בית פורומים עצור כאן חושבים

גלישה על חשבון השכן, זה נהנה וזה לא חסר

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-13/2/2006 09:32 לינק ישיר 
גלישה על חשבון השכן, זה נהנה וזה לא חסר

מה דעתכם על השאלה הבאה:

יש לי מחשב נייד ושכנים עם נתב אלחוטי, הנתב אינו מוגן ואני יכול לגלוש חינם על חשבונו.

השאלה היא האם אני חייב לקבל ממנו רשות, כיום אף אחד לא משלם לפי גלישה, וכנראה אני גם לא
תופס לו רוחב פס.

עד כאן דברי השואל.

***
תשובתי היתה:

זו שאלה מעניינת מאד.

לכאורה, זה נושא חדש. ובעצם, הרעיון הבסיסי כבר מופיע בגמרא.

הסוגיה נקראת: זה נהנה וזה לא חסר. האם צריך לשלם?

אתה נהנה – מגלישה.
השכן אינו חסר, כי אינו משתמש, נניח, בזמן הזה במחשב שלו. או שהפס רחב מספיק לשניכם.

אבל צריך אתה לדעת שבסוגיה זו פטור הנהנה אך ורק אם לא היה שם שום נזק מינימלי, אפילו כזה
שבנסיבות אחרות לא היינו מתייחסים אליו.

דוגמא לדבר: אדם גר בדירת חברו ללא רשות, אך אין החבר משתמש באותה דירה וגם אין היא
עומדת להשכרה. היה מקום לומר שהראשון פטור מתשלום, כי חברו לא הפסיד מאומה על ידו. אבל
יש בכך תנאי שמקהה את ההיתר. אם היה נזק כלשהו, ותמיד יש נזק כלשהו ולו גם לכלוך הקירות,
הריהו חייב לשלם.

לכן, אם היתה האטה כלשהי במהלך הגלישה של השכן או אם, נניח, גרמת לכך שלכתובת שלו או
לשם המשתמש שלו נגרם נזק כגון שם רע, יתכן שתצטרך לשלם.

אבל יש לעיין כמה תצטרך. הרי בוודאי שלא יוכל לתבוע ממך יותר מאשר החלק היחסי של שימושך
במחשב. והיום מדובר בסכום של כמה מאות שקלים או כמה עשרות, תלוי בהיקף הפס שנקנה.
ובמבצע.

נראה לי שהשאלות הן בעיקר בתחום אחר. ראשית, טכנית, האם אינך חודר בכך למחשב שלו, או
שמאפשר לו לחדור למחשב שלך, או למישהו מבחוץ לחדור אל שניכם?

שנית, אם שכנך רוצה להוריד קבצים כמו מוזיקה, הוא זקוק לכמה שיותר רוחב פס. כמובן, אם הוא
אינו נוהג את המנהג הרע הזה, אזי באמת הוא לא ניזוק. וזה תלוי בבירור השימוש שלו.

מצד שני, אם אתה רוצה להוריד קבצים, מן הסתם תאט את הגלישה שלו. וזה אסור.

בסופו של דבר, נראה, גם אם זה נראה אבסורדי, שאינך חייב לשלם. אבל לעשות כן לכתחילה נראה
פסול. צריך לבקש רשות.


***
על תשובה זו הוסיף השואל את ההערות החשובות הבאות:

ואשמח אם תעלה את זה לדיון (בעילום שם), אני בטוח שהדעות יהיו מגוונות, ויהיה ניתן ללמוד מזה.

לסיכום, ותקן אוי אם אני טועה, אני מבין שלכאורה, עם זה מצב של זה נהנה וזה לא חסר, אזי אני לא
צריך לבקש רשות. וא"כ זה דבר טכני שניתן לבדוק אותו ע"י כלים מקצועיים, האם אני תופס רוחב
פס, והאם אני מגדיל סיכון, והאם זה נקרא שאני חודר למחשב שלו או רק משתמש בחצר שלו.

בפועל השימוש שלי הוא לגלישה ללא שיתוף קבצים, ולקריאת מיילים.
לפי בדיקות פשוטות שעשיתי, יש להם 1.5MB, והקו מנוצל חלקית או לא מנוצל ברוב היום. אבל אני
יבדוק את זה בצורה יותר מקצועית.
כך שסביר להניח שכרגע אני לא מפריע להם

שאלה נוספת, האם אני חייב להודיע לו שהרשת פתוחה, כלומר שכמו שאני יכול להכנס לרשת
הביתית שלו, אזי גם האקר יכול (לא הגיוני שמישהו יבוא, אבל תאורטית זה יכול להיות). ואז גם אם
מותר לי לגלוש דרכו, ברגע שאני יודיע לו ...

