|
|
| נשלח ב-26/2/2006 19:25 |
 |
| |
חיים:
האדם הראשון היה במרכז העולם, הוא היה אדם עליון,ונכשל בתפקידו. לאחר המבול הפך להיות עוד בעל חיים בשרשרת המזון, רק טוב יותר מכול בעלי החיים האחרים.
ymy:
ראשית אתה חולק על שיטת הגורל שגם נביאים השתמשו בה. ראה
http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-16-33.html
שנית, עלית על נקודה חשובה שדורשת הבהרה. אכן צריך לשאול מה היא מערכת סמלים ראויה לתקשור מעין זה. התייחסתי לכך קצת במאמר. רצוי שהיא תהיה העשירה ביותר, ובלתי תלויה בסובייקט השואל ככל האפשר.
לכן גם אם תבחר לקבל הדרכה משיר אקראי ברדיו, או מהאשכול החדש שיופיע בפורום, אלו גם דרכים לגיטימיות. אבל מצבי רוח וכדומה, ברור שאין זו דרך יעילה.
לכן גם פתיחה בתנ"ך צריכה לעשות מתוך מינימום שיקולים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2006 19:33 |
|
| |
שאלתי, באיזה תפקיד הוא נחשל. בתורה מבואר שמחיוב האדם להיות מרכז העולם, לאחר החטא הקשו לו את הדרך להגיע לפסגה של מרכז העולם.
ע"כ מה לשיטתך, חטא אדם הראשון? הסברת שהחטא הקדום היה שהאדם במרכז, היכן יש ציווי הפוך בתורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2006 19:34 |
|
| |
ד אין מנחשין כגויים, שנאמר "לא תנחשו" (ויקרא יט,כו). כיצד הוא הניחוש: כגון אלו שאומרין הואיל ונפלה פיתי מפי, או נפל מקלי מידי, איני הולך למקום פלוני היום, שאם אלך אין חפציי נעשין; הואיל ועבר שועל מימיני, איני יוצא מפתח ביתי היום, שאם יצאתי, יפגעני אדם רמאי. וכן אלו ששומעין צפצוף העופות ואומרין יהיה כך ולא יהיה כך, טוב לעשות דבר פלוני ורע לעשות דבר פלוני. וכן אלו שאומרין שחוט תרנגול זה שקרא ערבית, שחוט תרנגולת זו שקראת כמו תרנגול. וכן המשים לעצמו סימנים, אם יארע לי כך וכך אעשה דבר פלוני, ואם לא יארע לא אעשה, כאליעזר עבד אברהם. וכל כיוצא בדברים האלו, הכול אסור; וכל העושה מעשה מפני דבר מדברים אלו, לוקה (רמב"ם ע"ז פרק יא)
טוב אולי אתה לא מסכים גם לדין הזה.
(המקור בגמרא אך זה עדיין לא אומר כלום)
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2006 22:07 |
|
| |
מאיר:
אכן אני לא מסכים לזה, וגם לגבי נושא זה יש דעות שונות בראשונים והאחרונים. ראה ספרו של יעקב וינטרוט: ספריטוליאזם ויהדות, ותיכווח שגם בקרב הפוסקים יש דעות מנוגדות לגמרי בנושא זה. יש הרואים את מעשה עבד אברהם (אליעזר?), כמעשה ניחוש, ויש המפרשים ניחוש באופן אחר.
מכל מקום,לדעתי, ניחוש הוא שימוש בכוחות על טבעים להשגת מידע טכני לתועלת עצמית. יתכן אף שהיה שימוש בנחשים.
חיים:
תלוי כיצד אתה מגדיר מרכז העולם. האדם צווה לכבוש את הארץ. אפשר לומר שיש לו מצווה להיות במרכז העולם מבחינה גשמית. התפיסה של תרבות המערב שמה את האדם במרכז החיים, ולזה יש לי התנגדות. אם האדם קובע לעצמו את היעדים בחיים, אז מה שנשאר זה שהכל הבל הבלים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2006 23:41 |
|
| |
זה שהקו הדק העובר בין ניחוש אסור למותר אינו ברור ידוע, והרשב"א חיפש לו רב בזה.
