| נשלח ב-15/12/2007 23:57 |
 |
| |
מהו טרול??
טרולים באינטנרט
נכתב ע"י דן פרויד בהשראת המאמר כאן:
http://members.aol.com/intwg/trolls.htm
הסבר המושג Troll
בפורומים הקיימים בעולם האינטנרט, Troll (טרול), הוא גולש שכל הנאתו היא לגרום לוויכוחים בפורום. לרוב מדובר בבנים.
הוא אוהב להתחיל בוויכוחים שמעצבנים את החברים. הטרולים הללו מוצאים שהפורומים הם המקום המתאים להם למשחקים כאלה.
הם לא מבינים שהכתיבה שלהם באמת פוגעת בבן אנוש. מבחינתם, הגולש שממול הוא סוג של נתון דגיטלי וכך הם לא ממש חושבים
שהם פוגעים ברגשות אמיתיים ואז להפך, המשחק שלהם בעיניהם מוצלח יותר ככול שהם גורמים ליותר עצבים וכעסים. הם מנצלים
היטב את העובדה שהם בדרך כלל אנונימיים לחלוטין. (במציאות פנים אל פנים הם הרי לא היו מעיזים כך להתנהג).
חשוב מאד להבין שטרולים אדישים לחלוטין לביקורת. אין שום דרך להגיע איתם להסדר כל שהוא. הם בעולם לא יחושו אשמה או
תחושת רחמנות. ההגיון מהם והלאה. אין אצלם מושג של חרטה. אין מבחינתם כל צורך להיות מנומס, אין שום אחריות לכלום.
מי שחושב שיש לו את הרעיון כיצד לכתוב לטרול בצורה שהוא יתחיל להבין את המצב, טועה טעות מרה. טרול אמיתי לעולם לא יתייחס
לאף אחד.
אין פיקניק ללא נמלים !
הרבה
מהגולשים הקבועים בפורומים, כבר לא מתרגשים במיוחד מטרולים. הציבור מזהה
אותם כתופעה בלתי נמנעת המתווספת לכל פורום.
כמאמר הפתגם האמריקאי: "אין פיקניק ללא נמלים". הבעיה היא, שיש קבוצה לא
קטנה של גולשים חביבים שאותם הטרולים מוציאים מהכלים.
הגולשים הללו למרות חיוניותם הרבה לפורום, עלולים לפרוש כתוצאה מהוויכוחים
המרגיזים הללו. הטרולים גם עלולים להבריח אורחים פסיביים
שאינם רגילים לכתוב, שיחליטו בכעס כי הם יותר לא רוצים לבקר בפורום מעצבן
שכזה. בעיה נוספת מוכרת, הטרולים לפעמים מחממים גולש
נגד חברו וכך חברים שהיו פעם ידידים טובים שהתכתבו בכייף, הופכים לפתע
להיות יריבים ושונאים זה את זה. הם מרעילים יחסים בין הגולשים.
האווירה הופכת להיות פראנואידית וכל תגובה ביקורתית הגונה ורגישה יכולה
לעורר באחת תגובות נגד מזעזעות וקשות וכך הם הורסים את כל הכייף
שיש ברעיון הנפלא של במות דיון להחלפת דעה וויכוח לגיטימי.
כיצד מתמודדים עם בעיית Troll
כשמתעורר החשד שנתקלתם בטרול חדש, תחילה עדיף להגיב לו בצורה אדיבה ורגועה, אולי סתם נתקלתם בגולש שכעת הוא במצב רוח לא טוב.
אם לא מדובר בטרול, סביר להניח שתקבלו מיד תגובה מרוככת ורציונלית. לפעמים הגולש מגיע בסערת רגשות עקב סיבה חיצונית ומתפרץ על
המקלדת אבל זה רגעי ולא דרך חיים. אבל אם פעם אחר פעם, הכותב ממשיך את ההתפרצות ואף מגביר אותה ועל כל תגובה רגועה הוא
שופך קיטונות של רפש ולכלוך, כנראה שהוא שם לו למטרה לגרום לעצבנות ולהרגיז את כל הסביבה, אז חובה לזכור ולשנן:
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם Troll הוא באי תגובה. ולהזהיר את הסובבים בכל דרך אפילו בדרך חיצונית נסתרת, שלא להגיב לו בשום צורה.
