בדיקה שתמנע שחיטות שווא.

אשכולי האחרון שנמחק. יהיה זכרו ברוך, וודה לנועל ולמוחק, מפני שהם הביאוני לחשוב, ולאחר מחשבה הגעתי למסקנה, שטעיתי!

ועם הרב הראשי, ראש לשכתו, והעיתונאי המדווח, הסליחה.

באותו אשכול טענתי שהרב הראשי היה זה שהמציא את הפטנט, שעליו דיווח ראש לשכתו, אולם עתה נראה לי, שייתכן שאותו ראש לשכה לא היה אלא מתחזה, שרצה לבייש את הרב הראשי.

הכתבה בעתון הודיעה על המצאת "פיתרון הלכתי חדש עשוי למנוע שחיטת שווא של בהמות".

אף שהכתבה ידעה לספר, שהרב הראשי הרב יונה מצגר, המכהן כראש מועצת הרבנות הראשית, האחראית גם על נושא הכשרות, פנה למומחים במישור הטכנולוגי וגם לגדולי הרבנים, על מנת שיביעו את דעתם על "הפיתרון ההלכתי החדש", שאותו המציא, והעשוי להציל את חייהם של בהמות רבות.

איני מאמין שהיה זה הרב מצגר.

על פי הפיתרון המוצע, כל בהמה תעבור בדיקת אולטרסאונד לפני השחיטה, ובעת הבדיקה, יוכלו השוחט והווטרינר לראות את אבריה הפנימיים, ולהחליט אם היא כשרה.

חדשה מרעישה זו, היתה ללא ספק "שיחת היום" בין הפרות החרדיות, הקוראות את מדור "המגזר החרדי" של NRG-מעריב".

התשובות מכל הגורמים צפויות להתקבל בזמן הקרוב.

איני מאמין שהרב מצגר היה זה שהציע הצעה זו, מסיבות פשוטות, שאסבירן להלן.

על פי הפיתרון המוצע, כל בהמה תעבור בדיקת אולטרסאונד לפני השחיטה, ובעת הבדיקה, יוכלו השוחט והווטרינר לראות את אבריה הפנימיים, ולהחליט אם היא כשרה.

כל מי שלמד אי פעם ספר הלכתי שהוא יודע, שכשהדבר נוגע להלכה, המציאות המדעית תופסת "מקום ישיבה אחורי", כאשר עיקר החשיבות היא למציאות ההלכתית, שאינה מציאות רפואית, ואולי אף נוגדת לה, למשל:

פרה ללא כליות.

אלו כשרות בבהמה ... ניטלו הכליות". (חולין פרק ג משנה ב).

ד"ר אברהם שטיינברג, במאמרו "פרקים בפתולוגיה בתלמוד ובנושאי כליו", אסיא ו עמוד 264, כותב על הלכה זו:

"... וזאת מתוך הנחת יסוד שהיא יכולה לחיות ללא כליות, מצב כזה אינו תואם את מציאות החיים, (אלא א"כ השלב הבא אחרי האולטרא סאונד, יהיה מכונות דיאליזה לפרות), ולכן לפי ההבנה הרפואית הבהמה הזו צריכה להיות טריפה, פרויס ייחס הלכה זו, לחוסר הידע של העולם העתיק, לגבי תיפקודי הכליות...".

הוא ממשיך להסביר, שייתכן ש"כליות", אף שהיא צורת רבים, מתארת גם כליה אחת, אלא שהוא מסיים:

"כמובן שדברים אלו נאמרו לצורך פרשנות, הלכה למעשה יורו בשאלה זו, כמו בכל שאלה אחרת , מורי הלכה המוסמכים לפסוק הלכות".

הוא גם מציין בהערה 20, לספר "דבר יהושע", ח"א סימן צ"ט, (מחברו? הרב יהושע מנחם מנדל אהרנברג, אב"ד בת"א), שיצא בדברים חריפים ובוטים, להשיב נגד הסברא שנטלו שתי הכליות טריפה, ואחת מטענותיו היא שחז"ל ידעו תרופה למצב של היעדר כליות, מה שנעלם כיום מן הרפואה המודרנית".

