| נשלח ב-9/9/2002 21:41 |
 |
| |
קלף,
לא היתה פליטת קולמוס בכך שהנחתי את הענין הזה בסוגריים, כי רציתי להפנות את תשומת הלב, למה שלפני כן.
אם אין אני לי מי לי
וכשאני לעצמי מה אני
ואם לא עכשיו אימתי
[:-)]
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2002 13:23 |
|
| |
מחילה מכבודך
הציבור הדתי על כל גווניו -ליטאי /חסידי/
חרדלי-חבקוק-/מזרחי
כ-ו-ל-ם שמים דגש על לימודים
וכאשר יש מחסום חברתי -לא הילכתי
שחוסם קידום בלימודים וממילא חוסם קידום בבפרנסה
מכאן מתחילה הבעיה
ראי הסיבה האמיתית להקמת ש"ס!!!!!
המריבות בין דגל לאגודה
יש הרבה מה לשפר בציבור שלנו
ויפה שעה אחת קודם
גמר חתימה טובה
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2002 14:56 |
|
| |
קלף היקר,
האם תוכל להגדיר היכן אתה רואה מקום לתיקון בין חלקי הציבור?
האם ענין מוסדות החינוך הוא הבעיה, או הסימפטום?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2002 20:31 |
|
| |
כל הבעיות בין יחידים ובין גושי ציבור, נובעות משפיטות ספונטאניות עד כדי השפלה והעלבה.
לו היו מנסים להתעמק ולהבין מה שורש דעת הזולת גם אם יש בה מרכיבים בלתי רציונליים והיו ניגשים מתוך אהבה ורצון להעמיד על האמת בדרכי נועם, היינו אור לגויים. אם אפשר לסגור את בגין וסאדאת בקמפ דייוויד לשלוש עשרה יום ולהניעם להסכים ביניהם, למה לא יכלו לעשות זאת ר' מנחם מנדל ש. עם ר' מנחם מן ש.?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2002 21:06 |
|
| |
טוב, זה כבר ממ"ש ממ"ש הפתרון הסופי.
יענטא, תהיי מיס קארטר?
אניווי, זה כבר טוו לייט.
בכל מקרה, אני חושב שהפתרון שאת מציעה הוא פתרון של יאוש ולא של מחשבה תחילה.
הרי אם נדון בענין מוסדות החינוך, הרי זה כמו שידוך. מבררים עוד לפני שנפגשים. ולעתים נפסלות הצעות רק משום שלא נראה.
תאמרי, לא נפגשת, לא הכרת, איך אתה יכול לפסול?
אבל ברור שאם לא נפגשת ולא הכרת, הכלי היחיד שלך לשקול הוא הבירורים. סה טו. ד'אטס איט. אזוי איז דאס. אין מה לעשות.
וזה שאני חושב כך לגבי הפתרון שלך, לא מחייב אותי מייד להציע פתרון.
אם אין אני לי מי לי
וכשאני לעצמי מה אני
ואם לא עכשיו אימתי
[:-)]
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2002 01:14 |
|
| |
אצת,
אז אתה מציע להנציח מתוך מחשבה תחילה את שחיתות ההיתפסות בשטויות בענייני שידוכים ואת העתקתה לכל שיתופי פעולה בין אנוש?
ומי שמנסה להתוות חינוך של קדושית, אתה מציע להדביק לו תווית של מתייאש כדי שבטח יתייאש?
אחזור על דברי עצמי באשכול "כפיה מול סובלנות":
מדוע תנסו לכבות את אש המתלהבים?
וכה אמר רש"ר הירש ז"ל: "הצרה הגדולה שלנו היא לא בגידת הבוגדים, אלא אי-אכפתיות החרדים".
סליחה על הנימה, אינה אישית אלא להחריף את המסר.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2002 01:48 |
|
| |
חס וחלילה אין כוונתי להתמיד ביאוש.
אני מנסה למצוא כיוון לטפס על הקיר החלקלק הזה.
הרי זה המצוי. הטענה שאינו רצוי, לא תהפוך את הרצוי למצוי.
וודאי שאין זה אישי. חס וחלילה.