אם תכתבו לו בצורה הגיונית, הוא "ניצח". אם תקללו אותו, הוא שוב "ניצח" אם
תעליבו אותו, זה עבורו "ניצחון מעולה". הוא ממתין לכל אלה, הוא
מצפה לתגובות הללו, זה עבורו ההוכחה שהוא הצליח. את הכל הוא יכול לסבול
חוץ מאשר את ההתעלמות. ההתעלמות הורסת אותו.
אחד הדברים שממש אסור לעשות ברגע של כעס ועצבנות, אל תקפיצו כותרת "זהו,
אני עוזב את הפורום הזה שלום ולא להתראות... "(ובגוף המכתב...
"מי שירצה אותי יידע איפה למצוא אותי"). זה הרגע המאושר ביותר שאתם יכולים
לגרום לטרול שלכם. לזה ממש הוא המתין, זו מכת הנוק אאוט שלו,
זה הניצחון שלו ב-"הא" הידיעה. אם הדם עלה לכם לראש, פנו בפרטי למנהל
הפורום, לחבר בשטח ושתפו אותו בתחושתכם. אם החלטתם בכל זאת
לכתוב מכתב פרישה וכדומה כי נדמה לכם שאין לכם מספיק גיבוי מהסביבה או
אולי אפילו עויינות שהטרול פיתח נגדכם בקטע זה, OK, תכינו מכתב
אבל אל תשלחו אותו בטרם תעבור שעה. תסגרו את הפורום, לכו לגלוש סתם במקום
אחר, כעבור שעה תקראו מה שכתבתם, תעשו תיקונים ורק אז
תעבירו את המכתב לפורום.
ברור שבכך תחסכו לעצמכם הרבה אי נעימויות מדברים שהייתם נמנעים לכתוב וכתבתם רק ברגע של עצבנות מרובה.
הטרול המתחזה
רוב הפורומים שומרים כינוי לכל חבר, כינוי שרק הוא יכול להשתמש בו וזאת על מנת לדעת תמיד מי הוא הכותב. והנה, יש טרולים
ממש רעים המתחזים לחברים מוכרים בפורום וכותבים בשמם בצורה שיכולה להביך אותם מאד. איך הם עושים זאת?
הם פותחים חשבון חדש בשם שנראה מאד דומה לשם קיים שרק חברים רגישים מצליחים במבט ראשון לשים לב לשינוי ורוב
הגולשים אינם מבחינים בכך. לדוגמא, אם קיים חבר בפורום ששם הכינוי שלו הוא:
"צפונית לים" או "Brenda Q" תראו מה ניתן לעשות ואיך
ניתן להרשם כמעט כמו השמות הללו:
| צפונית לים |
צפונית_לים |
צפונית ליo |
| Brenda 0 |
8redna Q |
Brenda Q |
ישנם סוגי פונט שלהם אותיות שונות הניראות ממש זהות
הנה למשל האות i בגדול היא I וכעת האות L בקטן היא גם l
האות סמך היא ס והנה האות האנגלית "O" בקטן היא גם o
אם תשתוללו מכעס, הטרול שלכם ניצח אתכם. לכן אם אתם רואים הודעה שנכתבה ע"י מתחזה, כתבו תגובה עם הכותרת "שימו לב, זה לא אני" ובתוכן אפשר להוסיף: הודעה זו נרשמה על ידי טרול מתחזה.
בהרבה מקרים, עוד בטרם ראיתם את ארוע ההתחזות, כבר הבחינו בכך החברים שלכם, חדי העין או אלה המבחינים בסגנונות כתיבה.
המכתב המזוייף, המוזר והמביך, גורם להרבה קוראים קבועים להסתכל טוב יותר ולהרגיש שזה לא אתם והם מיד מגיבים "זהירות טרול..."
ככל שאתם יותר מוכרים וקבועים בפורום וככל שהמונטין שלכם חיובי יותר, כך יקשה יותר לטרול לזייף אתכם.
יש טרולים שכל כך חשוב להם לזייף אתכם, שהם לפעמים יכתבו מכתב לתפארת, מנומס ויפה ובחיקוי מוצלח לסגנון שלכם. במקרה שכזה,
אם אף אחד לא הבחין בזיוף, ואם זה מכתב מחמיא לכם, קחו עליו את הקרדיט ושיחנק הטרול הזייפן.
