|
|
| נשלח ב-22/9/2002 23:40 |
 |
| |
תשובת מיימוני בתיבה אישית:
מתעניין יקר!
מועדים לשמחה
דבריך, ככינוייך, מאד חשובים ומעניינים. בחול המועד היה לי קצת יותר זמן לעיין שוב בהקדמת הרמב"ם בסנהדרין, ואני רוצה לכתוב על סמך מה שכתוב שם. אלא שטרם מצאתי את הזמן. אבל כדי להודיעך שדבריך יזכו להתייחסות, אני ממהר לכתוב לך כבר עתה.
בעז"ה היום או מחר אענה לדבריך.
בברכת מועדים לשמחה
(כותב אדם לחבירו איגרת שלומים במועד)
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2002 09:13 |
|
| |
במדרש תנחומא בתחילת פרשת מצורע, נאמר בנוגע למשנה בפרק האחרון של מסכת סנהדרין המונה את שאין להם חלק לעולם הבא וביניהם שלושה מלכים:
"א"ר יהודה בר שלום, בקשו חכמי המשנה לשנות ארבעה מלכים ולמנות שלמה עמהם, אלא שיצאה בת קול ואמר 'אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו' - (תהלים ק"ה). ואף על פי כן חזרו יום אחד ובקשו לשנות ובאה אש מן השמים ולחכה בספסליהם וחזרה ואמרה 'המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר' - (איוב ל"ד). כל כך למה היו שונים? על שכתוב בו 'והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה וכו' ויעש שלמה הרע בעיני השם' - (מלכים א' י"א)".
חברים למדנים! האם המדרש הזה אינו מוכיח שמשתמשים ב'חלק לעולם הבא' לפי צרכים חינוכיים ו/או פוליטיים?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2002 11:09 |
|
| |
שלום לכולם
ספי,
הייתי מאוד רוצה איזה הסבר על "שהמתים יחזרו באופן זמני מהעולם הבא לעולם הזה"
מה זה באופן זמני?
יום, יומיים, שבוע, חודש? או אולי שנה?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2003 17:35 |
|
| |
דיברו כבר הרבה על האמונה בחיי העוה"ב ועל משמעות האמונה. אבל ישנה עוד נקודה שגם שייכת לאמונה וגם יכולה להבאיר אותה והוא על הידוע ממהותו של העולם הבא.
נכון שזה מהדברים שלא נדעם עד שיהיו, אבל מהמעט הידוע ניתן למוד על המהות ולהקל על האמונה.
ידוע לנו את שחז"ל אומרים שיפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העוה"ב.
כן ידוע סיפור על הגאון מווילנא שהיה מוכן לוותר על כל העוה"ב שלו עבור קיום מצות אתרוג.
יש גם סיפורים על גדולי החסידות שהיו מוכנים לוותר על כך מפני מצוה שבין אדם לחבירו.
בקיצור, ניתן להשוות את "כל" חיי העוה"ב לעשיית מצוה אחת!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2003 00:13 |
|
| |
ר' חיים מוולוז'ין פירש את פרקי אבות ובו הוא כותב על משנת "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא"
(אותה נוהגים להקדים לפרקי אבות) וכן על מאמרו של אנטיגונוס איש סוכו:
"...כי שכר מצוה המצוה עצמה נותנים לו בשכרו.... והוא יושב ממש כמו בגן עדן....הוא עושה עתה העוה"ב במעשה המצוות והוא מעשה ידי האדם עצמו, כי המצוה היא עצם השכר... וכן הרע שעשה הוא עצמו ענשו... כל מעשי האדם במצוות הם הם שכרו, והוא בעצמו עושה לו השכר...עיקר השכר הוא מה שזוכה לעבוד מלך הכבוד הקב"ה... הרשעים הטא עצמו מענישם... כי בחטאיהם עושים להם אש של גיהנם בעצמם, והנפש החוטאת היא בגיהנם בחיים...
...לא אמר התנא כל ישראל יש להם חלק בעוה"ב ואמר לעוה"ב, כי בעוה"ב משמעו היה שבעוה"ב הוא דבר בפני עצמו, מוכן מעת הבריאה, ואם יצדק האדם יתנו לו בשכרו חלק ממנו. אבל האמת שהעוה"ב הוא מעשה ידי האדם עצמו, שהוא עושה עתה העוה"ב במעשה המצוות והתקין חלק לעצמו במעשיו..."