אלא שד"ר אברהם שטיינברג כותב על דבריו:

"סברותיו והסבריו אינם עומדים בביקורת ההגיון וההלכה".

הלכה זו היא רק דוגמה אחת, בה המציאות ההלכתית אינה המציאות שבמציאות, מציאות התלויה רק בעין אדם או בעין ההלכה, ואתם בטח מכירים את סיפור התרנגולת שנמצאה ללא לב.

השוחט והווטרינר שיראו את אבריה הפנימיים, לעולם לא יוכלו להחליט אם הפרה היא כשרה או טריפה, אלא שבאם לא ימצא "דבר" חשוד היא תישאר בחזקתה, אך באם הבדיקה במכונה תבחין ב"בעיה רפואית", הרי באם השוחט יחליט בהדרכת הוטרינר, שהבעיה שאובחנה באותה בהמה, באם היתה מתגלית בעיני אדם, לאחר השחיטה, היתה מטריפה את הבהמה, הם לא ישחטוה, ואף אז הבהמה לא תהיה טריפה, מפני שבהמה אינה טריפה עד שתיבדק בעיני אדם ותימצא טריפה.

איני חושב שיהיה רב שיפסוק, שניתן לסמוך על בדיקת ה"אולטרה סאונד", שבהמה שנמצאה "כשרה", לא תצטרך בדיקת הריאה אחרי שחיטתה, או שבהמה שנמצאה טריפה ע"י הבדיקה, היא טריפה ללא תקנה, מפני "שהטריפה" שהבודקים יכולים לעשות ע"י הבדיקה במכונה, מבלי לבדוק אותה בעין, היא לא יותר מאשר "ריעותא", המחייבת בדיקה אם ישחטוה, אף אם ללא בדיקת האולטרא סאונד, לא הייו חייבים בבדיקת אותו האבר, מפני שלולי תוצאות הבדיקה לא היה ה"חסרון" שנמצא בבדיקה בבחינת "מיעוט מצוי".

במאמרו "חלב נכרים בימנו", (תחומין כרך כב עמודים 446-447), הציע הרב וויטמן, רבה של תנובה, השגחה על ייצור החלב באמצעות מצלמות ווידיאו ומחשבים, אלא שאין דומה השגחה, על דבר שמבחינת ההלכה די ב"פחד" כדי להכשיר, ולדעתו די בפחד הנגרם ע"י המצלמות.

האם חשב המציע מה תהיה הגדרתה של אותה בהמה?

אם ריעותא, באם יחליטו לשוחטה יהיה צורך לבדוק את אותו האבר.

אם הגדרתה תהיה ספק טריפה, יהיה חלבה אסור.

ואם לא ישחטוה ויבדקוה, מה יעשו בה?




עולם הפוך אני רואה

עובדות:

לא ניתן לזהות נקבים מטריפים קטנים באולטרה-סאונד.

לא ניתן לזהות את כל הסרכות באולטרה-סאונד.

לדעתי מדובר בברווז עיתונאי.
(זו עובדה שזוהי דעתי )

האם יש איזשהם סמני טריפה שכן אפשר לראות באולטראסאונד?

.

אמסור למואדיבה שהיא צדיקה, מלאכתה נעשית בידי אחרים.

היא כנראה יודעת. עובדה שעדיין לא קיבלנו את תשובתה, והיא כנראה בנתה על זה שהיא צדקת.
ועל כך נאמר: "צדקה ממני".


מיכי

בענין נטולת כליות, יש להצביע על מאמר עליו העיר דר. לוינגר משוויצריה, ששור נטול כליות יכול לחיות ואינו מת מיד. בדיקות השתן הראו שהדם אינו מזוהם וכנראה שגוף השור מפתח דרכים אחרות לסינון הדם. יש לציין שהשור אינו חי לי"ב חדש, אבל חי ליותר זמן מהמצופה, ואפשר שבזמן חז"ל שור היה אכן יכול לחיות ללא כליות.

  תוקן על ידי - נישטאיך - 25/01/2006 10:52:41

אני חושב שאין כאן נסיון להכשיר, כי אם להטריף. כלומר, אם נראה פסול, לא נשחט את הבהמה / ציפור כלל אלא נעשה בה דבר מה אחר - נשתמש בעורה וכו'.