יהיו מקרים בהם הטרול הזייפן שצורת הכינוי שהוא נרשם בו, ממש דומה לשלכם, עלול לכתוב תחת ההודעה שלכם "זהירות זה לא אני"
כדי לגרור אתכם להצהרה "זה כן אני". . . ! אל תתפתו, נכון שברגע שכזה כבר יש ספק מי הוא הכותב, אבל מה זה חשוב.
אם את זה אתם כתבתם, הרי שהמכתב הוא מכתב "רגיל" ולא "טרולי" אז מה חשוב מי הכותב, העיקר הרעיון. בכל מקרה, במשך זמן
הקבועים האמיתיים יודעים מעצמם לזהות מי כתב את המכתב.
תפקיד מנהל הפורום
כהשטרולים חשים שמתעלמים מהם, הם הופכים פרועים ומחריפים התגרויות. הם חייבים לקבל תשומת לב. הם מתחילים בהצפות
של תגובות או אשכולות פרובקטביות. אם מחקו להם תגובה, הם זועקים לחופש הביטוי. תוקפים את המנהלים ואת האתר במילים
הכי מגונות. מנהלי הפורומים נכנסים לעבודת נמלים מעצבנת. הם צריכים להתחיל לחשוב על כל מכתב ומכתב מה לעשות איתו ועד כמה
אפשר לעבור עליו לסדר היום וכשצריך למחוק, הם כבר חוזים מה הולך לקרות להם מהטרול.
ואז, תמיד יצוצו כמה כותבים תמימים שיתייצבו על המשמר ויטיפו למנהל הפורום על כך שהוא מחק לטרול את האשכול. משפטים כמו
"אני מתנגד לחלוטין לדעתך אבל אלחם כדי שיאפשרו לך להגיד את כל מה שבדעתך", מתחילות לצוץ פה ושם, מה שמעודד מאד את
הטרול ומביך מאד את מנהל הפורום. פה ושם יצוצו תגובות או כותרות "אתם מתנהגים כמו דיקטטורים" מצד חברים שטרם התבססו
בפורום ולא מודעים במי מדובר. יש פעמים שחובה למחוק אשכול שלם על כל תגובותיו ואז אותם שהגיבו באשכול חשים שסתמו להם
את הפה בעוד המחיקה לא כוונה בכלל אליהם.
מה אנחנו יכולים בעצם לצפות ממנהל הפורום בקשר לשמירת חופש הביטוי? הרי הטרולים כל הזמן בודקים את נקודת השבירה של
מנהל הפורום המסויים. זה בא בהצפת הודעות זבל שבתוכם לפעמים קבוצות משפטים חוזרת על עצמה 50 פעם ויותר. אמנם זו גם
צורת התבטאות אבל האם תפקידו של הפורום לארח גולש מסוג זה? זה אתגר מאד קשה למנהלים איך לנהוג בטרול. יש מנהלים
שכאשר התמנו לניהול נשבעו לעצמם שהם בעולם לא ימחקו אשכול קל וחומר לא יחסמו גולש והנה זה הגיע, מה עושים?
"חופש הביטוי"
כשהטרולים הללו מנוטרלים, כשהם נתקלים במנהל חכם וקשוח המאתר אותם ומצליח לבודד אותם בלי לעורר עליו חמת
הנוכחים שטרם הפנימו את הטרול, הם מיד פוצחים בזעקות שבר על זכות חופש הביטוי. הרי כולנו אוהבים את חופש הביטוי.
זה הרי הבייבי המפונק ביותר בבימות הדיון האינטרנטיות. זו חבטת כדור בעייתית למגרשו של המנהל. אז בואו נבדוק נא
את אמיתותו של הטיעון הזה במערכת:
ובכן, "זכות חופש הביטוי" אינה זכות אבסלוטית. לדוגמא, אסור לצעוק "אש אש, שריפה" באולם תיאטרון מלא אנשים. אסור
להודיע על מטען ממולכד באוטובוס אם זה שקר. כולם מקבלים את ההגבלות האלה כי אנחנו מזהים שהן משרתות את טובת הרוב.
