|
|
| נשלח ב-28/1/2007 16:20 |
 |
| |
אמונות הכרחיות!
כתב הרמב"ם ח"ג פ כח - תרגום מ. שוורץ:
"...כן גם קוראת התורה אל אמונות מסוימות שהאמונה בהן הכרחית לשם תקינות המצבים המדיניים, כגון שאנו מאמינים שהוא יתעלה יחרה אפו על מי שהמרה את פיו, ולכן חייבים לפחד לירא ולהיזהר מן העבירה".
וכאן הבן שואל:
א. מהי האמונה ב'חרון אף' - שכר ועונש? השגחה? הענשה?
ב. האם משמעותה של אמונה זו היא בנפ"מ לענין יראה מהעבירה דווקא, או שמא זהו "שקר לבן" להמון? דוק, הרמב"ם כתב "ולכן", ולא "כדי / על מנת".
ג. היכן מצאנו חובה "לפחד ולירא" מן העבירה?
ד. "ולכן וכו' " - האמנם זו הסיבה להזהר מעבירה.
ואולי זה נושא לאשכול, ושמא כבר יש כזה ולא ידעתיו...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2007 16:33 |
|
| |
גוונא:
אני לא האשמתי את אף אחד. רק הצגתי את העובדות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2007 19:14 |
|
| |
כמתעסק
קח קוריוז חביב במיוחד, הרמב"ם בהתקפתו על בעלי התארים החיוביים מסביר כמה חמורה הטעות בנושא הא-להות ושאין סליחה אפילו לטעות הנראית מזערית כמו אלו האומרים שהא-ל מתפעל רחמנא לישזבן מהאי דעתא, ואז, אומר רבינו משה, המאמין שהא-ל מתפעל או שהוא בעל תארים חיוביים, הריהו מכעיס ודחוי וגורם חרון אף וכו' וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2007 09:30 |
|
| |
שלום
אני מעוניין באשכולות (שמן הסתם הובאו בפורום) העוסקים בנושא : מסורת במחשבה. כלומר האם גם במחשבה ובהגות יש להיצמד לשיטה אחת, או שכל דבר שאיזה שהוא ראשון, ואולי גם הוגה אחרון, אמרו, הוא לגיטימי ולא ייחשב כ"כפירה". בקיצור, קריטריון ואמת מידה במחשבה. האם תוכלו להפנות אותי לאשכולות אלו? (בחיפוש באינדקס לא מצאתי)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2007 09:03 |
|
| |
שאלה
חז"ל אמרו שאלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה חומשים וספר יהושע משום כבודה של ארץ ישראל. זה מדבר כמובן רק על מה שאחרי יהושע, כי גם בתורה עצמה, כל פרשת המשכן - זה כפרה על העגל, צרעת, חטאות ואשמות, קרח, בלעם, מדיין ועמלק - כל אלו לא היו אם לא חטאו. אברך אחד אמר לי יותר מכך - אלמלא חטאו ישראל בעגל, לא ניתן להם אלא עשרת הדברות בלבד, שהם כוללים את כל התורה. לפ"ז רציתי לומר שבעצם כל חכמה שיש בידינו, אינה אלא תוצאה של טעות, שהרי "אין חכם כבעל הניסיון" ו"אין אדם עומד על דברי תורה אא"כ נכשל בהם".
השאלה האם יש לכל זה סוף. כי הקבלה טוענת שלקדושה יש נ' שערים ולטומאה רק מ"ט. ובעקבתא דמשיחא ניתן לרדת כמעט עד הסוף, עד ש"פתאום יבא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים... וטהר את בני לוי וזקק אותם כזהב וככסף", ו"את הצפוני ארחיק מעליכם".
ואת"ל שיש סוף, האם זה סוף יחסי, קרי:העולם הגשמי, או: העולם הזה, או שזה סוף מוחלט, קרי: יגיע המשיח, יתוקן הכל ונחזור לתוהו ובוהו, ואין אתנו יודע עד מה. (ומה אם העולם הבא הנצחי? הרי כל החכמים שלפנינו כבר הקדימו ואמרו שאיננו יודעים מה משמעות הנצח הזה. אז אולי הנצח הזה הוא כדעת המ"ד שימות המשיח ארבעים יום? בעצם למה לא?)
ואולי פשוט נפתח את זה כאשכול חדש?
בהתחלה פשוט לא חשבתי על זה.
תוקן על ידי גדוראובן ב- 30/01/2007 9:12:59
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2007 12:25 |
|
| |
מחפש חומר על היחס לנידה בתרבויות שונות, עתיקות או פרימטיביות.
תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2007 16:45 |
|
| |
[לפי הקטע המובא בקישור הרי אנו שבים לתורת ההתאמה של ווטו...]
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2007 17:24 |
|
| |
משנה מסכת ראש השנה פרק א
שנה א
ארבעה ראשי שנים הם באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי בית הלל אומרים בחמשה עשר בו
מדוע כל שלשת ראשי השנה נכתבו בלשון רבים ורק האילן ביחיד??
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2007 19:04 |
|
| |
לפום ריהטא נראה שלשון המשנה אילן בלשון יחיד. כגון, על פירות האילן (ולא, האילנות) מברך בורא פרי העץ.
אני מרשה לעצמי לכתוב לפום ריהטא כיון שזה אינטרנט ועל כן מדת הדיוק אינה מדת הדיוק הדרושה לדברי דפוס.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2007 19:16 |
|
| |
יש ליתן טעם לפי ששאר הדברים אין דרכם להיות יחידים - מלכים, רגלים, שמיטין, ירקות. אבל אילן, ודכוותה נטיעה - הדרך ליטוע אפילו יחיד, כיוון שאילן יחיד מצמח פירות הרבה.
ומה שאמר מעשר בהמה, שמא להבדילו ממעשרות גידולי קרקע שהם כפולים - מעשר ראשון ושני/עני, שנה בלשון יחיד לאשמעינן שיש רק מעשר אחד.
רק לקראת הסיום שמתי לב ללשון המעניינת. אם א יועיל לא יזיק.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2007 11:16 |
|
| |
שוטונג.
לפום ריהטא, אנו עוסקים כאן במשנה אחרת ופה היתר מופעים ברבים, בענין המעשר הרי זה ברור למה מעשר ולא מעשרות, אבל הרי אפשר היה לכתוב, ר"ה לאילנות, כמו למלכים!?
בתשובתך הזכרת לי שאלה אחרת, למה המשנה אומרת על פירות האילן מברך בורא פרי העץ.
למה לא לברך בורא פרי האילן? למה השינוי?
גדור ראובן
גם ירקות שותלים שתיל או זרע אחד וממנה יוצאים ירקות הרבה. פוק חזי לחקלא
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2007 22:46 |
|
| |
אשמח לקבל את תוכן הצוואה המרשימה או לחילופין להדריך אותי היכן אוכל למוצאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2007 01:18 |
|
| |
שלום,
אני מחפש אם תורגם לעברית
"כללים להכוונת השכל" (Rules for the Direction of the Understanding)
של רנה דיקארט ואם כן היכן זה ניתן להשגה?
|
|
|
|
|
