<"הנושא הראשון נראה המעניין מכולם. ויש בו לפחות שני מרכיבים חשובים... שכל מסגרת חיים משותפת בין בני זוג שלא החלה לפי דרך התורה, עדיין היא מהווה חיים של זוג ומשפחה">

בהודעתי האחרונה ישנה תגובה לטענתך זו, והיא: אין לפי דרך התורה, כל צורת  חיים של זוג ומשפחה, כתוצאה מהנישואין ישנם זכויות וחובות, אך הם אינם חלק  מהנישואין.

<"דומני שיש לברר אם לא חל שינוי בחברה המודרנית, גם במערב וגם בישראל. יש זוגות רבים שחיים יחד שלא במסגרת נישואין, למרות שיכלו לעשות זאת, מפני שהם רוצים בקשר שניתן לפרק ברגע אחד על פי החלטה של אחד מהם">

לא רק בחברה המודרנית חל שינוי, אלא גם ביהדות., בעבר, היה ניתן לפרק את הנישואין ברגע אחד על פי החלטה של אחד מהם. כאשר לבעל  היה "נשבר" מאשתו, הוא היה כותב ונותן לה "גט" בפני שני עדים כשרים, והיה משלחה מביתו:

"בית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה שנאמר (דברים כ"ד) כי מצא בה ערות דבר ובית הלל אומרים אפילו הקדיחה תבשילו שנאמר (דברים כ"ד) כי מצא בה ערות דבר רבי עקיבא אומר אפילו מצא אחרת נאה הימנה שנאמר (שם) והיה אם לא תמצא חן בעיניו". (משנה גיטין פרק ט משנה י),  ורק עם הזמן והצורך בבית דין לכתיבת הגיטין, נוצר הרושם שישנה התנגדות הלכתית לפירוק מהיר של הנישואין.

________

מיכי

<"ראשית, חבר וחברה חיים אחרת מאשר בני זוג">

לו יהי כדבריך, אולם כבר ציינתי בהודעותי הקודמת שאין לדרך בה חיים בני זוג כל השפעה על  הנישואין ההלכתיים, זוג ש"חשב" שקידושיו היו קידושין, וחי עשרות שנים כזוג נשוי, באם יתברר שעדי הקידושין היו עדים פסולים, יהיו חיי בני הזוג חיים "ללא קידושין", אף אם כי ייתכן שחייהם לא היו "חיי זנות" מפני שהם חשבו בתום לב שהם נשואים, וכידוע הדיוק ברמב"ם הלכות אישות פרק א הלכה ד:

"לפיכך כל הבועל אשה לשם זנות בלא קידושין לוקה מן התורה מפני שבעל קדשה", וע"ד שכתב  בשו"ת נודע ביהודה מהדורה תנינא - אה"ע סימן כז ד"ה ואמנם כל, לגבי המקדש ע"ת:

"... משום איסור קדשה שאסור להרמב"ם ג"כ ליכא, שכל זה בבא עליה בלא קידושין ונישואין לגמרי, אבל בקידושין ונישואין על תנאי אינו אסור אפי' להרמב"ם".

<"שנית, פילגש הוא סטטוס ידוע, וכאן מדובר שהם לא ידועים כחיים בפילגשות אלא כחיים באישות">

מהבחינה הלכתית כל מי שחי חיי אישות ללא קידושין הוא בסטטוס של פילגשות.
לא טענתי שאישות היא מושג שההלכה מכוננת אותו, אלא טענתי שאין הגדרה הלכתית לאישות של נישואין, ולכן כאשר אדם מקדש אשה והוא אומר "הרי את מקודשת לי", הוא אינו צריך לדעת מה תהא תוצאת הקידושין, אלא די בכך שכוונתו היא לשם נישואין, ולא לשם פילגשות.