השאלה שלי האם אתה מנסה לעגן את תפיסותיך ביהדות, לפחות כפי שאתה רואה אותה, או שאנחנו נפרדים כבר בהר סיני ?
אולי כדאי להגדיר את המשותף כדי שנדע על מה יש לדון.
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2006 00:39 |
|
| |
קצת על נבואה
בתקופת המקרא היו נביאים בישראל
מפורסם הוא הביטוי "בני הנביאים"
מה משמעו של ביטוי זה? אלו בחורי ישראל, אשר התנדבו לקדש ולזכך את עצמם מכל התעסקות בחומר, לשם כך הם התחברו לנביא אשר כבר ידע כיצד לקבל את דבר ה', אם מחמת שהדריכוהו, ואם מחמת שנפשו נמצאה ישרה לפני ה' גם בלי מורה (ראה שמואל הנביא שלא היה לו מורה לנבואה), ואז לאחר ששמעו מפי הנביא דעות ישרות ומוסרים נאים, הם התנהגו בהתאם, ומי שהיה ראוי, ומי שרצה ה' לנבאותו, כי אז שרתה עליו רוח הקודש, באמרינו רוח הקודש הכוונה לנבואה.
כפי שמופיע בתלמוד, גם בתקופת התלמוד היו חכמים אשר עסקו בכל יומם ולילם בקודש, וגם הם היו ראויים שתשרה עליהם שכינה (נבואה), ואם נבדוק היטב, מכיון שאז גבר העיסוק בלימוד תורה, כי אז באותה תקופה, היו הרבה בני אדם אשר זככו את עצמם מהעיסוק בחומר, אבל למרות זאת, לא רצה ה' לנבואתם.
מדוע?
בנקודה זו, צחי נגע בלוז של הנושא, ה' רוצה את הלב, ה' רוצה את הכוונה, למרות חכמתם של בני אדם, אבל זה לא העיקר, בבית ראשון היו בני האדם פשוטים וישרים, והתנהגות זו התאימה לנבואה.
בבית ראשון היו בני אדם יוצאים לבקש את דבר ה', כי עדין היו קרובים לסיני, כי עדין היתה האמונה חזקה בקרב כל שכבות העם, וגם אלה שהאמינו בעבו"ז אמונתם היתה חזקה, רק שהיא הופנתה אחרי ההבל, והתנהגות זו של אמונת אומן בה' ובנביאיו, גרמה לה' לדבר עם בני אדם.
לעומת זאת בבית שני, נכון שהיו חכמים גדולים, ויש אומרים שהיו גדולים בלימוד מהראשונים, אבל כבר החכימו בני האדם, כבר פחתה לה האמונה, קמו לו אפיקורסים ומכחישים, ואז גם החכמים ניזוקו מכך, ולמרות דרגתם כבר לא דיבר ה' עמם.
נראה, שבכדי להחזיר את הנבואה לישראל, צריך להשיב לעם את האמונה התמימה, באמרינו אמונה תמימה, איננו מטיפים לנבערות וכסילות, גם חכמים גדולים ופלספנים מדופלמים, ראוי להם להכיר מה למעלה מהם, וחובה עליהם להאמין אמונת אומן במי שאמר והיה העולם, יכול האדם לחקור כל חקירה כדי צורך מחקרו, אבל לאחר מכן, עליו להיות שווה למאמין הפשוט בחוזק אמונתו.
בנוסף, כפי שמופיע בתנ"ך, הנבואה היא כוח בגוף, האדם מתנבא בשכלו ובכוח המדמה שלו (רמב"ם), לכן על האדם לנהוג בהתאם, בכדי שכוחות אלה יהיו במיטבם, ואז תוכל הנבואה לחול עליו.
אם נשים לב, הנבואה היא שלמות האדם, כאשר הוא יושב שלו, ומצב רוחו מרומם, ושכלו מרוכז בעניני קדושה ודבקות בה', כי אז במצב זה ורק במצב זה תחול עליו הנבואה, כך שהנבואה היא פסגת האדם.