עד כאן דברי השואל..
***
יש להעיר, בעקבות המכתב השני, כי אכן יש כאן לכאורה מצוה של השבת אבידה, להתריע בפני
השכן שהוא חשוף לחדירה בגלל שהרשת שלו אינה מוגנת ולו בצורה מינימלית על ידי הצפנה.

***
במחשבה שניה -

נראה שיש גם מקום לדון על הספק. יתכן ששימוש בקו מהווה גם נזק, אם גם נזק עקיף לספק, מפני
שהוא עושה את פרנסתו מהשכרת רוחב פס.

נראה שרוחב הפס שייך לשכן, אך בכל זאת יש מקום לחשוב על זה.

***
ובכן, שאלה מודרנית שיכולה להראות כי התורה מדברת לכל הדורות. מה דעתכם?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/2/2006 09:46 לינק ישיר 

. דומני שזו שאלה מסוג השאלות שהתשובה ברורה מראש, ואחר כך, צריך להצדיקה. ודומני שברור שהדבר אינו ראוי. ונתחיל בהנחות: אין ודאות אצל ה"טרמפיסט" כי דפוס השימוש של בעלי הקו לא יכול להשתנות, ואפילו ברגע כלשהו. פתאום, למשל, יחליט השכן להוריד שיעורי גמרא מוקלטים ביידיש מאתר בארה"ב, ויזדקק לכל רוחב הפס שלו. לחילופין, הוא יחליף את תוכנית ההתקשרות שלו לכזו המשולמת לפי שימוש, ונמצא המשתמש מבחוץ מזיקו בידיים ממש. עד כאן נימוק ראשון. "לסטים שכמוך, כבשוה"



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/2/2006 11:30 לינק ישיר 

אני חושב שגלישה על חשבוני היא חוצפה שאין למעלה ממנה!!!

נוהל שכן זה כאן!



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-13/2/2006 11:47 לינק ישיר 

אם השכן באמת לא צריך את כל רוחב הפס, למה שלא יבקש רשות? כל עוד שהשכן אינו אדם רע, בודאי יתן רשות.

עוד יש להעיר, שהחברה שמספקת את השירות בונה על זה שאדם רגיל אינו משתמש בכל רוחב הפס כל שעות היום. ולפ"ז היא בונה את המערכת שלה. אם לכל חשבון היו משתמשים 2 אנשים אז החברה היתה צריכה להכפיל את ההשקעה שלה בתשתית. צריך לברר אם כן, אם החברה מרשה לבעל הקו לתת רשות לכל משתמש.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/2/2006 12:39 לינק ישיר 

מצד ההלכה יביעו כאן גדולים ממני את דעתם, אבל מצד דרך ארץ נראה פשוט שראוי לגשת לשכן ולהציע לו השתתפות (סמלית, לפחות) בעלות החיבור, נניח 20 ש"ח בחודש, או לחילופין, אולי, לתרום בשמו סכום כזה לצדקה.  אם יסכים, מה טוב; ואם לא יסכים לשימוש בתנאים כאלה, הרי גילה דעתו שלא נוח לו בכך, ואין להשתמש בחיבור שלו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/2/2006 14:20 לינק ישיר 

אני מאוד מופתע על כל הדיון של התלמידי חכמים בנושא זה.

השואל לא שאל האם הוא צריך לשלם שזהו הדיון בגמרא בב"ק אלא האם מותר לו לעשות כן.

ובכן פשוט לכל הראשונים בב"ק שכל הדיון הוא רטרואקטיבי, האם חייב לשלם, אך ברור שאסור לעשות כן.

כותב על הזה הר"ן שם (במילותי): במה נכרת בעלותו של אדם על חפציו אם לא ביכולת לקבוע למי יהיה מותר להשתמש בהם.

אמנם ישנה דעת יחיד של הראבי"ה (כמדומני) המובא במרדכי על אתר, שאומר שאכן ניתן לכפות את הבעלים מדין כופין על מידת סדום, אך היא ממש לא התקבלה להלכה, וברור שזכותו של הבעלים למנוע זאת, ושאין כל היתר לעשות זאת.