<"החינוך כותב בסוף המצווה של גירושין (!), שהעובר על כך ולא גירש את אשתו כהלכה ביטל עשה זה ועונשו גדול. וכאן הבן שואל: מאי ביטול עשה איכא הכא? לכאורה זוהי פרוצדורה, ואם לא עשאה כדין אז האישה אינה מגורשת ותו לא מידי">

וכאן הבן השני שואל:

לשונו של החינוך הוא: "... ואם גירשה ולא כתב לה הגט כמצות התורה וכענין שפירשו חכמים ביטל מצות עשה זו, ועונשו גדול מאד, לפי שדינה כאשת איש והוא מחזיק אותה כמגורשת, ועונש אשת איש ידוע כי הוא מן העברות החמורות בתורה יותר". (החינוך מצוה תקעט).

למה עונשו גדול אם דינה כאשת איש והוא מחזיק אותה כמגורשת", הוא רק סיבה לעונש?

<"מכאן נגזרות כמה השלכות: לדוגמא, משעה שנתן עיניו לגרשה שוב אין לו פירות (=דין דרבנן), ואסור לבוא עליה (דין מדברי קבלה), ולא נטמא לה (דעת הרשב"ם בב"ב. שים לב, זהו דין דאורייתא!, וכבר העירו עליו שם - כמדומני הרש"ש">

אין  הכרח לומר שסיבת הדברים היא, מפני שהיו כאן גירושין "מסויימים", אלא מפני שכל אותם הדברים, הבעל נהנה מהן כתוצאה מהנישואין, והם ניתנו לו רק כאשר ישנן נישואין גמורים, ולא כאשר לבו לא בנישואין, ובאשר לטומאה איני יודע מהו ההסבר עד שאבדוק, ווכשאבדוק אחזור אליך.

<"אבל למעשיהם יש בסיס בהלכה  ולפעמים האינטואיציה של פוסק היא לא מודעת. על כן לדעתי אין לזלזל בפסקם">

גם בהלכה ישנה אותה חלוקת סמכויות כמו בעולם החילוני, של רשות מחוקקת ורשות שופטת, ועל דיין לפסוק כפי החוק –ההלכה.

אם הנושא של תפיסת הההלכה כמכוונת ולא כמכוננת הוא נושא חשוב מאד, השאלה היא להיכן הם הובילו הדייניםמ במדיניותם? האם פחות אנשים נישאו אזרחית? האם פחות אנשים  התגרשו? אם התשובות  הן לא ולא, כי אז השאלה היא בשביל מה כל השטויות האלה.

חיפשתי מי מבין הפוסקים האחרונים שחשש ברצינות, לנישואים אזרחיים, אך לא מצאתי.

מה כן מצאתי?

מצאתי סיפורים על "כך נוהגים"!

שאלתי  היום דיין בעירי, כיצד הם מתייחסים לנישואין אזרחיים, והוא השיב לי, שהם משתדלים לקבל "גט לחומרא", כששאלתי אותו למה הם עושים כן? הוא השיב: כך נוהגים כולם! אך הוא לא ידע להסביר לי למה הם נוהגים כך.

<"רב ניק, על מה יצא הקצף? איזה מעשה רע עשו כאן? לכל היותר משהו שלא עומד בגדרי ההלכה, וגם זה לדעתי לא נכון">

הזכרת לי את שהיה בעירי, שכאשר היה מי שערער בבית המשפט על פסק בוררות בבית דין, מפני שאחד הדיינים נטה בכל מהלך הדין תורה לצד אחד, ביטלה השופטת את פסק הבוררות, מפני שהיא מצאה שהדיין התנהג בצורה בלתי הולמת-Misconduct בלע"ז, שהיא סיבה מספקת לפי חוקי הבוררות בארצי ובעולם, כדי לבטל פסק בוררות, וכאשר פנו אלי מהעיר בה משמש אותו הדיין, וסיפרו לי על פסק דין שלו, שהיה נראה לי "קצת הרבה" לא בסדר, שלחתי להם את פסק דין השופטת כ"חומר למחשבה", וקיבלתי מהם את התגובה: "לא נורא, השופטת קבעה בס"ה שהוא עבר על חוק הבוררות", הם לא הבינו, שלמעשה שכשהוא הואשם שהוא עבר על החוק המחייב בוררים להיות הגונים וישרים, הוא הואשם בהטיית דין.

