| נשלח ב-10/2/2006 15:04 |
 |
| |
את אשר ישנו ואשר איננו-ספר חדש מפרי עטו של הרב מ"א
בשעטו"מ התוספתי למנויי "מידה טובה", והנה ראיתי שם פרסום על הספר השני בטרילוגיית (האומנם?) "שתי עגלות וכדור פורח", מאת הרב הגאון וכו' מיכאל ד"ר אברהם שליט"א. תיתי לו לרב המחבר על שהוציא סוף סוף אותו חיבור, שרבים חיכו לו, ואשר בשם "את אשר ישנו ואשר איננו" יכונה.
על פי הפרסום, הספר הוא "ספר המשך לספר שתי עגלות וכדור פורח, אשר יכול להיקרא גם באופן עצמאי. הספר מציג השלכות של המחלוקת האנליטית-סינתטית ביחס לפילוסופיית המדע והמיתוס. כמו קודמו, גם הספר הזה מלווה בהרחבות פילוסופיות ותורניות של נושאים ספציפיים שונים".
ברם האם יוכל כבוד הרב המחבר לבאר לנו יותר מאת אשר ישנו ואשר איננו בפנים הספר?
ושמא יש הנחה לאנשי עצכ"ח?
רוחב הכותרת
תוקן על ידי עצכח ב- 03/06/2007 1:10:20
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2006 19:55 |
|
| |
כמדומני שבסטמצקי אין להשיגו, אולי יבאר לנו היכן כן?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2006 23:30 |
|
| |
הפרעתוני,
לצערי המחיר אינו בידי. העמותה והמפיץ קבעו את המחיר, ומפני ההסכם איננו יכולים לחרוג ממנו לעת עתה.
הספר הנוכחי הוא השני מתוך קוורטט, ולא מתוך טרילוגיה. שני הספרים האחרים כבר כתובים (כעת אני 'מגהץ' את השלישי - העוסק באדם: גוף ונפש, שכל ורגש, בחירה ודטרמיניזם וכדו'). עוד לפניהם יצא בעז"ה הספר הראשון במהדורה שנייה ומתוקנת, שכעת מסתיימת התקנתה.
באשר למה שישנו ואיננו בספר, קשה לי לתאר הכל. בקצרה אומר שהספר דן בבעיות העיקריות שקיימות היום בפילוסופיה של המדע (לפי הידוע לי), ומנסה להראות שרובן ככולן נובעות ממה שכיניתי בספר הראשון 'אנליטיות', ומה שבכלר (בספרו המומלץ מאד, אך חלקי ולא מספק: 'שלוש מהפיכות קופרניקניות') מכנה 'אקטואליזם'.
ביטול ההבחנה בין חשיבה להכרה, כפי שנוסח בספר הראשון (כתשתית לסינתטי-אפריורי אמיתי, לא כמו זה של קאנט), פותר גם את מכלול הבעיות הללו.
לאחר מכן אני עוסק בשאלת המיתוס ויחסו לאמת ההיסטורית, וגם לאמת המדעית. הספר עוסק בדומה והשונה בין המישורים הללו. אין דיון מלא בשאלות שונות של המיתוס, אלא בעיקר טענה כללית על כך שלדעתי ישנו גרעין אמיתי במיתוסים העיקריים והחשובים (בניגוד לעמדה הרווחת שאינה רואה חשיבות או צורך באמיתות עובדתית של המיתוס, וגם לא חושבת שישנה אמיתות כזו). טענה זו מוליכה אותי לדון בשאלה של מישורי הסבר מקבילים. אני מסביר את הבעייתיות בקיומם של כמה מישורי הסבר במקביל, ומראה שבכל זאת אנחנו משתמשים במישורי הסבר מקבילים בכמה וכמה הקשרים בחיינו. לבסוף אני מציע כמה מנגנונים (כל אחד רלוונטי להקשר אחר) שיוכלו לבסס את קיומם של מישורי הסבר מקבילים.
אחת המסקנות היא שסתירה בין הסברים מיתיים ומדעיים, או דתיים ומדעיים, אינה בהכרח צריכה להוביל לזניחת אחד מהם ואימוץ של האחר. לפעמים ניתן לחיות עם כמה מהם במקביל. ראה לדוגמא דבריי למתעסק באשכול על ט"ו בשבט, על פריסת השטיח.
מיכי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2006 23:35 |
|
| |
לגבי השגת הספר,
הספר אמור לצאת לאור השבוע. להזמנות יש לפנות לדוא"ל של העמותה:
[email protected]
או להוצאת ספריית בית-אל (וגם לחנויות שמוכרות את הספרים שבהפצתה).
