ביאור אגדות ברוח עצכח

אתה שותה ואני אשם?

לק"י
לא עכברא גנב אלא חורא גנב
כיון שאמר לו שתה אדוני כדי לפניך ולא אמלא אני את גרונך הרי שהשתיה בגללו. בנסיבות אחרות היה שותה פחות.
אני אישית אינני מתשכר אלא כדברי הרמב"ם שותה והולך לישון.
 נאם הדרדעי

נסים אצל חז"ל.
האם חז"ל היו רמב"מיסטים (כגירסת חלק מחכמי עצכח) שסברו שעולם כמנהגו נוהג?

ברכות דף נג ע"ב
 רבה בב"ח הוה קאזל בשיירתא אכל ואשתלי ולא בריך אמר היכי אעביד אי אמינא להו אנשאי לברך אמרו לי בריך כל היכא דמברכת לרחמנא מברכת מוטב דאמינא להו אנשאי יונה דדהבא אמר להו אנטרו לי דאנשאי יונה דדהבא אזיל ובריך ואשכח יונה דדהבא ומאי שנא יונה דמתילי כנסת ישראל ליונה דכתיב (תהילים סח) כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ מה יונה אינה ניצולת אלא בכנפיה אף ישראל אינן ניצולין אלא במצות

האם ניתן להסביר כאן את יונת הזהב כמשל למעלה הרוחנית הנרכשת כתוצאה מהקפדה במצוות?

דף נד ע"א
ומר בריה דרבינא הוה קאזיל בפקתא דערבות וצחא למיא איתעביד ליה ניסא איברי ליה עינא דמיא ואישתי ותו זמנא חדא הוה קאזיל ברסתקא דמחוזא ונפל עליה גמלא פריצא איתפרקא ליה אשיתא על לגוה כי מטא לערבות בריך ברוך שעשה לי נס בערבות ובגמל כי מטא לרסתקא דמחוזא בריך ברוך שעשה לי נס בגמל ובערבות

אמנם גם כאן ניתן לפרש שלפתע גילה את עין המים ושעיניו נפקחו ומצא את הפרצה בבנין, אבל האם זהו הפשט?

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 04/03/2007 9:14:30

לק"י
קודם כל - פורים שמח ומבדח לכל תושבי הפרום.
באשר ליונת הזהב הרי מדבר ביונת זהב אמתית ובכל זאת אינה משפיעה כלום. הרמב"ם לא פסק כן והסיפור לא השפיע עליו לפסק הלכה - היינו שהבין את הסיפור כדין דברי חלומות שאינם מעלים ואינם מורידים להלכה ואפילו אם תמצא יונת זהב אמיתית ואלף כמוה אין הדבר מחייב לחזור לחזור למקומך לצורך ברכה..
מה שאנו לומדים מיונת הזהב הוא  - שאין ללמוד ממנה כלום.
באשר לשני הסיפורים הבאים שהבאת הרי פשוט שהמדובר בדרך הטבע - או שהטבע הוא בעצם נס נסתר - תמה לי כיצד ניתן להבין זאת אחרת בכלל - אדרבה משם ראיה ברור לשיטת הרמב"ם שכמובן אינה רק שיטתו.
פורים שמח
נאם הדרדעי

דרדעי,
ברוח היום, מרוב רציונליזם מגיע לאי רציונליזם.

כפי שכבר הוסבר בפורום, היהדות היא לא רק רמב"ם, ויש ראשונים חשוהים מאד שפסקו על סמל סיפור זה שהלכה כבית שמאי וגם החולקים טענו שרבב"ח עשה לפנים משורת הדין ע"ש.

נברא לו מעין בדרך הטבע? הצחקת אותי.

_________________

לק"י
בעל בעמיו
אני רואה שכתבתי בצורה לקויה - אנסה להסביר במפורט ואז אולי תקבל את דברי.
הסיפור על יונת הזהב היה במציאות.
כלומר רבא באמת חזר ומצא יונת זהב אמיתית ולא ניסית או חלומית. וכן הסיפור היה במציאות הגשמית ולא שרבא חלם את הארוע.
אבל, עדיין אין זה אומר שצריך לפסוק הלכה כאותו סיפור. משום שגם במקרה של דברי חלומות שחלם ומצא מעות במקום המצויין בחלום אינו חייב לתיתם למי שלפי החלום המעות שלו. משום שדברי חלומות לא מעלים ולא מורידים כך גם כאן נכון שמצא יונת זהב אמיתית אבל אין זה מפשיע על פסק ההלכה. 
וגם אם כן משפיע כדעת רבים מרבותינו הראשונים עדיין לא למדנו מכאן שכל מיני דברים אל טבעיים ועל טבעיים חבים לקרות.
אני מקוה שעכשיו ברור יותר.
הסיפור השני אברי ליה עינא דמיא - הכונה כמו במקרה של הגר - שפתח ה' עיניו וראה לחות בחול ופתח ומצא עין מים. והוא כמו הביטוי השגור בפינו יום יום - האיר ה' עיני - שבדרך כלל האתר עין זו נובעת מחיפוש מממושך וממאץ שכלי ארוך שבסופו מאיר ה' את עינניו.
הסיפור השלישי הוא גם כן פשוט מדובר בנס טבעי - כמו שמכונית שלי התחלקה ובמקום להתקע בקיר ביטון נתקע בשיח ואף אחד לא נשרט וגם המכונית יצאה בשלום. או כמו שהבן שלי נפל מקומה שניה ויצא בלי שום סריטה - אלו נסים טבעיים.
אני מקוה שעכשיו אתה יותר מרוצה 
נאום הדרדעי 

ואני חוזר,
חז"ל יכלו לומר בקלות שה' פקח את עיניו, על מי הם רצו לעבוד?
שמציאת היונה משפיעה או לא משפיעה על פסק הלכה, שוב נחלקו בזה רבותינו הראשונים.
אתה חותם דרדעי ובזה אתה מצהיר לכאורה שכל היהדות היא רמב"ם ותקן אותי אם אני טועה, אבל זה כמובן לא נכון.

לק"י
קודם תקן אותי אם אני טועה -
אתה חושב שהיהדות היא הכול חוץ מהרמב"ם?
 נכון או לא?
אחר כך נמשיך
נאום הדרדעי

לא.

לק"י
אם לא - אז קבל את דברי רק כהסברה לשיטת הרמב"ם (ותלמידיו והאסכולה שלו) ותו לא.
נאום הדרדעי