חיינו מטרה או אמצעי-

ירוחם,

כנראה שלא הבנת את ליבוביץ', הוא טוען שסמכות חכמים לפסוק הופכת את דבריהם לדברי אלוקים חיים, ותורת חז"ל היא היא תורת משה

דורש אמת,

מה תאמר על הרמב"ם שחושב בעצמו בניגוד לדעת כל חכמי דורו,במסכת אבות, כמו למשל פירושו לאמרתו של רבי צדוק "אל תעשיה עטרה להתגדל בה .."

ירוחם*:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />

ריב.     חיים.

תגובתכם הזכירה לי את הסיפור על אותו גברתן.  אמרו לו.

שמענו כי קיבלת מכות רצח ביער. ענה הגברתן: גם כן יער. בקושי שלשה עצים.

את ליבוביץ הבאתי  כתבלין. (מודה אני שאיני בקיא בכל כתבי ליבוביץ. ואת האמירה  על תורת חז"ל קראתי בפורום קדוש זה.(בקשתי מלינקזעצער. עזרא
בנידון.) אם יתברר כי טעיתי אבקש את סליחתו שהשתמשתי בשמו לשוא.

אולם מחסור בתבלינו של ליבוביץ אינו מפחית כהוא זה מהטענה כי השימוש
בשם  ה" נעשה לשוא. ולא חשוב איזה <גדול> זה או אחר. אומר כך.

ריב.
את חטאי אני מזכיר היום. לפני מספר שבועות ציטטי כביכול בשמך אמרה.
שאת לא כתבת או אמרת אותה. את זוכרת באיזה כעס וחרון הגבת?.<בצדק>

למה את לא מבינה שכל אמירה בשם ה". אשר הוא לא אמר  או ציוה.
מרגיזה את כל מי שנברא בצלמו.

ירוחם ,

את מה שהיה שכחתי, אתה מבלבל  בין אלה שמפרשים את קיום תרי"ג מצוות התורה כרצון ה'. לבין אלה שמתיימרים לעשות חשבונות שמיים,  ומייחסים גם לכוונותיהם  שלפעמים סותרים את מהות המצווה  מהו רצון ה'.

כמו למשל  כשמחשבנים אם יגאל עמיר יקבל שכר על מסירות נפשו למען עם ישראל-

ריב.

כנראה לא קראת מראשיתו את הדיון. אני לא מתבלבל. בתרי"ג מצוות
ודאי שאת צודקת. ואפילו בכל הנאמר מפי הנביאים.  כי זה ממש מפי ה"
 (אם הית קוראת בעיון את דברי חיים שכתב שעל התורה בכתב יש לו השגות
ואת האמונה והמצוות הוא יונק מתורה שבעל פה.) על זה נסב הויכוח.

חיים יש לו על מה לסמוך באמירתו.אבל היות ואף אחד מהתנאים או האמוראים.
לא אמר או התימר להגיד שקבל את הלכותיו מה" נהפוך הוא.
<לא בשמיים היא.> זה נקודת המוצא של חז"ל.אם כך איך אפשר להגיד על
דבריהם כי זה רצון ה". א.ב. בהבנת הנקרא.

מודה ועוזב

אני אמרתי, שיש לי השגות על נבואות?
אמת, איני מבין את הפסוק רוקע הארץ על המים. אבל, עדיין אני לא מערער על הפסוק. יותר על כך, גם אם יהיה לי אי הבנה או ערעור, אני לא יסתור את הנ"ך.

 מעולם לא טענתי, שחז"ל לא שאבו את הכרעותיהם מהתורה. למרות כך, אם ידיעה מסויימת חז"ל שאבו בטעות  מהתורה, היא היא תורת האלוקים. היא התורה שבע"פ והיא התורה שבכתב. התורה שבכתב איננה פרוגרמה נפרדת מהתורה שבע"פ. אילולא התורה שבע"פ אין לנו גם את התורה שבכתב. חז"ל (תורה שבע"פ) לימדונו את סמכותה, מהותה ומקומה של התורה שבכתב. 

חז"ל יכולים לטעות בפסיקת הלכות, ולמרות כך ההלכה לא תשתנה. כמו"כ, חז"ל יכולים לטעות בתפיסתם של מהות התורה שבכתב, והנה אותה מהות (הבסיס)
לא תשתנה.

חיים .
הנה דבריך  מועתקים.

אני מעוניין להתעלם מהשאלה האם ה' נתן את התורה. הסיבה לכך, כל הרקע ההיסטורי של נתינת התורה (ויסלחו לי המחזירי בתשובה), מלא תקרים בדרך. אין הוכחות לרצף היסטורי, אלא אדרבה יש חורים גדול בזמן עזרא ונחמיה, ויש גם לדון בסיפור של מציאת הס"ת בימי יאשיהו. לכן, אני לא מוכן לבנות את האמונה שלי מהתורה שבכתב ומכוח התורה שבכתב להאמין בחז"ל.

לא הוספתי כלום.
מודה ועוזב

ירוחם,

מה הוא אומר פה? שהוא בעצם לא נוהג כקראים, ששואבים את פסקיהם מהתורה שבכתב, אלא הוא משתייך לפרושים שמקבלים את סמכותם של חכמים לפסוק - ולגביו פסיקתם היא זו הקובעת.