| נשלח ב-15/5/2006 05:24 |
 |
| |
<"הרב חיים צימרמן מיהו? מה היו השקפותיו? מה דעתכם עליו?">
לפניך עליו מויקפדיה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%9E%D7%9F
כשעלה לארץ בסוף ימיו, היה גר ב"גבעה הצרפתית" בירושלים, ולימד שם במדרשה של "מכון הרי פישל", שם הייתי מתלמידיו, אין ספק שהוא היה "מקורי.
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/ecaron-4.htm
"בספרו תורה וקיום (בשפה האנגלית) מברר הגאון הרב חיים צימרמן את יסוד הדיפלומטיה על פי התורה. הרב מציג שני פסוקים בתהילים כשיטת מורשתנו מפי דוד המלך - שיטה שיש לה תוקף של הלכה: "עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם: עם נבר תתברר ועם עקש תתפתל" (יח, כו-כז). נאמר בתמציתיות, במידה והעולם מתאפיין בעוולות ורשעות, יש לפעול בהתאם. אבל ביחסים עם אנשים ישרים, עליך להגיב ביושר. שיטה שנובעת מתוך הקשר ביחסי בני אדם וגם בין מדינות. נושאים פוליטיים אינם נידונים במנותק ממכלול מצב הנסיבות בשטח. במלים אחרות, הבעיה הערבית בארץ לא תזכה לטיפול כעניין מוסרי שמרחף על פני המציאות, אלא כסוגיה שמצריכה גישה מעשית בהתאם לאופייה ומימדיה של הבעיה עצמה. ישראל תגיב למעשי הערבים ותוכניותיהם על פי תוכנם, ותידרש ליחס שווה מולם".
נישטאייך הוא נישטאיך ולא אחר
תוקן על ידי - נישטאייך - 15/05/2006 5:41:04
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2006 17:24 |
|
| |
וכשאני לא ביקרתי אותו בתל אביב הוא לא היה גר ברחובות, וואו!
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2006 08:56 |
|
| |
צ'אוט
הוא כראה התקדם בארץ.
תוקן על ידי - נישטאיך - 16/05/2006 9:00:10
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2006 07:46 |
|
| |
יהוסף:
יושר ואושר, מה קודם למה ומה מתלווה?
ווטו1:
מבחינת התכלית ב"מחשבה תחילה" קודם האושר, לא משום היבט השמחה שבו, אלא משום שהוא מצב של הגעה לשלימות היושר.
מבחינת התהליך המעשי, קודם היושר המתקדם לקראת האושר.
[זו הטמעת אשכול ישן נושן וכנראה שהיום הייתי מגיב אחרת, אך בכ"ז הנני מעתיק כחומר למחשבה]
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2006 09:58 |
|
| |
דרוש מומחה לווסתות (טור ושו"ע עם כל הנושאי כלים), נא לפנות באישי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2006 19:59 |
|
| |
נתקבל בל"ג בעומר
מאת
hooooomy:
לכבודו של רשב"י
מחלוקת ידועה היא בברכות לה:
ת"ר ואספת דגנך מה ת"ל לפי שנא' (יהושוע א) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך יכול דברים ככתבן ת"ל ואספת דגנך הנהג בהן מנהג דרך ארץ דברי ר' ישמעאל ר"ש בן יוחי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה מה תהא עליה אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים שנא' (ישעיהו סא) ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו' ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י עצמן שנא' (דברים יא) ואספת דגנך ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן שנא' (דברים כח) ועבדת את אויביך וגו' אמר אביי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן כר' שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן
קושיא ידועה היא על רשב"י: כיצד למד מן הפסוק "ואספת דגנך" שבזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י עצמן - והרי הפסוק מגיע מן פרשייה שניה של ק"ש
"והיה אם שמע תשמעו אל מצוותי אשר אנכי מצווה אתכם היום לאהבה את ה' אלוקיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותרשך ויצהרך" משמע בבירור שזוהי ברכה על שעושין רצונו של מקום.
