talmid: מיסים - חלוקה צודקת

מרובקה,

הבנת נכון, בתיקון קטן: הצד השמאלי אינו נאיבי עד כדי כך, הוא מסתפק בשאיפה לכך שלא יהיו אביונים - שלא יהיו מתחת לקו העוני, שיהיה להם את המינימום הנדרש כדי להתקיים בכבוד - הגדרות חז"ל 200 'זוז' לעוני אינן רלוונטיות לימינו  והקביעה ' שאפילו לעני המרוד יש מקום לגור , בגד ללבוש ולחם לאכול ' איננה נכונה -

40% מהקשישים נעזרים בבתי תמחוי כדי להשביע רעבונם וזו הארוחה היחידה שהם אוכלים מידי יום, כשבבתיהם המקרר ריק. עשרות קשישים וחסרי בית קופאים כל חורף למוות. ילדים ננטשים על ידי הוריהם מכיון שאין להם אמצעים כדי להאכיל אותם. אלפי ילדים מקבלים בבתי הספר ארוחה חמה תמורת 120 ש"ח לחודש, כשמתוכם מאות ילדים נשארים רעבים כי אין להוריהם את הסכום הנדרש תמורת הארוחה - קשה לשמוע ועוד יותר לראות את הילד שמעיד שכל זמן הלימודים הוא רעב, ומקווה שיקבל פרוסת לחם כדי להשביע את רעבונו.

מתוך דוח ביניים של ועדת הכנסת למחקר בפערים חברתיים, שנת 2004

הקביעה של "קו העוני" מטרתה להפריד בין ההכנסות של פרטים ושל משפחות המאפשרות להן קיום ראוי בחברה, לבין ההכנסות שאינן מאפשרות קיום ראוי. במדינה הדמוקרטית יש לכל אדם זכות לקיום ראוי. אנשים ומשפחות המצויים מתחת לקו העוני, מקבלים מהמדינה הטבות למיניהן כדי לאפשר להם לשמור על רמת חיים הוגנת. הביטוח הלאומי משמש כזרוע של המדינה במימוש מדיניותה החברתית, בכך שהוא משלים הכנסות למשפחות המצויות מתחת לקו העוני, מפצה על תאונות עבודה, משלם למובטלים וכדומה.

 על פי תחזית מינהל המחקר של המוסד לביטוח לאומי כיום נמצאים מתחת לקו העוני 1.16 מיליון ישראלים; לאחר הקיצוצים שצפויים בקצבאות הביטוח הלאומי יהיה מספרם 1.37 מיליון ומספר הילדים שמתחת לקו העוני יגיע ל- 661 אלף. אחרי יישום הגזירות של משרד האוצר יעלה שיעור העניים ל- 23.1%, ושיעור המשפחות המצויות מתחת לקו העוני יגיע ל-19.5%. הקיצוץ הצפוי בקצבאות הילדים – קיצוץ שמגיע ל- 76% למשפחות של שמונה ילדים, יפגע במיוחד ב- 105 אלף משפחות עניות שלהן שלושה ילדים ויותר.

ריב

אני מתלבט מהיכן להתחיל...
קודם כל ציטוט מגדולים הוא לא משהו בעל משמעות רבה בפורומנו... ולכן אמירה של דו"ח שהמצב רע לא משפיעה עלי. כן משפיע עלי כאשר מביאים נתונים.

כשאמרתי שגם לעני מרוד יש כיום ממ הלאכול התכוונתי בהתחשב בבכל מוסדות החסד הרבים שב"ה קיימים.

אמנם הנתון ש40% מהקשישים אוכלים בבתי תמחוי וזהוי ארוחתם היחדיה ביום נראה לי לא סביר במבט ראשון. מהיכן הנתון הזה?
לגבי חסרי הבית בתל אביב אני יודע ממקור ראשון (עו"ס שמטפלת בהם) שעיריית תל אביב רצתה להעביר את כולם לדיור מוגן ואלו שעדיין ברחובות לא הסכימו לעבור. אני לא אומר שטוב להם אבל הבעיה היא בעיקר נפשית טלא כלכלית, ונכון שמייצית יעטן שזה לא משנה אבל בעיני אלו שתי בעיות שונות.

