משאלות: אשכול בקשות מחברי הפורום [ב']

פנתר שחור

ברוך הבא אל הפורום!

הבאת שאלות נכבדות מאד, וכל אחת מהן זקוקה לאשכול בפני עצמו. עם זאת, חלקן כבר נידונו בפורום. איני זוכר להביא לינקים (קישורים שלחיצה עליהם מעבירה לאשכול), אך אנסה לענות בקיצור. יש לזכור כי דברי נאמרים באופן כללי ותמציתי ביותר, וכן מה שאני כותב הוא לפעמים דעה אחת בזמן שיש גם אחרות. עם זאת, אני מציג את עמדתי שלי.

1. האם יכלו לחדור ליהדות דעות מאומות ודתות אחרות?

נחלק זאת לשנים:

האם חדרו דעות אמיתיות?

האם חדרו דעות פסולות? והאם יש דעות לא נכונות בתוך המסורת היהודית?

זה שחלק ממה שנכלל היום במסורת מגיע ממקורות זרים הוא מפתיע אבל ידוע. כבר התלמוד מציין כי "שמות מלאכים עלו בידי עם ישראל בשובו מגלות בבל" (אין זה ציטוט מילולי). אותו דבר נכון, במידה פחותה של חשיבות, לגבי שמות החודשים שלנו, שהיום דורשים מהם כל מיני דרשות...

חלק מהדעות שנתקבלו הן כנראה לא נכונות. מדובר בתופעה פחותה שלא קרתה הרבה. ורוב הדעות הללו נופו בידי חכמים במשך הדורות. אבל חלק מהן שרדו כנראה עד היום הזה.

יש לזכור כי כבר בתורה עצמה יש מאבק נגד דעות לא נכונות. בשעתו כתבתי אשכול על הגישות השונות לשאלת הגמול. האם כל חטא מחייב עונש, או שתשובה יכולה להקל בעונש, או לבטלו לגמרי. והשתדלתי לראות כי המסר של ספר יונה הוא שדי בתשובה בלא עונש לכפרה. וכי חז"ל היו ערים לכך וביטאו זאת במדרש ידוע. אני מקווה שאמצא לציין לינק.

יונה – המסר של יונה
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=188012

ועוד אשכול, על גישות שונות לכפרה

מופס, ספרו על המקרא
החטא ועונשו
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=448673

אולם הדוגמא שלך על "נידונים בצואה רותחת" אינו חייב להיות השפעה ממקור זר. יתכן כי חז"ל ביקשו להמחיש את הזהירות שיש לנהוג בה כלפי חכמים ודבריהם, ולכן המשילו זאת בלשון כה קשה וחריפה, מה שהיה מקובל יותר בזמנם. כלומר, חז"ל עשו שימוש באמונות רווחות כדי לבטא רעיון אמיתי. ראה, למשל, כי הרמב"ם מפרש מחדש את הלשון הקשה הזו בכתבו כי "אין עונש קשה יותר מאשר האמונה השגויה, והיא היא הצואה הרותחת".

2. לשאלתך על הזוהר:

א. האם יש נבואות בזוהר? ואנכי לא ידעתי...

מה שאמרו על "פתיחת מעייני חכמה"? למה הכוונה ולאיזו תקופה זה מתייחס? ומדוע אי אפשר לראות בזה ניחוש מוצלח?

איזה ידע מדעי ודאי יש בזוהר שלא היה ידוע בתקופה בה נתחבר (המאה ה14 לפי זמן הפירסום והלשון ועוד ראיות, כפי שנתבאר בכמה וכמה אשכולות, ובמיוחד "קדמות הזוהר").

קדמות הזוהר
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=150702

היה גם אשכול על הידע המדעי שבא לידי ביטוי באמירה שהארץ היא כדור. אבל איני זוכר היכן הוא.

יש בעיה קשה לפרש את דברי הזוהר שהם בדרך כלל סמליים כדי לדלות מתוכם ידיעות "מדעיות".

