|
|
| נשלח ב-14/2/2006 11:42 |
 |
| |
יבוסי,
שמא תסביר את תמיהתך גם לקשים בתפיסה אשר כמוני?
נוהל שכן
זה כאן!
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2006 13:21 |
|
| |
השכן,
כבר עמדו חכמים באשכולות אחרים – לאחרונה, באשכול סיפורי השדים של רוח_דרומית - על כך שכל סיפור "עובדתי", הריהו תלוי הנחות מוקדמות. אנחנו פועלים תמיד על סמך מידע חלקי והסיפור שאנחנו מאמצים, הוא בד"כ הראשון שעומד בקריטריונים שלנו להיתכנות. אנחנו גם משלימים פרטים ומשנים סדרי זמנים בהתאם לקונספציה שגיבשנו לגבי הסיפור. למשל, אם אדם מאמין בשדים, אזי יש סיכוי טוב שאם הוא יראה שחפץ שינה את מקומו, הוא ייחס זאת לפעולה של שד. במקרה דנן, מדובר באדם שמשקיע מאמץ רציני לסדר עצמות של גוויה בכוון מסוים בתוך הקבר. מה זה אומר על שיקול הדעת שלו כשמתרחשת איזו תקרית באזור העצמות, מלווה באיזה רעש מבחוץ? ומה אנו למדים על שיקול הדעת של הקוראים, שאינם פורשים מהסיפור כבר בשלב שבו נודע להם שמדובר בציטוט מ"בקהילה" לגבי אדם שמשקיע מאמץ לקבור עצמות בכוון מסוים?
מצד שני, העמדה שהציג צ'אוטנג דווקא מעניינת ומצביעה על כווני חקירה מרתקים: מסתבר שיש בעולם כוח עליון, אשר עוסק בעניינים כמו סידורי עצמות בקברים, שרטוט קלסתרי צדיקים על קירות, שידורי קול מתוך גופות של דגים וכיו"ב. מתוך עדויות על פועלו של הכוח הזה, אנו למדים גם על מגבלותיו: אין לו אפשרות לעצור באוויר מכוניות לפני תאונה, הוא חסר אונים להתיך סכין ביד דוקר, מעולם לא עלה בידו להסיג נד מים שמחריב עיר ואפילו ענין שולי כמו להפוך חומצה למים, רגע לפני שהיא נוגעת בעינו של ילד, נמצא מעבר ליכולתו.
תוקן על ידי - יבוסי - 14/02/2006 13:22:49
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2006 13:37 |
|
| |
יבוסי,
1. סידור העצמות היא דרישה הלכתית, תמוהה בעיניך ככל שתהיה. הסיפור היה יכול להתקיים - בפוטנציה - עם איש החברא קדישא יעקב טויטעמאכער, שסידר את עצמותיו של האלמוני שקברו נמצא בכביש 6. לכן, עצם העובדה שהאיש מסדר עצמות מתו שלפניו, אינה צריכה להעיד על רחפנותו, יותר משתעיד נטילת הידיים ללא ניגוב לאחר מכן.
2. האמונה בשמירת הגוף שלם אינה מלמדת אלא על הערצת המת המסוים - כפי שהביא מייציץ לגבי לינקולן, סיפור שכנראה הרקע שלו דומה. זה אינו חלק מחייב ממסכת אמונות אחרת. כנ"ל לגבי השד / מלאך שתפקידו (הביזארי) הוא לסדר עצמות מת (למה הוא לא יכול לעשות זאת בשקט, למה?...)
לא כל אמונה שייכת לאיזשהו מכלול אמונות, למרות שיש קורלציה מסוימת ביניהן, וגם זהות רבה בין המאמינים בהן.
3. האמונה שהאל יכול להתיך את הסכין ולהפוך למים את החומצה אינה מחייבת אותו לעשות כן, ולשאלתך (שאגב אינה קשורה לנושא) אין מקום.
נוהל שכן
זה כאן!
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2006 13:48 |
|
| |
השכן,
סידור העצמות היא דרישה הלכתית.
בלי להשוות, אלא רק כדי להזכיר לך את הודעתי הקודמת, הריגת ערבים היא חלק ממצע "כך" (לפחות לפי הבדיחה).
נסגר המעגל?
אשר לאותה שאלה ש"אינה קשורה לנושא": יחד עם השאלה "האם זה קרה", נהוג לשאול "מה המשמעות של העובדה
שזה קרה?".
במקרה דנן, אכן אין פה הגדרה של מגבלות אותו כוח עליון שמסדר עצמות בארונות. יש רק עדויות מצטברות על שיקול
דעתה של אותה ישות, שמבטא את כל-יכולתה, דווקא בסידורי עצמות ודגים מדברים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2006 14:07 |
|
| |
השכן
לא חקרתי את הסיפור על לינקולן , אבל נתקלתי בסיפור הזה כמה וכמה פעמים באינטרנט ולא ראיתי עוררין. לינקולן הוצא מקברו כמה וכמה פעמים ובפעם האחרונה הובאו 23 עדים להעיד שמדובר בלינקולן ולא אחר כדי להזים שמועות שגופתו נגנבה, האחרון שבהם רואיין ב1963. ראה למשל כאן : http://en.wikipedia.org/wiki/Abraham_Lincoln%27s_burial_and_exhumation לפי הכתוב שם , לינקולן אכן נחנט כמה וכמה פעמים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2006 15:37 |
|
| |
מציץ,
גם אני לא חקרתי את ענין גופתו של לינקולן (אבל קראתי ממכתביו ומנאומיו. אותי זה יותר מענין, איכשהו).
