האם כל אחד יכול להבין עינייני אלוקות

זו ההוכחה שיש הבדל בין פילוסןפיה לחכמה אלוקית.

כי פילוסופיה נאלצו להסתיר כדי למנוע פירסום , וחכמה אלוקית עצם חכמתה מוסתרת כלומר אין צורך להסתיר כדי שלא תפורסם , אלא יש צורך לקיים תנאים מסויימים כדי שבכלל יהי ניתן לקבל משהוא מן החכמה.

ואתה סבור שלזה התכוון הרמב"ם, לכל החילוקים שלך בין פילוסופיה לחכמה אלוקית, שהרמב"ם זיהה אותן כאחת,

ועוד אתה קורא לזה דרישת אמת ? מאיר

YMY

אדרבה אם אתה חושב שפילוסופיה ואלוקות אצל הרמב"ם אותו דבר הוכח לי זאת.

לכן הבאתי את הרמב"ם במלואו כדי למנוע ויכוח מסוג זה.

הרמב"ם מדבר בפרק זה על אלוקות בדווקא , וכך נראה מכל המאמר , למה הינך חושב שאני מסלף את דברי המ"נ?

אתה רוצה שאסרוק את כל המורה ? מאיר

כדי לחדד את הנקודה של החילוק בין הדברים הבאתי קטע מהפתיחה למ"נ

בקטע הזה המורה מסביר את הקושי בהסברת הדברים לאלו שאינם מבינים.

דע שכאשר רוצה אחד השלמים לפי דרגת שלמותו להזכיר, בפיו או בעטו, דבר שהבין מן הסודות האלה, אין הוא יכול להבהיר אפילו את המידה שהשׂיג הבהרה שלמה מסודרת כפי שהוא עושה בשאר המדעים שהוראתם מפורסמת אלא יקרה לו כשהוא מלמד את זולתו מה שקרה לו כאשר הוא עצמו למד, כלומר, שהדבר יצוץ ויבהיק ושוב ייסתר, כאילו כך הוא טבעו של דבר זה, אם ירבה ואם ימעט. לכן, בהיות כוונתו של כל חכם המכיר את האל ויודע את האמת ללמד דבר-מה מעניין זה, לא ידבר בו אלא במשלים וחידות. הם (חז"ל) הרבו במשלים ועשׂאום שונים במין ואף בסוג. הם חיברו את רוב המשלים כך שהמטרה אותה מתכוונים להסביר תהיה בראשית המשל, או באמצעיתו, או בסופו, כאשר אין בנמצא משל המתאים מראשיתו ועד סופו לדבר אליו מתכוונים מראשיתו ועד סופו. או שהעניין אותו רוצים ללמדו למי שהם מלמדים אותו, אף שהוא עניין אחד בעצמו, הושׂם במשלים רבים רחוקים זה מזה. עמוק ומעורפל יותר הוא כאשר משל אחד עצמו משמש משל לעניינים שונים: תחילת המשל מתאימה לעניין אחד וסופו לעניין אחר. יש שכּל המשל יהיה משל לשני עניינים הקרובים זה לזה במינה של אותה חוכמה. הרוצה ללמד בלי משלים ובלי חידות יהיו דבריו סתומים וקצרים במקום שידבר במשלים ובחידות. המלומדים והחכמים מובלים, כביכול, אל עניין זה על-ידי הרצון האלוהי, כשם שגם מצביהם הטבעיים מובילים אותם (לכך). הלא תבין שהאל יתעלה שמו רצה להגיענו לשלמות ולתקן את מצב חֶברותינו על-ידי מצוותיו המעשׂיות. דבר זה אינו אפשרי אלא לאחר (שנאמין) אמונות שׂכליות אשר ראשיתן השׂגתו יתעלה לפי יכולתנו. זה ייתכן רק באמצעות חוכמת האלוהות. וזו, חוכמת האלוהות, אינה מושגת אלא לאחר חוכמת הטבע; שכן חוכמת הטבע גובלת בחוכמת האלוהות וקודמת לה בזמן ההוראה, כפי שמתברר למעיין בזאת - לכן קבע שספרו יתעלה יפתח במעשֹה בראשית, שהוא חוכמת הטבע, כפי שביארנו


הנה עוד קטע מהמורה על ההבדל בין מעשה בראשית שהיא חכמת הטבעים למעשה מרכבה.
הזכרנו שם שמעשֹה בראשית הוא חוכמת הטבע, ומעשֹה מרכבה הוא חוכמת האלוהות. הסברנו את דבריהם [של חז"ל: אין דורשין בעריות בשלושה, ולא במעשֹה בראשית בשניים,] ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו... מוסרין לו ראשי הפרקים

מכל דברי המורה נראים הדברים פשוטים כמו שכתבתי.

כמו כן המורה מתייחס לענין הלגלוג של אילו שלא מבינים ועל כן קשה הכתיבה.

אלא אומר אני שהוא מסלק את רוב הקשיים ואת הגדולים שבהם. אדם נבון לא ידרוש ממני, ולא יצפה, שבהזכירי עניין מסוים אשלים אותו, או שכאשר אתחיל לבאר משמעותו של משל מן המשלים אמצה את כל הנאמר באותו משל. דבר זה אי-אפשר לבר דעת לעשׂות בלשונו בשביל מי שהוא מדבר עמו פנים אל פנים, לא כל שכן שיכתבנו בספר, פן ייהפך מטרה לכל סכל חכם-בעיניו שישלח בו את חִצי סכלותו.

תוקן על ידי - דורש_אמת - 23/02/2006 16:02:03

נו באמת,
הרי בקטע שהבאת הוא אומר בפירוש שמעשה בראשית הוא פיסיקה ומעשה מרכבה מטאפיסיקה.

. דורש, דומני שהיום תוכל לזכות, בלי מאמץ כלשהו, בפרס היומרה. הרמב"ם הסביר לנו, במפורש, עד כמה הוא סותם את דבריו כדי שיקשה על הקוראים להבינם, ואתה בא וטוען כי הבנתך שלך בלבד היא הנכונה. בנוסף לכך, שלאחר שמלאו לך 40, ומלאת כרסך ש"ס ופוסקים, אתה עוסק בקבלה. שקלת להגיש מועמדות ולהיות המחליף של הרב כדורי?

מואדיב



הרמב"ם כותב שכתב את ספרו להמון העם , ולהמון העם קשה להבין לעומק.

בפתיחה הוא כותה שהתחיל בחיבור ספרים עמוקים אבל חזר בו. תוקן על ידי - דורש_אמת - 23/02/2006 16:57:30