לדעתי ניתן לפתור את בעיית הטריפות בצורה הרה יותר פשוטה.

הרי לפי ההלכה, בן פקועה אינו טעון שחיטה.
וכן בן פקועה ובת פקועה שהזדווגו, הולד אינו טעון שחיטה, וכך הלאה עד סוף כל הדורות.
אלא שמדרבנן הצריכו לשחוט ולד הנולד מבן פקועה, אך לא נוהגות בו כל דיני הטריפות. כמבואר בשו"ע יו"ד.

וא"כ, באמצעים די פשוטים ניתן ליצור עדרי בקר שיתפתחו מכמה זוגות של בני פקועה, ובעדרים אלו [שיהיו כמובן בפיקוח הבד"צ... כולל תעודת יוחסין מתאימה..] לא תהיה שום בעיה של טריפות בשחיטה.

מיכי

נישט, אני לא רואה ראיה לעיקר הויכוח בכל דבריך. בקשר לאמרי ברוך, אינני בקיא בסוגיא, אך מדוע שאקבל את דבריו אם הם אינם הגיוניים? מה שלא היה נראה לך שהאולטראסאונד יתקבל על פוסקים, זוהי הבעיה ה'פוליטית' שהגדרתי לעיל, ולא בעיה מהותית. דווקא הרב מצגר יוצא כאן טוב יותר. אתעלם מההנחות על מניעיו וכדו'. אפילו אם אקבל את דבריו של שטיינברג על היחס בין המדע להלכות טריפות, שהם אכן גישה רווחת, עדיין אינני רואה מדוע החלטת שההלכה אינה מקבלת אולטראסאונד, ואח"כ לאור הנחת המבוקש הזו אתה אומר שמי שיביא בדיקקה כזו יעמוד בניגוד להלכה ולכן אין לקבל זאת. זה ממש מעגלי. לגבי מעמדן של הוכחות מדעיות, אפילו לגבי אבהות, כידוע חלוקים הפוסקים, ואני בהחלט נוטה לדעת המודרניים (=רציונליים) יותר. אז מה הראיה נגד הרב מצגר? כנ"ל לא הבנתי מדוע הערה לא מנומקת של דרור פיקסלר מהווה ראיה נגדי או נגד הרב מצגר? הטענה של 'נתת דבריך לשיעורין', היא אבסורדית. האם מי שהתרפא באמצעות רפואה מודרנית לא יוכל לבדוק טריפות? מדוע שימוש בטכנולוגיה נקרא שינוי של ההלכה? אתמהה! זהו יישום שלה באמצעים בני זמננו ותו לא. סוף דבר, בכל דבריך הראית שגישתך היא לכל היותר אפשרית, אך ודאי לא מוכחת. אז מה הטענה כנגד הרב מצגר שחושב אחרת (ואף רציונלי יותר)? נותרה רק ה'פוליטיקה' (כלומר שדבריו לא יתקבלו, ולא שהם לא נכונים). מיכי

