משאלות: אשכול בקשות מחברי הפורום [ב']

הודעת מאן_דהוא:

אבקש מאד ממי שיש לו יערות דבש לסרוק לי את הקטע העוסק באסתר סוף כל הניסים.
יישוב קושיית המהרש"א מדוע נמשלה אסתר לאיילת השחר הרי לכאורה סוף כל הניסים מרמז על תחילת הגלות והחשכה והיה מתאים להשוות את אסתר לשקיעת החמה ולא לאיילת השחר.

למי שיש את ההוצאה החדשה עם מפתחות ניתן למצוא לפי הגמרא יומא כ"ט הנ"ל מדוע נמשלה אסתר לאיילת השחר.

בתודה מראש

תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 27/02/2006 15:23:07

צילולה:
26/10/2003

אני מחפשת אתרים/מאמרים/מידע וכל דבר אחר שיוכל לעזור לי כדי לכתוב עבודה על תורת התזונה של הרמב"ם (ואיך היא מתיישבת היום)
אודה לכם על כל קישור או מידע בנושא שאוכל לקבל.
תודה מראש!


מיימוני:

צילולה שלום
ברוכה הבאה אל הפורום

לרמב"ם יש "כתבי רפואה" שיצאו בהוצאת מוסד הרב קוק. תוכלי למצוא אותם בספריות אוניברסיטאיות.
הספר נערך בידי חוקר ורופא. הוא גם כתב הקדמה כמדומה לי ובו ביאר את גישת הרמב"ם לרפואה. עייני שם.

תוכלי למצוא על הגישה לאכילה גם בהלכות דעות ברמב"ם.

ידעונוביץ:23/10/2003

זקוק לעזרתכם במציאת המקור לקטע דלהלן - שנמצא אצלי מצוטט במרכאות, בין כתבי השיעורים שלי. ובשעתו שכחתי לציין את מקורו, ועכשיו אני זקוק לכך, ואינני מצליח למוצאו.

אודה מאד לחכמי הפורום, אם מישהו מכם מכיר את הציטוט דלהלן, ויואיל לידעני על מקורו.

וזה לשון הציטוט:

"לא יהא אדם קפדן בסעודה.. בודאי לא במרד ולא במעל, כי אם ה' חפץ לייסרו לטובתו ולכפרת עוונותיו. ואם הוא כועס ועושה קטטה ומריבה, הרי זה מאבד טובה הרבה, ומוסיף על חטאתו פשע ועבירה. בהיותו דן שוגג כמזיד ואונס כרצון, ובמידה שאדם מודד עם אשתו ועם הסרים למשמעתו, כך מודדין לו.. אוי לה לאותה בושה. ולפי הדעת, חרפה היא לנו להקפיד על המאכלים ולעשות שקלא וטריא ומסקנה עם בני ביתו לאמור 'מה נאכל היום ומה נאכל הלילה' מאחר שהאכילה היא אחד הדברים שבהם נדמה האדם לבהמה. ולכן טוב לגבר שיאכל מן הבא לידו, ולא יקפיד כלל".

רציו:

עבודת הקודש", מורה באצבע ס"ק ק"ד
http://www.tora.co.il/parasha/tsuriel/toldot.doc


ידעונוביץ:

תודה רבה רבה מכל הלב!

אכן לא טעיתי כשהערכתי את רמת בקיאותם של משתתפי הפורום - כה לחי!