אני גר בעיר שבה רוב הילדים עניים אבל לכמעט כולם יש אוכל חם (לצערי רק כמעט), הכייצד? חלק גדול מהבעיה הוא בחוסר ניהול תקציבי נכון. אם הורים מעדיפים לקנות מסך פלזמה במקום לתת לילד ילקוט זו בעיה קשה מאוד אך לא כלכלית.

אם תשווי את תקופתינו הקפיטליסטית האיומה עם הפער הגדול בין העניים לעשירים, תגלי שלמרות שכל הדברים האויומים והנוראים שיש, ואיני ואמר זאת עם טיפת ציוניות המצב טוב לעין ערוך מאשר בראשית שנות המדינה בהם לא היה פער כי כולם אכלו בשר רק בשבת...


ובכל מקרה לסיכומו של דבר אני לא מצליח להבין את כוונתך לגבי השאלות הבאות?
מה עדיף שוויון או יותר עושר לכלל החברה? ואי אפשר לומר שניהם שהרי עיננו הרואות שהם משפיעים אחד על השני? 
וכמובן האם הגדרת עוני הינה יחסית או אבסולוטית?

ובבקשה אל תסתפקי בלתאר לי עד כמה המצב גרוע תאמרי לי, איך את רוצה לפתור את כל הבעיות. דהיינו איך תמשיכי לגרם להגדלת העושר יחד עם השואת פערים, או שאני טועה ולא משנה לך למנוע את הגדלת העושר העיקר שיהיה שוויון?

מרובקה,
אתה מציב ברירה של "או רעב לכולם במידה שוה, או עושר לעשירים ואולי למרות זאת רעב לעניים".  ראשית - לא כך הם פני הדברים מבחינת המציאות; שנית - הכל שאלה של מינונים.  אם הגברת השוויון היתה מביאה למצב של צפון קוריאה, אף אדם שפוי לא היה מעונין בה, אבל החיים הם לא שחור ולבן.  לדעתי, במחיר של פגיעה לא גדולה במיוחד בהון הכללי ניתן להגביר משמעותית את רמת השוויון.  בתנאים כאלה - כן, אני מוכן בחפץ לב לשלם את המחיר הזה (ואני מאמין, אגב, שבטווח הארוך הוא גם כדאי כלכלית). 

שתי הערות-אגב לנקודות שוליות בדבריך: לגבי שכר המינימום והשפעתו על התעסוקה, אתמול הביא גדעון עשת ב-"ידיעות" מחקר שנערך באנגליה בנושא השפעת העלאת שכר המינימום על התעסוקה, ובו התגלה (להפתעת החוקרים) שההעלאה דווקא העלתה את התעסוקה ולא פגעה בה.  לגבי מה שהתרחש כאן בשנותיה הראשונות של המדינה, כבר הצעתי כאן קודם: אתה מוזמן לבדוק את שיעור העליה השנתי הממוצע בתוצר המקומי לנפש בשלושים שנותיה הראשונות, הסוציאליסטיות-למחצה, של המדינה, ולהשוותו לשיעור המקביל בעשרים שנות הליברליזציה האחרונות.  כדי לחסוך את חיפוש הנתונים, הנה קישור למאמר של ביכלר וניצן (שגם אותם הזכרתי קודם), וראה את הגרף שם:
http://bnarchives.yorku.ca/67/02/050213NB_Military_Keynesianism_Financial__Monetarism(print).mht

מרובקה

ומה שאני כל הזמן אומר לא טוען אלא סתם מאומדן שבמדינה עשירה לעניים יותר טוב מאשר לעניים במדינה ענייה, אתה צודק זה רק אומדן וצריך להביא נתונים שלעת עתה אף אחד לא הביא לא לכן ולא לכאן.

