בתביעת פיצויים לבית המשפט, הציגו התובעים חוות דעת מטעם הרב ... אשר העיד כי "הנוהג הוא שכל אב שיש לו השכלה תורנית ובנו לומד במוסד תורני לומד עם בנו מדי יום את שנלמד במוסד התורני וביום שבת חוזר אתו על החומר הנלמד במשך השבוע. "לגבי יתום, הוסיף הרב ... וקבע בחוות דעתו, "נהוג לשכור עבורו אברך - תלמיד חכם, אשר בנוסף לחוכמת התורה יש לו גישה לילדים, והוא מלווה את הילד מגיל לימוד סידור תפילה וחומש, דהיינו מגיל 4-5 שנים ועד לגיל בגרות, דהיינו עד גיל 18 שנים". שירות זה ניתן על-פי חוות דעתו של הרב ... , משך 6 ימים בשבוע, דהיינו, כ- 300 שעות לימוד בשנה משך כ - 14 שנה בתשלום של 30 ש"ח עבור שעת לימוד. על יסוד חוות דעת זו, וכן על יסוד עדויות נוספות (עדותם של הרב ... אביו של המנוח - ... והורי התובעת), מבקשת באת כוח התובעים לפסוק בפריט זה פיצוי בגין אובדן שירותים בהיקף של חמש שעות שבועיות לפי מחיר של 15 דולר לשעה, בסכום של 185,000 ש"ח ובסכום נוסף של 2,092 ש"ח עבור עזרה בלימודי קודש לקראת בר מצווה".
למי ידוע על נוהג שכזה?
_____________
במספר פסקי דין מצאתי התייחסות לתביעה משפטית של האדמו"ר בשנת 1966 נגד ביה"ח שערי צדק.
אחד מהם הוא בג"צ 142/70 - בנימין שפירא נ' הוועד המחוזי של לשכת . פ"ד כח(1), 325 ,עמ' 331-332.
בו נאמר:
"הטענה כי באין חובה חוקית לגלות, רשאי אני לכסות ולא לגלות - יכול ותישמע מפי אדם או תאגיד פרטי (כמו, למשל, בית-החולים הפרטי שהיה המשיב ב-ע"א 307/66, (- מנחם מנדל שניאורסון (הידוע כרבי מליובאוויטש מברוקלין) נגד בית-החולים "שערי צדק" ; פד"י, כרך כ (4), ע' 167.)), אבל אין היא נשמעת מפי רשות הממלאת תפקיד על-פי דין. לא הרי רשות היחיד כהרי רשות הציבור, שזו בתוך שלה היא עושה, ברצותה מעניקה וברצותה מסרבת, ואילו זו כל כולה לא נוצרה כי אם לשרת את הכלל, ומשלה אין לה ולא כלום : כל אשר יש לה מופקד בידיה כנאמן, וכשלעצמה אין לה זכויות או חובות נוספות על אלה, או שונות ונפרדות מאלה, אשר הן נובעות מנאמנות זו או הוקנו לה או הוטלו עליה מכוח הוראות חקוקות".
לפסיקה זו יש איזכור בעוד כמה פסקי דין.
הידוע לכם במה הענין?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 06/02/2007 2:02:42
 |
|
|
עולם הפוך אני רואה