צילולה

תורת התזונה של הרמב"ם בנויה על כמה יסודות עיקריים

1- לא יאכל אלא כשהוא רעב, ולא ישתה אלא כשהוא צמא. (בימינו יש המצריכים לשתות כמות מסויימת למרות שאיננו צמא)
2- ההתעמלות והספורט הם מאבני היסוד של הבריאות, והדבר יותר חשוב אפילו מאכילת מאכלים ראויים. (בימינו יש שיטות רפואיות הטוענות שהאדם לא צריך להתעמל, בכדי שלא יגמור את כוח החיים שלו)
 3- יש רשימה של מאכלים בריאים, ויש הדרגה, מה מזיק מאוד ומה מזיק פחות. (בתקופה האחרונה התפרסם מאמר בעתונות, המתיר לאכול כל מה שירצה, בטענה שזה אינו מזיק לבריאות).
4- לפי שיטת הרפואה של הרמב"ם, שכבת הזרע היא תמצית כוחו של האדם, ותמצית מאור עיניו. (בימינו יש שיטות רפואיות הטוענות שהדבר מביא לאדם בריאות, ומונע ממנו התקפי לב)
5- לפי שיטת התזונה של הרמב"ם, לא כדאי לשתות בתוך האוכל, וגם אחרי האוכל ימתין כשעה ואז ישתה כדי צורכו. (בימינו יש שיטות רפואיות הממליצות לשתות בתוך האוכל, כי בכך הקיבה לא מתאמצת)
6- גם לפי שיטת הרפואה של הרמב"ם וגם לפי השיטה של היום, בשר בקר איננו מומלץ.

זה מה שזכור לי כעת.

תוכל להרחיב בכל נקודה שכתבתי, ולערוך על כך מאמר עם סימוכין, אם זה כיוון המאמר הנצרך לך.

במטותא 22/10/2003

בעמוד הראשון של הרמב"ם (שלי) נשמט שמו של הגהות מיימוניות.

האם המחבר ידוע ?

אריק123

תלמיד של המהר"ם מרוטנבורג. כמדומני ששמו הוא ר' מאיר הכהן.
והאם מישהו יודע מיהו מחבר הפרוש לארבעת הפרקים הראשונים של הלכות יסודי התורה?

ממדבש:

אריק
מחברו של הפירוש הוא אנונימי, וראה על כך: ד' מצגר, "ה"מפרש" להלכות יסודי התורה", צפונות, שנה א (תשמ"ט), גליון ד, עמ' צט-ק; י' בוים, "לזיהוי ה"מפרש" להל' יסודי התורה", שם, שנה ב (תש"ן), גליון א (ה), עמ' קט.


במטותא:

תודה

ווטו בשם אריק באישי:

אכן בשעת הפירסום היה אנונימי וזה לא סותר שיוודע לאחר מכן.

תוקן על ידי עצכח ב- 31/08/2007 14:44:37

חלמישצור:  18/10/2003

שאלה שעלתה בבית מדרשנו
מדוע דווקה בנימין ניתכבד להיקרא "ידיד" ה'.
גם לנוכח מיעוט המידע שהתורה מספרת לנו על בנימין. שלא בערך כלל לשער השבטים.
וכנהוג בלובביץ לסים החגים באמירה
ויעקב הלך לדרכו.
דרך צלחה עד החג הבא.



zachiz

ראה מאמרו של ר' יואל בן-נון: נחלת בנימין - נחלת שכינה במגדים או בקובץ מאמרים ארץ בנימין (אינני זוכר אם תרצה אוכל לבדוק).

התורה כלל אינה ממעטת בפרטים אודותיו ויש לבנימין עניינים רבים שבשלם הוא נקרא ידיד ה' ישכון לבטח חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן.

בנימין התייחד בכך שנולד בארץ ישראל, הבן הקטן ביותר, לא השתתף במכירת יוסף, עורר את הערבות של האחים בנסיון שערך יוסף, לידתו קשורה בתשובה שרחל אמנו עשתה, מיקום נחלתו ביחס לשבטים האחרים מקביל במידה מסויימת למיקום מחנה שכינה ביחס לראשי ארבעת המחנות של רוחות השמיים במחנה ישראל במדבר, הארון יכל לשהות רק בחלקו של בנימין ללא בעיות מיוחדות, הנחלה היחידה שמוקפת נחלות אחרות ואינה קשורה לגבול החיצוני של ישראל, יש ייחוד טופוגרפי להר בנימין מול הר בית אל (נחלת אפריים) להר חברון (נחלת יהודה), וכמובן מקום המקדש היה בבנימין, ובין כתפיו שכן יכול להאמר גם על נחלת בנימין וגם על מקום המקדש מבחינה טופוגרפית, ששניהם מוקפים הרים שגבוהים מהם, ודבר זה מלמד על מידת הענווה, וישנם עוד עניינים רבים אחרים

אני זקוק לעזרה דחופה

ציטוט מדוייק מפנקס ועד ארבע ארצות אודות החרם על כת פרנק תקנה של ועד ארבע ארצות מיום כ' בסיון תט"ז .2.6.1656 .

