ביאור אגדות ברוח עצכח

בעלבעמיו,

ממללא,
זרקת את הכפפה, תמשיך.
לכאורה לפי הרמב"ם התורה היא המכשול בפני אדם שרוצה להגיע להכרת האמת. אם אדם ילמד את התורה ללא המחות יסוד פילוסופיות הוא יכשל בהגשמה ויאבד את חלקו לעולם הבא.
וראה מש"כ מרק שפירא בספרו של נקודה זוץ

ממללא.
התורה ניתנה הרי לבני אדם בהבנה של בני אדם, ונכתבה בהתאם, שבני אדם יבינו אותה ויבינו גם שזה רק אליגוריה, למה שהם לא מבינים. הרי לכל בר דעת זה ברור שזה אליגוריה. או אולי לא?

בעלבעמיו,

לק"י
בעלבעמיו -
פיקפקתי אם לענות לך כיון שלא באתי לפולמוס של קולמוס (בעצם מקלדת).
בכל אופן החלטתי לדון אותך לכף זכות מה גם שאני חדש פה ואינני מכיר את הנפשות הפועלות.
ראשית, בכל שפה מדברים בציורים.
כשהייתי בישיבה כאשר מישהו היה אומר אני מתפוצץ - מצחוק או מכעס - היו מזעיקים את זק"א.
כאשר מישהו היה אומר אני מת מרעב - היו שואלים אותו: מתי ההלויה? 
כאשר מישהו היה הולך לישון -  היו אומרים לו: תנוח בשלום על משכבך.
אגב, עדיין לא ראיתי את הקב"ה בורא מיני מזונות, למיטב ידיעתי אשתי שתחיה אופה אותן. 
גם את היין עושים ביקב ואת הלחם אופים במאפיה.
 אז מה היא כונת הברכות הללו?
כך באופן כללי יש להבין את דברי חז"ל ואת דברי התורה.
מעבר לזה הרי אינני מחוייב להסביר כל אגדה ואגדה.
הראי"ה קוק במכתבו לישיש כתב בסוף דבריו בשם הכוזרי שיש אגדות שאינו מוצא להן ענין. ובכל זאת העקרון קיים. כך גם כאן.
 אבל, באשר לחלומות שהבאת הרי הדבר פשוט: העקרון הכללי של כל האגדות הללו הוא שכל החלומות הולכים אחר הפה - מעין הפתגם בן ימינו "תחשוב טוב - יהיה טוב" - אם החולם יפרש את החלומות לטובה - הרי הם ישפיעו עליו פסיכולוגית ונפשית לטובה, ואם ההפך ההפך. ר' אברהם בן הרמב"ם פרש את המאבק בין יעקב למלאך על מעבר יבוק שהיה בחלום נבואי, והחלום הנבואי השפיע על יעקב פיזית שיצלע על ירכו.
לפיכך, בעקרון כל החלומות הללו יתפרשו באותה צורה.
אבל למה ללכת רחוק?
אני מודה שלאגדה שפתחה את הפתיל על התנין בן תשעת הראשים אין לי הסבר טוב.
 לעומת זאת האגדה על המזיק ששבר את החבית די ברורה בעיני (והסברו של מימוני אינו נראה לי). 
המזיק שם אינו אלא אדם רע - מזיק. הבריון ההוא שבר את חביתם של הפועלים והללו הזמינו אותו לדין. כמו רבים משכבות חברתיות אלו הוא חשש מהחרם שהוטל עליו ובא לדין ושם טען שהללו פלשו לרשותו ועל דרך הגוזמא הגדיר זאת כמצב שהם שמו את החבית באזנו. כדרך שאנו אומרים "ישב לו על הראש" היינו הטריד אותו. טענתו של המאפיונר הלז לא נתקבלה והוא חוייב לשלם. כדרכו רצה לשלם מגזל אבל כיון שיושבי העיר הישרים הוזהרו הרי הם שמרו את רכושם כראוי וכל מידי דצריר וחתים אין הגנבים והשודדים שולטים בו מאימת כלבי השמירה ופעמוני האזעקה וסיורי המשמר האזרחי. לכן התמהמה ונאלץ למצוא ולשלם מן ההפקר ולא מרכוש גנוב וגזול.
לדעתי זה הפרוש הפשוט.
 ואם אתה המחפש אגדות שאני לא יודע לפרשן אל תטרח יותר מידי - יש כאלו רבות החל מהחתול הבכור  בתחילת מסכת ברכות.
נאום הדרדעי
       
   

כשבעל התניא היה בבית האסורים, נלקח לחקירה על ידי נציגו של הצאר יהודי מומר.
,שאל אותו נציג הצאר , את טוען כי כל מה שכתוב בגמרא הן אמת והגיוני? אכן כך. ענה הרבי.
אז אולי תסביר לי כבוד הרב את סיפורי רבא בר חנה בב"ב. ענה לו בעל התניא, לפני זמן  מה חתם הקיסר על צו המגרש עשרים אלף יהודים ממאה עירות. אם היום אני אכתוב כי בטיפת דיו אחת טבעו מאה עירות, כל היהודים יבינו. אבל באם יקראו את זה בעוד חמש מאות שנה יחשבו כולם שכתבתי שטויות.
הדרדעי הסיפור לשיטתך, שאיני מסכים לה.

