| נשלח ב-2/5/2006 15:17 |
 |
| |
משהמנדל:
חודש אייר (מאי) - מסוגל לרפואה
בכמה מספרי חסידות מובא שחודש אייר מסוגל לרפואה.
וגם חכמי אומות העולם אמרו שחודש מאי מסוגל לרפואה.
בקשה מהחברים:
1. באיזה ספרי חסידות נגעו בנושא?, ומה כתבו בנידון?.
2. מי יודע איפה יש התייחסות ספרי חכמי אומות העולם?, ומה כתבו?.
3. לצטט מרופאים ומספרי רפואה שכתבו על חודש זה.
4. האם עשו בחודש זה איזה פעולה מיוחדת לרפואה?.
5. האם יש דבר ספציפי שחודש זה מסוגל לרפותו?.
6. זה מיסטי דהיינו סגולה על-טבעי, או שזה דבר ממשי שקשור למערכת העיתים כגון שהאקלים וכדומה מתאים וטוב לרפואה?.
תודה!
ירוחםשמ:
הרי זה פשיטא. אייר זה ראשי תיבות אני שני יודים רופאך 
בר_בי_רב:
גם בחז"ל מצאנו:
" כולהו שקייני (= משקין לרפואה - רש"י)מדיבחא ועד עצרתא מעלו."
(שבת קמז ע"ב)
ntrb:
כנראה שהבני ישכר מזכיר את זה .
מסתבר שהחודש מקביל במערכת הספירות לספירת הגבורה וניסן חסד ,.
ymy33655:
איך יתכן ? 12 חדשים ו10 ספירות ?
מיימוני:
אין לי דבר ברור בזה, וקל לתלות זאת באמונה טפלה.
אולם גם אמונות שבאות מן הפולקלור מיוסדות בדרך כלל על מידע מלוקט מנסיון החיים, אם גם
מתוך פרשנות שגויה.
חודש מאי הוא חודש האביב. החורף תם. באירופה, תמה תקופת השלג. בארץ, נפסק הגשם ועבר
הקור הגדול.
החום מקל על תופעות רבות ופותר בעיות שצצות בתקופת החורף. כל מה שקשור לצינה נעלם.
כמו כן, זו עונת האביב והפריחה. מבחינה פסיכולוגית, אדם מרגיש שנפתח זמן חדש, זמן שבו קל
יותר ושמח יותר. והרי הרפואה היא בחלקה ענין שבפסיכולוגיה.
כמובן, כל מה שכתבתי הוא בגדר השערה של רופא ואנתרופולוג של כורסה ללא נתונים עובדתיים.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
אמונה טפילה.
עמרם22:
בס"ד
חודש אייר - ורפואה - מדברי מו"ר הרב יצחק גינזבורג שליט"א
http://pnimi.org.il/hodeshim/aiyar/Remzim_Aiyar.asp
בעלבעמיו:
מיימוני,
האם זה נכון גם בארץ? הימים היפים ביותר, בפרט באיזור המרכז, הם ימי החורף הנאים. באייר כבר יש חמסינים וכו'
ומה יאמרו האלרגיים?
לינקזעצער:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=23&topic_id=1287698
בהודעת משהמנדל
בברכה.
אזרחי:
אני חושב שיש משמעות לאפשרות 6 [אקלים]
סדר נזיקין, מסכת בבא בתרא
- דף טז, ב גמרא
רבי שמעון בן יוחי אומר אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם תלאה הקדוש ברוך הוא בגלגל חמה אמר אביי היינו דאמרי אינשי אידלי יומא אידלי קצירא
זה הולך על הבוקר שבו השמש זורחת
אבל אולי חודש זה הוא יציאת השמש ככה באופן רציני סוף סוף.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2006 23:47 |
|
| |
(2) ספר פרי צדיק ראש חודש אייר - אות א
ולמאן דאמר בתשרי נולדו אבות אמרו בגמרא שנקרא זיו דאית ביה זיוא לאילנא. וצריך להבין הטעם שנקרא חודש זה בשם זיו בפסוק ובפסוק לא נמצאו החדשים בשמות. דשמות החדשים עלו מבבל (כמו שאמרו בירושלמי דר"ה ובראשית רבה פ' מ"ח). רק בבנין בית המקדש נזכרו ב' חדשים אלו תשרי ואייר בשמות ולמה נשתנו משאר החדשים, ותשרי ירח האיתנים דאמרו בגמרא דתקיפו במצות יתכן לכנות שם מיוחד עליו. אבל אייר למה נתייחד שם מיוחד זיו משום שיש בו זיוא דאילנא יותר משאר החדשים ובכל המחלוקת אמרינן אלו ואלו דברי אלקים חיים ושניהם אמת, והענין הוא על דרך מה שכתוב כי האדם