כאשר אתה אומר שבמדינה עשירה יותר טוב לענים מאשר במדינה ענייה , אתה מתכוון להשוואה בין מדינת עולם ראשון למדינת עולם שלישי? כי בהשוואה בין מדינות עולם ראשון מה שאתה אומר נראה לי פשוט מופרך. האם אתה באמת חושב שבמדינות עולם ראשון שבהם יש יותר הטבות סוציאליות , יש יותר הומלסים , פחות ביטוח רפואי ופחות השכלה גבוהה ? האם אתה מודע לכך שבארצות הברית יש מליונים (נדמה לי שהמספר הוא כ40 מליון!) של אנשים שאינם מבוטחים רפואית? נדמה לי שזה דבר שאין לו אח ורע בעולם המתועש. כמו כן בתחום ההשכלה הגבוהה , שבישראל משלמים עליה מחירים נמוכים יחסית ועוד בוכים על זה , אם רוצים לרכוש אותה שם במוסד ראוי לשמו, זה מעבר ליכלתם של רוב האנשים , ללא מילגות מגורמים פרטיים. מוסדות ההשכלה הגבוהה המומנים ציבורית , נחשבים שם לחסרי ערך כמעט (וגם שם נדמה לי שזה די יקר, כ5000 דולר לשנה בפעם האחרונה שדיברתי עם מישהו על זה) . לאלה שעומדים בקריטריוני המסכנות המתאימים , יתכן שהמצב טוב יותר כי הם כן יכולים ליהנות מביטוח רפואי ציבורי ומן הסתם גם למילגות לימודים , אבל למי שנמצא מעט מעל לקריטריונים האלה , המצב הרבה יותר קשה מאשר במדינות אחרות.


יתכן ואם אני הייתי יושב בשמים ומשפיל לזה ומעלה לזה הייתי מנהל דברים אחר, והייתי מחלק את העושר אחרת, אבל למען האמת הייתי עושה דברים רבים אחרת, בכלל הייתי בונה את בני האדם אחרת, בלי יצר רע רק יצר טוב, גם בלי חולשות ומחלות ממש מלאכים.
אבל בגלל שאני לא מנהל את העולם (לצערי או לשמחתי איני יודע) אני משתדל להבין

איזה מין תשובה היא זו? כמובן שהיכולת שלנו מוגבלת ולכן אין לאל ידינו לכפות שוויון מוחלט מבלי לשלם על כך מחיר גבוה מדי. אבל אתה הוא זה שאמרת שכדי לקבוע לעצמנו את היעד שאליו אנו רוצים להתקדם , עלינו לתאר לעצמנו מה היינו עושים במצב שבו היינו יכולים לקבוע הכל בעצמנו .בסיטואציה כזאת לא היינו מחלקים את העושר באופן לא שוויוני (אולי עדיין היינו מחלקים בצורה לא שוויונית לפי המאמץ שאדם השקיע , אבל זה כשלעצמו לא היה יכול להביא לפערים כל כך עצומים). מכיוון שזה מה שהיינו אמורים לעשות במצב אידאלי דמיוני , הרי שגם במציאות הלא אידאלית שבה אנו עושים ויתורים מפליגים , עלינו לבחון האם הויתורים האלה מוצדקים והאם לא עברנו את הגבול ההכרחי.  המטרה שלמענה מוותרים היא זו שלוקחת בחשבון את טובת כולם מנקודת ראות שוויונית ולא מעדיפה אף אחד (חוץ מאשר אולי כגמול על מאמציו וכנ"ל) אלא נותנת לחלק מהאנשים מסויימים להתעשר יותר רק כאפקט צדדי של הנסיון להעלות את הרמה של כולם.אם מתברר שהויתורים מעבר לנקודה מסויימת לא משרתים את המטרה הזאת , אין להמשיך איתם מעבר לנקודה ההיא.

