|
|
| נשלח ב-14/2/2006 11:40 |
 |
| |
בהתאם לתחלת הודעתו של המנוחם:
המקום ינחם אתכם ואותנו בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא נוסיף לדאבה עוד.
וכפי שכבר ציין לעיל שלא נוסיף לדאבה עוד הוא עפ"י נבואת-נחמת ירמי', שנמשך לגאולה השלמה ע"י משיח צדקנו.
ואם כן מתחבר יפה למילים שלפניו, הניחומים של אבלי ציון וירושלים, שגם היא מכוונת לגאולה השלמה שע"י משיח צדקנו.
ובדרך ממילא נתבטלו השאלות שבתחלת האשכול, מה נעשה אם יש למנוחם עדיין הורים. שהרי מברכים כאן על הגאולה השלימה, שיבולע המות לנצח.
---
אמנם אחת עדיין לא פתרתי, כי דוקא כאן חשבתי שהמנוחם יופיע בשמו החדש "נישט אייך", כלומר לא עלינו ולא עליכם.
ומסתבר, שכיון שנפתרה הבעיה הטכנית של המנוחם עם תוכנת הפורום הזה, נעלם לו הניק החדש.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2006 16:52 |
|
| |
ב"ה.
נישטאיך,
יישר כח על הבאת הדברים בנושא ניחום אבלים על-ידי אבלים.
לפני כשנה ומחצה, נסעתי לנחם אבלים בליל תשעה באב. כשהגעתי, הייתה לי תחושה מוזרה: אני יושב על הארץ ( = מושב נמוך), יחף ( = נעלי בד) ושרוי באבל על חורבן ירושלים, ובצורה כזו מנחם מישהו שגם הוא יושב על הארץ ( = מושב נמוך), יחף ( = נעלי בד) ושרוי באבל על מות אחד מהוריו.
כשחזרתי הרהרתי לעצמי האם יכול אני בכלל לנחם אבלים? האם ראוי שאנחם אבלים? ומכאן התחלתי לחשוב על הנושא של ניחום אבלים על-ידי אבלים, אך לא חקרתי ודרשתי בעניין.
היום קראתי את הדברים שהבאת וקיבלתי תשובה ברורה - יישר כח!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2006 00:12 |
|
| |
בקשר לנוסח הקבוע נראה לי שאין זה מהוה תחליף לניחום ספונטני ואמיתי איש איש בדרכו ובמידת הקשר שיש לו עם האבל, זוהי בסך הכל אמירת הפרידה, כלומר ניחום האבל הרי הוא בכל משך זמן הביקור והנוסח נאמר רק בשעת הפרידה, הוי אומר :עד כאן ניחמתיך כפי יכולותי מכאן ואילך המקום ינחם אותך ניחום שלם בבנין ירושלים
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2006 03:08 |
|
| |
ymy
<"בקשר לנוסח הקבוע נראה לי שאין זה מהוה תחליף לניחום ספונטני ואמיתי איש איש בדרכו ובמידת הקשר שיש לו עם האבל, זוהי בסך הכל אמירת הפרידה">
או אמירת הפתיחה.
איך תסביר את הנוסח הקבוע שהיה בניחום האבלים בשורה, שלפי המסכת סופרים והרמב"ם היה קבוע. והנוסח "שלנו" החליפו.
בטח ידוע לך שבמקור "בשורה" היו הרבה "דיבורים", וכך הבנתי מההלכה העוסקת בביטול תפילה בגלל ניחום האבלים בשורה.
תוקן על ידי - נישטאיך - 15/02/2006 3:07:16
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2006 10:05 |
|
| |
להלבן.
בהתאם לתחלת הודעתו של המנחם:
המקום ינחם אתכם ואותנו בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא נוסיף לדאבה עוד.
האם ה"ניחום" הוא ברכה, הבטחה או בקשה?
_____________
Ymy
<"בקשר לנוסח הקבוע נראה לי שאין זה מהוה תחליף לניחום ספונטני ואמיתי איש איש בדרכו ובמידת הקשר שיש לו עם האבל"
כנראה שאין נוסח לניחום, מה שקובע הוא התוצאה, וניחום הוא אפילו לא אומרים דבר, ראה למשל את דברי הפרישה ביו"ד סימן שצ"ג ס"ק ג, הכותב על דברי הטור:
"וכ' א"א הרא"ש ז"ל (מועד קטן פרק ג סימן מו), ונוהגין באשכנז, שהאבל הולך לב"ה בשבת ואחר התפלה יוצא האבל תחילה, ויושב לפני ב"ה, וכל הקהל הולכין אחריו ויושבין אצלו, ועומד האבל והולך לביתו, וכל הקהל הולכין אחריו ויושבין שם שעה אחת".
ועליהם כתב הפרישה:
"מדלא כתב שיושבין ומדברין דברי תנחומין, אלא שבסוף כתב שמדברים השוכן בבית הזה ינחמך, מכאן יש סמך לניחום אבלים שלנו, שעל הרוב אין האבל מתחיל לדבר כלום, רק נכנסין אצלו ויושבין מעט, ואומרים ה' ינחמך עם שאר אבלי ציון, דיש לתמוה, וכי זה נקרא תנחומי אבלים? ומזה יש קצת ראיה דהכניסה והישיבה לכבוד, מיקרי ניחום אבלים".
תוקן על ידי - נישטאיך - 15/02/2006 10:08:49
 |
|
|
|
|
|