דוגמה טובה נוספת היא שליטה בטווח של תדרי רדיו. אם תרצו להקים תחנת רדיו חזקה בשביל לשדר את דעתכם,
לא תוכלו להקים שום תחנה מבלי לקבל רשיון. שוב מדובר בהגבלה פרקטית: אם כולם היו משדרים ללא הגבלה, התוצאות
יהיו בעיתיות ביותר. הדוגמא הזו גם מלמדת שאם לקבוצת אנשים יש תדרי רדיו לשימושם, עליהם להזהר שאחד לא יעלה
על התדר של הזולת למרות "חופש הביטוי". טרול עושה לפעמים בדיוק את אותה בעיה. הוא "עולה על התדר של האחרים"
על ידי שהוא משתלט על מסך הפורום, ממלא אותו בכותרות ודוחק מטה כל אשכול של כותב אחר, זו השתלטות
על "התדר" של הזולת.
בנוסף, למרות שיש לנו את הזכות לאמר כמעט כל דבר שמתחשק לנו, עדיין אין לנו את הזכות לעשות זאת בכל מקום שמתחשק לנו.
ייתכן שאתם מרגישים רע מאוד לגבי העובדה שהשכן שלכם נוהג ברכב מאובק לחלוטין אך אין לכם זכות לנזוף בו בחדר האורחים
שבבית שלו עצמו. כך בדיוק אם מנהל הפורום אומר לטרול שהוא לא רצוי בפורום, לטרול אין זכות להשאר שם.
למה הם עושים זאת?
ובכן, זאת לדעת: גולשים רבים יודעים כמה כיף זה כאשר מישהו מגיב למה שהם כתבו. זה ריגוש אינטלקטואלי, מפגש מוחות, זו גם הכרה מצד
החברים בערכו של כותב ההודעה, זהו פרס רגשי מספק ביותר.
טרולים הם אנשים שחסרה להם תשומת הלב בסביביתם האמיתית, הם מחפשים בפורום תשומת לב, ולא אכפת להם
אם היא חיובית או שלילית. הם רואים את האינטרנט בכלל והפורום בפרט כמראה בה הם יכולים לבהות באקסטזה נרקסיסטית.
פסיכולוג מיקצועי יוכל להעמיק מעט יותר בתופעה הזו.
סיכומו של דבר
אם לדעתכם נתקלתם בטרול, ואתם מרגישים שאתם חייבים להגיב, אינכם יכולים להתעלם, OK - פשוט כיתבו לו תגובה
עם הכותרת "אזהרת טרול" ובתוכן כיתבו: "הדרך היחידה להתמודד עם טרול היא לא להגיב לטרולים".
בתגובה זו אתם נותנים לטרול לקלוט שאתם יודעים מי הוא, ושאתם לא מתכוונים להגרר אחר התחביבים המעוותים שלו.
מאידך, חובה להזהיר: אל תכתבו כך לגולש רגיל כדי לעצבן אותו כי אז אתם עצמכם פועלים כפעולת טרול... !
בתכל'ס, האינטרנט הוא אוסף מוזר של גולשים רציניים וטיפשיים. בגלל הפתיחות הרבה קיימים מטבע הדברים גם הבעיות.
נוכל להנות מהפורומים בצורה הטובה ביותר אם נדע להתמודד אם כל הדברים המרגיזים שעושים הטרולים בביטול וחוסר עניין.
דדי שי עושה כבוד לטרולי הרשת ומקדיש להם פואמהאַל תַּאֲכִיל אֵת הַטְּרוֹל, יָלְדִּי
לֹא, אַל נָא תַּאֲכִיל אֵת הַטְּרוֹל,
שכֵּן אֹוכֵל הוּא עַל-מְנָת לִחְיוֹת, יָלְדִּי
וְחַי הוּא עַל-מְנָת לֶאֱכֹל. אַל תַּעַנֵה לַטְּרוֹל כְּאִוַּלְתּוֹ,
וְגַּם אִם תֶּהֵא אִוַּלְתּוֹ רַבָּה,
שכֵּן כְּכֹל שֶתַרְבֶּה לַעַנוֹת לוֹ
תְּשוּבֹתֵיךָ לֵעוֹלָם לֹא יִשְׂבַּע. הנח לְנַפְשוֹ את הַטְּרוֹל, יָלְדִּי
כֵּן, תֵּן לוֹ לִחְיוֹת לְנַפְשוֹ,
שכֵּן נַפְשוֹ קְטַנָּה וּמְכֹעֶרֵת הִיא
ולִחְיוֹת בָּה - זֶהוּ עוֹנְשוֹ. אָז אַל תַּאֲכִיל אֵת הַטְּרוֹל יָלְדִּי,
שכֵּן רַק יַמְשִיך לִזְלוֹל ולִגְדּוֹל,
וְיֹאכַל הוּא גַּם אֵת נִשְמַתךָ, יָלְדִּי
וְהָיִיתָ אָז גַּם אָתָּה לְטְּרוֹל.