אך גם אם יש כאלו, האם הם מעידים על "נבואה"? צריך להסביר מדוע זה כך לדעתך. שמא כוונתך שידע שלא היה יכול להיות באופן טבעי מגיע כנראה בגילוי נבואי.

אבל יש גם אפשרויות אחרות. למשל, אולי השדים או השטן גילו זאת? איני סבור שהשטן גילה את הזוהר כי איני סבור שיש ישות כזו, אבל אם מנסים להביא ראיה לטענה כמו מטפיזית, יש לבדוק שהתשתית אכן תומכת במסקנה באופן שאינו ניתן להפרכה.

ג. המונח "השפעה" הוא המונח הפחות ברור שיש במדעי הדתות. מהי "השפעה"? ועוד: יש השפעות שהן בגדר מאבק נגד דעה פסולה. כך, למשל, התורה מביאה פסוקים שמביעים מאבק נגד דעות של עבודה זרה ואמונות הבל אחרות. האם זו השפעה או לא?

אולי כוונתך לשאול אם רעיונות מסויימים של הדת הזרטוסטראית נקלטו במסורת היהודית לדורותיה. יש טענה כזו לגבי נביאים כמו יחזקאל. זה באמת דבר ראוי לבדיקה. לעיל כתבתי לך על השפעות קלות יותר שנקלטו לתוך המסורת שלנו ונזכרו בתור כאלו בתלמוד. יש כאלו שסבורים כי התפיסה של עשר ספירות בקבלה והמאבק בין טוב לרע שקיים באופן ממשי מגיעים באמת מן האמונה הפרסית העתיקה.

אבל סברה אינה הוכחה. לפעמים היא ניחוש, ולפעמים היא ניחוש פרוע.

4. יש כמה וכמה אשכולות שדנים בביקורת המקרא. חלקם מופיעים במפתח של הפורום. חלקם צריך להוסיף למפתח...

אנסה לדון בקצרה בשאלותיך:

א. בריאת האדם בשתי גירסאות. בשאלה זו הבחינו גם חז"ל. אחד הפתרונות שלהם היה לומר שבפרק אחד מובא הסיפור באופן כללי ובשני בתיאור פרטני. גישה הפוכה מציע הרב ברוייאר, ראה באשכול לזכרו, על בחינות שונות במקרא. הרב סולוביצ'יק (הגרי"ד מבוסטון) הציע כי שני הפרקים מביעים השקפות שונות על תפקיד האדם בעולם, כפי שהתבאר בספריו (נדמה לי ב"איש האמונה" - ספר מומלץ מאד בעיני!)

ב. מפת ארץ ישראל. יש מן הסתם להבדיל בין הבטחות שונות לבין איך נראה האיזור שהיה בידי שלטון יהודי בפועל. הרי גם אצלנו יש להבדיל בין המצב שלפני מלחמת ששת הימים לאחריה.

ג. זו אכן סתירה, למרות שיש לה פתרון קל והוא שהאמירה על כל החי אינה מתייחסת לבהמות הטהורות. בשעתו נפתח אשכול אחד לפחות על פרשת נח והקשיים בה והעימות עם ביקורת המקרא. לינק?

ד. מטרת השמיטה? מדוע לא נאמר גם זה וגם זה? הרי החזרות בתורה משקפות פניה לקהלי יעד שונים, או ביטוי לרעיונות שונים שכולם שייכים לאותה מצוה, ועוד.
 יותר מכך, לעתים נסיון לחפש "אסכולות שונות ומחברים שונים" מפסיד את המסר שמסתתר בפרשיות שונות שמתייחסות לאותו דין או אותה הלכה.

