לאחרונה התעניינתי בקנית נתב אלחוטי והוסבר לי בחנות שאי קביעת קוד מוגן פירושו פרגון לגולשים אחרים באזור הכולל מעט סיכון. גישה לפי ניסוח כזה אומרת שמי שלא עושה קוד זה לא מתוך רישול (הרי קל מאד לעשות קוד) אלא מתוך פרגון.
התשובה לשאלה כאן אינה חד משמעית 'כן ולא' לגבי כולם תמיד. עם כללי ההלכה תמיד ניתן בנושא כזה כאשר לא יודעים את דעת השכן, לסובב את הבוהן לכאן ולכאן, זה לפי האינטואיציה העל שכלית שלו (לדעתו), זה לפי כתיבתו שם או שם וזה לפי הכללים הנוקשים ולא כ"כ נושקים שאמא שלו חינכה אותו בהם.
בפועל אולי שלא כשמחת מיימוני בפתיחת האשכול ששש כעל כל הון על: 'שאלה מודרנית שיכולה להראות כי התורה מדברת לכל הדורות', ניתן להשאיר שאלות כאלה (ולאט לאט גם עוד אחרות) לשיפוט האינדיבידואלי של כל אדם לפי יושרו והכרתו את שכנו וכללית לפי השקפתו את היקום כאדיב או עויין? וכי לא זו תכליתה של התורה?
