נצחיות ההלכה וחרם דרבינו גרשם

אני רוצה לדון בנקודה אחת העולה מדברי הפוסקים בענין חרם דרבינו גרשם שלא לישא אשה על אשתו ובמילים פשוטות שלא לשאת שתי נשים ויותר. 
על החרם וההיבטים ההיסטוריים שלו ישנו אשכול נפרד
http://hydepark.co.il/892818

אנו יודעים שהתורה היא נצחית, החל מ'זאת התורה לא תהא מוחלפת' וכלה ב'חדש אסור מן התורה'

כלומר הוראות ומצוות התורה וגם דברי חכמינו אמורים להיות מקויימים היום כשם שהיו בשעתם לפני אלפי שנים.
 
ומכאן נובעות בעיות לרוב של חוסר התאמה, לעיתים משווע, בין ההלכה הכתובה המחייבת לבין המציאות שבה אנו חיים ובמסגרתה אנו אמורים לקיים את ההלכה, דומני שדוגמאות הן אך למחסור, כל מי שעיניו לא טחו מראות נוכח בזה על כל צעד ושעל, וניתן לומר שהצורה הקיומית של ההלכה בעידן שלנו יכולה לפרנס מחקרים הסטוריים רבים, שכן יותר משמתבטא בה אורח החיים שלנו יש בה השתקפות של הוואי חיים שכבר הלך ועבר מן העולם.
אמנם דומה שזהו כשלון של ההיסטוריה שלנו, שהרי כל חוקה אינה יכולה להשמר לאורך אלפי שנים ללא מנגנון של התאמת החוקים למציאות המשתנה, ואכן בתורה יש מחויבות למנגנון כזה, 
רמב"ם ממרים א א  בית דין הגדול שבירושלים--הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמוד ההוראה, ומהם חוק ומשפט יוצא לכל ישראל, ועליהם הבטיחה תורה:  שנאמר "על פי התורה אשר יורוך, ועל המשפט אשר יאמרו לך--תעשה" (דברים יז,יא), זו מצות עשה.  וכל המאמין במשה רבנו ובתורתו--חייב לסמוך מעשה הדת אליהם, ולהישען עליהן .

משיצאנו לגלות והתנוון העם פסקה ההלכה להתאים את עצמה לתנאי החיים והחל תהליך של שימור, אמנם לא בבת אחת שכן בתלמוד היו עדיין שנויים והכרעות אף בדינים דאורייתא ודאי וודאי בתקנות ומצוות מתחדשות, אולם לאחר שנחתם התלמוד והוראות לא פשטו יותר בכל ישראל לא זזו חכמי ישראל מלפרש וללבן דברי התלמוד וכמעט שלא התערבו בצורת ההלכה.

יתכן שלא היה אפשר אחרת וזוהי, לטעמי, קללת הגלות הקשה ביותר 'מלכה ושריה בגויים אין תורה' ונמצאים אנו מקיימים מצוות שרוממו את אבותינו וקידשו את חייהם, לעיתים בצורה מכנית לחלוטין ללא אפשרות לחוות את הדברים בחויה אמיתית.

מוקש זה היוה אבן נגף בדרכה של היהדות בכל הדורות ובעיקר בעידן המודרני והפוסט מודרני כאשר אין העמים רואים נכוחה את חכמתינו ובינתינו ואינם אומרים 'רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה' וגם מתוכינו קמו וקמים מתקוממים הדורשים לשנות את ההלכה ולהתאימה למציאות העדכנית.
 
אך האם לא ניתן היה לנטרל את המוקש מראש ?
האם לא היה בדין שיוגבלו ההלכות מראש לטווח הנראה לעין ?
אמנם זה מותנה בכך שיהיה מי שיפקח על המשך קיום המצוות והדינים שלא תתפרק המסגרת לגמרי.

כנראה שחכמינו קיוו והאמינו שהדורות ישכילו להבין כי היא הנותנת, דווקא נצחיות התורה היא הדורשת לשמרה באופן רעיוני ולקיימה באופן מעשי ואין כלל סתירה בין הדברים כל עוד הדבר נעשה מתוך חרדת קודש והדבר היחיד המנחה את חכמי התורה הוא שמירת התורה והמצוות באופן מלא ועבודת הקל.

כידוע, ההסטוריה איכזבה קשות, לא די שלא נשמר הרעיון אלא אף הומר ברעיון של קנאות שמרנית כאילו כל האומר דברים ברוח זו כופר בעיקר.

מצאתי דין אחד שהוגבל בזמן והוא החרם של רבינו גרשם שכנראה מבטא את תנאי החיים באותו איזור באותה תקופת זמן, שרבינו גרשם ראה לנכון להגביל את תקפו -לפי חלק מהפוסקים, מהרי"ק בשם הרשב"א, הובא בשו"ע אבן העזר סימן א- עד סוף האלף החמישי כמאתיים שנה אחריו.
 
יתכן שלאור הנסיון שהצטבר עד זמנו לא רצה ר"ג להגביל את העתיד שאינו מכירו והשאיר זאת לדורות הבאים.

מה דעתכם?             

מאיר

מעניין מאוד.

אני זוכר שכשרבי שלמה זלמן אויערבאך חלה, התפללו המוני בית ישראל להחלמתו במשך שלשה ימים. לא היה אז נביא שהורה לעשות כן.
ללמדך, שאם העם צריך משהו, שיבקש. לא צריך בשביל זה סמכות.
אולי כדי לשנות נוסח תפילה כן. אבל לבקש תמיד אפשר. אם לא בברכת השנים, אז בשומע תפילה או בסוף התפילה.

מאיר

האתה זה מאיר ידידי? הגשם היום זו בקשה פרטית?? הפרט זקוק לגשם או הכלל?

אתה ודאי מכיר את ההלכה -טעה ואמר מוריד הגשם בימות החמה- חוזר לאחור כי קללה היא!

_________________

מודה ועוזב

מאיר, הרי אתה יודע שיש דרך לבטל תקנות בי"ד.
או שיקום בי"ד גדול ממנו שיבטל את התקנות או שיתברר שמדובר בגזירה שאין רוב הציבור יכול לעמוד בה.

מה לעשות שהציבור בימינו אינו רואה בחדר"ג גזירה קשה מדי אלא דוקא להיפך מרוצה מהמונוגמיות ויותר מכך, דוקא אוסף חומרות וממציא לעצמו גזירות להנאתו.

ויותר מכך, אף בי"ד בימינו לא יכריז על עצמו כגדול מבי"ד שהחמיר ממנו. (אולי מכיון שהציבור חובב החומרות לא יקבל אותו)


וירוחם, למיטב זכרוני הרא"ש ניסה ליצור מצב בו כל איזור מתפלל לגשם לפי צרכיו המקומיים בעוד שאר חכמים רצו לייצר סטנדרטיזציה של תפילה הגשם בה יש רק שני סטנדרטים, ישראל וחו"ל.  אפשר להבין את המתנגדים לריבוי הסטנדרטים.

מה שכן, באמת לא ברור למה תפילת הגשם שלא בעיתה היא קללה, תמיד היה לי קשה ללמוד את זה מהסיפור בגמרא על האמורא שביקש גשם בקיץ כדי להוכיח את כוחו של ה' ונענש.  אולי כדאי לפתוח אשכול בנושא

אלי

היום בארגנטינה ברזיל ואוסטרליה וכו' מתחיל החורף, ובכל זאת מתפללים לטל, ארץ ישראל היא הקובעת,

לנוחיותך הנה הסיפור