______

מאיר-YMY

<"הקושיות אינן נוראות בעוצמתן, וברור גם לכל קורא שלולי חומרא דאיסור אשת איש לא היה עולה על הדעת להצריך גט, בכל מקרה הפסק נתמך באופן מלא על ידי פסיקת ה'אגרות משה' שכל קושיותיך עליו הן ודומה שאין זה מן היושר להטפל לבית דין זה">

שים לב! הגמרא והשולחן ערוך מלאים בהלכות של "אינה מקודשת" למרות שמדובר ב"איסור אשת איש", ולא מצאנו שאיש חשש לחייבם בגט לחומרא, ואחזור על דברי המהרש"ל, (ים של שלמה, קידושין פרק ב סימן יט, ושו"ת מהרש"ל סימן כא:

"...וליכא אפילו מיעוט, דלית בה חששא כלל. ומה שמקצת מן הרבנים בקרוב החמירו בענין הסבלונות, שרו ליה מריה, כי רדפו אחר חומרתם, לשכר הנאתן, להם ולסופריהם, כאשר נתגלגל מסיבה זו מגל אל גל, עד אשר נתמלאו אמתחתם בצר צורר כספם, אף התנצלותם, שאמרו אין זה נגד הדת מה שאנו מחמירין, שקר והבל ורעות רוח, דלמה להם למפסל בנות ישראל לזרע של אהרן, והעזרה אם משרת' תצווח עליהם צווחה, ודומה לזה כתב המרדכי (סימן תקל"ז) בשם מהר"ם, גבי המקדש בעד א', (וכתב וצריך) [וכי תימא נצריך] גט לחומרא, נמצאת פסולה לכהונה כו'. ומן הדין לא היה לי להאריך כלל בדבר זה".מפני שכשמחייבים בגט לחומרא, ה"ז רק כשיש חשש סביר לקידושין, ולא סתם פרומקייט על חשבון הברון, ש"יהיה", מבלי לחשוב על מה זה עלול לגרום לבן אדם, ואין זה פלא שגם דיינים הטוענים שאין חשש אשת איש, פוסקים שיש לתת גט, אף אם ע"י כך הם יהפכו את האשה לגרושה, ויאסרוה לכהן.

אתמול סיפר לי חבר, על בעלת תשובה שלפני שחזרה בתשובה, היתה נשואה וגרושה אזרחית, שכאשר הפכה לדתיה, היה שם "צדיק" אחד ששיכנעה לקבל גט מבעלה, "שיהיה", והיא בתמימותה עשתה כדבריו, ואז כשפגשה גבר שרצה לשאתה התברר לה שהוא כהן.

<"הפסק נתמך באופן מלא על ידי פסיקת ה'אגרות משה'">

________

חלמיש צור

תודה.

ראה גם בשו"ת יביע אומר חלק ח - אה"ע סימן י.

_______

פעיל מד"א

<"אמר ליה אביי לרב יוסף: ג' גיטין פסולים, ואם ניסת - הולד כשר". (גיטין דף יז עמוד ב), לפי דבריך , המשנה זלזלה באנשים, סחטה ושיחקה במשחק של נדמה לי"?">

לא! איני חושב שהמשנה זלזלה באנשים, יותר נראה לי שאתה מזלזל בך, שהרי המשך הדברים בגמרא הוא:

"מה הועילו חכמים בתקנתן? אהנו דלכתחילה לא תינשא". 

שם היה גט כשר, אלא שהוא נפסל ע"י חכמים, כשהפסילה היתה מותנית: באם אסור להנשא לכתחילה על סמך אותו גט, אך באם היא בכל זאת נישאה וילדה, הוולד כשר, ואין זה שונה משאר ההלכות שיש בהם איסור "לכתחילה" והיתר "בדיעבד":

"הרי זו לא תנשא, ואם נשאת - לא תצא". (כתובות דף כב עמוד ב)

איך כתב המהרש"ל?