ה. הסתירה בביאור משלוח המרגלים. אין זו שאלה חדשה, כמובן. היא נידונה אצל המפרשים כמו רש"י והרמב"ן ושוב מחדש בפורום שלנו. לינק? כמדומה שהצעתי שמשה הציג את הדברים קצת אחרת כיון שדיבר לדור שאחרי המדבר ורצה להדגיש את האחריות של האדם לצעדים הרי גורל. ויש גם הסברים נוספים. הענין הוא שצריך להיזהר מלתפוס דברים בצורה חד ממדית ולזכור שהם משקפים מטרות שונות של אמירה, והרבה תלוי בקהל היעד ששמע את הדברים לראשונה.

כמו כן, לעתים מקור אחד מביא את הדברים בקיצור ואילו המקור השני רק משלים אותו וסומך על כך שהקורא לעתיד ידע לזווג את שני ההסברים ולהבינם יחד.

ו. המלכת שאול. מסתבר לומר שתחילה נבחר שאול באופן פרטי אך כדי להעניק פירסום לבחירתו נעשה הטכס הכללי ברוב עם ועדה. וגם על ידי גורל, שהרי ה' קובע את כל הגורלות.

ז. שאול היה איש המעלה, אך היו בו חסרונות דקים, ודווקא חסרונות שכנראה הראו שלא היה ראוי למנהיגות. שני החסרונות שציינת שניהם היו בו, ושניהם גרמו. ועוד אחד, שלא מיהר להודות על האמת, כפי שנהג דוד אחריו. וכבר חז"ל עמדו על כך במדרש נפלא, כי "שאול נכשל באחת ולא עלתה לו=לא נמחל לו, ודוד בשתים, כלומר בשני כשלונות, ונמחל לו, כיון שעשה מייד תשובה, כגון בשעה שבא אליו נתן הנביא ואמר: אתה האיש, מייד הודה ואמר: חטאתי לה'. בעוד שאול ניסה להמציא תירוצים תחילה.

ח. שלוש הדוגמאות שלך אכן מעוררות קושי רב. והפרשנים עמדו עליהן במקומותיהן. הדברים נזכרו גם בפורום. לינק? איני זוכר לסכם את ההסברים בקיצור. אך לגבי הדוגמא של "אז בארץ" כבר רש"י מציע לפרש שהכנעני היה הולך וכובש. וכמדומה שהבאתי פירוש אחר נאה מקסוטו, ולצערי שכחתי מהו...

באתי לענות לשאלותיך בקיצור, ואני מקווה שהבאתי תועלת. הדברים מחייבים, בכל תחום, עיון ארוך ורב. וכדאי קודם כל לחפש את האשכולות שדנים בהם ואם יש, אז בוודאי ראוי להוסיף עליהם. אנו מחכים לתרומתך!

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו

"פנתר שחור

ברוך הבא אל הפורום!

1. האם יכלו לחדור ליהדות דעות מאומות ודתות אחרות?

נחלק זאת לשנים:

האם חדרו דעות אמיתיות?

האם חדרו דעות פסולות? והאם יש דעות לא נכונות בתוך המסורת היהודית?

זה שחלק ממה שנכלל היום במסורת מגיע ממקורות זרים הוא מפתיע אבל ידוע. כבר התלמוד מציין כי שמות מלאכים עלו בידי עם ישראל בשובו מגלות בבל" (אין זה ציטוט מילולי). אותו דבר נכון, במידה פחותה של חשיבות, לגבי שמות החודשים שלנו, שהיום דורשים מהם כל מיני דרשות..."
"
האם גם זמן חידוש הלבנה שרבן גמליאל אומר, לקוח מהבבלים? אם כן, איך כי הרי זה דבר חשוב אצלנו כדי לדעת מועדים וכו'. אז מה אלו כל הכיוונים שיש בתפילות לפעמים, נגיד ההוא שממונה על הפרנסה (לא זוכר את השם) הוא כל מיני שמות אחרים של מלאכים, אם זה הבלים...אז למה לכל הרוחות זה הגיע לכל מיני ברכות, ותפילות?


"2. לשאלתך על הזוהר:

א. האם יש נבואות בזוהר? ואנכי לא ידעתי...

