צא וראה הקפדה על מנהג ישראל.

שחרית,

כמה טוב לראות, שאפילו ביום האחד בו נותקתי בעל כרחי מהאינטרנט, מישהי/ו עומד/ת על המשמר/ת!
תודה.

[איני זוכרת כמה פעמים הערתי כאן בפורום על ה"אנחנו" המשונה שיש המשתמשים בו כאן - כמה מעט "אנחנו" יש בעצכ"ח, וכמה רבים הם השוכחים זאת]

לינקי,
יש כאן משהו עמוק שאני לא מבין, או שמא רק אסוציאציה רופפת (זה מה שאני רואה שם)?
מיכי

אמשלום,
1. מה עם אינטרנט/ת? נגמרו לך הסלשים?
2. מיימוני כבר הסביר בטוטו"ד את התבטאותו, ואת עוד ממשיכה עם הביטויים ההגמוניים של 'משמרות הצניעות' הפמיניסטית/רפורמית שלכם/ן/ם/ן...? מיכי

דרום חוקר                                                                                               אכן הבהרת את השיטה. חבר מספר לחבר. את דברי הפרופסור( הרב, הרבי, הדיין הצדיק הל"וניק המקובל - מחוק את המיותר.) הפרופסור אגב גם אין לו  מקורות לדבריו אלא על השערות או שיחות כתבי עת מחקרים המבוססים על משאלת לב או הבנה שכך היה צריך להיות. הגיגים שלא עברו, ולא היו צריכים כנראה גם לעבור ביקורת. פרופסור א. גרוסמן כתב אגב מספר ספרים ומאמרים ועסק במחקר מעמיק {זאת אני יודע מידע אישי} על התקופה הנדונה. באם הוא יאשר את דברי חברך אתנצל.    זה נכון כי חכמי אשכנז לא קבלו את הרמב"ם וזאת כי הוא לא הזכיר והתעלם מפסקי התוספןת. אבל כל זה אין לו כלום עם מנהגי הקהילה.{ אין אני מתיחס   לתופעות שוליות של  חכמים לא מוכרים ). מודה ועוזב

לא, ממש לא, אתם\ן לא  הולכים\ות להפוך את האשכול הזה לויכוח על  רפורמים\ פמיניזם\ת ושאר ירקות\ים. זה אשכול על מנהגים שגם ממנו יש כבר רבים.

מיכי,

א. מיימוני כבר התנצל בעבר על אותו עניין בדיוק. אני בוטחת בו שהוא אדם לומד ומתפתח (והלואי והייתי כזו גם אני), שזקוק לעידוד מדי פעם (ומי לא?).

ב. האינטרנט (לפחות אצלי) הוא בודאות זכר. חוסר התקשורת בינינו יוכיח ...



קעלעמר,

סליחה, אבל וויכוח על רפורמה/אורתודוכסיה ו/או ם/ן הוא מנהג בפורום הזה (שאפילו מיימוני לא יבקש להיפטר ממנו, שכן בידוע שאין לו כל יסוד קבלי), ולכן הוא בהחלט שייך באשכול הזה.

. דומני שביכולתילהסביר את תגובתן של שחרית ואמא שלום. הסכיתו, חדדו עיניכם, סיפור מהשטעטל הגיע:

מואדיב,

גם אתה זה אני?

. אם שחרית זה את, ואת זה אני, אזי לפי עקרון הטרנזיטיביות, גם שחרית זה אני. הבעיה, שאני חושש ששחרית לא מסכימה להיות אני, כך ששרשרת השוויונות נקרעת כאן, אני לא שחרית, ומכאן נובע שאת לא אני. "אומרים כי אני, אינננני אני/ ואז אני נבהל. כי אני / איננננני אני/ אז מי אני בכלל" (קונילמל, שם. )

מותר להוסיף על דברי המואדיב,או שדבריו אינם צריכים חיזוק?

רציתי להפנות את תשומת הלב למנהג הנוהג בבתי כנסת אשכנזים בשבת שאחרי הפסח, לאחר ברכת החודש. נוהגים שהחזן מתחיל לומר "אב הרחמים". ברגע זה חלק מהמתפללים דופק על הסטנדר בטענה שבניסן אין לומר אב הרחמים. חלק אחר צועק בכל רם שבימי הספירה יש לומר אב הרחמים גם כשמברכים החודש. השאר נוהגים להסתכל ולהנות. התפללתי ביותר מבית כנסת אחד בחיי, והמנהג הזה מקובל בכולם.




נוהל שכן זה כאן!