תודה מראש .

אם אפשר לטרוח ולציין עמוד אודה בכפליים .

מצורף קובץ

מתוך פנקס ועד ארבע ארצות מאת ישראל היילפרין. תיקון קל, ציון השנה הוא תקט"ז.

תוקן על ידי - chouteng - 27/02/2006 19:00:54

מצורף קובץ

והנה העמוד ב':

אעלה עוד הפעם את משאלתי באשכול זה,


האם ידוע לאחד מקור, שישראל נקראו בחוץ לארץ 'עם' ישראל, וכשהיו בארץ ישראל נקראו בשם 'בני' ישראל ??

hotwire,

לאחר שאלתך התעוררתי לדבר שבתורה כתוב בני ישראל [רק בפעם הראשונה בפי מצרים בתחילת שמות נאמר: "עם בני ישראל"] ובנ"ך ישראל סתם.

לא בדקתי בקורקונדנציה ולא בתוכנית התקליטור [כי אני ממהר] אלא מתוך הרושם שלי.

אתה מבקש "מקור". האם כוונתך שאיזה ספר צריך להצביע על זה [ולנמק]? ואם כן, איזה ספר מחז"ל, הראשונים, האחרונים, הדרשנים וכו'?

כן מדומה לי שראיתי פעם במדרש או בחז"ל אחר, והכוונה כזכור לי היא שכנמצאים ישראל בתוך ארץ ישראל הם בדרגא גבוהה יותר של בנים, משא"כ בחו"ל רק בדרגת עם

יש את הרמב"ן הידוע לגבי המצוות שבחו"ל הן רק בגדר "עשו ציונים לתורה" [שכחתי מקורו אך בטוחני שלא יאחרו חכמינו להמציאו].

בקשת עזרה ממי שבידו ספרו של פריימן, "סדר קידושין ונישואין".

התקנה הראשונה ה"רשמית" בענין "סידור (והפקעת?) נישואין", שהגבילה את הרשאים לעסוק בסידור גיטין וקידושין, היתה במצרים בשנת 1187, ובין החותמים עליה היה הרמב"ם, התקנה התיחסה רק לאנשי שלושה כפרים וקבעה, שנישואיהם וגירושיהם יהיו רק בפני ה"מוסמכים", ששמותיהם הוזכרו בתקנה . (תשובות הרמב"ם סימן שמח).

בשנת 1235, (כמעט חמישים שנה מאז התקנה הראשונה), הורחבה התקנה המקורית שהתייחסה רק לשלושה כפרים, ואשר בה נמנו שמות ה"מוסמכים", הרי בתקנה החדשה נאמר שאין לסדר קדושין בכל ארץ מצרים, בלא מצות הממונה של אלכסנדריה השמורה, ובנוסף לאיסור לסדר נישואין, כוללת התקנה גם איסור לקחת חלק בקדושין אלה, כמו "העדים שיעידו בהם או מי שיכתוב את הכתובה. (שו"ת רבי אברהם בן הרמב"ם (מהד' פריימן-גויטין) סימן קו).

מלשון התשובות ניתן להבין שהתקנות היו באיומי חרם על העובר על התקנה.

והנה מצאתי את הרב שלמה ריסקין  במאמרו: "הפקעת קידושין - פתרון לעגינות" תחומין כב הערה בעמוד 209 הערה 41 מציין לא.ח. פריימן, שכתב, (סדר קידושין ונישואין, עמ' שמג), שבשבע השנים שלאחרי התקנה שנתקנה במצרים, לא העז איש לקדש אשה שלא לפי התקנה, היות והכל ידעו שקידושין שלא לפי התקנה יופקעו.

אלא שהרב שלמה ריסקין אינו מציין לאיזו תקנה כוונתו.

האם יש מי שיודע מה בספרו של פריימן?


תוקן על ידי - נישטאיך - 01/03/2006 10:36:40

אם יש חומר על כתיבת סת"ם בהדפסת משי, תודה מאיר