מכיוון שהדיון הגיע לרמב"ם, ונושא זה חביב עלי, נכתוב כמה מילים.

הדיון על שיטתו של הרמב"ם מתחלק לשתים.

1- הלכה.
2- מחשבה.

בנוגע לשיטת לימודו של הרמב"ם לעומת הראשונים בהלכה, הרי שיש לרמב"ם כמה עדיפויות על פני כל שאר הראשונים.
א- ביאורים בדרך הפשט, גם ביאורי ברייתות, גם נגד תלמוד בבלי ערוך, אם נמצא לכך מקור אחר.
ב- הכרעה בין סוגיות ולא הרכבה של סוגיה זו על גבי זו, והמצאת פירוש שאף אחד לא אמר. 
ג- מסורת גאונים, כי בדברי הרמב"ם משוקעות מסורות גאונים יותר משאר הראשונים.  

כל הדברים נתבארו בהרחבה בלינק הבא
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1932885

רמבמיסט מצוי שמתוודע לנקודות אלו, לא מחפש עוד פירושים ושיטות הלכתיות, כי בכל ספר הלכתי אחר, הוא מוצא בוקה ומבולקה.

***

לעומת הפן ההלכתי, הרי שבפן המחשבתי יש לרמב"ם טעות אחת יסודית בנושא מאוד מרכזי.

כל תורת הנפש של הרמב"ם בטעות יסודה, כל שיטתו ששמה במרכז את ההשכלה זרה היא ליהדות, האדם לא מקבל שכר רק על השכל וההשכלה, השכל הוא לא הדבר המרכזי באישיותו של האדם, ודברים אלו הגיעו לרמב"ם מאריסטו.  

שאר ענייני המחשבה של הרמב"ם הם מאושיות הדת היהודית, ומי שחולק עליהם אינו מכיר את דתו, או שהוא עכו"ם מניח תפילין.

בנוגע לפרשנות האליגורית של הרמב"ם לתלמוד, צדקו החולקים עליו, היא אינה פשט, ולא לכך התכוונו האמוראים בתלמוד הבבלי, לשוא נדחק הרמב"ם ובנו ר' אברהם ותלמידהם הרמבמיסטים לפרש את התלמוד בצורה רציונאלית.

דבר מפורסם הוא "בבבל קפדי אזוגות, במערבא לא קפדי אזוגות" מאז ומעולם היו בעם ישראל 2 אסכולות, אלה רואים דברי חלומות זוגות עין הרע וכישופים כדברי אמת, ואלה רואים בחלומות דברי הבל, ובכישופים שרידי עבודה זרה.

אין צורך להידחק בביאור דברי התלמוד, בדרך כלל מה שהאדם חושב זה מה שהוא כותב, ובבבל האמינו באמת ובתמים בכוחם של החלומות וכו'.

אבל הרמב"ם בא לבסס את יסודות היהדות, והפירושים על מימרה זו או אחרת, אינם גורעים כי הוא זה בחוזק יסודותיו והבנין שהוא בנה.

לק"י
אולי הציור הבא ימצא חן בעיניך ירוחם -
באתר תיירות שרבים מבקרים בו הרי ניתן לבקר בו בצהרים כאשר השמש בראש כל אדם ואז הוא נראה בצורה מסויימת. אותו אתר עצמו בליל ירח נראה אחרת. בלילה חשוך לחלוטין הרי האקוסטיקה של האתר מיוחדת. ברור שחלקים של האתר יש להם משמעות רק לאור השמש וחלקים אחרים יש משמעות רק לאוקוסטיקה שלהם ולאור השמש הם נראים מוזרים. חלקים אחרים רק לאור הירח לובשים צורה.
 כך גם אצלינו - אני איש השמש העזה, אבל גם אם אתה איש הירח או האקוסטיקה כדאי לך מידי פעם לראות כיצד הדברים נראים באור השמש.
אני מסכים עם דרום חוקר שמה שהאדם חושב זה מה שהוא כותב - אבל זה בדיוק לב הענין - 
כאשר כתבתי לעיל שבכל שפה מדברים "בציורים" - מישהו זקוק להסבר למה התכונתי? יש מישהו שיבין אותי שלא כראוי?  אמרתי "שהציור" הזה אולי ימצא חן בעיניך - האם אני צריך להסביר את דברי? אמרתי  לעיל שאינני מכיר את "הנפשות הפועלות" - מישהו לא הבין למה התכונתי? כאשר כתבתי בשורה הקודמת  "אמרתי" אני צריך להסביר למה הכונה?
אדרבה - אובדן ההבנה הפשוטה והפשטנית הזו של דברי התורה הנביאים וחז"ל הוא ירידת הדורות הגדולה ביותר.
 נאום הדרדעי    

