|
|
| נשלח ב-23/5/2014 11:55 |
|
| |
מקובלני מבית אבי אבא. חש בראשו יעסוק בתורה. ואם יעסוק ברצינות ובעמקות יבין כי בעצם הוא לא מבין כלום, כיון ש כנראה אין לו ראש, אז ממילא אין לו מה שיכאב לו.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2014 16:37 |
|
| |
רבינו המיימוני, ואיך אתה מפרש את הגמרא?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2014 02:20 |
|
| |
סוכה מח: הנהו תרי מיני חד שמיה ששון וחד שמיה שמחה א"ל ששון לשמחה אנא עדיפנא מינך דכתיב (ישעיהו לה, י) ששון ושמחה ישיגו וגו' א"ל שמחה לששון אנא עדיפנא מינך דכתיב (אסתר ח, יז) שמחה וששון ליהודים א"ל ששון לשמחה חד יומא שבקוך ושויוך פרוונקא דכתיב (ישעיהו נה, יב) כי בשמחה תצאו א"ל שמחה לששון חד יומא שבקוך ומלו בך מיא דכתיב ושאבתם מים בששון א"ל ההוא מינא דשמיה ששון לר' אבהו עתידיתו דתמלו לי מים לעלמא דאתי דכתיב ושאבתם מים בששון א"ל אי הוה כתיב לששון כדקאמרת השתא דכתיב בששון משכיה דההוא גברא משוינן ליה גודא ומלינן ביה מיא:
בקרב הכתות שהשתייכו לספקטרום האיסיי, שביניהן נמנית גם הנצרות הקדומה, רווח נוהג לפרש את המקראות כמצביעים על אירועים ספציפיים בתקופתו של המפרש. בכתבי קומראן זה נקרא 'פשר'. גם יוסיפוס רומז לזה.
אני חושב שסיפור זה הומצא כדי ללגלג על נוהג זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2014 07:40 |
|
| |
אריאל
סליחה שלא ראיתי עד היום את שאלתך.
אני חוזר על מה שהבנתי.
בגמרא אמרו (ובפרוייקט השו"ת מתברר שזה גם בילקוט שמעוני משלי):
תלמוד בבלי מסכת עירובין דף נד עמוד א
אמר רבי יהושע בן לוי: המהלך בדרך ואין עמו לוייה - יעסוק בתורה, שנאמר כי לוית חן הם. חש בראשו - יעסוק בתורה, שנאמר כי לוית חן הם לראשך. חש בגרונו - יעסוק בתורה, שנאמר וענקים לגרגרתיך. חש במעיו - יעסוק בתורה, שנאמר רפאות תהי לשרך. חש בעצמותיו - יעסוק בתורה, שנאמר ושקוי לעצמותיך. חש בכל גופו - יעסוק בתורה, שנאמר ולכל בשרו מרפא.
אני מבין זאת בפשטות כך: אם אדם חולה, אזי לימוד תורה זה זכות שתסייע לו להחלים. לא שזה עובד כמו תרופה, אלא שהאדם מוסיף לו זכויות. וכמובן, כפי שמתבאר במקומות אחרים ומן הסברה, מי שלומד תורה לומד לעשות תשובה ולתקן את עצמו וממילא ראוי לרפואה. (ויתכן שילמד להיזהר מגורמי המחלה, אבל זו כבר פרשנות בסגנון מאוחר לדעתי).
ניתן להבין גם שהדרשן סבור שהלימוד פועל כמו תרופה, ויש כאן תפיסה סיבתית. ואם כן, האם אנו חייבים לסבור שהוא צודק? או שזו תפיסה פשטנית ואולי אפילו, מהמבט שלנו, פונדמנטאליסטית, ילדותית, פרימיטיבית, אשלייתית, או אחד מתארי הגנאי האלו של המודרנה?
אפשר גם לטעון שהדרשן בא לומר שבכל מצב צריך ללמוד תורה, וכתשובה לטענה שאני מתיר לעצמי להוריד את רמת לימודי מפני שאני חלש וחולה, אוכל לענות לעצמי: אבל זו ערובה לרפואה או לתקוה לרפואה.