אבל זה שיש עדים רבים, בודאי שאינו יותר הוכחה מעדים חשובים ויקרים שהובאו בקשר לסיפור על החיד"א...
עכשיו יקפוץ צ'אוט בצדק ויגיד - מה, אתה לא מאמין לכלום? הרי לא כל סיפור יש לך אפשרות לבדוק אישית.
אענה: נכון, אבל לא בכל סיפור יש גופה שנשתמרה, עצמות שהסתדרו מלבד ודגים שמדברים.
לסיפורים הללו, אני פשוט לא מאמין. מה קשה?
כמובן, שהוכחה על חניטת הגופה של לינקולן תסביר השתמרות הגופה, וטייפ שבלע הדג יסביר את קולותיו, ואז אין קושיה. עם הסבר רציונלי אאמין גם בדג שגופתו השתמרה, עצמותיו הסתדרו מלבד והוא יודע לדבר בשבעים לשון.
נוהל שכן
זה כאן!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2006 10:32 |
|
| |
בפמפלט "קולמוס" המצורף לעיתון "משפחה" האחרון היתה כתבה ארוכה על החיד"א, ובסופה, הפלא ופלא, סתירה מפורשת למעשה שהובא בתחילת האשכול. לדברי הכתב, היתה גופת החיד"א שלמה כביום מותו.
ואצ"ל שאלו ואלו דא"ח אלא שתורה היא וללמוד אני צריך וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2006 10:50 |
|
| |
יעקב135:
איני רואה כל סתירה. אחרי כל התפילות חזר גופו שלם כביום מותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2006 11:28 |
|
| |
מורי ורבותי!
למה לכם להרבות להג, הנה עדות אישית שלי הקטן, שבעיני ראיתי [אגב, להלן
אסביר מושג זה באר היטב, אך במקרה זה זה אכן כך!], בבריטיש מוזעאום,
שלד שלם [!] של גופה, שלפי הרשום על התיבה שבה מונחת הגופה הזו,
זהו אדם שחי לפני בערך חמשת אלפים שנה! ונמצא במדבר נובי.
כמדומה אני ברור שלא היה מן החנוטים שרבים מהם נמצאים במוזעאום זה.
בניגוד לכל הסיפורים על מציאת גוף שלם של מת, שאף פעם לא תועדו בצילום,
וכבר עברו כמה שנים מאז שהמציאו את המכשיר הטרף הזה, הרי גוף זה
במוזעאום הנ"ל, ניתן לצילום, ואחפש במטמוני, אם אמצא צילום כזה אמסרנו לצבוור
יפה יפה.
ועכשיו להגדרה של 'בעיני ראיתי', ושל 'בדידי הווא עובדא', שקבלתיה מגדולים.
ההגדרה הזו התממשה אצלי בסיפור החיד"א, וכמדומני ממכתב למערכת בעיתון
המהולל 'משפחה'.
ההגדרה היא:
אדם שמע מאילם ששמע מחירש ששמע מאילם ששמע מחברו
העיוור שראה במו עיניו כיצד הקיטע רוקד . . . !
בעיתון הנ"ל כתב למערכת מאן דהוא [זכורני רק שהוא בן אח זקן של הגאון רבי משה לייב שפירא, שהיה ראש ישיבה בישיבת 'תורת אמת' בירושלים ורב שכונת בית ישראל, ומחבר ספר על קצות החושן, שהיה בסוף ימיו מאור עינים [=סגי נהור], והשתתף בטיפול בהבאת עצמות הרב הקדוש החיד"א לקבורה בירושלים [גם אני הקטן זכיתי להשתתף בהלוייתו זו], ונוכח [מסתבר על ידי מישוש?!] שהגוף היה שלם...!
אגב דאגב, ראיתי משכבר, מכתב שלא פורסם ככל הידוע לי, של ראשי נטורי קרתא דשופריא, ה"ה עמרם בלויא ואהרן קאצינעללבויגען, אל האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטץ', נגד הרמי"ל שפירא הנ"ל שהעז לקבל התמנות של רב מטעם הציונים ימש"ו. במכתב של הרבי נ"ע זיע"א אל הרשי"ל אליעזרוב נ"ע, הרבי מבקשו שיברר מי הם החתומים הנ"ל, ומה טיבם, 'ולא כל הרוצה לעשות לו חותם עגול יבא ויעשה'. [הסבר: על מכתב הנטו"ק היתה חותמת עגולה, ובה: נטורי קרתא של היהדות החרדית בירושלים].