הפטור מתשלום לא נובע מהיתר השימוש אלא מחוסר הזיקה בין בעל הדירה לדייר בה שנובעת מאי הפסדו כל שהו.
בכל מקרה אם חסר אפילו כלשהו חייב לשלם על הכל כיון שכעת כבר ישנה זיקה בין הנהנה לבעל החפץ. ישנם גם הסברים אחרים אך הסבר זה ערב לחיכי מכל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/2/2006 14:39 לינק ישיר 

מרובקה
 
אף אני קורא ותמה ועוד מה מודרני בשאלה זו?
ומה אם שכני נסע לחו"ל ויש לי מפתח לדירתו אני יכול לגור שם ? מאיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/2/2006 15:04 לינק ישיר 

מרובקה:

קיי"ל כופין על מידת סדום. וא"כ כל עוד שאין פה אחד שחסר אפשר לצדד שמותר להשתמש.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/2/2006 15:24 לינק ישיר 

choutng

אין לי כאן את כלי אומנותי (שו"ת ו/או סיכומים גמרות וכו')  ולכן איני יכול להביא כעת את כל הדיון בסוגיא בצורה מפורטת.

בכל מקרה ידעתי גם ידעתי שכך נפסק, השאלה היא האם שייך במקרה זה לכוף על מידת סדום או לא.
הסוגיות בדינא דבר מצרא דנו בשאלה האם קבלת חפץ מסוים תועיל לאחר הרבה יותר מאשר לי האם ניתן לכפות עלי לקבל חפץ אחר, ודנים שם הראשונים מתי ההפסד של הנכפה משמעותי ומתי לא, ולכן מתי יגבר הערך של העזרה הגדולה מאוד לאחר.

בכל מקרה שם לא מדובר במצב של שימוש בחפץ של אדם כנגד רצונו אלא בשאלה איזה חפץ יקבל (וגם שם למיטב זכרוני יש ראשון (כמדומני רמב"ם) שטוען שכל אחד יכול לומר שוויא עלי כנסכי דבר מריון אפילו אם אין הבדל אוביקטיבי בקרקעות.

בב"ק בסוגית הדר בחצר חבירו שלא מדעתו הדיון הוא האם מותר להשתמש בחפץ של אדם כנגד רצונו, וכל הראשונים אומרים שאי אפשר לכפות על האדם שישתמשו בהם אף אם אינו מספיד חוץ מן הראבי"ה שאומר שניתן לכפות על האדם שימוש בחפצים כנגד רצונו.

ולמעשה כמו ברוב גדול של המחלוקות, המחלוקת היא בשאלה היכן להעביר את הקו, לדוגמא למרות המחלוקות האם היזק ראיה שמיה היזק או לא, בעצם נחלקו רק בחצר, בבית כולי עלמא מודו שהווי היזק, ובגינה כולי עלמא מודו שלא הווי היזק.
ולכן זה שבמקום אחר נפסק שכופין על מידת סדום אינו רלוונטי לדיון הזה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/2/2006 15:49 לינק ישיר 

. מרובקה, במחילה, דומני שהנושא כאן אינו כה פשוט, משום שאין המדובר בשימוש ב"כלי", או בדבר מוחשי כלשהו. ניתן, אולי, לדמות את הדבר לשימוש בדרך כבושה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/2/2006 15:59 לינק ישיר 

דומני שיש להקדים ולשאול - האם יש כלל בעלות ממונית על ממון שלך שאין לך עליו שליטה. ועוד אפשרות הגלישה היא דבר שאין בו ממש ואפשר שאין בו כלל דין ממון?
שנית, כבר צויין שהמערכת בנויה כך שגלישה שלי אינני בדווקא מעכבת אותו.
ועוד, ממנ"פ אם רוצה למנוע שימוש אחרים יעשה סיסמא, ואם לא עשה כן האם אין זה כממון שלו שהופקר, והרי הוא יודע שכל אחד יכול לגלוש, וגם אם לא ידע הרי זה כדבר הידוע לכל.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/2/2006 15:59 לינק ישיר 

מואדיב

אתה צודק. לא נתתי דעתי לכך שיש לדון פה בכלל בשאלה האם יש פה בכלל שימוש בחפץ.
בכל מקרה אין מה לדון בסוגית זה נהנה וזה לא חסר עצמה, שהרי שם כל הדיון הוא רטרואקטיבי.

בכל מקרה למיטב הבנתי את הסיטואציה, כדי להתחבר צריך לעשות מעשה כלשהו בכבל החיבור שהוא בבעלות השכן או מושכר לשכן, ולכן בעצם החיבור לכבל יש שימוש בחפץ של אדם אחר שלא מדעתו.

אם הסיטואציה שונה אשמח אם תודיעי.


