|
|
| נשלח ב-19/2/2006 14:15 |
|
| |
הבאתי את המקור (מדברי החת"ם סופר) רק לגבי השימוש במילה "שוחד".
ואכן יש הבדל גדול בין מינוי שופטים לבין מינוי פקידים שעיקר תפקידם הוא ביצועי.
אך יש לדון לגבי חברי כנסת - האם דינם כשופטים?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2006 21:40 |
|
| |
שופטים טז: "יח שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ
אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק. יט לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא-תִקַּח שֹׁחַד--כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים,
וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם. כ צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. ".
מכיוון שאיסור לקיחת שוחד במשפט כבר נזכר לפני כן בתורה (בספר שמות), פירש ר' יצחק אברבנאל,
שבפסוקים אלה האיסור הוא על מי שממנה את השופטים.
ואם בבחירת שופטים יש איסור לקחת שוחד, קל וחומר בבחירת חברי כנסת, שהרי חברי הכנסת הם
שקובעים את החוקים שלפיהם השופטים שופטים.
אמנם, עדיין לא ברור מה דינו של אדם שמקבל כסף על-מנת שלא ישתתף בבחירות כלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2006 13:54 |
|
| |
נראה לי שראוי להחמיר בזה, כי אם נאסור רק קבלת כסף תמורת הצבעה למועמד מסויים, ונתיר קבלת
כסף תמורת אי-הצבעה, אז כל מועמד ייתן כסף למועמדים שיש סיכוי גבוה שיצביעו נגדו (למשל מהעם
האחר...) כדי שלא יצביעו, והתוצאה תהיה זהה.
אפשר להפקיד את תעודת הזהות אצל חסידי סאטמר, אבל לענ"ד עדיף לא לקחת מהם כסף...
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2007 13:20 |
|
| |
אני שואל מה דינו של אדם שמזייף את תוצאות הבחירות, למשל כחבר ועדת קלפי, או זה שמציג בקלפי תעודת זהות שאינה שלו כדי להצביע פעם נוספת.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2007 23:48 |
|
| |
לענ"ד הוא עבר על מצוות לא-תעשה "לא תטה משפט", שנאמרה, ע"פ פירוש אברבנאל לפרשת שופטים, על תהליך מינוי הדיינים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2008 08:18 |
|
| |
שוחד בחירות לאנשים ולמגזרים
בהנחה שאסור לתת שוחד בחירות לאדם (=לתת כסף כדי שיצביע בעד מועמד מסויים), מדוע מותר לתת שוחד בחירות למגזר שלם? מה זה משנה אם נותנים 100 דולר ליוסי כהן משדרות, או שנותנים הקלות במס הכנסה לכל תושבי שדרות?
מדברי הרב מיכי בעמוד הקודם נראה שהוא סובר שהכל תלוי בכוונה - אם הנותן סובר שהמדיניות שלו היא טובה לכלל הציבור, אז זה מותר. אבל עד כמה שידוע לי, איסור שוחד לא תלוי בכוונה, שהרי "השוחד יעוור פיקחים", ברגע שמציעים לאדם שוחד, השוחד עצמו יגרום לו לחשוב שהפעולה שלו היא לטובת כלל הציבור...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2008 09:02 |
|
| |
"מדברי הרב מיכי בעמוד הקודם נראה שהוא סובר שהכל תלוי בכוונה - אם הנותן סובר שהמדיניות שלו היא טובה לכלל הציבור, אז זה מותר"
הקביעה הזאת נראית לי אנכרוניסטית.
היום שברור לכל שאין כמעט הבדל אידאולוגי בין המפלגות,היום ששם המשחק הוא כסף והנבחרים נבחרים רק בזכות טובות הנאה שהם נותנים מעל ומתחת השולחן האם חוק 122 שהביא שובקש בעמוד קודם עדיין רלוונטי.?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2008 22:41 |
|
| |
צענערענע: החוק אכן אנכרוניסטי, אפילו הקנס שם הוא בלירות.
אבל אני לא שואל על החוק אלא על התורה.
במדינה אידיאלית, שמתנהלת על-פי התורה, בחירת המנהיגים (לפחות המנהיגים המקומיים) היא באחריות הציבור, כמו שנאמר "שופטים ושוטרים תתן לך...".
לבוחרים אסור לקחת שוחד, כמו שנאמר שם "ולא תקח שוחד"; ולכן לחברי מועצת העיר אסור לתת להם שוחד, משום "לפני עיוור לא תתן מכשול".
אם כך, לחברי מועצת העיר אסור להעביר תקציבים למגזרים מסויימים, למשל, להצביע בעד הגדלת התקציב לחינוך, כי הצבעה כזאת מהווה שוחד למורים או לתלמידים.
הדרך היחידה למנוע שוחד במצב כזה היא, שכל הדיונים וההצבעות על התקציב יהיו חשאיים, כך שכל התקציבים מגיעים מהמועצה כגוף אחד, ולא מחבר-מועצה מסויים שהצביע בעד.
עד כמה שידוע לי, על-פי ההלכה אכן חל איסור על פרסום תוכן של דיונים משפטיים - אסור לאדם שדעתו נדחתה ברוב להגיד "אני חשבתי אחרת אבל הייתי במיעוט". מן הסתם גם הדיונים בסנהדרין נכללים באיסור זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2008 11:16 |
|
| |
אראל האם לכך כיוונת?
סנהדרין דף כט .
גמרו את הדבר, היו מכניסין אותן. הגדול שבדיינין אומר: איש פלוני אתה זכאי, איש פלוני אתה חייב. ומניין לכשיצא לא יאמר אני מזכה וחביריי מחייבים אבל מה אעשה שחביריי רבו עלי -
אבל אין הדברים דומים, כאן בבית דין וכאן בנבחרי ציבור הרוצים שהציבור יעריך את פועלם ומשיהם, נדמה לי כי הגמרא הזו מתאימה יותר.
שבת דף י :
הכי אמר רב: הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו. שנאמר לדעת כי אני ה' מקדשכם. י
_________________
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 30/10/2008 11:34:53
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2008 10:10 |
|
| |
ירוחם: זו בדיוק טענתי, שלא צריך להתייחס לתקציבים כאל מתנות שהנבחרים נותנים לציבור, ולכן הדיונים צריכים להיות חשאיים.
|
|
|
|
|