הרי לכם שאם הקב"ה רוצה גם מאור עינים יכול ל'ראות' נפלאות.
עינא פקיחא ונהורא מעליא
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2006 23:08 |
|
| |
והנה ווריאציה נוספת כפי שפורסמה בעיתון "בשבע" ט' אדר תשס"ו
הרב אליהו ועצמות החיד"א
בשל היותו של החיד"א שליח ארץ ישראל שנפטר בגלות, נוצר הרצון להעלות את עצמותיו ארצה. החיד"א הועבר כבר פעם אחת מקברו המקורי לקבר אחר בליוורנו, בימי מלחמת העולם השנייה, בהוראת השלטון הפאשיסטי.
הראשון לציון הרב יצחק נסים זצ"ל הוא שפעל להעלאת עצמותיו של החיד"א ארצה. הוקמה ועדה ציבורית שבראשה עמד הנשיא דאז, יצחק בן צבי, ובה היה חבר גם בנו של הרב נסים, החוקר מאיר בניהו, שפרסם כמה ספרים על החיד"א, שאת רוב החומר לכתבה זו שאבנו מהם.
כדרכם של צדיקים, קדושתו של החיד"א לא פגה עם פטירתו. את הסיפור המדהים הבא סיפר לי השבוע הרב שמואל זעפרני, ראש לשכתו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו שליט"א, על-פי דברים ששמע מפיו של הרב אליהו.
הראשון לציון הרב יצחק נסים זצ"ל מינה את הרב אליהו (שהיה אז בן 31 בלבד) לטפל בהעלאת עצמותיו של החיד"א, בתור מי שבקי היטב בכתביו של החכם המת. כשהגיע הארון לנמל התעופה בלוד באו לקבל את פניו רבה של רמלה, ר' יצחק אבוחצירא ('הבבא חאקי'), הרב לניאדו, הרב אליהו ופרופ' נבון, יהודי איטלקי שטיפל בהעתקת הקבר באיטליה. כשהגיע המטוס עלו אליו הרבנים, ולעיניהם נתגלה ארון עץ ארוך. הרב אליהו ביקש לפתוח אותו, ולאחר דין ודברים רצונו מולא.
בתוך ארון העץ מצאו ארון ברזל בגודל של 50X60 ס"מ. כשראה הרב אליהו את הארון הקטן, הוא התפלא, כיצד נכנסו עצמות החיד"א לתוך הארון הקטן כל-כך. הרב אליהו עזב לזמן מה את המקום, ונסע לרמלה כדי לטבול במקווה ולקנות מברגים בשביל לפתוח את ארון הברזל, שהיה מוברג בחלקו העליון. כאשר החל הרב אליהו לפתוח את הארון, נשמע מתוכו רעש עז כל-כך עד שהבבא חאקי התעלף.
הרב אליהו פנה אל החיד"א ואמר לו: "בספרך כתבת כך וכך, ואני עושה בדיוק מה שכתבת", והרעש פסק. בהמשך נשמע רעש שני, חזק יותר מהראשון, ושוב אמר הרב אליהו שהוא עושה בדיוק מה שכתב בספרו, ושוב הרעש פסק. הארון היה בנוי בצורה כזו שכשפותחים את חלקו העליון, שאר החלקים נפתחים מאליהם. כשנפתח החלק העליון נגלו לעיני הרב אליהו העצמות, שהיו בערמה לא מסודרת. הרב אליהו רק הניח את ידיו על העצמות, ובאורח פלא הן הסתדרו מיד בצורה של שלד. עתה יכול היה הרב לסגור את הארון.
http://www.inn.co.il/newspaper.php?id=5531
תוקן על ידי - asher177 - 09/03/2006 23:07:31
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2006 00:18 |
|
| |
דוד 12
יישר כח על מעשה לינקי.
אכן חשתי בחסרונו של האשכול הזה שלא לונקק לכאן.
תמה אני מה בדיוק כתוב בספרו של החיד"א שעל פיו נהג הרב אליהו כשפתח את הארון הפנימי.
והיכן זה כתוב, ומדוע לא הובאו הדברים כאן כדי שנוכל להתפעל מהם עוד יותר.
***
הסיפור על הריץ מחב"ד ראוי לניתוח בפני עצמו. ובל"נ אנסה לדון בכך בקרוב בל"נ.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2006 09:37 |
|
| |
מעניין לעניין באותו עניין:
בהגדת ר' שלום שבדרון שי"ל בימים אלו, מספר הר"ש כי סיפר לו קצין בכיר שהתעסק בהעלאת עצמות "שני הבחורים התימנים" (כנראה כוונתו לאליהו בית-צורי ואליהו חכים (רוצחי הלורד מוין) אבל הם לא היו תימנים) ממצרים לארץ, כי הגופות היו שלמות כביום מותם, ואפילו סימן החבל על הצוואר עדיין היה ניכר.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2006 10:01 |
|
| |
מה אפשר להסיק מהספור על אליהו חכים ואליהו בית צורי?
|
|
|
|
|
%20של%20הרבי%20הרייצ.jpg)