עץ השדה ובמדרש (שיר השירים רבה ב' ה') בשעה שיצאו ישראל ממצרים למה היו דומין לבן מלך שעמד מחליו אמר ליה פדגוגו ילך לאסכילי אמר ליה המלך עדיין לא בא בני לזיוו כו' כך כו' היה בהן בעלי מומין משעבוד טיט ולבנים כו' אמר ליה הקדוש ברוך הוא עדיין לא בא זיוותן של בני משעבוד טיט ולבנים יתעדנו בני ג' חדשים ואחר כך אתן להם התורה כו', ואף שנזכר במדרש הלשון בעלי מומין כו' לא מצינו שנתרפאו ישראל עד מתן תורה, שאז נתרפאו כל בעלי מומין, כמו שאמרו (תנחומא יתרו ח') מנין שלא היה בהן סומין כו' שלא היה בהן חרשין כו' והתורה לכל בשרו מרפא ונתרפאו כולן, והשם יתברך אין צריך זמן ג' חדשים לרפאותן וברגע אחד היו יכולים להתרפאות. אך הפירוש בעלי מומין מענין טמאת מצרים, דכתוב וירעו אתנו המצרים שעשו אותנו רעים עד שנאמר גוי מקרב גוי, וכמו שדרשו במדרש (ויקרא רבה פ' כ"ג) והיו צריכים להטהר מטמאת מצרים, ועל זה אמר עדיין לא בא זיוותן של בני, וכמו שדרשו במדרש (שיר השירים רבה פ' ג') מה התפוח הזה משעה שמוציא ניצו עד שגומר פירותיו נ' יום כך ישראל משעה שיצאו ממצרים עד שקבלו את התורה נ' יום וכו', ועיקר האור קבלו בחודש סיון, אך חודש אייר היה ההכנה למתן תורה, וזה שאמר שיבא זיוותן של בני, ומשום הכי נקרא חודש אייר זיו דאית ביה זיוא לאילנא האדם עץ השדה, ואף דזמן אילני דמלבלבי ביומי ניסן (כמו שאמרו שם בגמרא) ואז בניסן היה זמן יציאת מצרים וכן נולדו האבות בניסן וחודש אייר ניתן להם שמביא זיו של בני, ומשום הכי בשעת בנין בית המקדש נקרא חודש זיו. שבאמת בנין בית המקדש היה מעצמו כמו שאמרו (רשהש"ר ובזח"ג רכ"ב ב') והבית בהבנותו מאליו היה נבנה, רק היה נצרך מאת כל איש אשר ידבנו לבו, שהוא רעותא דלבא מצד האדם. ואז הרגיש שלמה המלך ע"ה שהתגלות האור הראשון היה התחלת ההכנה בחודש אייר שקודם סיון, חודש שקבלו בו התורה, ועל זה אמר כי חולת אהבה אני שעדיין חולין באהבה, ואמר סמכוני באשישות ואיתא במדרש (שם) בשתי אשות תורה בכתב ותורה בעל פה ובפשיטו שנקרא שניהם אש. תורה שבכתב כתיב מימינו אש דת למו. ותורה שבעל פה גם כן כתיב הלא כה דברי כאש, ונדרש (סוף חגיגה) תלמידי חכמים שכל גופן אש (וכן תענית ד.). והכוונה לב' הפירושים אשישה דאיתא בגמרא (פסחים לו ע"ב) אשישה אחד מששה באיפה ופליגי דשמואל דאמר אשישא גרבו דחמרי דכתיב ואהבו אשישי ענבים, וכן בזוהר הקדוש (ח"ג מ' א') אשישות לרוואה מחמרא כו', וזה שכתוב באשישות תורה בכתב תורה בפה על פי מה שכתב (ברעיא מהימנא זח"ג רע"א ב) לכו לחמו בלחמי ודא נהמא דאורייתא דבכתב ויינא דאורייתא דבעל פה, וכן נראה הלשון ושתו ביין מסכתי ולא כתיב בייני כמו שנאמר בלחמי, אך ביין מסכתי, היינו מה שמסך הקדוש ברוך הוא בלב ישראל, שנראה כמו שמחדשים מעצמו, והם דברי אשר שמתי בפיך (וכמו שנאמר כמה פעמים), וזה שאמר תורה בכתב תורה בפה הם ב' הפירושים באשישה. ואחר כך אמר באשישות אלו הלכות המאוששות, היינו אור תורה שבעל פה, רפדוני בתפוחים אלו ההגדות שריחן וטעמן כתפוחים, והיינו סוד ה' ליראיו דהוא האור הנרגש בלב, כמו שנאמר נודע בשערים בעלה ואמר בזוהר הקדוש (ח"א ק"ג רע"א) כל חד לפום מה דמשער בלביה, וזהו על ידי הגדה כמו שכתב (בספרי עקב) רצונך שתכיר מי שאמר והיה העולם למוד הגדה שמתוך כך אתה מכיר את הקדוש ברוך הוא כו', כי חולת אהבה אני. שעדיין לא בא זיון של בני ישראל מיציאת