"במושב לצים לא ישב"

האם מדובר, בפסוק זה רק מי שיושב במובן הפיזי או שגם במובן לוגי?
למשל, האם מי שנמצא בפורום באינטרנט יחד עם ליצים גם כן נכלל בקטגוריה זו?

כל ליצנות אסורה, חוץ מליצנות של עבודה זרה.

כל המפרשים שראיתי פירשו שיש כאן היתר. לדעתי, יש כאן מצווה.
באשכול אחר עסקנו בהבט הפסיכולוגי של המאגיה, ששום אדם - פרט ליוצאי דופן ובני עליה מיוחדים - אינו יכול לומר שמאגיה ועין הרע לא ירעו לו.
גם הבאתי סיפור על אנתרופולוג בריטי שלא נחלץ מקללה של מכשף אפריקני אלא בטכס מגי.

הפתרון שהתורה מציעה הוא: ליצנות. ידוע כוחה של הליצנות, שהיא דוחה מאה תוכחות. אותה קלילות, שהופכת אותה לבלתי רצויה בכל מקום, מאפשרת לאדם להתגבר על הפחד מהמגיה ומכל אמונות ההבל והעבודה זרה. ברגע ששמים ללעג ולקלס את העבודה זרה, כוחה - הפסיכולוגי - נשבר. לכן ליצנות של עבודה זרה אינה רק היתר, אלא מצוה. זו הדרך היחידה להפוך לבני חורין מאמונות כאלו.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

"בליצנות- אפשר לבטל כל את העולם
אילו ידע פרעה כוחה של ליצנות-
לא היה מוציא את בני ישראל ממצרים
אלא היה מגלגל עימהם בליצנות
ופוטרם במלי דבידיחותא

(רבי מנחם מנדל מרימנוב)

הנקודה השלילית של השפעת הליצנות, איננה עצם ההסתופפות בסביבת הליצים והשמיעה לדיבורים שלהם.

הירידה לרמת חשיבה בלתי רצינית, היא הגורמת. למי שנגרר בקלות, יש להיזהר גם מהסתופפות ושמיעה. אבל צריך לדעת שעיקר הזהירות היא השמירה על רמת חשיבה עצמאית, שאינה נתפסת במשחקי מילים ואינה מתפעלת מאסמכתות 'מפוצצות'.

בעצם כל התקוע בדעותיו ומסרב לשקול כל דעה שמובאת לפניו, יש בו מן הליצנות.

לפעמים יש אצל חברינו נטייה להתפלמס עם עקשנים למיניהם. כך הייתי נוהגת בעבר הקרוב להשתמש בהם כשק אגרוף אינטלקטואלי. למרות שידעתי שאין סיכוי גדול שהצד שכנגד יירתם לבירור האמת, עצם מיצוי הויכוח בניסיונות ניסוח שונים, חידד לי את הדעת. ויכוחים כאלו מעייפים, אבל אני דווקא רואה בהם צד של התחסנות נגד הליצנות.

מכך אני מסיקה שאי הישיבה במושב ליצים אותה משבח נעים זמירות ישראל, מכוונת לישיבה של הנאה בחברתם, מפאת האווירה הקלילה של הליצנות. אבל הבא להתמודד ולמצות את הדעת מתוך חיפוש האמת ללא לאות, לא יגונה כיושב במושבם. אדרבה, הוא ישובח כלוחם אמת.

מרבית בני האדם אינם מספיק רגישים להבחין בין רצינות לליצנות,
והגבול בין השניים דק מאד.
איך יודעים מתי נגמר הרצינות ומתחיל הליצנות?
רק כשהולכים לאורה של תורה,,,

רק_את/ה

'לא זכה נעשית לו סם המוות'

גם דבקות בתורה ללא דרך ארץ שקדמה לה, טומנת את פח הליצנות.

אני מבין שרוב הכותבים כאן סבורים שהביטוי "מושב ליצים" ניתן לפירוש גם במובן הלוגי.
אם כך האם ניתן ללמוד גם בכיוון ההפוך. כלומר האם דברי ווטו: "על כל אחד להכיר את גדרותיו שהוא צריך להציב כדי שלא ייגרר לחוסר רצינות מחמת אווירת הליצנות הסובבת אותו." נכונים גם למושב ליצים פיזי?
ואם כן, אז מה כוונת הפסוק "במושב ליצים לא ישב"? אם הכוונה, היא רק על מי שהיה יכול להיות מושפע, אז מה כל כך אשריו? בפשטות היה נראה לי פירושו של פסוק זה, שאל לו לאדם להעמיד עצמו בנסיון.
וכדי לבודד, את השאלה, גם השאלה בפתיחת האשכול היתה לגבי ליצנות שאסורה ולא לגבי המקרים בהם ליצנות מותרת, כפי שאוזכרו בין השאר באשכול זה.

קשה לדעת מה נכלל בלשונו של דוד המלך ע"ה, אבל סביר שהכוונה להתרחק מהשפעת הליצנות. גם ניסיון הרי הוא ספק ליצנות וייתכן שלפעמים גם הימצאות פיזית גורמת לקרבה נפשית, אבל כמובן שישנן דרגות קירבה ודרגות רגישות.

אינה דומה ישיבה משותפת במסיבה לישיבה משותפת אקראית בתחבורה ציבורית וכו' וכו'.

מה אומר רבי נחמן על - אמונה וליצנות

טוב יותר להיות פתי מאמין לכל דבר, דהיינו להאמין אפילו בשטויות ושקרים כדי להאמין גם באמת, מלהיות חכם ולכפור בכל, חס ושלום. דהיינו שהוא כופר בשטויות ושקרים ועל ידי זה נעשה אצלו הכל ליצנות, וכופר גם באמת חס ושלום.
ומוטב שאקרא שוטה כל ימי ואל אהיה רשע שעה אחת לפני המקום (עדויות פ"ה מ"ו)

תודה איקה.

"איתתא מסייעא איתתא" [תרגום: אשה מסייעת אשה]. יענטע חיפשה הגדרה לגבול בין שקר קדוש לנוכלות אינטלקטואלית. דברייך סיפקו את ההגדרה המבוקשת. אני "רץ" להעתיקם לאשכול הזה.