מטבע הדברים, בכדי להגיע למצב זה צריך לפרוש מחברת בני אדם, ולכן היו הנביאים משוטטים בהרים, וגם נפלו ערומים במשך כל היום, כי השקט של הטבע ויופי הבריאה, משמשים זרז רציני בכדי שיגיעו כוחותיו של האדם לשלמות.
כדאי גם לשים לב לדברי הרמב"ם במשנ"ת, שיש שהנבואה היא להשלים את השגת הנביא, וזהו בעצם הכוונה הראשונה של ה' בנבואה, ונבואת השליחות הגיעה לאחר שסטו בני האדם מן הדרך, אבל היא איננה העיקר.
אמור מעתה, צריך לפעול להגברת האמונה בעם.
צריך לפעול להחדרת הפשטות הישרות והצניעות בעם.
מי שרוצה לזכות לנבואה, צריך לזכך את עצמו ולכוון את כוחותיו לכך.
ואז אם ירצה ה' לנבא את בני האדם, מחמת שכבר שלמו התנאים, יזכה המתאים לנבואה.
מי שמכחיש את האמור למעלה, וחושב שאין בכוחם של בני האדם להשיב את הנבואה לישראל, בעצם מכחיש את הנבואה, ולדעתו תורת ה' היא דבר שאיננו בר השגה וביצוע.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2006 08:50 |
|
| |
ymy:
אני מאמין שבה' כבורא וכרועה (מנחה). ראשית כל, אני מקשיב לקולו שמגיע מתוך חוויות החיים, ומתוך הסימנים שהוא נותן לי (ראה אשכול על סימנים http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=697578)
מתוך כך הגעתי למסקנה שהיתה נבואה בעבר, וגם מעמד הר סיני התקיים. כמו כן, הגעתי למסקנה שמהחומש, למרות שנכתב על ידי בני אדם שונים ועבר עריכה במשך מאות שנים) הינו כלי יעיל מאד לברר את דבר ה' עבורי ועבור עם ה'.
אינני מצמצם את דבר ה' רק לחומש, ולכן אם באותם כלים שהגעתי למסקנה ששמירת שבת היא רצון ה', אגיע למסקנה שלאכול אגוז קוקוס כל בוקר זה גם רצון ה' , אתן לשני למצוות משקל שווה.
גם בין השורות של דברי חז"ל אני מסוגל למצוא את דבר ה' (ראה: שירה ותורה: http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1650716) , והכל נמדד לפי התאמתו למציאות שאני רואה.
דרום חוקר:
יש היום הרבה אנשים עם אמונה פשוטה. מה אתה מגדיר כאמונה פשוטה?
אני חושב שיש מידות נוספות (או מידה אחת לפחות) שצריך כדי לחדש את הנבואה. כמו כן, יתכן שכבר לא ישובו הנביאים מהסגנון של המקרא, שאומרים המטיפים לעם, אלא יתכן שבדור שלנו כולם ידעו לדרוש את ה' באופן עצמאי כמו שכתוב בירמיהו לא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2006 09:15 |
|
| |
צחי
כתבת
< אני חושב שיש מידות נוספות (או מידה אחת לפחות) שצריך כדי לחדש את הנבואה.>
מה כוונתך?
בנוגע לאמונה פשוטה
אדם חשדן או פלספן או ספקן או מתנשא, למרות שהוא רואה תכונות אלה כתכונות נצרכות לבירור האמת, אבל הם ימנעו ממנו להגיע לנבואה, צריך האדם לקבוע את הדברים בדעתו בבירור, שיחקור כדי צורכו, אבל לאחר מכן, שיהיו הדברים מבוררים בידו.
אחרת כוחותיו לא יגיעו לשלמות והרמוניה, כי הוא בעצמו איננו בטוח בדרכו, ועדין לא קיים את השלב הראשון, וכיצד יתקדם לשלב הבא.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2006 23:09 |
|
| |
צריך לפתח מידת קשב מתאימה, וצריך לדעת שאנחנו לא ממש יודעים מה הוא רצונו המוחלט של ה'.
|
|
|
|
|