  

לק"י
ממלא -
רק במקום שהעברית מתה וצריך להסביר ביטויים כמו "נראים דבריך" או אני עומד על דעתי"
 יש צורך לכתוב פרשנות לפסוק ויראו את א- להי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר.
ואל תשאל אתי עכשיו היכן העברית מתה מי השתתף בהלויה היכן הקבר ומי ישב שבעה - כי בנתיים היא כבר קמה לתחיה ומכאן לתחית המתים מן התורה. 
ומי שמת עכשיו מצחוק הרי קרובי משפחתו לא יוכלו לתבוע אותי כי הוא שוטט באינטרנט על אחריותו בלבד. ובכלל איך אפשר לשוטט באינטרנט? הרי אי אפשר ללכת שם.
וזה פשוט יותר מפשוט.
יתכן ובשורה האחרונה אני קרוב יותר לבעל בעמיו מאשר לממלא.
נאום הרדעי   

דרדעי,
אנא באר בפירוט לשטתך. ברכות דף נח ע"א:
<רב ששת סגי נהור הוה הוו קאזלי כולי עלמא לקבולי אפי מלכא וקם אזל בהדייהו רב ששת אשכחיה ההוא <צדוקי> {מינא} אמר ליה חצבי לנהרא כגני לייא אמר ליה תא חזי דידענא טפי מינך חלף גונדא קמייתא כי קא אוושא אמר ליה ההוא <צדוקי> {מינא} אתא מלכא אמר ליה רב ששת לא קאתי חלף גונדא תניינא כי קא אוושא אמר ליה ההוא <צדוקי> {מינא} השתא קא אתי מלכא אמר ליה רב ששת לא קא אתי מלכא חליף תליתאי כי קא שתקא אמר ליה רב ששת ודאי השתא אתי מלכא אמר ליה ההוא <צדוקי> {מינא} מנא לך הא אמר ליה דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא דכתיב (מלכים א יט) צא ועמדת בהר לפני ה' והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה' לא ברוח ה' ואחר הרוח רעש לא ברעש ה' ואחר הרעש אש לא באש ה' ואחר האש קול דממה דקה כי אתא מלכא פתח רב ששת וקא מברך ליה אמר ליה ההוא <צדוקי> {מינא} למאן דלא חזית ליה קא מברכת ומאי הוי עליה דההוא <צדוקי> {מינא} איכא דאמרי חברוהי כחלינהו לעיניה ואיכא דאמרי רב ששת נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות >
במיוחד, מהו גל של עצמות

<ר' שילא נגדיה לההוא גברא דבעל <מצרית> {גויה} אזל אכל ביה קורצי בי מלכא אמר איכא חד גברא ביהודאי דקא דיין דינא בלא הרמנא דמלכא שדר עליה פריסתקא כי אתא אמרי ליה מה טעמא נגדתיה להאי אמר להו דבא על חמרתא אמרי ליה אית לך סהדי אמר להו אין אתא אליהו אדמי ליה כאיניש ואסהיד אמרי ליה אי הכי בר קטלא הוא אמר להו אנן מיומא דגלינן מארעין לית לן רשותא למקטל אתון מאי דבעיתון עבידו ביה עד דמעייני ביה בדינא פתח ר' שילא ואמר (דברי הימים א כט) לך ה' הגדולה והגבורה וגו' אמרי ליה מאי קאמרת אמר להו הכי קאמינא בריך רחמנא דיהיב מלכותא בארעא כעין מלכותא דרקיעא ויהב לכו שולטנא ורחמי דינא אמרו חביבא עליה יקרא דמלכותא כולי האי יהבי ליה קולפא אמרו ליה דון דינא כי הוה נפיק אמר ליה ההוא גברא עביד רחמנא ניסא לשקרי הכי אמר ליה רשע לאו חמרי איקרו דכתיב (יחזקאל כג) אשר בשר חמורים בשרם חזייה דקאזיל למימרא להו דקרינהו חמרי אמר האי רודף הוא והתורה אמרה אם בא להרגך השכם להרגו מחייה בקולפא וקטליה אמר הואיל ואתעביד לי ניסא בהאי קרא דרשינא ליה ...>
ובמיוחד מיהו אליהו.


ממללא,
מעניין אותי לראות איך מפרשים בפירוט ולא רק את העקרונות.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 11/03/2007 17:44:02