שני תירוצים מכיר אני לקושיא זו ושניהם דחוקים עד מאד
א. בשם תוס' ומרחיב המהרש"א שפרשייה זו מדברת בשעושין רצונו של מקום אבל לא במלואו - וקצת ראיה מביא המהרש"א מכך שלא כתוב "בכל מאדכם" כפי שכתוב בפרשייה הראשונה של שמע - תירוץ דחוק, וכי לכך ציוונו ה' לקרוא קריאה זו כמה פעמים ביום, האם זהו דברו של ה', דיבור על "חצי עבודה".
ב. בשם ריטב"א (דומני), רשב"י קורא את הפסוק "והיה... ונתתי מטר ארצכם בעתו" עד כאן בשעושים רצונו, והמשך הפסוק "ואספת דגנך..." מדבר בשאין עושין רצונו.. - כאן כבר אין צורך להסביר את הדוחק.
לא הצלחתי למצוא תירוץ לקושיא זו שקשה היא עד מאד(אפילו לא מצאתי שינויי גרסאות) - כיצד אפשר לומר ש"ואספת דגנך" היא קללה????!!!!!
עזרו לי ללמד זכות על רשב"י...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2006 20:09 |
|
| |
אולי דייק מלשון ונתתי. אשר כידוע מקשה היעב"ץ דהול"ל ונתן ה' וגו' ומהו ונתתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2006 23:18 |
|
| |
גלויענים שואל:
בקשתי להוועץ בחכמי המקום ובסופריו מה יאמרו לנבוכים בשנת ששת אלפים ואחת שינהג העולם כמנהגו מקדמת דנא, ולא ישוב לתוהו ולא יפתחו השמים.
נבוכים אלו הם מנהיגי הדור (הקרויים גם פני הדור) שכל תושייתם מתבססת על מיעוט הזמן שעד למלכות השמים הצפויה בבחינת כתר לי זעיר שבדניאל. מי יגלה עפר מעיניהם ואם היו מכלכלים מעשיהם תוך מחשבה ארוכה אולי באמת היינו זוכים לגאולה בבחינת אחישנה הידועה.
גלויעינים
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2006 09:02 |
|
| |
מחפש מאמרי חז"ל או חכמים אחרים במסגרת היהדות, על עניין דמותו של מחנך, מי שיוכל יכתוב נא לאישי.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2006 11:22 |
|
| |
כי שפתי כהן ישמרו דעת וכו' זה אחד הדרשות המפורסמים. גם יש את הסוגיא בב"ב, בענין מצדיקי הרבים ועוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2006 13:10 |
|
| |
האם תוכלו למנות כאן כיד בקיאותכם הטובה שמות של ספרים מרוסיה-ליטא-פולין על סדר השו"ע חו"מ או על סדר תרי"ג מצוות (בין פירושים ובין פסקים)?
ואל תביאו לי קצות, נתיבות, ערוה"ש, ר"י פערלא על רס"ג. אני מתכוון לחיבורים פחות מפורסמים.
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2006 17:13 |
|
| |
אידך,
אני ממליצה לך פשוט להכנס לקטלוג של בר-אילן ושם לערוך חיפוש ע"פ מספר מיון A565 (שמשמעותו פירושים על חו"מ). באפשרויות חיפוש תבחר "מספר מיון דיואי / יהדות" ותקליד A565 או שתבחר "מלים" ותקליד A565
תקבל רשימה מכובדת ממנה תוכל לבחור את הארצות שביקשת.
לחילופין, אפשר ללכת לכל ספריה אקדמית ולעבור על המדף שבו נמצאים הספרים עם המספר הקטלוגי הזה...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2006 18:13 |
|
| |
חפרפרת,
הייתי שם (בספריית בר-אילן) אתמול וראיתי את הספרים בשטח ממש, אבל אולי את צודקת, וכדאי לראות גם דרך המחשב.
תודה,
א"ג
אידך גיסא
|
|
|
|
|