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2006 00:17 |
|
| |
בקשר ליחס המדע למיתוס - כמדומני שכיום רווחת דווקא התפיסה שציינת, היינו שבכל מיתוס יש גרעין
היסטורי (למותר לציין שהדברים מוחלים גם על המקרא - הייתה "איזושהי" יציאת מצרים, התרחש מבול
"היכן שהוא" וכולי).
שאלה אחרת היא מאי נפקא מינה, אבל אכמ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2006 00:20 |
|
| |
לא שאלתי על יחס המדע למיתוס אלא על היחס בין מדע למיתוס.
מעבר לכך, מה שאתה הבאת הוא שביחס ליצ"מ ההנחה ה'מדעית' היא שהיה שם משהו. אבל אין כאן תפיסת מיתוס כללית שתמיד במיתוס צריך להימצא גרעין של אמת, אלא להיפך: הרי לנו חידוש, ביצי"מ, על אף שזה מיתוס, יש גרעין של אמת.
מה שאני מנסה לטעון הוא שההנחה הראשונית שלי היא שבכל מיתוס מרכזי אמור להיות גרעין כזה. יצי"מ, אם אכן יש ראיות שהיה משהו בזה, היא אכן דוגמא שמאוששת את טענתי.
ודוק.
מיכי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2006 00:46 |
|
| |
אם זה לא מאוחר מדי, כדאי מאוד שצמד המילים "בית אל" לא יופיעו על גבי הספר. אחרת הנאורים לא יקנו אותו, ומה חבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2006 01:14 |
|
| |
הרב מיכי, יציאת מצרים כלל אינו יוצא מן הכלל, עד כמה שידוע לי.
זוהי הגישה כיום באופן כללי כלפי מיתוסים - שמאחורי כל "סיפור גדול", יש נקודה היסטורית.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2006 07:20 |
|
| |
הפרעתוני,
איני יודעת לאילו מדענים, או לאיזו "קתדרה", מחקרית אתה מכוון בדבריך, אבל ההיכרות שלי (ואולי היא שונה תכלית שינויי משלך) מראה את ההיפך הגמור.
שלמה,
תמיד מדהים בעיני, כיצד נוטים גמלים/נאקות לראות דבשות בכל מקום...
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2006 07:29 |
|
| |
השם של בית אל לא מופיע, לא משיקולי קבילות אלא מפני שזה לא יצא בהוצאתם אלא בהוצאת עמותת 'מידה טובה'.
אמשלום, תתפלאי. אבל בהרבה מאד מקומות יש נאקות ודבשות.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2006 07:33 |
|
| |
מיכי,
אני לא מתפלאה כלל, אבל בתור נאקה, אני נוטה לבחון את דבשתי ולא להטיל אותה על אחרים/ות.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2006 07:46 |
|
| |
אמשלום,
רק להבהרה. אני לא התכוונתי לביטוי הזה במשמעותו הסקסיסטית. המטפורה היא של רודפים כביכול, שלטענתך המובלעת לא באמת קיימים, ולדעתי (מניסיון) בהחלט כן.
אשמח לשתף אותך בסאגה של הרפתקאותיי מול מערכת 'הארץ'-ספרים, שמשום מה שלחתי אליהם שלוש פעמים ספרים, שנים מהם דרך שני אנשי קשר שונים מהמערכת עצמה (בנוסף למשלוח ישיר למערכת, שגם הכירה אותי לא רע), ובסופו של דבר הם לא מצאו אצלם אף אחד מהעותקים, וכמובן לא פרסמו סקירה על הספר (הראשון).
זו כמובן לא הפעם היחידה שנוכחתי באופן אישי לראות בדמיון בין 'הארץ' לבין 'יתד נאמן' (בד"כ המאזניים נוטות מעט לטובת 'יתד').
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2006 07:57 |
|
| |
מיכי,
לא חשבתי שהיה בזה משהו סקסיסטי, ותשובתי לא כוונה לשם אלא לטענה העניינית.
לגבי הסיפור -
א. אם "הארץ" דומה ליתד, מדוע לא שלחת ליתד?