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2003 03:26 |
|
| |
קשה לי להאמין שלא ראה את דברי התניא:
"והנה תכלית השלימות הזה של ימות המשיח ותחיית המתים, שהוא גילוי אור א"ס ב"ה בעוה"ז הגשמי, תלוי במעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות, כי הגורם שכר המצוה היא המצוה בעצמה, כי בעשייתה ממשיך האדם גילוי אור א"ס ב"ה מלמעלה למטה" (פל"ז)
"הנשמות... עומדות בהיכלות ומדורין דבריאה או יצירה, ונהנין מזיו השכינה הוא אור א"ס ב"ה המיוחד בי"ס דבריאה או דיצירה, והוא זיו תורתן ועבודתן ממש... כי שכר מצוה היא מצוה עצמה" (פל"ט)
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2003 06:14 |
|
| |
איקה ואפרים
השאלה של בורג בעינה עומדת. כשהמשנה מתארת לנו עשיית מצוה בעולם הזה היא מדברת לפי המושגים שהיא וקוראיה רגילים בהם. יש לכם הסבר אובייקטיבי בלי משלים של אורות וזרקורים למה שמצוה פשוטה תהיה לה יותר ערך מחיי נצח אוטופיים?
האין זה מוכיח שוב את ששאלתי למעלה ולא קיבלתי עליו תשובה, שמשתמשים ב'חלק לעולם הבא' לפי צרכים חינוכיים?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2003 07:30 |
|
| |
רציו,
רצונך בהסבר פשוט, מבלי להיזקק לתורת הסוד?
ובכן, "מצוה פשוטה" היא רצונו של הקב"ה. הקב"ה נמצא במרכזה.
חיי עולם-הבא הם שכר והנאה לאדם (לנשמה). האדם נמצא במרכזם.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2003 08:11 |
|
| |
פרויים,
בלי להיכנס לדיון עם בורג ורציו, הגדרתך הפשוטה המוכיחה שהסוד הוא בעצם עומק הפשט בשפה איזוטרית [כמו"מ שהיה לנו באשכול "אלו ואלו"], היא נפלאה!
יחס האדם להקב"ה הוא של אהבה שאינה תלויה, כך שבעוה"ז מתמסר האדם אליו ית' -הקב"ה במרכז- ובעוה"ב כאשר הגיע האדם למלוא ההתמסרות, מתגלה ההנהגה של התמסרות הקב"ה לאדם -האדם במרכז- שבעצם בעיקרון כבר היה כך בעוה"ז, אלא שלטובתו הוזקק להסתר למען יתקדם ללא פניות. [זה לא אומר שלאדם מתעלה לא יתכן מצב עוה"ב כבר בעוה"ז, מובן.]
ומכאן להערת בורג.
אין הכוונה במאמרם ז"ל שהתענוג ממצוה "פשוטה" בעוה"ז שוה לכל תענוג העוה"ב, אלא שיש היבט מסוים בעוה"ז שאין לו מקום בעוה"ב. [לא מבעיא לאמירה שהם יהיו ימים שאין בהם חפץ, אלא אפילו לאמירה שת"ח ימשיכו מחיל אל חיל.] האתגריות של המאבק עם כל ההתרגשות הנלוית, תיעלם. כמו שכאשר אדם גודל, מתבגר ומתבהר, הוא מביט מאחור בנוסטלגיה על ימיו נאמר בישיבה קטנה כאשר התעמת עם כל טקסט בלחימה הגיונית בלתי פוסקת, כך אז. גם אם הוא ממשיך להתעמת בדרגה בו הוא נמצא מגובה רעיונותיו המופשטים, שיש בזה הנאה של שחרור שלא היתה לו מקודם, אבל זה בא בהתרכזות מפרכת ולא בקלות של משחק מחשב כמו ההתעמתות בתחילת דרכו. ברור שבשום אופן לא ירצה לשוב למצב קטנותו, אבל הטעם חטא הזה שניתן לעוברי עבירה, שוב לא יהיה לו!