"אף התנצלותם, שאמרו אין זה נגד הדת מה שאנו מחמירין, שקר והבל ורעות רוח, דלמה להם למפסל בנות ישראל לזרע של אהרן"?

<"אני מבין מדבריך שיש בכוחך לקרוא את מחשבותם הזדוניות של רבני ישראל מבתי הדין.  האם הכוח נובע מעצם היותך מקובל אלוקי? או שמא זכית לחוויה כלשהי">
אין לי כח לקרוא את מחשבותם הזדוניות של רבני ישראל מבתי הדין, מה שיש לי זה די הבנה  בסלנג הרבני כדי לקרוא בין השורות.

לי אומר פסק דין הטוען שלא היו נישואין ואעפ"כ צריך גט, שמשהו מסריח כאן.

מה אומר לך פסק דין הטוען שלא היו נישואין ואעפ"כ צריך גט?

<"מכוח הסברא, גם אדם שעובר על כל איסורי תורה ואכן עושה בעילותיו בעילות זנות. בעילת אשה בלילה שלאחר "טקס נישואין" תהיה בעילה שונה, במידה מסויימת לאחר הטקס הם בד"כ מרגישים מחוייבים">

ואם כן אז מה?  אף אם בעילת אשה בלילה שלאחר "טקס נישואין" היא בעילה שונה, עדיין אינה בעילה לשם קידושין.

<"פילגש צריכה גט לשיטת האומרים שפילגש נעשית בקידושין">

התוכל להרחיב ולהסביר מה בינה ובין אשה?

"ומש"ע מן הרשב"א שהתיר הפילגש ע"י קידושין. ודאי גרסא מוטעת היא לאומרים. פילגש בקידושין. שאין לה קיום כלל". (שו"ת שאילת יעבץ חלק ב סימן טו ד"ה ומש"ע מן

<"אולי הם לא רצו נישואין שמנוהלים ע"י רבנים שעליהם מפרסמים ברבים מושחתים 'עושים שרירים' 'סחטנים' ומחפשים 'לדפוק' אותך.(ואולי כי אבא של הבעל לא יהודי) השאלה היא: מי מפרסם? מדוע מפרסם? ועל סמך מה מפרסם?">

באיזשהו מקום אתה מתבלבל בין רבנים ודיינים, אני גטוח שכשתבין את ההבדל ביניהם, גם תבין על מה אני מדבר.

<"אם כן, יתכן והם בהחלט רצו נישואין על פי דת ישראל אך הוצאת השם רע שעשו על רבני ישראל היא שגרמה להם לחשוב שרבני ישראל של ימינו לא באמת עושים מה שאלוקים רוצה">

מי כתב:

"אף התנצלותם, שאמרו אין זה נגד הדת מה שאנו מחמירין, שקר והבל ורעות רוח".

איני בטוח אם גם אחרי שתבקר בבית הדין תמשיך לטעון שהדיינים עושים מה שאלוקים רוצה.

<"הדברים שנכתבו למעלה ע"י נישטאייך הם הוצאת שם רע על רבני ישראל, סלח לי. מדובר בפסיקת הלכה שניתן בהחלט להבינה. בדיוק מהסיבה הזאת שאלתי, על סמך מה אתה קובע שמדובר ברב מושחת עד כדי ניצול סמכותו לסחיטה ועשיית שרירים?">

כן כמה אתה ילד חמוד שלי? נולדת אתמול?

<"הצבעה על פסק הלכה (וגם אם שגוי מחמת סברא לא נכונה) כנסיון לדפוק,לסחוט ולהפגין שרירים היא כביסה כ"כ מלוכלכת עד כדי שמרוב לכלוך נראה שזה צבע הבגד המקורי">

מה היית אומר אילו היה השופט ברק או כל שופט אחר  במערכת השפיטה החילונית מוציא פסק דין דומה,  אין ספק שהוא היה מואשם ברדיפת הדת, ואילו כאשר אותה צורת חשיבה מופיעה בבבתי הדין הרבניים היא רצון האלוקים.      
    

