שאלות בעיני לה"ר ורכילות:
א. באחד האשכולות עלתה דומני שמועה להיתר בשם החזו"א בסיפור דברים בין איש לאשתו. האמנם כן, והיש מקור?
ב. כתב כבר בחפץ חיים שלה"ר לשם תועלת ומניעת נזק מותר,
מה דעת החכמים - האם תוכל אשה או איש להשיח קשייו עם הוריו / מעסיק (בין לה"ר בין רכילות) לחברו: א. שמא יוכל להחכימו בעצה טובה. ב. בחינת דאגה בלב איש ישיחנה - וכידוע פעמים רבות עצם השיחה היא מרפה לנפש ויש בכך בריאות לאדם. ג. או אפילו שמא חברו רק ירגיעו מעט?
האם ניתן לצרף מקורות.
ג. לפי הח"ח עיקר איסור לשון הרע יסודו בעצם סיפור הגנות, אך האם אין צד לומר שהחשש הוא גרימת נזק, אלא שבגנות גמורה ברור שיגרם נזק ובמה שהוא רק חשש הרי גם זה לשון הרע. אך גנות שברור שאין בה גרימת נזק אולי אין זה לה"ר ועל כך מבוסס היסוד של היתר באפי תלתא לשיטת הרמב"ם.
|
|