_________________
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 00:02 |
|
| |
את גולדברג אתם מכירים?
בס"ד
 |
יום אחד התרברב גולדברג בפני הבוס שלו: "אתה יודע, אני מכיר את כל האנשים החשובים בעולם, זרוק שם כל שהוא ותראה שאני מכיר אותו".
עייף מנדנודיו החליט הבוס לנסותו, " או.קיי גולדברג, מה לגבי טום קרוז ?".
"בסדר", אומר גולדברג, "טום ואני חברים ותיקים, ואני יכול להוכיח לך".
גולדברג והבוס טסו להוליווד, ניגשו לביתו של טום קרוז ודפקו על הדלת.
טום פתח את הדלת וקרא: "גולדברג ! נהדר לראות אותך! היכנס עם חברך והצטרפו אלי לארוחת הצהריים".
למרות שהתרשם, היו לבוס עדיין ספקות, אחרי שעזבו את ביתו של טום קרוז, והוא אמר לגולדברג שהוא חושב שההיכרות בינו לבין טום קרוז הינה מקרית.
"או. קיי". אמר גולדברג "זרוק שם נוסף". "הנשיא בוש" קפץ הבוס.
"בסדר" אמר גולדברג, "אנחנו מכירים, בוא נטוס לוושינגטון".
בבית הלבן הנשיא בוש, בראותו אותם, אותת להם להתקרב אליו ואמר:" גולדברג!,
איזו הפתעה,אני בדרכי החוצה לפגישה בקונגרס, אבל קודם נשב ונשתה קפה".
הבוס מאד התפעל אבל עדיין לא היה משוכנע לחלוטין. אחרי שעזבו את הבית הלבן הוא הביע את ספקותיו בפני גולדברג וזה האיץ בו לומר שם נוסף.
"האפיפיור" אמר הבוס." טוב", אמר גולדברג "אני מכיר את האפיפיור כבר זמן רב",
שניהם טסו לרומא.
גולדברג והבוס התאספו עם ההמונים בכיכר הוותיקן וחיכו למיסה השבועית של האפיפיור.
"זה לא יעבוד" אמר גולדברג לבוס,? "מכאן לא אוכל ליצור קשר עין עם האפיפיור. אגיד לך מה, אני מכיר את כל השומרים, כך שאני אעלה למעלה ואצא החוצה למרפסת ביחד עם האפיפיור".
גולדברג נעלם בתוך ההמון וחצי שעה מאוחר יותר הופיע עם האפיפיור על המרפסת.
כאשר חזר גולדברג לכיכר הוא מצא שהבוס שלו קיבל התקף לב והוא מוקף בכמה אנשי עזרה ראשונה. גולדברג התקרב אליו ושאל אותו: "מה קרה?"
הבוס הרים עיניו לכיוון גולדברג ואמר: "הכול היה בסדר עד אשר אתה והאפיפיור יצאתם למרפסת. לידי עמד תייר יפני שצילם כל הזמן ופתאום הוא שואל אותי: "מי זה על המרפסת ליד גולדברג ?"
|
_________________
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2008 20:06 |
|
| |
כל זמן שהנר דולק יש תקוה אפילו לשלמה ארצי....