מיכי <"אני לא רואה ראיה לעיקר הויכוח בכל דבריך, בקשר לאמרי ברוך, אינני בקיא בסוגיא, אך מדוע שאקבל את דבריו אם הם אינם הגיוניים?"> ציינתי למקור דברי, ואם היית מעיין שם היית מוצא: שדבריו מתייחסים לדברי הרמב"ם ביד החזקה הלכות שחיטה פרק י הלכה י"ב: "ואין להוסיף על טריפות אלו, כלל, שכל שיארע לבהמה או לחיה או לעוף חוץ מאלו שמנו חכמי דורות הראשונים, והסכימו עליהן בבתי דיני ישראל - אפשר שתחיה. ואפילו נודע לנו מדרך הרפואה, שאין סופה לחיות. וכן אלו שמנו ואמרו שהן טריפה - ואף על פי שייראה בדרכי הרפואה שבידינו שמקצתן אינן ממיתין, ואפשר שתחיה מהן, אין לך אלא מה שמנו חכמים, שנאמר "על פי התורה אשר יורוך" (דברים יז, יא). וכתב הראב"ן (סימן רנ"ו): "הגסה כענבה בינונית, והוא יותר מפול, ובמקומן בארץ ישראל היו הענבים גדולים, וראיתי מעשה במגנצא בגסה שהקטינה כענבה והכשירה". והשאלה היא: אם הטריפות=ושיעורן שמנו חכמי דורות הראשונים, והסכימו עליהן בבתי דיני ישראל אי לשנותן, אם הענבים היו בעבר יותר גדולים, הרי הכוליא שבזמנינו היא בגודל ענבה, וכשרה, הרי בזמן הגמרא היתה קטנה מענבה , וטריפה למהדרין. האמרי ברוך אינו היחיד המתייחס לשאלה זו, ואם תירוצו היה שכשחז"ל קבעו "כענבה" הם התכוונו לענבה "של אותו הזמן", וכמובן שהשאלה היא, מהו הקשר בין הענבים ולטריפות הבהמה? דבריו הובאו ע"י הסטייפלר ב"שיעורין של תורה", סימן ט סק"ה. הם גם הוסברו: "ודבר זה שמשערין בבינוני שבאותו הדור אע"פ שנתקטנו מוכח להדיא מדברי הראב"ן ז"ל, שהביא הש"ך ביו"ד סימן מ"ד סקי"ב, בענין כוליא שהקטינה דמבואר בחולין דנ"ה בדקה עד כפול בגסה עד כענבה, וז"ל: עד כפול אם הכוליא כפול כשרה, (ר"ל לאפוקי מהסוברים שיותר מפול כשרה, אבל כפול מצומצמת טרפה), ובגסה כענבה בינונית , והוא יותר מפל ובמקומן בארץ ישראל היו הענבים גדולים, (ורצה לתרץ, הא לפי זמנינו הפול גדול מענבה? ומתרץ דבזמנם של חז"ל היו הענבים גדולים יותר ...". וממשיך הסטייפלר: "ומעתה יפלא מאוד אחרי דקאמר שענבים שבזמן חז"ל היו גדולים יותר משל זמנם, היאך הכשירו במעשה דמגנצא, (שעליה סיפר הראב"ן: "וראיתי מעשה במגנצא בגסה שהקטינה כענבה והכשירה"), דא"א לומר שהכשירו בענבה של חז"ל, דהאיך ידעו שיעור ענבה מצומצמת שהיה בימי חז"ל? והוכיח מכאן הגאון ב"ט /אולי צ"ל ב"ת=ברוך תאומים/ בהגהות אמרי ברוך ליו"ד סימן מ"ד (נדפס ביו"ד דפוס ראם), וז"ל: "מדכתב הראב"ן בעצמו שהענבים היו בזמן הקדום יותר גדולים ועכ"ז מביא מעשה דמגנצא, שהכשירו באשר ראו שהיה כענבה, וע"כ כענבה שבזמנם, דמנא ידעי שיעור ענבה שבא"י,*אלא ודאי דכל השיעורין לפי העת והזמן*". והסברו בדברי הראב"ן: "שגם לענין טריפות מודדין בבינונית של אותו דור ... דכיון דדברי חז"ל ברוה"ק נאמרו, והדין נקבע לדורות וא"א לשער בכל דור אלא במה שמצוי בדורו ודאי דהקב"ה הסכים על ידן, וכן תהיה המציאות, שכוליא כענבה שבאותו דור תחיה...". ולמה ניתנו שיעורי התורה "כביצה וכענבה"? הסברו של הסטייפלר: מפני שהם נמצאים בכל מקום, והם שונים בכל מקום וזמן! <"מה שלא היה נראה לך שהאולטראסאונד יתקבל על פוסקים, זוהי הבעיה ה'פוליטית' שהגדרתי לעיל, ולא בעיה מהותית. דווקא הרב מצגר יוצא כאן טוב יותר"> לא היה נראה