גם וגם

לגבי העלאת התעסוקה כתוצאה מהעלאת שכר המינימום , קראתי פעם שזה צפוי במצב שבו המעסיקים שולטים בביקוש לעובדים (אם ירצו להעסיק אנשים נוספים, המחיר יעלה לכלל העובדים ובנטו המעסיקים יפסידו למרות שהם מייצרים יותר. העלאת שכר המינימום מביאה לכך שהם בלאו הכי נאלצים להעלות את השכר וממילא כדאי להם שוב להעסיק אנשים נוספים) . זה יכול לקרות במקומות מבודדים שבהם יש רק מעסיק אחד. הטענה היא שאנשים שמשתכרים שכר מינימום הם בדרך כלל בעלי השכלה נמוכה , הם פחות מודעים לאפשרויות העומדות בפניהם ויש להם פחות יכולת מיקוח ולכן גם בתחום הזה המעסיקים שולטים בביקוש . אבל לכאורה זה באמת משהו התלוי בגורמים מקומיים המשתנים ממקום למקום.

מרובקה,

לדעתי הגדרת העוני היא אבסולוטית- זה שהיום עני יכול לחיות על הזבל של העשיר, איננה משנה את הגדרתו - הוא נשאר אביון - אם פעם לאדם עני נקרעו הנעלים הוא הלך יחף, אם היום לאדם מתבלות ונקרעות הנעלים סביר להניח שאם יכנס לחדר אשפה בשכונה יוקרתית הוא ימצא את מבוקשו - האם העובדה שמצא נעלים תשנה את עובדת היותו אדם שלא מצליח או לא מסוגל לקיים את עצמו, ולספק לעצמו צרכים בסיסיים? -

והשאלה שלך מה עדיף שיוויון או יותר עושר, קצת מגוחכת לנוכח חלוקת העוגה, 800 מלייארד לעשירון העליון, בעוד שכל שאר העם -90% מחזיק ב340 מיליארד ש"ח - מי מדבר על שיוויון , מי חולם על שיוויון? - מדובר על חלוקה מטורפת ולא הגיונית - קצת יותר התייחסות לחלשים לא ישנו את  המאזן באופן משמעותי שיפגע בעושר לכלל החברה.


בקשר למספר הקשישים הנזקקים לבתי תמחוי , קראתי על כך בכתבה בווינט , ואינני מוצאת אותה כרגע.
בכל אופן יש בארץ כ200 בתי תמחוי, ויש עוד מספר גדול [כמה עשרות או יותר מזה]של עמותות שמספקות אוכל לבית הקשיש המוגבל - תחשב את אחוז הקשישים מבין החלשים מכלל האוכלוסיה ותראה שהמספר איננו מופרך.
מ1700 ש"ח בחודש שמקבל קשיש - הוא צריך לשלם חשבונות מים וחשמל, ומיסים, ותרופות, ונסיעות באוטובוס, אם צריך לבדיקות רפואיות, או לשוק לאסוף בסוף היום את השאריות וכו'- מה נשאר לאוכל?



תוקן על ידי - riv - 02/02/2006 0:12:45

מרובקה

עיין בהודעותי המפורטות יותר למעלה (עמוד 11 בהודעותהאחרונות) ותראה שפונקציית המשקל שאני מציע מורכבת יותר ממה שאתה חושב.

בכל מקרה לא נכון לומר שפונקצית המשקל שלי "מתחשבת רק בחלק התחתון" , כאילו יש פה איזשהי הפליה שבה אני מייחס חשיבות רק לאנשים בחלק התחתון . עצם הגדרתם של אנשים כשייכים לחלק התחתון , אומרת שהצרכים הלא מסופקים שלהם דחופים יותר (נניח מי שנמצא מעל לחלק התחתון ניזון טוב אבל קשה לו לממן השכלה ואילו מי שנמצא מתחת לזה מתקשה עם מזון, אז מזון קודם להשכלה). במלים אחרות מה שאני אומר הוא שיש צורך בסף שמתחת אליו אף אחד לא יפול ושיש להעלות את הסף הזה מה שיותר, לפי האפשר.

