|
|
| נשלח ב-8/2/2006 21:25 |
 |
| |
צטוט-
האם לדעתך כל עיסוק יכול לעבור תהליך כזה של הסבר ושכנוע? האם בכל עיסוק תוכל לשכנע אותתי שהוא עיסוק ברוח? לדעתי לא.
לא כ"כ ברור.
מה שהופך דבר לרוח הוא לא ככ המעשה, ויותר הכוונה.
חנוך שתפר מנעלים ויחד יחודים- אומרים אולי בשם רי"ס, שיחודיו היו שנעליו יחזיקו ללקוחות ולא יוכשל במו"מ שלא באמונה.
בחסידות שמו על כך דגש. על שאפשר לגור בכפר, ולטפל במרעה, ואת הכוונות לרומם.
לדוגמא,
ספור חסידי ידוע על אדם שאכל רבות, ורב אמר לחסידיו שזהו בעל מדרגה ויש לו כוונות באכילתו. הם תמהו, משום שנראה להם כאדם פשוט, וכששאלו אותו הסביר שאוכל כי אביו היה צנום ומת בידי הפריץ מהר- הוא רוצה שיהיה "הרבה יהודי", ואם יהיה לו נסיון לא יהא לפריץ קל, וכו'. וזה לא נוסח מדויק.
עכ"פ, ספורים וורטים לא מעטים הדגישו את חשיבות הכוונה בכל מעשה. והא הוכחה, שבתנ"ך אותם מעשים נדרשים בחז"ל לשבח ולגנאי. תלוי בעושה ובמעשה, במקום ובכוונה.( ודוג' נוספת- כבוד אביו, יש מאכילו פטומות ויורש גהנום, ומטחינו בריחים ויורש ג"ע. זה שהטחין ריחים מוצב כדבר טוב בגלל כוונתו. בגלל אביו, בכדי להצילו מעבודה קשה יותר.)
או הסיפור בח"ח שישב לאורך דרך שלמה בעגלת נוסעים ודבר עם נוסעים שונים, עגלונים, על סוסים. מעשה פשוט וללא רוח, נכון?לא דוברו דברי "רוח", ! וכוונתו היתה שידברו על סוסים, ולא על בנ"א.ולא יכשלו בדברם.
לולא הסברו, לא ידענו אם במעשה יש "רוח" אם לאו.
נראה, שאת ה"רוח", הכוונה קובעת.
תוקן על ידי - park_k - 08/02/2006 21:28:18
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2006 21:29 |
|
| |
פרק,
מדוע דבריך סותרים משהו ממה שאמרתי? טענת ש'מעשה' לעניין הרוחניות כולל גם כוונה. אני מסכים. ועדיין ישנם מקרים שלא ייקראו עיסוק ברוח. מי שידבר על מירוצי סוסים סתם בשביל הכסף ותו לא, האם הוא עוסק ברוח?
מיכי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2006 21:34 |
|
| |
ממללא,
אני מכירה אנשים רבים, המקדישים לפחות שעה ביום לפעילויות "רוח", למשל - מדיטציה/יוגה; הקשבה למוסיקה (לא כרקע למעשים אחרים, אלא כפעילות של ממש); קריאה (לא של דברים הקשורים בעבודת ה"חול" שלהם, אלא של ספרות יפה) וכו'. האם העובדה שהפעילויות הללו, אינן קשורות לעולם היהודי דוקא (בניגוד לדוגמאות שהבאת אתה), עונות על הקריטריונים שלך ל"רוח"?
מיכי,
ולשלך?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2006 21:35 |
|
| |
"שמדברים על מרוצי סוסים בשביל כסף"
מלת מפתח- בשביל.
( בשביל כסף- סתם מעשה. בשביל כסף שאותו יתרום- כבר עם קצת "רוח". בשביל שלא ידברו לשה"ר, יש כאן "רוח")
מהי כוונתו? בשביל מה? בשביל זה סולל למעשה שביל אם הוא אינטרסנטי או רוחני.
תוקן על ידי - park_k - 08/02/2006 21:35:32
תוקן על ידי - park_k - 08/02/2006 21:38:56
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2006 21:49 |
|
| |
איפה כולם? נפוצו לכל רוח?
תוקן על ידי - park_k - 08/02/2006 22:32:55
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2006 22:05 |
|
| |
אמשלום,
בהחלט כן. כאנקדוטה אספר לך (בסוד) שכאשר שוחחתי עם חבר'ה מהישיבה בירוחם לפני שיצאו ל'חיים', אמרתי להם שעיקר הבעיה של בוגרים של ישיבות שאינם עוסקים בתורה היא לא בעיית יר"ש, אלא שהם משועבדים לעבודה/לימודים/קריירה, ואינם עוסקים בשום דבר פרט לה. על כן הצעתי להם לקבוע חבורות שיעסקו ב'רוח', במובנים שאת ציינת, למשל ניתוח שירה (מוכר?), או ספרות, או עיסוק במשהו שאינו קשור לשוטף וליומיומי.
פרק,
בפורום צריך סבלנות. לפעמים יענו לך אחרי יומיים, ולפעמים אחרי שנתיים (גם זה קורה).
ולעצם דבריך, לא הבנתי מה ענית לי. הרי זה גופא מה שטענתי שיש עיסוקים רוחניים ויש שלא. קיבלתי את הטענה שלך שהכוונה היא רלוונטית, ועדיין אני טוען שיהיו עיסוקים שלא ייחשבו כעיסוק ברוח. אנחנו מסכימים בזה, לא?
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2006 22:26 |
|
| |
מיכי,
ראשית - אני שמחה על תשובתך.
