַזָּר אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט"
• תהלים צו10: "אִמְרוּ בַגּוֹיִם ידוד מָלָךְ אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים"
• תהלים צו13: "לִפְנֵי ידוד כִּי בָא כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ"
• תהלים צז4: "הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ"
• תהלים צח7: "יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ"
• תהלים צח9: "לִפְנֵי ידוד כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים"
• איוב יח18: "יֶהְדְּפֻהוּ מֵאוֹר אֶל חֹשֶׁךְ וּמִתֵּבֵל יְנִדֻּהוּ"
• איוב לד13: "מִי פָקַד עָלָיו אָרְצָה וּמִי שָׂם תֵּבֵל כֻּלָּהּ"
• איוב לז12: "וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ בתחבולתו[בְּתַחְבּוּלֹתָיו] לְפָעֳלָם כֹּל אֲשֶׁר יְצַוֵּם עַל פְּנֵי תֵבֵל אָרְצָה"
• משלי ח26: "עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת וְרֹאשׁ עָפְרוֹת תֵּבֵל"
• משלי ח31: "מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ וְשַׁעֲשֻׁעַי אֶת בְּנֵי אָדָם"
• איכה ד12: "לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ ו[כֹּל] יֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם"
• 
  
  כמעט בכל מקום תבל מקביל לארץ ופירוש פסוק אחד לדוגמא כי לה' מצוקי ארץ [העמודים הקבועים בתהום  וכשנראו אפיקי (מ)ים התגלו מוסדי ארץ] וישת עליהם [על העמודים] תבל.

אני פירשתי את המדרש והוא ישפוט תבל (עולם) בצדק(יושר) ולאומים במישרים (עמים ביושר) למד מכאן המדרש שיש ישרות מיוחדת בצורת שפיטת העמים. מהי הישרות? שאת היהודים הוא שופט במצב טוב ואת הגויים במצב רע. ראיתי כאן שוביניזם יהודי קלאסי.
אבל אחרי דבריך אני מניח שאתה צודק וכוונת המדרש כמוך.

שיטת צפנים צריכה להיות מבוססת על תפיסה כוללנית של יכולות לקרוא את כל המשמעויות של הכתוב. נראה בעיני שגם אם בעבר זה היה אפשרי - היום עם התפתחות המשמעויות החיצוניות לדת - ככל שיעבור הזמן תתרחש ירידת הדורות בתחום זה, מכיוון שקשה לתפוס את כל ה"צפנים" כיחידה אחת ולברור מתוכם את הצופן ה"מתאים". כמובן, בשלב כלשהוא באבולוציה, יצליחו לתפוס את הצפנים דרך עצמם, ללא צורך בתפיסת הכל, וממילא תחזור היכולת. וזה בבחינת הפסקת הנבואה וחזרתה בימות המשיח. לכן לדעתי אין לצפות, גם עם ביאת המשיח לפתיחת צפנים עמוקים וכדומה, מכיוון שזה פשוט לא שייך היום. גם בתחילת בית שני הנביאים התנבאו על גדולת ימות המשיח "אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים וגו'" וזה למרות שהם עמדו ממש זמן קצר לפני הפסקת הנבואה. אלא שהם שלחו "מסר אחרון" לפני הפסקת הנבואה - שידעו לאן הדברים הולכים בסופו של דבר, כ"צידה לדרך" הארוכה שעד ימות המשיח.