אני כן מקבל את הרעיון שכאשר מדובר בצורך דחוף יותר של מיעוט קטן לעומת צורך דחוף פחות אבל של הרבה מאד אנשים , שיכול להיות שדינם של המועטים להידחות בפני הרבים , וכמו שכתבתי במקום שציינתי אליו , אבל לא ראיתי לשנות בגלל כך את הניסוח (שכפי שאמרתי מדובר במשהו גס ומקורב) , בגלל שאני חושב שמעבר לנקודה מסויימת לאנשים אין מה לעשות עם כסף לצרכים שאפשר להגדירם כדחופים במידה כלשהי וגם עד לנקודה הזאת הדחיפות (משוקללת במספר האנשים) יורדת די מהר. אז אם לא מסתכלים על העקומה קרוב מדי ומחלקים את החברה לאחוזונים גדולים מספיק, האחוזון התחתון מייצג את אותו חלק מהאוכלוסייה שהצרכים הלא מסופקים שלו עדיין דחופים במידה משמעותית .

הדוגמא שאתה חוזר עליו על רפואה לעשירים , היא לא כל כך מוצלחת , אדם שיש לו מספיק כסף בשביל לקנות לעצמו קבוצת כדורגל , אף פעם לא יהיה במצב בה הוא יהיה זקוק לרפואה יקרה מאד בכדי להציל את חייו ושתעלה לו ביותר מחלק זניח מהונו. כמו כן , העניין הזה של דחיית טובת היחיד מפני טובת הרבים תופס גם במקרה הזה , למרות שמדובר בעשירים. אם כתוצאה מגביית יותר מסים אפשר להביא לטובה לחלק הרבה יותר גדול  מהאוכלוסייה יכול להיות שזה צריך לדחות גם את הצורך של מיעוט קטן ברפואה מצילת חיים , מאותה סיבה בדיוק  שלא מקציבים את כל התקציב לבריאות ולא לחינוך שזה פחות דחוף. אף אחד לא מציע שיטה של גם לי גם לך לא יהיה. מציעים לקחת מהעשירים יותר כדי להיטיב עם העניים (רובין הוד) , לא כדי שלעשירים לא יהיה.

מייציץ גם_וגם ריב
כמו שכתבתי קודם גם אני מעדיף כמה שיותר שיויון בחברה, נקדות המצוא החברתית שלי היא סוציאליסטית ולא קפיטליסטית אני לא מתחיל עם הטענה שאדם צריך לקבל לפי מה שהוא שווה אלא לפי מה שהוא צריך. למרות שאני חייב להודות שברמה הפילוסופית הדבר לא פשוט כלל וכלל.

אלא שמעבר לערך השיויון אני רואה ערך יותר חשוב והוא שלכמה אנשים יהיה כמה שיותר טוב. ולצערי הרב בני אדם לא מתפקדים היטב בסביבה שבה הם לא מרוויחים, בלי התאווה אפילו תרנגולות לא תטיל ביצים כידוע, ולחברה אנושית יהיה קשה לתפקד הייטב בלי הרצון של בני האדם להגיע ליותר כסף/רכוש/נכסים/מעמד. אני עדיין חושב שסוציאליזים זה דבר נפלא מדהים מאין כמותו אבל לאנשים ירוקים שחיים במאדים, לאנשים בגווני הוורד-חום זה לא עובד...

ולכן מהתבוננת על המציאות מסתבר שמבנה חברתי שמאפשר אי שיוויון גורם ליותר טוב אבסולוטי, דהיינו פחות אנישם מתים ברעב ליותר אנשים יש בגדים קורת גג ותרופות יחסית לחברה. אך אני בעד קפיטליזים לא כערך אלא ככלי היעיל ביותר, ולכן אני בעד הטלת מיסים שיקחו מהעשירים ויעבירו לעניים. כן כן גם אני הקפיטליסט סוג של רובין הוד, אלא שאני מנסה להתחשב במציאות כמו שהיא ולא כמו שהייתי רוצה שהיא תהיה.

