שאלות ותשובות
שאלה 1:
<1. האם רגע המות נחשב מרגע שהמוח כולל הגזע מפסיק לפעול או מהרגע שהלב מפסיק לפעום?>
תשובה:
בשאלה זו בדיוק חלוקים פוסקי זמנינו. לדעת חברי מועצת הרבנות הראשית בשנת תשמ"ז, שאליהם הצטרף גם הרב זלמן נחמיה גולדברג (חתנו של הגרש"ז אויערבאך, אז דיין בבית הדין הרבני העליון).
לדעתם מוות של גזע המוח, אם אומת על ידי תנאי בקרה קפדניים (שפורטו בהחלטה מיוחדת מר"ח חשון תשמ"ז) נחשב כמוות ע"פ ההלכה, כדין כל גוסס שנפסקה נשימתו באופן בלתי הפיך שהפך בכך למת. בהחלטה זו מצויין שזו גם דעתו של הגרמ"פ פיינשטיין, כפי שאפשר ללמוד גם מניתוח תשובותיו בנושא, וגם מעדותו של חתנו.
לעומת זאת דעת הרב אלישיב,, הרב וולדינברג, וכנראה גם הרב ואזנר, מוות מוחי איננו מוות ודינו כחי לכל דבריו.
ראו:
החלטת מועצת הרבנות הראשית
http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA7/R007123.asp
תשובתו של הרב וואזנר
http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA7/R007163.asp
שאלה 2:
<2. בהנחה שרגע המות נחשב רק מתי שהלב מפסיק לפעום, האם יש חיוב להחזיק את החולה בחיים באופן מלאכותי? >
תשובה:
ככלל חייבים להאריך חיים גם של חולה הנוטה למות.
החריגים הם: או גוסס שמותר להסיר המונע ממנו למות,
או כאשר מדובר בחולה סופני הסובל סבל קשה ואשר איננו רוצה עוד לחיות.
הבסיס ההלכתי לחוק החולה הנוטה למות
http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/Assia71-72/Assia71-72.02.asp
לגמרי לא פשוט להכריע באם מתקיימים כאן שלושת התנאים הללו (לדעת הגרש"ז יתכן מאד שכן)
על הנחיותיו של הגרש"ז ושל יבל"א הרב וואזנר לגבי הטיפול הרצוי בחולים סופניים ביחידה לטיפול נמרץ, ראה:
http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA63-64/Assia63-64.03.asp
לגרש"ז קיימת גם סברא נוספת, והיא הגדרתו של המת מוות מוחי כספק גוסס ספק מת, מצב המאפשר הסרת המונע המותרת בגוסס.
שאלה 3:
<3. בהנחה שבכה"ג אין חיוב להחזיק את החולה בחיים, האם בכה"ג מ"מ יש חיוב להאריך את חייה כיון שהאשה בהריון? הצדדים שכן, משום חיי הולד, הצדדים שלא, משום ניוול החי וכעין הא דאיתא באשה הרה שחייבת מיתה. >
תשובה:
מאחר והאם בחיים, מדובר בעובר לכל דבר. הדבר תלוי קודם כל במחלוקת בין הרמב"ן בתורת האדם, עניין הסכנה, ושו"ת חוות יאיר סי' לא, והנצי"ב בהעמק שאלה קמח, אות טז, הסוברים שאין חובת הצלה בעובר לבין המשתמע מהנודע ביהודה מה"ת, חו"מ, נט, שיש מצוות הצלה בעובר.
גם אם יש מצוות הצלה בעובר, עדיין התשובה תלויה במחלוקת עתיקת יומין, ומאוחר יותר במחלוקת הפוסקים בין הרב יעקב אטלינגר בבנין ציון לבין החת"ס בתשובותיו, בשאלה האם פיקוח נפש דוחה גם איסורים שבין אדם לחברו או רק איסורים של בין אדם למקום.
שהרי ניוול אדם – חי או מת הוא איסור של בין אדם לחברו.
צד נוסף כאן הוא מחלוקת הראשונים בסוף מסכת יומא באם פיקוח נפש של עובר בכלל דוחה איסורים.
אינני רואה
קשר בין השאלה לבין המשנה בערכין.
שאלה 4:
<4. בהנחה שרגע המות נחשב מהרגע שגזע המות מפסיק לפעול, האם האם מ"מ יש חיוב להאריך את חייה כיון שהאשה בהריון? הצדדים שכן, משום חיי הולד, הצדדים שלא, משום ניוול המת. >
תשובה:
כאן התשובה לא תלויה במחלוקת הראשונים בשאלה אם פיק"נ של עובר דוחה איסורים, שכן פיקוח נפש של עובר שאמו מתה להלכה דוחה גם דוחה, כמבואר בראשונים שבמות האם העובר נחשב כמונח בקופסא ומחללים שבת על הצלתו.
שאלה 5:
<5. האם דין שני הסעיפים הנ"ל משתנה, אם הרופאים סבורים שהעובר אינו בריא? כמה חולה צריך העובר להיות בכדי שההלכה בשני הסעיפים הנ"ל תשתנה?>
תשובה:
בין אם לאם דין חיה ולעובר דין עובר, גם אם יש מצוות הצלה בעובר, שדוחה גם איסורים שבין אדם לחברו,
עדין יש כן מקום לדון :
אמנם יש עדיין מקום לדון בחובת הצלה כשהאינטרס של הניצול הוא לא להיות מוצל בגלל הסבל הצפוי לו. מצוות הצלה הן העשה שבה והן הלאו שבה, שייכים למצוות השבת אבידה, כמבואר בסנהדרין עג, א.
ומכאן, שאין חיוב להציל מי שאינו רוצה להיות ניצול.
ומכאן, שמידת הסבל הנדרש להימנעות מהצלה הוא כזה שאנן סהדי שהעובר היה מעדיף שלא להיוולד בגללו.
שיקול זה קיים גם אם לעובר דין ילוד המונח בקופסא.
שאלה 6:
<6. במקרה שהאשה נחשבת כמתה, וגם תרמה את האברים והיא גם בהריון, מה קודם, החזקת עובר בחיים או תרומת האברים בכדי להציל חולה שיש בו סכנה? >
תשובה:
כאן גם העובר נחשב כילוד המונח בקופסא, וגם נתרמי האיברים כבר נולדו. ואם שניהם שווים – שב ואל תעשה עדיף ואין לפגוע בעובר ע"י פגיעה באברים החיוניים לתפקוד גופת האם כאינקובטור.
אמנם, מאחר ולילוד אין עדין חזקת חיים, שכן איננו יכול עכשיו לחיות מחוץ לרחם, יתכן ויש להעדיף את הנתרמים בעלי חזקת החיים.
אבל לשיטות האוסרים להרוג עובר להצלת אדם שאיננו אמו, (המסתמכים על הרמב"ם שהיתר הריגת העובר להצלת האם קשור לדין רודף) על אחת כמה וכמה שאין להתיר פגיעה במי שנחשב כבר כילוד המונח בקופסא.
שאלה 7 איננה הלכתית אלא חברתית.
יבואו אנשי החברה וידונו בה.
 |
|
|
