|
|
| נשלח ב-1/2/2006 18:19 |
|
| |
אמשלום
ימחול לי זאב על שלא עיינתי בדבריו כראוי.
כל אישה ובת שראתה ולא טבלה היא נדה, בדרך כלל רווקות אינן טובלות, משום כך אם אינה ערוה משום אשת איש הרי היא ערוה משום נדה, במקרה אחר אכן אינה ערוה ולא חלים עליה אלא דיני פנויה, איסור יחוד וכו'
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2006 18:30 |
|
| |
ימי,
תודה רבה. הבנתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2006 13:44 |
|
| |
אמשלום, אנסה לתרום אף אני את חלקי להרגעת הנשים. הביטוי "ערוה" הוא ביטוי שמשמעותו השתנתה למדי. הביטוי כפי שהוא בחז"ל שונה לחלוטין ממה שהוא משמש כיום. בלשון חז"ל זהו ביטוי הלכתי טהור, לאשה שאסור לו לאדם להיות בקשרי אישות עימה (מכל סוג) לרבות כל דיני ההרחקות. בלשון הדור הנוכחי הכוונה היא למשהו גופני. ומכאן נובעת הטעות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2006 13:47 |
|
| |
מו"ל,
איני יודעת מה מצבן של שאר הנשים (בפורום? בעולם?), אבל האישה הזו רגועה היתה ורגועה נשארה. אתה יכול להירגע.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2006 23:39 |
|
| |
באמת אם נאמר שעל האשה להיזהר בחיי היום יומיים שלה שלא יכשל גבר על ידה לא שבקת חיי לכל אשה.
ומה עוד לא תעשה לא תלך ברחוב וכו',
וגם מהמקורות נראה שנשים היו מתלבשות במיני בשמים,
וכל החטא של בנות ציון היה שהיו "בועטות" שילך הריח על הבחורים דהיינו שעשו פעולה לתשומת לב הבחורים,
וגם לא אמרו שאשה שלובשת בשמים יוצאה בלא כתובה. ואם היא מחטיאה הגברים רח"ל למה לא ?
וכן בהלכות ברכת הפירות שאסור לגבר להריח בבשמים של ערוה ולא אמר שאסור לאשה לשים על עצמה בשמים,
אבל מה נעשה שהקיצונים יש להם "אגנדה" שרוצים שנשים שלנו יתנהגו כמו הטליבן באפגאניסטן והם מחפשים בכח להכניס מנהגים אלו בינינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2006 00:26 |
|
| |
בפסחים כ"ה ע"ב יש בגמרא איתמר הנאה הבאה לו לאדם בעל כרחו וכו' וכתב ע"ז הר"ן וז"ל כגון ריח ע"ז ובעל כרחו היינו לומר שלא בא לכאן בשבילו אלא הריח ממילא קאתיא ובכי האי גונא אפילו הוא מכוין לה בעל כרחו מקריא.
|
|
|
|
|