לי שה שהאולטראסאונד יתקבל על פוסקים, מכמה סיבות: א. בחינת המציאות הקיימת בגישת הפוסקים לבדיקות מדעיות. ב. בדיקת אפשרויות הבדיקה של מכונה שכזו. ג. העלות. אף אם לא הייתי מייחס חשיבות שהיא לסיבות ב' וג', ידעתי שהדבר לא יעבור, כי לא שכחתי שפטרונו של הרב הראשי הוא הרב אלישיב, שהוא ולא אחר, היה זה ששיגע את כל ארגוני ההשגחות, כשאסר את שחיטת ה"זבו", מפני שאמר שהחזון איש אמר, שהחיי אדם אמר, שבליטא לא שחטו זבו, ולא היה נראה לי, שבענין הבדיקות הוא יהפוך לבעל "מחשבה מודרנית", ויתיר את הבדיקה במכונה. <"עדיין אינני רואה מדוע החלטת שההלכה אינה מקבלת אולטראסאונד"> מפני שלא ידעתי מה הוא רוצה לבדוק. לדברי הכתבה בעתון "יבדקו את האיברים הפנימיים", בעוד ההלכה דורשת רק את בדיקת הריאה בכל מקרה, ובדיקת שאר האיברים רק כשישנה ריעותא. גם לא ידעתי, (ואני עדיין לא יודע, אולי אהיה יותר חכם אחרי השבת), מהן אפשרויות הבדיקה של המכונה, האם היא יכולה לבדוק סרכות ולהחליט אם הן סירכות שהיו נמעכות ביד, ואם היא יכולה לזהות שינויים בצבע הריאות, שגם הם מטריפים את הריאות, (ראה את דברי פרופ' שטיינברג באסיה ו מעמוד 212 ואילך), ומה ערכן של בדיקות הצבע של המכונה, האם הן יותר או פלות מבדיקות הצבע של הרב וולדינברג שאליהם ציינתי בהודעתי האחרונה. <"הטענה של 'נתת דבריך לשיעורין', היא אבסורדית. האם מי שהתרפא באמצעות רפואה מודרנית לא יוכל לבדוק טריפות?"> אם יש משהו אבסורדי בכל האשכול, הרי הם דבריך האחרונים. הבעיתיות של הלכות טריפות היא לא בפרטים מתוך ההלכה, אלא בעיקרה: מצד אחד טוען הרמב"ם: \"ואין להוסיף על טריפות אלו, כלל, שכל שיארע לבהמה או לחיה או לעוף חוץ מאלו שמנו חכמי דורות הראשונים, והסכימו עליהן בבתי דיני ישראל - אפשר שתחיה. ואפילו נודע לנו מדרך הרפואה, שאין סופה לחיות. וכן אלו שמנו ואמרו שהן טריפה - ואף על פי שייראה בדרכי הרפואה שבידינו שמקצתן אינן ממיתין, ואפשר שתחיה מהן, אין לך אלא מה שמנו חכמים, שנאמר "על פי התורה אשר יורוך"? ומצד שני, אחד מיסודות הלכות טריפות הוא "אינו חיה". הבעיה עם דברי ד"ר שלזינגר היא, שהוא אינו טוען שאף על פי שייראה בדרכי הרפואה שבידינו שבהמה ללא כליות אינה יכולה לחיות, מ"מ חז"ל קבעו שבהמה ללא כליות אינה טריפה, אלא שהוא טוען, שבהמה ללא כליות יכולה לחיות. ואילו טענתו של הד"ר הלפרין היתה: אם פרה ללא כליות אינה יכולה לחיות, אלא א"כ ... (ולא הבנתי את דבריו על אודות ייצור האינסולין), איך קבעו חכמים שכל פרה בכל מצב ובכל גיל, שחסרות לה שני כליות אינה טריפה, רק מפני שעגלים צעירים מפרישים איסולין ממקום אחר?! <"אז מה הטענה כנגד הרב מצגר שחושב אחרת (ואף רציונלי יותר?"> הטענה נגדו אינה מפני שהוא חושב אחרת, מפני שאיש אינו חושב שהוא חושב, הטענה נגדו היא, אם אינו מסוגל לחשוב, מדוע לא שכר מי שמסוגל לחשוב עבורו. מחירו יהיה פחות ממכונת אולטראסאונד ויועיל הרבה יותר. אם הוא חושב אחרת, שיחשוב למה האשה הרגישה שבית הדין נתן יד לניסיון מתמיד מצד הבעל להרוס את חייה במשך 19 שנה: http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/039/388.html שבת שלום. עולם הפוך אני רואה תוקן על ידי - נישטאיך - 27/01/2006 7:50:08