גמר חתימה טובה
מה הדרך לשנות את זה, לדעתך?
אם אין אני לי מי לי
וכשאני לעצמי מה אני
ואם לא עכשיו אימתי
[:-)]
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2002 08:19 |
|
| |
עצם הדבר שאתה שואל.
ההתבטאות ללא הרף שאין המצוי הרצוי ושיש לטכס עצה איך להגיע לרצוי, זה אמור להשאיר את התקווה פתוחה ליוזמה כאשר זמנה יהיה בשל. אם לא ניתן לשנות במעשה, יש לעשות את המקסימום במחשבה ודיבור, כדי לא להיסחף.
כך שומר תמיד המיעוט הפוליטי הנרדף על עמדתו, בציפייה מתי יבוא זמנו. האכפתיות היא ההשתדלות המינימלית.
יתר על כן, אין מטרת היחיד צריכה להיות לשנות את העולם, אלא לשמור על שפיותו בעולם מעוות ולכך הוא זקוק לשוות את האידיאל לפניו תמיד.
ההשלמה עם המצב קוברת את התקווה ומטשטשת את האידיאולוגיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2002 12:00 |
|
| |
 ווט,
אחת הציפיות החזקות היא לראות את המשך המהפכה הסינית שהחלה בכיכר טיאנאנמן ושדוכאה.
ברור שישנה התקדמות בשיחרור בני האדם מידי משטרי מדינות וקבוצות דיקטטוריות ומידי כמורות הפונדמנטליזם הדתי בכל מקום (כן כולל כאן).
דבריך ווטו, שהבעת המשאלה במחשבה, בדיבור ובמעשה גם בלתי ישיר, היא ההשתדלות הנכונה, נאמרים בימים אלו 'ותשובה ותפילה וצדקה - מעבירין את רוע הגזירה'.
כל השתדלות אחרת היא כרגע לשווא.
אצת, לא הייתי יכולה להיות קארטר גם לו היו המנחמים בחיים, כי עם קשה עורף הוא.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2002 12:24 |
|
| |
יענטא,
כל השתדלות כרגע היא לשוא?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2002 12:51 |
|
| |
אצת
כל השתדלות אחרת היא כרגע לשווא.
הלא כה אמר הקב"ה לכנסת ישראל, 'כל עוד יקימו בנייך קירות ביניהם, לא ישכון שלום בתוכם ולא עמדי'.
אתה שם קיר רפורמי ורציו קיר אורתודוכסי, למה יש לצפות?
תוקן על ידי - יענטע - 9/12/2002 8:47:46 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2002 13:02 |
|
| |
אצת_ים ויענטע,
אתם יודעים מה הסיבה שמנחם ש. x2 יותר קשה עורף למצוא יסוד משותף ביניהם, מאשר מנחם ב. ואנואר אל ס.? זה שהראשונים באים לשם שמים (זוכרים את התמונה שמחקו לי ב'הבהרה'?)
פירש רב בדרך מליצה את הפסוק 'מי נתן יעקב למשיסה וישראל לבוזזים הלא השם וכו' (ישעיה מב כד) מי גורם משיסה ובזיזה בישראל, זה הבא בדגל של 'לשם שמים'.
תוקן על ידי - קונילמל7 - 9/11/2002 1:05:02 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2002 15:29 |
|
| |
פשיטא, והלא משנה ערוכה היא:
כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה מתקיימת...
אז יענטא, לדעתך אין מה לעשות עכשיו אלא כמו במעשייתו של ר' נחמן מברסלב, לאכול את החיטה הגורמת לשיגעון, ורק לעשות סימן לזכור שאנחנו משוגעים? אין דרך שתוביל לפתרון מעשי?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2002 08:46 |
|
| |
למה לאכול את החיטה? איך אפשר בכלל? דרוש שבח והודאה שלא אכלנו אותה עד כה.
אולי דיבר רבי נחמן לנבוכים שאינם מסוגלים לשרוד בעצמאות מחשבתית?
צריך למצוא כמה פינות שפיות (כמו הפורום הזה).
|
|
|
|
|
