הוראת צדיק כנגד דעתם של רופאים

מעניין לעניין באותו עניין


מהמבואר באגרת הקודש לאדמו"ר הזקן [המובאת לעיל] ובייחוד כפי שהדברים מבוארים ומחודדים בשיחתו של הרבי [גם היא הובאה לעיל] עולה – שהיכולת הצדיק להשיא עצה בנושאים גשמיים הוא רק להיותו "נביא ממש!".

ולכאורה, כשאדם פונה בעקבות מחלתו לרופא מומחה ["דאיתחמיה גברא"] והרופא מורה לו על הצורך בביצוע ניתוח להצלת חייו, מדין ההלכה מיד חלה על החולה חובת הציות לעשות כמצוות והוראת הרופא.

[במאמר המוסגר: מידי דברי בו, הנני להעתיק קטע מרישומי יומן הנקרא "מגילת ר"ח כסליו" המספר על הקורות עם הרבי בעת ההקפות [שמיני עצרת תשל"ח] – לא ידוע לי מיהו כותב היומן [אחריות נאמנות הדברים על הכותב]:

"הרופאים החליטו מיד לתת לרבי זריקה נגד כאבים. אחד הרופאים ניגש ושאל את הרבי ישירות: "האם לתת לרבי זריקה נגד כאבים?", "לא" - ענה הרבי מיד, "אין צורך". אחד מהחסידים שנכח במקום אמר ברוגזה לרופא: "האם לא ברור לך שאם אתה שואל באופן כזה, הרבי בוודאי יסרב. הרי היום יום טוב ולפי ההלכה מותר לעשות זריקה רק בפקודת הרופא...". הרופא הבין וחזר לרבי ואמר: "כרופא אני מצווה על הרבי להסכים לזריקה. הזריקה חיונית ביותר כי עוצמת הכאבים מסכנת את חיי הרבי!" הרבי הסכים מיד. אחרי הזריקה, למרות שהייתה במינון גבוה, נח הרבי רק מעט, ויהי הדבר לפלא בעיני הרופאים."]

וכשאחר-כך, פונה אותו חולה לקבל את חוות דעתו [הסכמתו או אי-הסכמתו] של הצדיק לגבי עשיית הניתוח, אף שהמענה הוא בכוח הנבואה [כנ"ל], הרי לכאורה היא נבואה לבטל אחת מההלכות שבתורה ואיך שומעים לה?

ואין אלו כשני דברים הבאים כאחד ומכחישין זה את זה, שאז אולי ניתן לומר שדברי הצדיק [מדין נבואה] מבטלים מלכתחילה את דעת הרופא – כי חובת החולה לציית להראת הרופא חלה עליו מיד עם ציווי הרופא, הרבה זמן לפני שהוא שומע את חוות דעתו של הצדיק.



ועוד באותו עניין

לאור דבריו המבהילים של אדמו"ר הזקן באיגרתו [הנ"ל] שמענה על עניינים גשמיים שייך רק "לנביאים ממש" [ולא מצינו מי שיחלוק עליו בזה] – איך ניתן להסביר את המציאות הנרקמת לנגד עיננו ממש, שרבים מאחינו בני ישראל, נוהרים ומשחרים לפתחם של צאצאי גזע תרשישים ושואלים אותם עצות גם בדברים גשמיים...

והשאלה היא כפולה, הן מצד המקבל והן מצד המשפיע, וכי יש מי מהם שיכול להעיד על עצמו שהוא "נביא ממש!" ?

לדאבון לב, אין מי שיעיר ויעורר על כך... אף שלפעמים חיי נפש תלויים בזה וד"ל.