ולכן אני בעד משטר כלכלי קפיטליסטי בעיקרו שמאוזן על ידי מיסוי סוציאליסטי, כאשר כל השאלה בין שני הצדדים היא שאלה של מינונים. כמו הגדרתו של גם_וגם.  אני חושב שחשוב מאוד להגדיר שכל השאלה היא שאלה של מינונים ולא שלא של ערכים מוחלטים כיון שזה יכול לגרום לדיון להיות יותר ענייני. דהיינו כל מי שבעד הטלת מיסוי גבוה על חברות יקח בחשבון שאינטל אולי לא תקים כאן מפעל, ואני חייב להודות שבתחילה ההטבות אינטל היו נראות לי כתוצה משוחד שמישהו קיבל, אבל לאחר חישוב מעורך של הנתונים עם משיהו נוסף הוא שכינע אותי שאכן זו אחת הדרכים היותר טובות של המדינה לתת כסף לאזרחים להעביר אותם לא לאזרחים אלא לאינטל.
ודוגמאות נוספות כגון שכר מינימום שיגרום לסגירת ענפים מסוימים וצריך לחשוב כייצד מוצאים תעסוקה לאלו שעבדו באותם תחומים.  גם_וגם יתכן ובסופו של דבר זה לא פגע באחוז המובטלים אבל אתה ברור שזה יגרום להעברת מפעלי הטקסטיל לירדן או למזרח אסיה.
מייציץ כמו שכתבתי אני בעד משטר קפיטליסטי עם איזונים וגם אני חושב שאמריקה אין מספיק איזונים אבל אני מדגיש אצלי האיזונים משניים לצרוך בהפיכת חברה ליותר עשירה. לא כי אני בעד העשירים אלא כי אני בעד העניים. וכן אני משווה עניים בישראל לעניים בירדן ולא לעניים בשבדיה או נורבגיה. המדינו הללו עשירות במיוחד יש להן נפט דייג ותיירות, אילו משאבים יש לנו? פעם הייתה תיירות וכעת נשארנו רק עם מפעלי ים המלח, ומה שנקרא הון אנושי, אבל הון כזה הוא נזיל מאוד וצריך לשמור שלא יברח... וחלק מזה שלא יברח הוא לדאוג שיהיה לו יותר טוב מאשר במדינות אחרות או לפחות כמותן שזה אומר פחות מיסוי...

ולגבי מה שאמרתי  לחשוב על המצב האוטופי הוא המצב האוטופי בהתחשב באופים של בני האדם, ולא תחת ההנחה שלב האבן יהפוך ללב בשר ונמר עם גדי ירבץ.

כעת אני מבין יותר את פונקציית המשקל שלך, וכמו שאמרתי גם אני בעד דאגה יותר גדולה לעניים מאשר לעשירים בדיוק בגלל מה שאמרת שמזון יותר חשוב מהשכלה, אבל כמו שאמרת לגבי הבריאות במינון מסוים השכלה יותר חשובה ממזון, ולכן אני אסבסד לימודים גבוהים ולא רק אוכל לעניים ושוב השאלה היא של מינון ולא של מהות!!!

בדבר אחד אני חולק עליכם מכל וכל וזו האמירה של ריב :
והשאלה שלך מה עדיף שיוויון או יותר עושר, קצת מגוחכת לנוכח חלוקת העוגה, 800 מלייארד לעשירון העליון, בעוד שכל שאר העם -90% מחזיק ב340 מיליארד ש"ח - מי מדבר על שיוויון , מי חולם על שיוויון? - מדובר על חלוקה מטורפת ולא הגיונית - קצת יותר התייחסות לחלשים לא ישנו את  המאזן באופן משמעותי שיפגע בעושר לכלל החברה.