כמובן, העיון בפסוקים עשוי לא להצדיק את הפרשות שמובטחת בהם רפואה בשל לימוד תורה. וזו שאלה מעניינת כיצד הדרשן קורא אותם ואם הוא סבור שדרשתו אכן קשורה לקריאה שלהם או שהיא פשוט מולבשת עליהם.
כל זה אני כותב במקופיא (=מלמעלה, בלי לעיין במקורות כראוי) ורק כיצד הייתי חושב לגשת לנושא. יותר מזה אין בידי לעשות כרגע. אבל לא רציתי להניח שאלתך בלי מה שאני כן יכול לכתוב עליה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2014 07:43 |
|
| |
אריאל
איקון ירוק על רעיון מקורי וחשוב לסיפור מבדח בגמרא שלא ידעתי איך להתייחס אליו.
הרעיון הוא מעניין מאד, שאותו מין אחז בשיטת ה"פשר" כלומר לימוד הפסוקים אודות הזמן של הדרשן. נכון שיש הפרש של מאות שנים בין ימי האיסיים לבין ימי רבי אבהו, ויש גם מרחק גיאוגרפי, אבל אולי השיטה נותרה בעינה.
אלא שאם נאמר כן עלינו לראות מה תורמת לנו התובנה הזו לגבי שיטת הלימוד המגולמת כאן. זו דוגמא בודדת אבל הרעיון שלך בעל חשיבות. האם אותו מין אכן מציג "שיטת דרשה" שניתן לומר שהיא שיטתית, שיש לה הנחות יסוד? או שזה לעג לאותו האיש ותו לא?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2014 10:30 |
|
| |
(1) את אותו לעג ניתן לראות גם בסנהדרין מג. ת"ר חמשה תלמידים היו לו לישו מתאי נקאי נצר ובוני ותודה אתיוהו למתי אמר להו מתי יהרג הכתיב (תהלים מב,) מתי אבוא ואראה פני אלהים אמרו לו אין מתי יהרג דכתיב (שם מא,) מתי ימות ואבד שמו אתיוהו לנקאי אמר להו נקאי יהרג הכתיב (שמות כג, ז) ונקי וצדיק אל תהרוג אמרו לו אין נקאי יהרג דכתיב (תהלים י,) במסתרים יהרג נקי אתיוהו לנצר אמר להו נצר יהרג הכתיב (ישעיה, יא) ונצר משרשיו יפרה אמרו ליה אין נצר יהרג דכתיב (שם יט,) ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב אתיוהו לבוני אמר להו בוני יהרג הכתיב (שמות ד,) בני בכורי ישראל אמרו לי' אין בוני יהרג דכתיב (שם,) הנה אנכי הורג את בנך בכורך אתיוהו לתודה אמר להו תודה יהרג הכתיב (תהלים ק, א) מזמור לתודה אמרו ליה אין תודה יהרג דכתיב (שם נ,) זובח תודה יכבדנני:
(2) נראה לי שגירסה מסויימת של שיטה זו קיימת גם בימינו. מכנים אותה שיטת הצפנים. האמת שמדובר באמונה מפורסמת שמיוחסת לרמב"ן ואולי היא גם כתובה איפה שהוא בספריו (מישהו יודע?) גם בשם הגר"א מספרים שאמר ששמו רמוז בתורה במילים אבן שלמה וצדק יהיה לך.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2014 11:48 |
|
| |
זה מזכיר לי בשחרותי ספרו את הסיפור על שני בחורים בישיבה, שלום, וישראל,
פעם קפץ שלום על גבו של ישראל, ואמר הרי כתוב שלום על ישראל. כעס ישראל והטיח אותו בכעס רב ארצה, ואמר הרי כתוב ונתתי שלום בארץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2014 12:09 |
|
| |
אריאל הרמב"ן הוא בדרשת תורת ה' תמימה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2014 12:48 |
|
| |
בעל, תוכל לצטט? אם כן, האם הרמב"ן חולק על הפשט שלי בגמ'?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2014 21:34 |
|
| |
א"ר לוי אין הקב"ה דן את אומות העולם, אלא בלילה בשעה שהן ישנים, ואינו דן את ישראל, אלא ביום בשעה שהם עסוקים במצות, הה"ד: (תהלים ט) והוא ישפוט תבל בצדק. (ב"ר,נ,ג) מה דעתכם על הצדק הזה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2014 21:46 |
|
| |
נעלם מבעל המדרש המצוות הרבות שעם ישראל מקיים בלילה. כך נעלם ממנו פרושו של תבל ופרושו של צדק.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2014 01:41 |
|
| |
אריאל לא הבנתי מה קשה לך צדק הוא לפירוש הדורש כאן (וכן בהרבה מקומות בחז"ל בין בהלכה בין באגדה) לפנים משורת הדין. וישראל שביום עושין מצוות דן אותם ביום וגויים שביום עוברים עבירות ( = מצוות ה' אשר לא תעשינה /מבטלים מצוות) דנם בלילה לטובתם שנאמר ידין לאומים (גויים) במישרים (מקביל לצדק דרישא)
ושמא פירשת והוא ישפוט תבל [זה (ארץ) ישראל] בצדק [לפנים משורת הדין] ידין לאומים [שאר העולם] במישרים [מידת הדין]. (לא העתקת לשון הירושלמי במילואו...)