רציו,
לשאלתך הקודמת מתאימה התשובה של השתמשות בעוה"ב לצרכים חינוכיים, אבל לשאלתו של בורג, אין צורך בהנחה זו לפי מה שהתפרש למעלה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2003 08:32 |
|
| |
אכן, ווטו, כל האמון על תורת החסידות יודע כי התורה - וכמוה העולם שנברא על-פי התורה, והאדם שעליו נרמז "זאת התורה אדם" - עשויה כגלדי בצלים. הסר את השכבה החיצונה, ותמצא תחתיה שכבה פנימית יותר; הסר אף אותה, ותמצא שכבה פנימית עוד יותר; וכך עד אין-סוף.
פשט, רמז, דרוש וסוד אינן גישות שונות שאין קשר ביניהן. אין הן אלא גלדים שונים של אותו בצל.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2003 08:38 |
|
| |
פרויים, 
ולכן חבל מאד להתנצח כאשר סך הכל כל אדם עם כוונות טובות, מחזיק באותו רגע בגלד אחר, לכן איש לרעהו יעזורו למצוא את ה"אלו ואלו" להגיע בהמשך ל"דבר הווה זו הלכה" המאזנת ובסוף ל"הווה עמו" שזו ההלכה מתוך בהירות מקיפה של ומלאה הארץ דעה ותורתי אתן בקרבם!
[לשם דרוש בעלמא, כי לא בדקתי אם לשני הציטוטים האחרונים מדבריך ניתן לתת פירוש של רמת הלכה שונה.]
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2003 21:30 |
|
| |
רציו
לא רק פרק חלק "מנוצל" לצרכיים חינוכיים. כל מצוות התורה, כל התורה כולה ניתנה כדי להכשיר אותך להגיע להיות אדם טוב יותר, תהליך חינוכי שמביא אותך אל התכלית - להיות עד כמה שאפשר שלם.
כדי להמשיך לחיות - מטרת התורה להביא אותך אל החיים - שהם העולם הבא
תוקן על ידי - איקה - 4/2/2003 9:55:51 PM
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2003 08:24 |
|
| |
כמה הערות :
1. מפרק חלק (בולט במיוחד אם נתייחס רק למשניות שם) משמע שיש קורלציה ישירה בין חיי העוה"ז וחיי העוה"ב . (היחס למילה/מושג ארץ מופיעה כמעט בכל הדוגמאות שהפרק נותן )
פשוט העוה"ז הזה נמצא במצב מסוים בו יש לאדם מקום להתבטא , מה שמאפשר לו לעוות ולהרשיע ,
ולחילופין להיטיב ולתקן , כיון שחז"ל תופסים את העולם כחלק מהנוכחות הא-להית (גם אם זו אינה נגלית בכל רגע ) הם מחייבים את קיום העולם הבא , דהיינו את השלב בו העולם יגיע לשלב הבא שלו , שם הנוכחות הא-להית וקיום העולם לא יעמדו בסתירה זה לזה , וממילא יהיה שכר/עונש לאדם , כי העולם ינהג אז באופן מוחלט וגלוי , עפ"י הסדר הא-להי . (אפשר לקרוא למושג הזה ["סדר א-להי] התורה )
2. לגבי שאלת המיימוני על דברי רוני גרין (מהעמוד הראשון) אפשר לענות בפשטות , שחז"ל באמירתם שיש עולם הבא , מחייבים (כמעט כופים אפשר לאמר) את היהודי להיות אדם , ולא יען ,
כי מצבו הטבעי של האדם בעולם , הוא להשתעבד אליו , ובעיקר אל מה שהוא רואה ומכיר בעיניו ,
ופחות אל הערכים בכלל וה"ענין האלקי" בפרט .
רק אמירה ברורה שיש עולם הבא , יכולה לשחרר את האדם משעבודו למצב הנוכחי של העולם .
המצב שה"נחשים" יצרו , נראה שהפך לקארדינלי רק בשלבים הרבה יותר מאוחרים של ההסטוריה , אי שם בימי הבינים (בין השאר בגלל הקביעה הזו של חז"ל) , ולכן אינו רלונטי כ"כ לשיקולים החז"לים לגבי הקביעה הזו .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2003 11:45 |
|
| |
אישציפור ידידי, מפרק חלק עולה שיש בלבול בין המושג עוה"ב כעולם נשמות מעבר לעולמנו לבין תחיית המתים/גאולה/ימות המשיח/אוטופיה עלי אדמות.
הקורלציה ביניהם, היא כבר ניסיון של דורות מאוחרים ביותר ליצור הרמוניה, במה שעל פניו נראה כבליל של תפיסות שונות ולא אחידות.
|
|
|
|
|