ב. האם נכונה השערתי, שהעובדה שאתה מעדיף את הדבשת של יתד (אם הבנתי נכונה), מקורה במודעות שלהם אליה, ובעובדה שהם מצהירים עליה בגלוי? (ובזה אני חוזרת לדברי דלעיל)
ג. האם יש סיכוי, ואני יודעת שזו שאלה היפותטית לחלוטין, שהספר לא בוּקר שם כיוון שלא הובן/לא מצא חן/לא עמד בקריטריונים? חוששתני שלו הייתי משתמשת בנימוק ה"עדתי"/מגדרי, לכל דחיה שאי פעם קיבלתי, היה הדבר זוכה לסוג של לגלוג (ובצדק). לפעמים הדחיה בהחלט נוגעת בדבשת שעל גב הדוחה, אבל לפעמים היא עניינית לחלוטין (ואני בטוחה לגמרי שלא כך כאן, שהרי כבר העדת שהספר ההוא אין העולם יכול בלעדיו  ....)
תוקן על ידי - אמשלום - 12/02/2006 7:57:12
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2006 08:10 |
|
| |
1. מי אמר לך שלא שלחתי ל'יתד'?
2. את צודקת. לא שלחתי. שלחתי ל'הארץ' כי חשבתי שהם שונים. וטעיתי.
3. אכן ייתכן שהם רואים זאת כך, וזו גופא הבעיה. במלוא הצניעות (ואת יודעת שיש לי הרבה ממנה), משום מה, ציבור רחב ואינטליגנטי מוצא שהספר הוא מרתק וחשוב, וישנם סופרלטיבים שלא אפרט אותם כאן (מפני אותה צניעות ידועה). המהדורה הראשונה נגמרה כולה, ורבים שואלים אותי היכן ניתן להשיג את הספר. ובכל זאת להם שם זה נראה כאילו שהספר אינו חשוב ולא משמעותי. היא היא הבעיה.
4. אכן לפעמים הצנזורה נעשית באופן טבעי, ולא מתוך רשעות. אנשים חשים שזה לא חשוב ולא משמעותי, אבל הבעיה שלהם היא שהם חיים בבועה. זה בדיוק המצב ב'יתד'. גם שם, למיטב הערכתי, הצנזורה לא נעשית מתוך רשעות, אלא מפני שכך באמת הם רואים את העולם. אבל זוהי דווקא בעיה חמורה יותר.
5. את צוקת שהמודעות היא המבחינה בין המקרים. 'יתד' מודעים לכך שזוהי השקפת עולמם, ו'האקץ' חיים באשליה שהם שונים. אז הם לא. אבל ממש לא. ההפסד הוא בעיקר של קוראיהם, שגם הם בד"כ אינם מודעים למגבלות הצנזורה שהם נתונים בה, ומגבשים השקפות עולם דרך הפריזמה הצרה כנמלה של 'הארץ'.
6. העולם אכן לא יכול בלעדיו, אבל חבל שהוא לא יודע על כך. ועל דא קא בכינא.
מיכי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2006 08:23 |
|
| |
מיכי,
הבנתי, ואני נוטה להסכים (מלבד לדברים הנוגעים לספר הספציפי, שכידוע לא קראתיו, וגם סביר שלא אקרא, ועוד יותר סביר שאם אקרא לא אבין, בגלל דבשת המאותגרות הרציונלית שאני נושאת על גבי).
ובכ"ז, סביר לי שלא שם ההוצאה הוא זה שגרם, אלא התוכן (שלא עניין את העורכים, מפאת מוגבלותם התרבותית), וקושייתי על דברי שלמה בעינה עומדת. איני יודעת לאן שייך שלמה בהשקפותיו ובהגדרתו הסוציולוגית, אבל רבים מבין הכותבים כאן, לא יגיעו לפתוח ספר שאין לו רשימת הסכמות רבנים מסויימים מאוד, ולאותם אלה, הייתי ממליצה שלא לזרוק אבנים בתוך ביתם העשוי זכוכית.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2006 08:31 |
|
| |
ההמלצה האחרונה היתה מנוסחת ביתר זהירות. אבל זה מעורר תמיהות לגבי הודעות העבר: מדוע את מייחסת זאת לשלמה? הרי קודם הפנית את אותם דברים כלפיו, כאשר את עצמך כתבת שאינך יודעת להיכן הוא שייך ומה השקפותיו.
מעבר לזה, יש הבדל בין מי שמצהיר שאינו פותח ספר ללא הסכמות, לבין מי שמצהיר שהוא מתעניין וקורא הכל, ומגבש עמדה באופן עצמאי, עוד שמבלי משים (או עם משים) הוא נוהג אותו דבר בדיוק. הראשוןהוא לפחות ישר ומכיר את מקומו.
מיכי
|
|
|
|
|
