|
|
| נשלח ב-14/9/2006 11:15 |
 |
| |
אם יש למישהו רעיון על המושג "תנא ושייר" מה העניין במשניות בעלות אופי כללי כשהם לא מכסים את כל המקרים ופעמים משמיטים אף את הפרטים היותר מהותיים? הדוגמא שאני נתקע בה כעת היא המשנה בסוטה פ"ג השואלת מה בין איש לאשה? ומביאה אוסף הלכות לאו דווקא מהעיקריות
השאלות: א) מה העניין בסיכום זה אין במשנה שום דין שלא בואר במשניות אחרים
ב) על פי איזה קו נבחרו הפרטים שיענו לשאלה?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2006 12:46 |
|
| |
בל"ב,
מזמן יצאתי אלא שאתה מרצונך להישאר ו/או לראותי נשאר לא חפצת להביט ביציאה.
עלם,
מה שזכור לי אך עדיין צריך בדיקה הוא שכל שלא היתה כוונת התנא [המקורי ממנו העתיק רבי] לערוך רשימה מושלמת אלא לרשום את שהוא רוצה לעסוק בו אין סיבה שיביא את כולה וממילא אין לדייק ממנו. לכן גם אם היה משייר דין אחד ייתכן היה לומר שלא רצה ברגע הכתיבה לעסוק בו אך מ"מ יש נטיה של "אם כבר אז כבר" לא שלא להשאיר הרשימה חסרה מפני דין אחד חסר ואם חיסר יש לחשוב ולדון אולי יש משהו בעצם שמפניו הוציא את הדין החסר מהרשימה. אך כאשר שייר שניים הנטייה היא יותר שלא היתה כל כוונה לערוך רשימה.
בקיצור; כדרך מו"מ שבגמרא אין כאן כללים מוחלטים להחליט בוודאות את כוונת התנא, אלא נטיות לשם הרחבת הדיון כדרך חכמנו שלא להשאיר שום אבן שלא נהפכה לבדוק אם יש מה ללמוד ממנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2006 15:23 |
|
| |
השכן,
כנראה שהמתים האשכנזיים מקבלים פטור לכל החג.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2006 22:33 |
|
| |
אפשר להשתכנז שם?
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2006 22:58 |
|
| |
אולי כדאי לפתוח אשכול על הערות הגיון (בשונה מהערות סברא וכיו''ב) בפוסקים.
התקשיתי בדבר ב''י על משנה נידה בפרק בא סימן ''כל הכשר לדון כשר להעיד ויש שהוא כשר להעיד ואינו כשר לדון''.
בבית יוסף חו''מ סי' ל"ג כתב ע''ז ''משמע בהדיא (מהרישא של המימרא, bt). דכל שפסול לדון פסול להעיד''.
הדברים מוקשים, משום שאין בחציה הראשון של המימרא שום התיחסות למי שפסול, רק למי שכשר. כל א' הוא ב' לא אומר דבר על לא א' ולא ב' והקשרים ביניהם. בב''ח הקשה על הב''י מהמפורש במשנה ''יש שהוא כשר להעיד ואינו כשר לדון'' שמזה מוכח שאין קשר בין הפסולים, ותימה שלא הקשה כמ''ש.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2006 10:35 |
|
| |
אשמח אם מישהו יוכל לעזור.
אני מחפש חומרים, תורניים בעיקר, על חייו של דוד המלך, לצורך עבודה. גם חומרים היסטוריים אחרים על התקופה וכדומה, יכולים לעזור.
האם חובר ספר שאסף את המקורות המדברים על דוד המלך? אשמח לעזרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2006 13:07 |
|
| |
פרויקט השו"ת יכול להיות התחלה לא רעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2006 17:11 |
|
| |
המורה_11
חומר של השקפה חרדית לגבי צבא
האם משהו יכול לשלוח לי קישורים וחומר כיצד לשכנע בחור חרדי לא להתגיס לצבא .
מדובר בבחור חכם .
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2006 17:16 |
|
| |
רב_ניק:
המורה 11:
ברוך הבא אל הפורום!
כידוע לך חברים חדשים רשאים לפתוח אשכול חדש רק אם קיבלו אישור מאחד המנהלים ולמרות שאני יודע שקעלעמער יכה בי רק באופן וירטואלי כמובן [אייקון של מיימוני נזוף ומבויש] שאלה גדולה שאלת ואפשר לחלק אותה לשלושה חלקים שוים בלי שארית [אייקון של מיימוני שוקד על לימודי האלגברה].
