כוונת ההשוואה בין חב"ד לברסלב היא רק בזה, ששתיהן יש להן שיטה מיוחדת. משא"כ שאר החסידויות, שבעומק הדברים קשה להגדיר מהי שיטתם בדרך החסידות.

אמנם עליך מיימוני, שגילית לנו כאן סוד גדול, קשה לי להבין איזה פרט מברסלב קיבלת בלי ביקורת? ההקדשה של רבי נחמן? הנסיעה לאומן? (אין שם ח"י רוטל וכיו"ב?). ומה תעשה כשיתברר לך שרבי נחמן האמין בקבלה?

נ.ב.
שאלה זו לא כתבתי כדי להתבדח. אני פשוט רוצה להבין איך פועלת גישתו של מבקר - מאמין!?


ובשולי הגליון:
האם זה בעקבות פראזניק? (קודמך?) תוקן על ידי - הלבן - 17/02/2006 14:40:32

ריב
דברייך קילורין לעיניים
אמנם תושב"ע לא היתה אמורה להיכתב לענ"ד בעיקר כדי לשוות לתושב"כ מעמד של אמת.
כמו כן אציע רעיון נועז:
תושב"כ איננה מערכת משפט מעשית (מימוני סלח לי שאינני מקבל פרשנות היסטוריוציסטית נוקשה וממילא אינני רואה את תושב"כ כהלכות שנהגו אי פעם לכשלעצמם ואחר כך הופקעו מפשוטן) ולכן ניתנת להיכתב, אך תושב"ע היא מערכת משפט נורמטיבית מעשית (וכאן אני חלוק עם ר' מיכי באופ עמוק) ולכן לא היתה ראויה להיכתב, כתיבתה היא שהפכה חלק ניכר ממנה למעמד של תושב"כ (כפי שאני מפרש אותו) וממילא מאלצת לפתח עמדות אפולוגטיות מסוגם של מיכי היוצרות בינה לבין המציאות דיכטומיה עמוקה, קרובה בעיני תושב"ע לפי מעמדה למעמד של שו"ת, ולא למעמד של קודכס, אלא שהכתב גרם שגם לשו"ת מעניקים ערך של קודכס. אך לפי דרכי אין ליהדות לפי מהותה כלל קודכס = במובן של ספר, ומעשהו של הרמב"ם הוא בבחינת 'עת לעשות לה' הפרו תורתך כלשונו שלו עצמו,

הלבן וכולם אני רואה שלא הבנתי את דברי כמתעסק, ולכן אני מתנצל. קוצר הקורא. ובענין ברסלביותי - כתבתי על זה כמה פעמים. איני חסיד במובן הרשמי. לא בלבוש, לא בהנהגות. אבל קיבלתי מר' נחמן דברים רבים, ואני רואה בו הוגה דעות חשוב ביותר, פסיכולוג גדול (וגם סופר ואמן אבל לא זה העיקר). חלק מעבודת השם שלי קיבלתי ממנו. לא להתייאש. לחפש את הנקודה הטובה. לדון לכף זכות כדי לסייע להתעלות, ועוד דברים שיארך הזמן למנותם. אמנם, אני לומד ממנו, כמו בכל תחום, מתוך התבוננות, זהירות וגם ביקורתיות. אני נוטל מה שאני חושב לטוב. אך כיון שקיבלתי ממנו כה הרבה ודברים כה יסודיים עבורי, לכן אני רואה בו מורה דרך לעבודת השם. אשר לניסוח של "אני חסיד ברסלב" יש בו משום הגזמה, כפי שכבר ציין בוגי, כדרכו החדה. שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו

מיימוני,

אני חושב שאפשר לזהות אצלך נגיעות ברסלביות.

חוצמזה, אתה יכול להצטרף לברסל"ב -

ב' - ברסלב

ר' - רמב"ם

סל' - (הגרי"ד) סלאביצ'יק [בשגיעט קטיו כלע]

ב' - ביחד

ובא לציון גואל.

שבת שלום.

אם אפשר לחזור לנושא האשכול

נישטאיך היקר
אתה כותב שרבני חב"ד אשמים שאינם קמים ואומרים טעינו
תרשה לי לשאול אותך  לא ע"מ לקנטר

האם אתה מוכן גם להגיד שהרבי טעה שהוא לא המשיח

תראה באשכול אחר הדף הלבן שליט"א כל נסיון לייחס להרבי את המשיחיזם גם שאר חב"ד ה"שפויה" תולים טקסטים בעייתיים  בחוסר הבנה שלנו וכו' וכו' 

רוב האנשים הלא חבדי"ם שזוכרים את תקופת משיח "החמה" זוכרים פרופגנדה אדירה של כל מיני מבצעי משיח, כינוסים ,הופעות ,תפילות וכו' והכל כדי שיכנס בלב ההמון האמונה באדמו"ר המשיח 

לי נדמה שחלק גדול מהכח של ה"מטורפים" (כפי שכינית) נובע גם מחוסר האמינות שנודף מהתשובות המגומגמות של השפויים שנשאלים--
 אבל הרבי בפארברענגין גם אמר כך 
ובשיחה זו הוא אמר כך וכך 

אנני מבין וזאת שאילתי אליך מדוע לא עונים גם הרבי טעה 
גם רבי עקיבא טעה וכו' 
אני לא חושב שזה מוריד קמצוץ מגדולתו אם השפויים יודו שגם הרבי נסחף (כמובן לש"ש)     
שוב  כ"ז שלא ע"מ לקנטר  

וואלאז'ין
אציע לך לקרוא את הספר חשבונו של עולם, ולחזור לאשכול זה אח"כ.
ואם זה לא יספיק לך, אכתוב לך עוד מקורות לעיון.