תודה על הקישור.

אם היה מישהו שעוד לא השתכנע  שצדקתי, הוא יוכל למצוא את ההוכחה בעמודים 8-9  שבאותו הקישור-פסק הדין:

"לעומת זאת, נישואין אזרחיים, הנעשים מתוך בחירה ורצון להינשא שלא כדת משה וישראל, למרות שבני הזוג יכולים להינשא כדת וכדין, נחשבים כנישואין בניגוד להלכה. בני זוג הבוחרים להינשא בדרך זו, מצהירים שאינם מעוניינים בכבלים הדתיים של הנישואין. הם אינם חפצים ב"קדושת" הנישואין. כל חפצם הוא רק בקבלת הגושפנקא האזרחית בלבד. היות ובני הזוג הללו אינם רוצים בהלכה, על כן יחסי האישות שביניהם, מתקיימים על יסוד השקפה זו, ונועדו לקיום משפחה, שלא לפי ההלכה. כידוע, אחד הקניינים שבהם נקנית אשה, הוא קיום יחסי אישות לשם קנין. וזאת, במידה ומדובר ביחסי אישות, שנועדו לקידושין הלכתיים. הדברים אינם אמורים, ביחסי אישות שנעשים במודע, על מנת שלא להיכנס תחת עולה של ההלכה.

על כן, המסקנה האופרטיבית היא, שבמקרה השני, אין צורך בגט הניתן מיד הבעל לידי האשה. ניתן להתיר את הנישואין על ידי מתן פסק דין לגירושין. במקרה הראשון, יש צורך בגט לחומרא. לעיתים נדירות, גם במקרה זה, אנו מאפשרים להם להיפרד ללא גט...

... יש להעיר כי במקרים שהנישואין האזרחיים אינם יוצרים "ספק נישואין" כדמו"י, וכאשר על פי כללי ההלכה אין לדרוש גט מספק או לחומרא, אין זה נכון לסדר גט פיטורין כדמו"י כדי להתיר נישואין אלו. מדיניות קבועה של סידור גט בכל מקרה שכזה, עלולה להביא לפרשנות מוטעית באשר לתוקף ההלכתי של נישואין אלו. וממה נפשך: אם בית הדין אינו מוסמך לתת פסק דין להתרת נישואין אלו, מאחר ומדובר בנישואין אזרחיים, לא יועיל גם גט שסודר על פי כל כללי ההלכה להתירם; שהרי אם מבחינה הלכתית טהורה לא היו בני הזוג נשואים כדמו"י, אין צורך בגט כדמו"י להתירם, ואם כן אין הוא יכול להתיימר להתירם, גם מבחינת חוק המדינה".

אולי מישהו יכול להסביר לי, א"כ, מדוע פסק בית הדין של אשקלון:

"ד. לפי טעמים נוספים שהוזכרו בפוסקים היה מקום להקל בנישואי פרגוואי, כי כאן אנו רואים בעליל שהם לא רצו בנישואין דתיים. ומ"מ להלכה נראה שיש לחוש לשיטות הנ"ל ובמיוחד במקום שבו היתה כוונה להקים מסגרת מסודרת של נישואין וכנ"ל".

מנין  ההבדלים במסקנות:

1.       "על כן, המסקנה האופרטיבית היא, שבמקרה השני, אין צורך בגט הניתן מיד הבעל לידי האשה... במקרים שהנישואין האזרחיים אינם יוצרים "ספק נישואין" כדמו"י, וכאשר על פי כללי ההלכה אין לדרוש גט מספק או לחומרא, אין זה נכון לסדר גט פיטורין כדמו"י כדי להתיר נישואין אלו".   

  2      "היה מקום להקל בנישואי פרגוואי, כי כאן אנו רואים בעליל שהם לא רצו בנישואין דתיים. ומ"מ להלכה נראה שיש לחוש לשיטות הנ"ל ובמיוחד במקום שבו היתה כוונה להקים מסגרת מסודרת של נישואין".