בס"ד
(...בערך לפני עשר שנים היינו באולפן ברמת גן והקלטנו את ניגונו של ר' יוסף משה כהנא "כל זמן שהנר דולק" המספר על המוסר שלמד רבי ישראל סלנטר מסנדלר שאמר לו שכל זמן שהנר דולק ניתן עוד לתקן, לפתע נכנס לאולפן שלמה ארצי שהקליט באולפו סמוך, כולו נסער עד כדי דמעות כשהוא אומר למלוויו: "שם החיים האמיתיים, שלנו בזבל... אתם יודעים מה אני רואה כשאני שר? אני נכנס לאמפיתיאטרון בקיסריה כשאלפי אנשים באים לשמוע אותי, ולפתע אני רואה במחשב הרחק את הסבא שלי, עם הזקן והפאות... אותם אני רואה כשאני שר...)
בח"ח
תוקן על ידי mordechay1 ב- 05/01/2008 20:15:17
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2008 20:43 |
|
| |
המדרגות...
בס"ד
ראיון עם להקת 'המדרגות'
| הוד דיין ואילן דמרי הם הצמד "המדרגות", המנגן לחנים מקוריים לפיוטים עתיקים. למרות שהמוזיקה שלהם רחוקה מהמיינסטרים, הם זכו לביקורות טובות ולהשמעות בגל"צ. ריאיון עם מוזיקאים מזן קצת אחר |
|
| המדרגות. היופי שבפיוטים |
|
| |
בסוף שנות התשעים הקים הוד דיין, שחזר בתשובה, את הרכב המוזיקה ''המדרגות'' ביחד עם חוזר בתשובה נוסף, הזמר אילן דמרי.
איך נולד השם ''המדרגות''?
"הרעיון לשם 'המדרגות' קשור לעבודה פנימית שמלווה אותנו מתחילת דרכינו והרעיון הוא להלך ממדרגה למדרגה (מתינות והתמדה) גם ברובד הרוחני ובקשר עם הרובד הגשמי".
איך נוצר החיבור בינכם לאחר החזרה בתשובה?
אילן והוד: "החיבור נוצר עוד לפני החזרה בתשובה ובאמצעות חברים משותפים".
האלבום האחרון שלכם כל כולו 'קודש הילולים' לפיוטים עתיקים. פיוטים מושכים קהל?
אילן והוד: "פיוטים זה תחום חשוב בשורשי העם שלנו והוא אוצר בלום שזמנו להגיע אל כל אחד ואחד להנות ממנו, הן מהתכנים והן מהעושר האומנותי, וזו הסיבה שנמשכנו אליהם בעצמנו, קודם כל כקהל ואחר כך כמבצעים. לשמחתנו בזמן שהתחלנו לעסוק בתחום זה (באלבומינו הקודם "מעיין חיים" בשיר "צמאה נפשי" של "רבי אברהם אבן עזרא")החלה התעניינות ציבורית רחבה בתחום זה ואכן בזמננו פיוטים מושכים קהל".
האלבומים הקודמים לא זכו לחשיפה ראויה אף בתחנות הרדיו הדתיות, לא מבאס?
אילן והוד: "כל דבר בזמנו".
בשנה האחרונה אתם מוכרים הרבה יותר מבעבר, הפיוט 'שפל רוח' הושמע לא פעם בגל"צ. זהו, יוצאים מבועת המוזיקה לקהל הדתי?
אילן והוד: "עד היום עסקנו במוסיקה לפי נטיית ליבנו ואחר כך השתדלנו להביאה לתודעת הציבור עד היכן שידינו מגעת וכך אנו עושים גם היום. לשמחתינו המוסיקה שלנו חדרה יותר לקהל הרחב ומקוים שעוד תחדור. בינתיים התגובות חמות".
בגל"צ הושמעו לא פעם שירהם של 'המדרגות', החל ב'שפל רוח' המרגש ועד לסינגל החדש 'שירת העשבים'. הכל בזכות אברי גלעד שעובד בתחנה?
אילן והוד: "לא הכל, אבל תודה רבה לאברי, הוא בהחלט עזר בהתייחסות שלו".
יש ביקוש להופעות אצל קהל שאינו דתי?
אילן והוד: "בעקבות האלבום האחרון ("שואף") יש התעניינות".
גנזתם אלבום משתוף שתכננתם להוציא לפני החזרה בתשובה, לא חבל?
"בחלק מהלחנים מ'האלבום הגנוז' השתמשנו באלבומים הקודמים".