מי זה שאמר את הבדיחה על הר"א אבד?
הרי אנשי הלכה יודעים שבעומק הענין גישתו של הראב"ד גברה על זו של הרמב"ם. התנגדותו של הראב"ד הפכה את משנה תורה מספר פסק אולטימטיבי לספר למדנות וכך הוא נתפס היום בעם ישראל.

נישטאיך,
גם עם תחזיתו של אדמו"ר מוהרש"ב נתבדתה, הרי האדמו"ר זצ"ל חש את עצמו מחויב משום מה לכל הגה שיצא מפיהם וחבל. הרב זויין יכול לשמש כדוגמא לחסיד ביקורתי.

שמעתי מרב חשוב בחב"ד, שלא מזוה עם המשיחיסטים שכל המחלוקת היא חיצונית לא פנימית.
כולם מסכימים שהרבי הוא המשיח, והוא לא מת כמו יעקב אבינו וכמו שרבי שב לביתו והוציא את אשתו ידי חובת קידוש, סימן שעדיין היה מחויב במצוות, כך גם הרבי. ובעצם הם משנים את ההגדרה של המונח חי, מההגדרה בה משתמשים רוב האנשים.
וכל המחלוקת היא כלפי חוץ איך להסביר זאת לגורמים שאינם חב"ד האם להפיץ זאת באיתגליא (משיחיסטים) או באיתכסיא (שפוים).

איני יודע אם להאמין לו, אבל בכל מקרה זה מצביע שכנראה יש עוד אנשים כמותו בחב"ד, ואני חושש שפרופ' דיוד ברגר, צודק ואנחנו עוד נשלם מחיר כבד על ההבלגה על התנהגות חב"ד.

בתפילה לישועה ולביאת משיח אמת בקרוב בימינו

מרובקה,
איך שאורוול היה גאה בהגדרות האלו.

בעל בעמיו.

לא הבנתי אם דבריך נאמרו כנגד מה שאמרתי או כנגד מה שצטטתי.

רוב הודעתי הייתה ציטוט של רב מחב"ד אם תרצה אשלח לך הודעה עם שמו. הוא לא נמנה על מה שמכונה המשיחיסטים.

הטענה היחידה שהיא שלי ולא ציטוט, היא שחוסר המעש בנושא יגבה יום אחד עם ריבית דריבית.

נישט,
ככל שאנ יזוכר ההמולה המשיחית היתה בעיצומה כשהרבי עוד היה מאד מאד חי (לכל הדעות). אז אם הוא לא היה שותף לעניין זה, כיצד הוא איפשר לו להתרחש? בעבר היו כבר אשכולות על כך, ואולי לינקי יסייע לנו כאן.
מיכי

חושבני שרוב הבעיה מתחילה באמונה האבסולוטית בצדיק האמת, ראש בני ישראל, שכל דבריו אמת וצדק ושהוא לא רק "סגנו של הקב"ה" אלא גם "עצמות בגוף" כמאמר המשורר. במקרים כאלה צמאים לכל מילה של הרבי כאמת מוחלטת, מוחלטת הרבה יותר מאשר התורה וחז"ל, מכיון שהוא הפרשן הבלעדי והמוסמך. ממילא אין עניין "עצמי" ללמוד לבד את המקורות כשלעצמם, אלא יש לנסות להבין "איך הרבי למד אותם". וכמובן, הרבי לא יכול לטעות, אלא זה אנו שטעינו. אז זה שהוא "מת" כלל לא משנה, ואם דייקנו בדבריו שהוא המשיח, הרי שהוא המשיח גם עכשיו. ואם משיח חייב להיות חי, אז הוא גם חי. והכול נובע מהתפלפלות עד אין קץ בדבריו של הרבי עצמו ותו לא. במובן זה, בצדק מוגדרת חסידות מעין זו (אגב, בדומה ל"צדיק האמת" של ברסלב), ככת לכל דבר, שקשורה איכשהו ליהדות מכיון שיש להן מקורות משותפים (כמו להבדיל לנצרות, שגם לה יש הברית הישנה). דיון עם חסיד חב"ד בעניינים הללו אינו רק מייגע, אלא הוא גם בלתי אפשרי. משום שהוא מושך לדיון בדבריו של הרבי עצמו, וזה מה שקובע את החץ במקום, וכל מה שנשאר הוא לצייר את העיגולים מסביב. האמת היא שיש לכך גם מקבילה חזקה בעולם הליטאי, עם פולחן ה"גדוילים", שאפילו יאמרו לך וגו', המנטרל כל יכולת בדיקה עצמית של המקורות. עם זאת, אין ספק שחב"ד עקפו אותם עשרות מונים.

מיימוני

<בתור חסיד ברסלב, אני מוחה על הדברים. >

בתור חסיד ברסלב עצם דיעותיך נוגדות את תורת ברסלב , אלא אם אתה לוקח מתורת ברסלב מה שנוח לך.

אחזור שוב על דברי.
וכלפי מה הדברים אמורים: כלפי הצעתו של מיימוני להו"ל ספר שיבאר את הדברים לאמיתתם.
על כך כתבתי שלפני כמה שנים נערך ונדפס הספר "חשבונו של עולם", לספר את העובדות כמו שהן, ב15 השנים האחרונות שלפני ג' תמוז תשנ"ד.
הספר ניתן להשיג בהוצאת הספרים של חב"ד קה"ת. ונדפסה ביותר מהוצאה אחת.
אלא שהמשיחסטים הפעילו נגדו גל של השמצות וחרמות, שלא להכניסו לבית.
ויש עוד ספרים וחוברות בנושא הזה, אלא שהספר הנזכר הוא יסודי להבין את השתלשלות הדברים.