מצרים וכן היה ההכנה על ידי קדושת האבות וכמו שכתב בזוהר הקדוש (ח"ג מ' א') באשישות אילין אבהן דאינון אתמליין בקדמיתא (וכמו שנתבאר במקום אחר) וכן בסעודה ג' דשבת שהיא סעודתא דיעקב אבינו ע"ה אומרים למחזי זיוא דזעיר אנפין, וכן במדרש רבה (ריש פרשת ויצא) ויצא יעקב כו' יצא משם פנה זיוה כו' ומקשה אלא הכא דהוה יצחק כו'. כמו שאמרנו דכל האבות הם אור הראשון, אך לא דומה זכיתו של צדיק אחד וכו', ואלו ואלו דברי אלקים חיים שמפני כך נקרא זיו חודש אייר שהוא חודש שקודם סיון, ובו ההכנה למתן תורה והוא סמכוני באשישות. ושאז בא זיון של ישראל משעבוד מצרים ימי הספירה לטהרנו מקליפתינו ומטמאותינו. ובו קדושת האבות שהם גם כן אור הראשון וכאמור. וכן איתא בספר יצירה שחודש זה נברא באות ו', שנקרא בזוהר הקדוש אות אמת אמת זו תורה (כמו שאמרו ברכות ה ע"ב), וכמו שכתב בזוהר הקדוש (ח"ג קכב סע"ב), דאות ו' משה"ק ומינה ייעול על פומא דבר נש מלילין לאולפין באורייתא וכו' ו"ה תורה ומצוה כמש"ש אחר כך, ויעקב תתן אמת ליעקב, ואף שעיקר התורה קבלוה בסיון ההכנה למתן תורה היה בחדש זה לטהר ולהתקדש להיות מוכן לקבלת התורה כמו שנאמר רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני:
ספר פרי צדיק ראש חודש אייר - אות ב
וי"ב חדשי השנה הם כנגד י"ב שבטי י"ק וחשב האר"י ז"ל כסדר הדגלים, וחודש ניסן כנגד יהודה ואייר כנגד יששכר וכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים שהיו יודעים לעבר שנים ולקבוע חדשים (כמ"ש באסת"ר פ"א). וזה נקרא סוד וכמו שאמרו בגמרא (כתובות קיב.) בסוד עמי לא יהיה זה סוד עיבור וכמו שאמרו (שם קיא.) שלא יגלו הסוד לאומות העולם, ופירש"י אמרי לה סוד העיבור ואמרי לה סוד טעמי התורה. ובתוספות פירשו בפשוטו שלא יגלו סוד העיבור על פי מה שנאמר כי הוא חכמתכם זהו סוד העיבור, וכמו שאמר רבינו הקדוש זצוק"ל שכתיב בינה לעתים שהבינה באה קודם לעתים דהאדם היודע שהוא שבת וכדומה על ידי זה מעלה על לבו קדושת השבת, אבל אם היה מהלך במדבר ואינו יודע מתי שבת לא הרגיש כלל, והמה השכילו מקודם הבינה בלב שהעת והזמן ראוי לקדושה זו ולקדש בו החודש, ועל ידי זה לפעמים היו מאיימין על העדים שנראה בזמנו לעברו (כמו שאמרו ר"ה כא.). והוא על ידי שהרגישו שהקדושה צריך לקבוע ביום זה והיה בו קדושה כמו שאמרו (שם כה.) אתם אפילו מזידין וזהו סוד העיבור. ומתחלה היה סוד ה' ליריאיו (כמו שאמרו בב"ר שם). והיינו שעל ידי היראה גם כן זוכה לישרות הלב. כמו שאמרו (ברכות נט.) והאלקים עשה שיראו מלפניו לפשוט עקמימיות שבלב. ואחר כך לישרים סודו, והיינו שזוכה לישרות שלבבו ישר וכבר הוריק הרע מלב כסיל, ואחר כך לנביאים כי אם גילה סודו אל עבדיו הנביאים, היינו מי שזוכה שמופיע בו נבואה מצד השם יתברך, והחודש הזה הוא כנגד קדושת יששכר שהיו יודעי בינה לעתים וסוד העיבור הוא לישרי לב. ולישרי לב שמחה. ולב שמח ייטב גהה. והיינו שבא זיון של בני, וזהו המו"מ של חודש אייר שיזכה לטהר הרהור הלב על ידי שימליך אות ו' שהוא אות אמת וכאמור, ואות ו' היא הנהר היוצא מעדן להשקות את הגן, שממשיך מאור פלא עליון שהוא עדן עין לא ראתה ואיתא בזוהר הקדוש (ח"ג קצ"ג ב') עצות מרחוק מאן נינהו תרי בדי ערבות דכל עיטא דנביאי מתמן אתיא, וזה נקרא בזוהר הקדוש נצח והוד שמשם יניקת הנביאים (וכן כתבו בתיקונים ריש הקדמה תרי בדי ערבות תרי נבואי קשוטי) והם כנגד משה ואהרן, וכוליא ימנית כנגד משה שושבינא דמלכא שהוריד התורה מן השמים, ובכוליא שמאלית בחודש אב שבראש חודש אב נפטר אהרן שהוא שושבינא דמטרינותא, והוא שורש תורה שבעל פה לתקן הרב כעס על ידי הרב חכמה, ושם העסק להוריק הרע מהלב כסיל לשמאלו, ובחודש זה כוליא ימנית היועצות לטובה צריך האדם להמליך אות ו' אות אמת ולטהר מחשבות והרהורי הלב, ויכניס בו השם יתברך קדושתו העליונה:
ועיין עוד בזה הספר הק', ותמצא נחת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2006 16:01 |
|
| |
אודה למי שיכול לכתוב את שמו האנגלי המלא של "הוועד היהודי אמריקאי" שמקיים כעת את הקונגרס.
"אחת ההגדרות הטובות ביותר לאומללות היא אי-התאמה בין כשרונותינו לציפיותנו מהם"
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2006 16:43 |
|
| |
נונו. זה לא המקום לשאולות מסוג זה אבל אענה לך ואחר כך אמחוק.
American Zionist Movement
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2006 13:55 |
|
| |
לינקי נכבדי,
האם תוכל להפנותינו לדיון בספר של אבי שגיא "אתגר השיבה אל המסורת"?
זכורני שהיה כזה.
תודה ושבת שלום
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2006 17:19 |
|
| |
סאניטש:
בנוסף לספר שהזכיר הבאבא_תור יש את ספרו של מרדכי ברויאר, טעמי המקרא. עוד ספר הוא, טעמי המקרא בפרשנות מאת זכריה גורן, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2006 21:36 |
|
| |
מי זה שו"ת מהרש"ג והיכן ניתן להשיגו?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2006 21:39 |
|
| |
תשואות חן חן לך (ע"פ פסוק רלבנטי..)
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2006 22:04 |
|
| |
גיליתי שהכוונה לשו"ת של ר' שמעון בן יהודה גרינפלד.
S 2=44A219
זה מופיע באוצר החוכמה או באיזה מאגר כלהוא? מישהו יוכל לסרוק או לשלוח לי את סימן ג בחלק יו"ד?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2006 11:22 |
|
| |
ישר כח
הסתדרתי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2006 13:50 |
|
| |
מחפש לינק או סריקה של :
מאמר של יעקב גולומב על יחסו של הלל צייטלין לניטשה בגליון האחרון של דעת מס' 56.
מאמרו של יצחק שילת בגליון האחרון של מעליות.
מאמרו של יעקב זוסמן על תורה שבעל פה במחקרי תלמוד ג' .
מאמר ישן של משה ליכטנשטיין בעלון שבות י"ז או בדף קשר לתלמידי ישיבת הר עציון מס' 851 אדר תשס"ב .
אגב, קבלתי שני ספרים חדשים מעניינים : "על דרך האמת" - הרמב"ן ויצירתה של מסורת , משה הלברטל [סדרת יהדויות , מכון שלום הרטמן] הסוקר את פילוסופיית ההלכה של הרמב"ן [ההשגות על הרמב"ם , לתשומת לב מיכי] תפיסת ההסטוריה שלו , טעמי המצוות וכמובן על תורת הסוד ומסורתה . הכל בסגנון בהיר ותמציתי .
ולתשומת לבם של אנוסי התבונה : "אאוטסיידרים ומורדים" - על העומדים מחוץ ומנגד , כולל בתוכו גם אנציקלופדיה לכאלה . מאת גבריאל רעם [ידיעות אחרונות] בפרק על מרידה בממסד הדתי יהודי , נכללים , בזמן הזה , אדמיאל קוסמן והרב מרדכי גפני . כנראה שעל הג"ן ותלמידו הרא"מ שיחי' לא שמע ...
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2006 13:56 |
|
| |
לסאניטש:
דומני שבין ראשוני המפרשים לפי טעמי המקרא, היה גם רבי יוסף קרא, פרשן בן תקופתו של רש"י.
|
|
|
|
|
