ספר חדש העוסק בהשוואת נוסחאות המקרא

מיימוני

מצינו שבספר תורה של ר"מ היה כתוב "כתנות אור" במקום כתנות עור. וגם מצינו "נָקוּד" - שיש מי שפירש (ואינני זוכר מי) - שפירושו איננו מל' נקודות, אלא ל' מחיקה. כלומר זהו דבר שנכתב אך מסיבה זו או אחרת ראוי היה למחקו ובשביל זאת סימנוהו. הקב"ה הכתיב למשה את המילה, ויחד עם זאת הכתיב לו גם את סימני ה"מחיקה". וכמו "תיקון סופרים", שודאי היה צריך לכתוב בצורה מסויימת, ורק שינו מפני הכבוד. ועוד מצינו שיש קרי וכתיב, איך שלא תסביר את העניין. וקרי וכתיב זה דוגמא מובהקת לדבר שאין שום סימן בפנים הספר, ובכל זאת הכל יודעים שיש לקרוא באופן שונה. בין אם זוהי הלכה למשה מסיני, או שעזרא מגילות מצא. וגם אז יש לשאול מה משמעות המגילות. אבל ב"נקוד" אינני מכיר הסבר שזה בגלל "מגילות מצא", ולא נראה לי סביר שיהיה הסבר כזה.

אלו ראיות ברורות שאע"פ שהנוסח מוחלט, ההחלט הזה יש לו הגבלות מסויימות, שיש להסבירם - אבל הם מצויות. מה גם שכבר חז"ל כתבו על שינויים כביכול שנעשו בתרגום השבעים, כמו "אלוקים ברא בראשית". וגם ידידנו אברם העברי בהצעות תיקוני הנוסח שלו מביא משם ראיות. אבל כבר חז"ל עמדו על כך שייתכנו שם שינויים שנובעים לא משינוי בתורה אלא מסוג של "תיקון סופרים". והוא הדין בכל שאר שינויי הגרסאות. ודבר אחרון - גם באותם פסוקים שאמרו עליהם חז"ל ש"אין להם הכרע" איך לקראם - הרי שהם הודו שהמסורת איננה יכולה לקבוע בזה. כלומר כביכול חסר בתושב"ע ידיעה מדוייקת איך לקרוא. אמנם זה כבר נושא בפנ:ע שאיננו ראוי לכאן.

וסליחה על האיחור בתשובה

אברם

אני במקומך לא הייתי מפרסם זאת כ"תיקוני נוסח", אלא כהשוואת נוסחאות - כידע מדעי בלבד, באשר "תיקון נוסח" הוא כבר בעל משמעות של שינוי כאילו אתה טוען בוודאות שעמדת על דעת הכותב, ולא נשאר לך אלא להציע אפשרות אחרת - גם היא מתוך ידיעה ברורה שבתוך הטקסט הספיציפי הזה הראוי ביותר לכתוב כך או כך.

אלפיים שנה של פרשנות המקרא, ועוד היד נטויה, של פירושים ודיוקים רבים ושונים, יוכיחו שלא בנקל אפשר להגיע לסיכום ברור של סוגיית הנוסח המדוייק הראוי. כמובן חשוב לראות את כל הנוסחאות וללמוד מהם, אותו דבר הייתי ממליץ על לימוד טקסטים של התרבויות השונות בזמן המקרא, וגם על ספרים החיצונים או אפילו מעבר לזה, (וכמו שעשו ועושים חלק מחברי הפורום), אבל לא הייתי אומר שעל פי זה צריך לתקן את נוסח המקרא. זה נותן נקודת מבט נוספת, אבל לא מלמד מה חשב מי שכתב את המקרא עצמו.

והנה איל אחד נארז (בסבך) {בסכך} [בשובך]

והנה איל אחר וגו' תרגם יונתן והא דכרא חדא ואונקלוס תירגם כצורתו אבל גם בו יש תיבת חדא (בשיבוש) כנראה צירוף גירסאות בתרגום. המטעים לא ידע לפרשו לכן עשה את אחר בזקף גדול שעומד בעצמו.
האפשרות הנוספת היא אחר בצירה (לא איל יצחק רק איל אחר...).

כתנות אור שהוזכר שבתורתו של ר"מ היה אור באונקלוס יש שני תרגומים לבושין דיקר = אור (מילולי : בגדי כבוד) על משך בשרהון = עור וזזה שוב צירוף תרגומים (בכל זאת נוסח התרגום פחות מדויק).

השלמה בירושלמי תענית פ"ב התייחסו לתיבת אחר ודרשוהו (כבר נתקשו עם הגירסא כמו שלנו).

במדרשים יש שיש בעשרת הדברות תרי"ג אותיות מאנכי עד וכל אשר לרעך ור"ל ועד בכלל ולפי שלא מתאים בדיוק "פירשו" עד "אשר לרעך" ולא עד בכלל אבל יש מקורות "עד לרעך" (כגון במערבית לשבועות) ויש "עד וכל אשר לרעך" [ראה קובץ בית אהרן וישראל (ערב) עמ' קכד והוא לא הבין נכון אלא פירש שכל אחד היה לו מיספור שונה באתיות] ויש בלי "עד_" ובאמת בירושלמי סוכה פ"ד יש אשר הוצאתך כתיב (חסר) ולפנינו מלא.(כמו עוד שינוים כגון ככלתו כתיב וכגון ככלת משה וכגון פטר חמור מלא בתפילין ואצלנו וכן בתפילין מימי בר כוסיבא חסר ועוד).

על וירא והנה איל אח' כבר ציין אברם העברי עצמו ברשימת תיקוניו שכ"ה בתרגומים ועוד.