נישט, כבר אתמול זכרתי מאמר שראיתי על קביעות מדעיות בהלכה, והבוקר מצאתיאת מאמרו של האב רבינוביץ (נחום אליעזר, ראש ישיבת מעלה אדומים), בתחומין ח. שם הוא מיישב את דברי הרמב"ם שאין להוסיף על הטריפות, כשהוא עצמו מוסיף גם מוסיף (טרופת יער), ובגדול. על כן הוא אומר שיש שני סוגי טריפות: הלמ"מ על שמונה הטריפות הידועות, והן נחשבות טריפה גם אם נמצא שהן חיות באופן כלשהו, ועוד כל מי שהרופאים אומרים שלא יחיה (ברמת וודאות גבוהה מאד), שגם הוא טריפה. אם כן, שטר הרמב"ם - שוברו בצדו. אתה הרחבת את העיקרון השמרני גם לשאר ההלכה, ועיין שם במאמר שהוא אינו מקבל זאת. וגם ביחס להלכות שהן חידוש התורה (דומה מאד לחילוק ששאתה עצמך עשית שם), המצב אינו כה מאובן כפי שאתה תיארת. וראה עוד במאמרו של גרשון אינגבר ב'תחומין ט' לגבי ריבוע התפילין ותרווה נחת. זכורני שיש אצל הרב רבינוביץ דיון קצר גם על סוגיות של זיהוי גנטי (לא מלא, למעט התרת עגונות וממזרות), אולם כפי שציינתי גם זה במחלוקת הוא שנוי. ומעל הכל הרי אצלנו מדובר בנקב ובסירכא שהיא טריפה על פי כל אמת מידה. הבעיה היא רק באמצעי התצפית המודרניים. יתר על כן, אמצעי התצפית המודרניים אינם בקשר לענבה, היו צריכים לקבוע תחום הלכתי חד למען לא תהיה תורת כל אחד בידו (ראה אצ הרב רבינוביץ על מגבלות הכלל הזה). וגם זה לא ברור לי מדוע אני חייב לקבל זאת? מדוע אינני יכול לפרש את דברי הגמרא שזה היה הקריטריון שנראה להם (על אף הראב"ן)? על כן לא ראיתי מאומה בדבריך שמראה שדברי הרב מצגר אינם נכונים, ובודאי לא שהכרח הוא לדחותם. נהפוך הוא, אף שאיני מצוי בסוגיית שחיטה, כרגע נראה מתוך הדברים שודאי וודאי שהוא צודק. אמנם 'פוליטית' ייתכן שזה לא יעבור (כדאי לשאול את חנן קריסטל). אבל למה זוהי סיבה 'לרדת' עליו, כשדווקא הוא פועל בהתאם להלכה וחושב הגיונית? אתמהה! המגבלות הטכניות, מחיר רזולוציה ויכולת הבחנה, לא הם היו נשוא הדיון שלנו, וכאן אני מותיר את העניין למומחים (הבנתי מדברי הרב הלפרין כאן שאין אפשרות טכנית לעשות זאת, ובכך לא עסקינן). טענתי היתה רק בדבר הלגיטימציה בהנחה שיש אפשרות טכנית לכך. וזו קיימת גם קיימת, ללא כל ספק. מיכי