אפשר להתפרנס מעשיית מוזיקה יהודית בארץ הקודש?
אילן והוד: "כרגע לא. ואנחנו מתפללים".
אתם מנגנים מוזיקה די יחודית, מאיזו מוזיקה הושפעתם?
אילן: "אני בעיקר אוטודידקט, כלומר אני מאמין בלימוד עצמי משמיעה של השפעות מזרח ומערב ועולם בית הכנסת".
הוד: "אני הושפעתי מרוק, פופ, רגאיי ויותר מאוחר משורשים יהודים בקהילות השונות".
עם מי הייתם רוצים להופיע?
אילן: "דודי לוי, ברי סחרוף, משפחת בנאי, מיכה שטרית, ארקדי דוכין, יזהר אשדות, זמרי נשמה".
הוד: "בעיקר מעניין אותי להעמיד הופעה איכותית שלנו בפורמט גדול".
מה החלום שלכם?
הוד: "תלויי במצב רוח לפני שהולכים לישון..."
|
|
(מקור: סקופ)
* id="player" codebase="http://fpdownload.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=8,0,0,0" height="45" width="400" align="middle" classid="clsid:d27cdb6e-ae6d-11cf-96b8-444553540000">
<*
_________________
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2008 18:36 |
|
| |
ניסוי ב LSD שנערך בחיילים בריטים תועד וצולם....
בס"ד
מעניין מה היו מסקנות המחקר, והאם הן מיושמות נכון להיום, על חיילי אוייב....
האמת?
נראה שאם יתנו את זה במינונים הנכונים, יש סיכוי שחיילי שני צבאות אוייב ישבו בשדה הקרב
ויתפקעו מצחוק יחד....
אני צחקתי... תצחקו גם אתם:
_________________
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2008 07:24 |
|
| |
לפי אחת מתאוריות הקונספירציה ניסוי כזה אכן בוצע בעבר אצל ידידתנו הגדולה. "ילדי הפרחים" של שנות השישים הם בעצם תולדה של הסי-איי-איי. חלק מהסטודנטים ובני גיל הגיוס בזמנו התנגדו כידוע למלחמת וייטנאם וחלק מהם סירבו להתגייס. כאן הגיע הרעיון המקורי של השלטון להפיץ בקרבם LSD ודומיו. כך כל "מתנגדי המשטר" יהיו מסטולים וההתנגדות שלהם לא תהיה כל כך אפקטיבית... והניסוי הזה הצליח בגדול, כידוע...
לארה"ב היסטוריה ארוכה של לוחמה בשיטות כאלה.
אם נחזור לעבר הרחוק - הידעתם שהם השתמשו בלוחמה ביולוגית נגד האינדיאנים? במחווה של רצון טוב הם סיפקו להם שמיכות כדי להתחמם בחורף. השמיכות היו של חולי שחפת...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2008 12:52 |
|
| |
תודה יערה על הדברים. במאמר שהבאת מוזכר חג ההודיה. לדעתי, זה פשוט אבסורד. האמריקאים הלבנים חיסלו את האינדיאנים כמעט לגמרי, גם במחינה פיסית וגם מבחינה מורלית ובודאי שמבחינה תרבותית. אבל... הם חוגגים כל שנה את חג התודה לאינדיאנים ש"על פי מסורתם" לימדו את המתיישבים הלבנים החדשים לגדל תירס וכך הצילו אותם ממוות ברעב...
אמנם חלק מהאינדיאנים היום הם עשירים כקורח שכן כמחווה עבורם איפשרו להם להפעיל בתי קזינו במושבותיהם אף על פי שאינן במדינת נבדה (שם כידוע מותר להמר בכל מקום). אך זהו חלק מחיסולם התרבותי כמובן...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2008 07:31 |
|
| |
בס"ד
הפוך על הפוך:
ישנו מנהג למלא "טבלת יאוש" עד להגעה לאיזשהו יום נכסף, כמו למשל חיילים ממלאים טבלת יאוש עד ליום השחרור מהשירות הצבאי.
היות ויום השחרור שלנו מהגולה בה אנו נמצאים אינו ידוע לנו, אזי טבלת "אין-יאוש" תתאים יותר, לא?
|
|
|
|
|