שנית - מה מוּכר? השירה, או בוגרי הישיבה בירוחם? 
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2006 22:26 |
|
| |
חוץ מעיסוקים שקשורים ב"לאו"- לא. כל עיסוק- תלוי מי זה העוסק, ומה כוונותיו.
(ואפילו כסף,,,שקרוי דבר ארצי- כמותו כסולם. "מוצב ארצה וראשו...שמימה". אמרו . (סולם=ממון.) )
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2006 22:40 |
|
| |
מיכי - 
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2006 22:43 |
|
| |
א. הצטרפות למחמאה. (בפארק מותר לנסוע בטרמפים.)
ב. פחות או יותר. ( יותר- ברמת עקרונות, פחות על ניסוחים מסוימים.)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2006 23:12 |
|
| |
האם עיסוק בדבר שברוח בגלל סיבות חיצוניות יכול להחשב כעיסוק ברוח?
למשל בגלל מצוות אנשים מלומדה או בגלל חברה.. ואולי כל זה נחשב כעיסוק שלא לשמה.
תוקן על ידי - לב_העמק - 08/02/2006 23:11:55
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2006 00:47 |
|
| |
הרב מיכי,
לי ברור שיש הבדל בין רוח לחומר. ברור לי שזהו ההבדל שנראה בעיני, אך הוא לא אובבייקטיבי. אני מכיר אנשים שצפיה במשחק כדורגל היא בשבילם כמו חוויה רוחנית (אני לא מתכוון לעצמי, למרות שאני בהחלט נהנה מזוטות כאלו).
אמשלום,
ודאי שבעיני אלו פעילויות רוחניות. אני לא מכיר אנשים שמקדישים להם שעה ביום באופן קבוע. הדבר היחיד שעולה לי לראש הוא ביקור בחדר כושר על בסיס יומי, באם נתייג אותו כרוח. בתור מבקר כפייתי אני עדין מסתפק בכך (ר' מיכי מה אתה אומר על זה? זו קטיעה של מירוץ העבודה והחיים, אף מתעמל לא מרוויח מעצם הביקור - נהפוך הוא, ולרוב הוא משרה התרוממות רוח בשעה שלאחר האימון).
לב העמק,
אני מתקשה לזהות עיסוק אנושי כלשהוא שמנותק מהשפעות חברתיות או 'מצוות אנשים מלומדה'. לגבי תורה ומצוות - אני בהחלט חושב, לאור ההבחנה שלי לעיל, שבציבור המיזרוחניקי אלו שמקפידים על מה שבציבור החרדי הוא הרגל מושרש, עושים את זה עם יותר כוונה. אבל זו לולאה שאי אפשר להינתק ממנה - היכן שיש יותר חופש בחירה, תהיה פחות מחויבות ויותר כוונה אצל המתחייבים, ולהיפך. או אם נמשיך הלאה, ברור לי שחבריה של אמשלום לבית הכנסת הריפורמי שיתחילו ללמוד דף יומי, כך סתם באמצע החיים, יעשו את זה בהתלהבות גדולה מאשר מי שלומד גמרא מגיל ילדות. השאלה כמה חברים כאלו עושים את זה בפועל, אם בכלל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2006 01:23 |
|
| |
ממללא,
תרשום בטור הזכות שלך נקודה.
יש לי הארה חדשה (רוחנית?). רוחניות אינה נמדדת בלוגיקה בינארית (רוחני או לא רוחני), אלא בלוגיקה רציפה: רוחני לגמרי, מאד רוחני, די רוחני, לא כל כך רוחני, מאד לא רוחני, בכלל לא רוחני. למעשה יש רצף בין 0 ל-1.
לכן כל עיסוק (עם כוונה נתונה) הוא רוחני במידה כלשהי, אבל מדד הרוחניות גם הוא צריך להיות על מספר כלשהו קרוב ככל האפשר ל-1. השאלה היא מהו מדד הרוחניות שלך? אם אתה בחדר כושר כל יום שעה, זה 1 (ממללא, קיבלת תשובה). אבל בכל עיסוק אחר, רוחני פחות, המדד יהיה נמוך יותר.
אם כן, השאלה אינה האם אתה עוסק ברוח, אלא עד כמה אתה עוסק ברוח, ובכמה רוח אתה עוסק?
אוף, כמה רוח יוצא לי כאן...
אני מקווה שנוכל לפתח קונצנזוס סביב התיזה הזו.
(האמת, שגם זה, כמו כל דבר עלי אדמות, כבר כתוב ב'שתי עגלות'. כל מושגי היומיום צריכים להישפט בלוגיקה רציפה, והראיה מפרדוכס הערימה).
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2006 07:35 |
|
| |
ממללא,
אתה באמת לא מכיר אנשים כאלה?
חבל.
מיכי,
ברכות על הגילוי החדשני!
ומהו בעצם?
לא (נניח) שאין בשום אופן אפשרות למדוד מושגים ערכיים (כמו "מה זה רוח") באופן כמותי מדויק, לא שהמציאות הרגשית-ערכית בעולם מורכבת מקשת של צבעים, אפילו לא שבמציאות הרגשית-ערכית בעולם יש גם אפור (מלבד השחור והלבן), אלא - תיפוף רציף ברקע כהכנה לבּוּם הרעיוני המתקרב - שיש רצף בין 0 ל 1 ...
ולמרות הכל, אני אופטימית. אני צופה שבשנים הקרובות יתגלו לך גם ה"צהוב", ה"יפה" ואולי אולי אפילו ה"מלוּח".
|
|
|
|
|