הנקודה שאתה העלת אכן הופכת את הדיון למורכב הרבה יותר. אשתדל לחשוב על זה, אולי יהיה לי מה לומר.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/2/2006 16:14 לינק ישיר 

. כמתעסק: לסטים שכמוך כבשוה! וכי מפני שאדם מתרשל בגידור חצרו, מותר לך להכנס לתוכה ולעשותה קפנדריה? לגבי השאלה הקניינית, העניין מורכב יותר. לדבריך, שמא ברכישת "זכות שימוש", אין בכלל קניין. סוגיה זו, לענ"ד, סבוכה מאד. שהרי גם בתקופות קדומות ידענו שכירה של זכויות, כאלו ואחרות. למשל, הרוכש קרקע בא"י מיהודי, למעשה, רוכש את הזכות להשתמש בה עד שנת השמיטה בה תשוב לבעליה. האם בשל כך, אין לו בה זכות קניינית עד לשנת השמיטה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/2/2006 16:20 לינק ישיר 

כמתעסק

כנראה שהדבר הבעייתי  [הלכתי] היחיד  בנוגע לגלישה אלחוטית  על חשבון השכן הוא "גזל זמן"

השכן המנוי משלם סכום קבוע  על הפס,
ומהירות הגלישה נפגעת משמעותית רק כאשר השכן או "הטפיל" מוריד שירים או סרטים.
כך שיוצא שהזמן להוריד סרט או לגלוש יתארך במקצת

מואדיב     


"וכי מפני שאדם מתרשל בגידור חצרו, מותר לך להכנס לתוכה ולעשותה קפנדריה"?

"אני לא באתי בגבולה, היא באה בגבולי


תוקן על ידי - איכה - 13/02/2006 16:22:57 תוקן על ידי - איכה - 13/02/2006 16:31:53



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/2/2006 16:43 לינק ישיר 

בואו נעלה עוד פאזה:
אם תמצי לומר שמותר להשתמש במעט מרוחב הפס בלא לשאול את רשות המנוי, מה יהיה הדין כשבאו שניים וניידיהם בידיהם. אחד אומר אני הגעתי קודם והשני אינו מכחישו אלא שטוען שלו הקדימה מחמת שקיבל את רשות המנוי. האם לגבי זה יכול המנוי לממש את בעלותו ולקבוע שהשני קודם, או שלגבי שאריות רוחב הפס שהוא עצמו אינו משתמש בהם בפועל אין לו כל קדימה? (אם לא שהוא משכירם לשני, שבזה יש לדון האם יש לו זכות לעשות זאת מבחינת החברה ספקית השרות)



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-13/2/2006 17:08 לינק ישיר 

במחילת כ"ת של המתדיינים (רק כעת ראיתי את האשכול המעניין זה).
1. מרובקה צודק לגמרי, וזה אינו נוגע למידת סדום. דין כופין על מידת סדום בדעת התוס' בב"ב (וכביאור הפנ"י בב"ק) עוסק רק בשאלה האם בעה"ב יכול לדרוש תשלום. על כך אומרים שהוא יכול, אך כופין אותו שלא לדרוש. אבל להיכנס לכתחילה, רק לדעת ראבי"ה שרי, ואין הלכה כן.
2. לענ"ד כל הדיון אינו רלוונטי, שכן גביית תשלום כאן אינה מידת סדום, וממילא בעל הקו יוכל לדרוש תשלום. הסיבה לכך היא שכאשר אדם סביר יחשוש מנזקים (כמו שחרוריתא דאשייתא), גם אם הם אינם צפויים באופן הרגיל, ובודאי אם הם כן אפשריים (אפילו באופן נדיר), אז אדם סביר אינו מוחל, וממילא גם התורה אינה דורשת ממנו למחול. אדם סביר אינו מוחל בכה"ג גם על שימוש שאינו גורם נזקים.
3. הדברים אמורים גם ביחס לכניסה לכתחילה וגם ביחס לתשלום בדיעבד.
4. אמנם השאלה של בעלות על רוחב הפס היא שאלה לא פשוטה של בעלות על דבר מופשט (וגם בזה יש לדון, וראה מאמרי ב'תחומין' כה, ואכ"מ), אבל דינא דמלכותא ודאי מכיר בזה, והרי כיום מחלקים ושמלמים על תדרים ו'מקום' באוויר, ולכן נראה דיש על כך בעלות בכל אופן, ולו רק מצד דינא דמלכותא (שבמקרה זה ודאי אינה חמסנותא).

סוף דבר, כל העסק לא מתחיל,
ותיתי ליה לרבנו מואדיב ח'ליל אלאכבר, שהבין שבסוגיא כזו יש לטפל אינטואיטיבית ולא פורמלית.

הערה: אם בכלל, אז כופין על מידת סדום בכה"ג דווקא את הפולש, שלא יעשה זאת אף אם הדבר היה מותר!!!



מיכי תוקן על ידי - mdabraham - 13/02/2006 17:09:59



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > גלישה על חשבון השכן, זה נהנה וזה לא חסר
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 5 6 7 לדף הבא סך הכל 7 דפים.

bholext