רעיון זה שאמות המידה אצל ישראל ואצל הגויים אינה שווה יש בחז"ל בכמה מקומות בריש מסכת ע"ז ובברכות כ: יש התייחסות לבעיתיות לכאורה של האפלייה ("אמרו מלאכי השרת וכו'"), הנידון היה מה כוונת חז"ל כאן.
בהיגיון אין סיבה שאמות המידה יהיו אחידים אצל כולם
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 02/10/2014 01:42:13
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 02/10/2014 01:57:40
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2014 01:56 |
|
| |
- פירוש תיבת צדק נתבאר לעיל שלכאורה הוא מידת הדין אבל חז"ל בהרב מקומות לא פירשו כן
פירוש תיבת תבל בבקשה באר טענתך להלן ציטוטים:
שמואל א ב8: "מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם כִּי לידוד מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל " - שמואל ב כב16: "
וַיֵּרָאוּ אֲפִקֵי יָם יִגָּלוּ מֹסְדוֹת תֵּבֵל בְּגַעֲרַת ידוד מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ " - ישעיהו יג11: "
וּפָקַדְתִּי עַל תֵּבֵל רָעָה וְעַל רְשָׁעִים עונם וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן זֵדִים וְגַאֲוַת עָרִיצִים אַשְׁפִּיל " - ישעיהו יד17: "
שָׂם תֵּבֵל כַּמִּדְבָּר וְעָרָיו הָרָס אֲסִירָיו לֹא פָתַח בָּיְתָה " - ישעיהו יד21: "
הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בעון אֲבוֹתָם בַּל יָקֻמוּ וְיָרְשׁוּ אָרֶץ וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל עָרִים " - ישעיהו יח3: "
כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ " - ישעיהו כד4: "
אָבְלָה נָבְלָה הָאָרֶץ אֻמְלְלָה נָבְלָה תֵּבֵל אֻמְלָלוּ מְרוֹם עַם הָאָרֶץ " - ישעיהו כו9: "
נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל " - ישעיהו כו18: "
הָרִינוּ חַלְנוּ כְּמוֹ יָלַדְנוּ רוּחַ יְשׁוּעֹת בַּל נַעֲשֶׂה אָרֶץ וּבַל יִפְּלוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל " - ישעיהו כז6: "
הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה " - ישעיהו לד1: "
קִרְבוּ גוֹיִם לִשְׁמֹעַ וּלְאֻמִּים הַקְשִׁיבוּ תִּשְׁמַע הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ תֵּבֵל וְכָל צֶאֱצָאֶיהָ " - ירמיהו י12: "
עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם " - ירמיהו נא15: "
עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם " - נחום א5: "
הָרִים רָעֲשׁוּ מִמֶּנּוּ וְהַגְּבָעוֹת הִתְמֹגָגוּ וַתִּשָּׂא הָ מִפָּנָיו וְתֵבֵל וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ " - דברי הימים א טז30: "
חִילוּ מִלְּפָנָיו כָּל הָאָרֶץ אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט " - תהלים ט9: "
וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים " - תהלים יח16: "
וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי מַיִם וַיִּגָּלוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל מִגַּעֲרָתְךָ ידוד מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֶּךָ " - תהלים יט5: "
בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם " - תהלים כד1: "
לְדָוִד מִזְמוֹר לידוד הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ " - תהלים לג8: "
יִירְאוּ מידוד כָּל הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל " - תהלים נ12: "
אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ " - תהלים עז19: "
קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ " - תהלים פט12: "
לְךָ שָׁמַיִם אַף לְךָ אָרֶץ תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם " - תהלים צ2: "
בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל " - תהלים צג1: "
ידוד מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ ידוד עֹז הִתְאַזָּר אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט " - תהלים צו10: "
אִמְרוּ בַגּוֹיִם ידוד מָלָךְ אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים " - תהלים צו13: "
לִפְנֵי ידוד כִּי בָא כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ " - תהלים צז4: "
הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ " - תהלים צח7: "
יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ " - תהלים צח9: "
לִפְנֵי ידוד כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים " - איוב יח18: "
יֶהְדְּפֻהוּ מֵאוֹר אֶל חֹשֶׁךְ וּמִתֵּבֵל יְנִדֻּהוּ " - איוב לד13: "
מִי פָקַד עָלָיו אָרְצָה וּמִי שָׂם תֵּבֵל כֻּלָּהּ " - איוב לז12: "
וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ בתחבולתו[בְּתַחְבּוּלֹתָיו] לְפָעֳלָם כֹּל אֲשֶׁר יְצַוֵּם עַל פְּנֵי תֵבֵל אָרְצָה " - משלי ח26: "
עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת וְרֹאשׁ עָפְרוֹת תֵּבֵל " - משלי ח31: "
מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ וְשַׁעֲשֻׁעַי אֶת בְּנֵי אָדָם " - איכה ד12: "
לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ ו[כֹּל] יֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם "
כמעט בכל מקום תבל מקביל לארץ ופירוש פסוק אחד לדוגמא כי לה' מצוקי ארץ [העמודים הקבועים בתהום וכשנראו אפיקי (מ)ים התגלו מוסדי ארץ] וישת עליהם [על העמודים] תבל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2014 12:22 |
|
| |
אני פירשתי את המדרש והוא ישפוט תבל (עולם) בצדק(יושר) ולאומים במישרים (עמים ביושר) למד מכאן המדרש שיש ישרות מיוחדת בצורת שפיטת העמים. מהי הישרות? שאת היהודים הוא שופט במצב טוב ואת הגויים במצב רע. ראיתי כאן שוביניזם יהודי קלאסי. אבל אחרי דבריך אני מניח שאתה צודק וכוונת המדרש כמוך.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2014 14:03 |
|
| |
שיטת צפנים צריכה להיות מבוססת על תפיסה כוללנית של יכולות לקרוא את כל המשמעויות של הכתוב. נראה בעיני שגם אם בעבר זה היה אפשרי - היום עם התפתחות המשמעויות החיצוניות לדת - ככל שיעבור הזמן תתרחש ירידת הדורות בתחום זה, מכיוון שקשה לתפוס את כל ה"צפנים" כיחידה אחת ולברור מתוכם את הצופן ה"מתאים". כמובן, בשלב כלשהוא באבולוציה, יצליחו לתפוס את הצפנים דרך עצמם, ללא צורך בתפיסת הכל, וממילא תחזור היכולת. וזה בבחינת הפסקת הנבואה וחזרתה בימות המשיח. לכן לדעתי אין לצפות, גם עם ביאת המשיח לפתיחת צפנים עמוקים וכדומה, מכיוון שזה פשוט לא שייך היום. גם בתחילת בית שני הנביאים התנבאו על גדולת ימות המשיח "אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים וגו'" וזה למרות שהם עמדו ממש זמן קצר לפני הפסקת הנבואה. אלא שהם שלחו "מסר אחרון" לפני הפסקת הנבואה - שידעו לאן הדברים הולכים בסופו של דבר, כ"צידה לדרך" הארוכה שעד ימות המשיח.
|
|
|
|
|