אני לא יודע מה מטורף ומה לא. כאשר הייתי ילד הייתי בטוח שכאשר אני לא נמצא בסביבה אנשים מתנהים אחרת וסקרן אותי מאוד לדעת כייצד. הייתי משוכנע שלא יתכן שאנשים באמת מתנהגים בצורה כה מגוחכת ושבאמת חשובים להם כל מיני דברים שטותים. אולם כידוע התנהגות מטורפת זה ביחס לאיך שהייתי מצפה שדברים יהיו. ואם כדי שחברה תמשיך לתהפתח כלכלית/חברתית/מדעית צריך שיהיו פערים גדולים אז זה ממש לא פערים מטורפים. בוודאי לא ביחס להיסטוריה של המין האנושי. באיזו תקופה היו פערים קטנים יותר? ברומא? בימי הבניים?   אפילו במדבר לא כולם ילכו להביא אבני חן וזהב במידה שווה. לכן איני יודע האם זה מטורף.  
וכאמור בהחלט הייתי רוצה שזה יהיה יותר קטן, אבל אם זה אומר שיהיה פחות טוב לעניים העיקר שהפער לא יהיה יותר מידי גדול אז אני מתנצל אני בעד פער.


גם_וגם
משטר סוציאליסטי ריכוזי יכול לחולל ניסים, ברוסיה הוא עשה דברים הרבה יותר מרשימים מאשר בראשית שנות המדינה בארץ, הוא לקח אומה של כמה עשרות אחוזי אנאלפביות של כפרים עניים ומרודים והפך אותה למעצמת על בכל מובן שהוא כלכלי צבאי מדעי תרבותי וכו', אלא דא עקא שזה לא יציב ולכן לאורך זמן עדיפה שיטה אחרת.

ריב אנו מגדירים אבסולוטי שונה את ביחס לעשיר באותה תקופה/חברה ואני ביחס לרמת צריכים אוביקטיבית כלשהי, ולמה שאת קראת אבסולוטי אני קורא יחסי. ולכן לפי המילון שלי את מגדיה עוני יחסי. וכן עדיף לחיות על הזבל של העשיר מאשר למות בלי שיש עשיר בסביבה. 
ישנו אומלל כלשהו שאני מבקר מידי פעם בחלט אומלל, האדם היה סוחר גרוש בלי ילדים, יום אחד קיבל התקף לב, יחד עם כריש ברגל, העסק שלו התמוטט והוא נשאר ממש בלי כלום כאשר הוא חולה וזקוק להרבה טיפולים.
והא ממש  חי מבטוח לאומי, עם תוספות זעומות ממש בגלל היותו נכה בכמה אחוזים, ואין לו כסף לטיפול שיינים אלא מה שהמדינה מתקצבת דהיינו רק עקירת שיינים ולא השתלת תותבות. אני לא מבקש ממנו פרוט הוצאות אבל בכל זאת יש לו אוכל במקרר ואפילו קולה. ולא אני לא חושב שטוב לו, אני רק חושב שיותר טוב לו מאשר אם היה אומלל במדינות אחרות, למרות הפער הגדול מאוד...
הוא אכן אומלל לפי כל הגדרה שהיא. אך את יודעת מה הבעיה העיקרית שלו ? הבדידות לא המחסור אך זה כבר דיון אחר מה הם הדברים שגורמים לבן אדם להיות מאושר, אני כעת דן באיך גורמים לו לקבל במקום 2000 ש"ח 2200, ואם זה אומר שלעשיר במקום 20000יהיה 22000 אני בעד....

לגבי אחוז המשתמשים בבתי תמחוי. ליד ביתי יש בית תמחוי גדול מאוד, אולם לא נראה לי שאוכלים שם 1000 איש שזו בערך הכמות לפי המספרים שאמרת. ולא נראה לי שכל בתי התמוחי גדולים כמותו. מנתונים בעיתונים צריך להזהר הם לא תמיד מדייקים בלשון המעטה...

לסיכום

אני בעד משטר קפיטלסיטי עם איזונים, אולם אני מעדיף יותר טוב (בשורוק) אבסולטי על פני פחות פער, וכל ההבדל ביננו הוא בשאלת המינונים של כל ערך.
ובהחלט אני רואה את נובגיה בתור מודל לחיקוי אבל כאשר אני צריך להוציא 40% מהתקציב על ביטחון איני יכול להיות נורבגיה, בנוסף על היותה מדינה יותר עשירה הרבה יותר מישראל...