א. מה זה חומר והאם הוא מושג נבדל באופן פילוסופי ועמוק ממושג הרוח?
ב. מה זה חרדי? אמנם זו שאלה שכבר נידונה בהרחבה בכמה אשכולות בפורום וכדאי לך לבדוק ברשימת המומלצים אבל בפורום שלנו [אייקון של מיימוני מפוחד מתגובת אם שלום על השימוש במילה 'שלנו'] תמיד שמחים [אייקון של מיימוני מתנצל בפני chouteng על שנקט במילה כה רגשנית] להעלות גירה.
ג. מה זה חכם ומי קובע מי הוא חכם ומי לא? גם על כך כבר דנו כאן אבל מכיון שכאן כל אחד חושב שהוא חכם זה נושא מאוד אקטואלי ורלונטי.
*****
ווטו: 
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2006 17:34 |
|
| |
המורה_11
למה שלא יתגייס?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2006 18:00 |
|
| |
ומהו בחור?
הבחורים הראשונים המוזכרים במקרא הרי הם הישיבע בוחערס של מצרים, שכידוע עזבו את תלמודם למלחמת המצוה, והמירו סטנדרים במרכבות, ככתוב: "וַיִּקַּח שֵׁשׁ-מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם". ודילמא שאני התם, דמלחמת מצוה היתה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2006 14:42 |
|
| |
המורה
שאלת שאלה גדולה וחשובה. אבל היא מעוררת שאלה קודמת שבצדק שאלו אותך: למה שלא
יתגייס?
אני יכול לחשוב על כמה תשובות, ולמעשה אם ידונו בהן ברצינות, זה נושא לאשכול. (היה דיון על זה
בח"ח אבל נדמה לי שלא אצלנו).
א. הוא עלול להתקלקל.
ב. זה מסוכן פיזית בצבא.
ג. אין שם תנאים לשמירת מצוות.
ד. זה יזיק לשידוכים שלו ושל המשפחה.
ה. הוא יכול להיות תלמיד חכם עצום. צבא זה בזבוז זמן עבורו וגם נסיונות שחבל שיצטרך לעמוד
בהם, כי הם מורידים את האדם מה שלא יהיה.
נראה לי שהטעם שיש להתייחס אליו בעיקר הוא הטעם החמישי. כמובן, אם אין תנאים בצבא
לשמירת מצוות, גם זה צידוק שלא להתגייס. אבל יש נח"ל חרדי. אם הוא באמת "בסדר" צריך
לבדוק אצל המומחים.
אם הנושא הוא ה', אזי יש לחשוב על נימוקים ולדעתי יותר מזה, על המתודולוגיה.
יש להציע לו שיחה ענינית בנושא. והשאלה מי מסוגל בחוג המשפחה או הישיבה לנהל שיחה כזו. זה
מאד כואב רגשית, וצריך מישהו שיכול לשמור על אובייקטיביות.
לדעתי, אין דרך לשכנע אדם אלא בצורה בוגרת על ידי נימוקים. ואז יש לדון למה לדעתו צריך או
ראוי או כדאי להתגייס (אידיאל, השתתפות עם העם, הכנה לחיי אזרחות מחוץ לציבור החרדי, רצון
למרוד או להיות יותר מודרני וכיו"ב). ואז אפשר לדון איתו אם הוא צודק. אם התכליות שהוא חפץ
בהם אכן לרוחו. וגם אם התכליות מוצדקות, האם המחיר שהוא ישלם כדאי וראוי.
אם יש צורך, פני נא אלי לאישי.
אולי אוסיף עוד הערה שמנוגדת במשהו לרוח עצכ"ח. אפשר מאד שכדאי לקחת אותו לאדם גדול,
גדול באמת ושנחשב בעיניו לגדול, שיתייעץ איתו לפני שהוא מגיע להחלטה אחרונה בענין.
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2006 14:59 |
|
| |
מיימוני, טענה ב' שהעלית משונה מאוד.
אשר לנח''ל החרדי, אני מכיר מקרוב שני בחורים שהתגייסו לשם אחרי שנפלטו מכמה מסגרות ישיבתיות. הצבא עשה להם רק טוב, מבחינה אישית ודתית.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2006 15:24 |
|
| |
[בי טי,
טענה ב' היא משונה?! זו הטענה היחידה שאין עליה עוררין, ואולי משום כך גם המשכנעת ביותר מכולן...]
|
|
|
|
|