מיכי <"ומעל הכל הרי אצלנו מדובר בנקב ובסירכא שהיא טריפה על פי כל אמת מידה"> כל סירכא היא טריפה על פי כל אמת מידה ?! ?! ___________ הרב מרדכי הלפרין "מדע ורפואה בתלמוד - קבלה או אקטואליה?" על ההבדל בין הדרכה רפואית לבין הלכה פסוקה אסיא עא-עב, שבט תשס"ג (ינואר 2003) כרך יח, ג-ד http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/mada-2.htm _______________ http://www.hamishpat.com/Courses/99113/113-notebook-2004-eldad-farkash.doc הרב רבינוביץ' דן במאמרו בהתייחסות המשפטית להערכות עובדתיות. [מקור 5]. לשיטתו יש שני סוגים של קביעות עובדתיות: א. קביעות עובדתיות ריאליות ב. קביעות הלכתיות שהם קביעות עובדתיות רק לכאורה- דהיינו, אמת משפטית (עובדות משפטיות). חילול שבת לצורך נפל (ולד שנולד טרם זמנו). לפי הגמרא יש הבדל בין מי שנולד לשבעה שסופו לחיות, ולכן מחללין עליו את השבת, לבין מי שנולד לשמונה, שאין סופו לחיות, ולכן אין מחללין עליו את השבת. וכך נפסק. הקביעה היא עובדתית ריאלית ולא משפטית, ומאחר והיום העובדות השתנו, הדין משתנה בעקבות שינויי מציאות. ההבדל בא לידי ביטוי בנושא הטריפה- לאדם או לבהמה יש מום או חולי שאין סופו לחיות ממנו. ההגדרה היא עובדתית. הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות מביא את הכלל שכל שאי אפשר לחיות מהמכה הזו, הבהמה טריפה, ובהלכות שחיטה יש שמונה מיני מומים שלפי חז"ל הופכות אותה לטריפה. הרמב"ם סובר שאין להוסיף על רשימה זו. ואפילו נודע מדרך הרפואה שאין סופה לחיות, אין היא טריפה אם אין זה אחד משמונת המומים. אומר הרב רבינוביץ' שזוהי עובדה משפטית. סוגיה זו רלוונטית לא רק לעניין איסור אכילת בהמה, אלא אף לגבי איסור רצח באדם. הרמב"ם בהלכות רוצח אומר שהרוצח נהרג רק כאשר הנרצח לא היה טריפה, אך הקביעה כאן היא עובדתית ריאלית, ואם יאמרו הרופאים שסופו לחיות (גם אם לפי חז"ל אין סופו לחיות) הוא יומת. ממזרות- הרב רבינוביץ' אומר שכיום ניתן לעשות בדיקות מדעיות לבדיקת אבהות. ההגדרה של ממזרות היא הלכתית וממזרות היא קביעה הלכתית משפטית (כמו טריפה בבהמה). ד"ר אטינגר חולק על דעה זו וסובר שממזרות זו קביעה עובדתית גרידא. אלא שפוסק שמתעלם מבדיקות מדעות אלה, זוהי פיקציה של ביה"ד (כמו שעשה הלל, או הרמב"ם בקבלת העד). היה מקרה שדיינים קבעו שגבר עקר הוא האבא, אף שמבחינה עובדתית מדעית זה לא יכול להיות, זוהי פיקציה משפטית. למשל בדיקת D.N.A שמסתמכים עליה לעניין זיהוי חללים אך לא לעניין ממזרות, אין עקביות בדבר, אלו קביעות אד-הוק. ישנו מאמר של פרופ' וסטרייך על דעתם של הפוסקים בני הדור האחרון לגבי ממצאים רפואיים שונים. הוא מחלקם לשתי קבוצות: הקבוצה המקבלת, ובראשם הרב הרצוג, והקבוצה המסתייגת. הדבר העיקרי שהטריד את הפוסקים הוא בדיקת דם לבירור אבהות. הרב הרצוג היה בעד קבלת סוג זה של ראיה. רוב הפוסקים וגם הרב עוזיאל (אף שהיה פתוח), הסתייגו ודחו אפשרות של קבלת ממצאים כאלה, בטענה שזה בניגוד להלכה (הסתמכו על התיאורים שבגמרא). לדעת ד"ר אטינגר, לגבי חלק ניכר מהמקרים זו אינה הגדרה נכונה. המוקד הוא הפיקציה של הדיין, שהוא לא רוצה לקבל את זה כראייה משום שהוא מבין את משמעות התוצאות, וזו הסיבה להתנגדות. הרטוריקה שהם משתמשים היא אולי זו, אך הסיבה האמיתית היא רצון להימנע מההשלכות. (ולדעת אטינגר, הרב הרצוג היה מתנגד לקבלת בדיקה זו בהקשר של ממזרות). לדעת אטינגר, אמנם אמרנו שהפיקציה מתייחסת לשאלות עובדתיות, אך אטינגר מציע שניתן למצוא לפעמים שימוש בסוג ראייה שהוא מופרך, ז"א יש פיקציה משפטית ולא רק עובדתית. תוקן על ידי - נישטאיך - 27/01/2006 8:56:35