מה שאמרו על "פתיחת מעייני חכמה"? למה הכוונה ולאיזו תקופה זה מתייחס? ומדוע אי אפשר לראות בזה ניחוש מוצלח?"

אני לא זוכר כרגע את הציטוט המדויק אבל מדובר שבשנת 600 לאלף השישי (5600) יפתחו שערי, או מעיינות החוכמה העליונה, וגם פה למטה (תתא) יפתחו כדי להכין את העולם לגאולה כמו ערב שבת, משהו כזה... ותראה כמה המצאות היו... יש את זה באחד הספרים.


"איזה ידע מדעי ודאי יש בזוהר שלא היה ידוע בתקופה בה נתחבר (המאה ה14 לפי זמן הפירסום והלשון ועוד ראיות, כפי שנתבאר בכמה וכמה אשכולות, ובמיוחד "קדמות הזוהר").

קדמות הזוהר
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=150702

היה גם אשכול על הידע המדעי שבא לידי ביטוי באמירה שהארץ היא כדור. אבל איני זוכר היכן הוא."

כן את זה אני מכיר...אבל יש גם את הקטע שמדבר על מספר היבשות ""תנא ארץ אחת ממש הוציאו המים וממנה נתהוו שבע ארצות" (זו"ח י"ב א)
כלומר היתה ארץ אחת והיא התחלקה לשבעה יבשות. ומתי היבשה הזאת התחלקה לשבע יבשות? נאמר בספר איוב על תקופת המבול:
"המעתיק (המזיז) הרים ולא ידעו, המרגיז (המניע) ארץ ממקומה ועמודיה יתפצלון (איוב ט ה תוכלו להסתכל במדרש רבה בדברי רבי יהודה הנשיא שזה היה בתקופת המבול."

אולי כוונתך לשאול אם רעיונות מסויימים של הדת הזרטוסטראית נקלטו במסורת היהודית לדורותיה. יש טענה כזו לגבי נביאים כמו יחזקאל. זה באמת דבר ראוי לבדיקה. לעיל כתבתי לך על השפעות קלות יותר שנקלטו לתוך המסורת שלנו ונזכרו בתור כאלו בתלמוד. יש כאלו שסבורים כי התפיסה של עשר ספירות בקבלה והמאבק בין טוב לרע שקיים באופן ממשי מגיעים באמת מן האמונה הפרסית העתיקה.

אבל סברה אינה הוכחה. לפעמים היא ניחוש, ולפעמים היא ניחוש פרוע.

כמה שאלות במורה נבוכים :

כל ספרות הצאב"ה עליה משתית הרמב"ם את טעמי המצוות שלו, האם היא קיימת, אפשר לקרוא אותה , באנגלית , בעברית, אם לא לאן נעלמה,

כשהוא בא להסביר את ה"כרובים", הוא כותב כי א-לוהים + מלאכים, זוהי המערכת השלמה . ולכן יש כרובים.

שאלותי הם, א> ממתי לשכלים נבדלים יש כנפיים, ב> מדוע כה חשוב להציב אותם על הכפורת , האם זה מוסיף יראת א-לוהים,

יצחק

לשכלים נבדלים יש כנפיים מאז שלקב"ה יש יד חזקה וזרוע נטויה וקשר תפילין של ראש.

אם לא היו כרובים היינו "שוכחים" את המלאכים וזוכרים רק את ה' המלך העליון, ומכיוון שהוא רחוק מאיתנו ורק מדי פעם מציץ, היינו שוכחים שהוא עושה משהו בעולם, הכרובים מזכירים שהרבה שלוחים למקום. וכמ"ש שזה מבטא את המערכת השלמה.

פנתרשחור
 
כפי שאני הבנתי מקריאת הסיפורים השונים בתנ"ך על שאול ודוד, יש שני טקסים שונים: משיחת המלך, והמלכת המלך. כמשל, המשכן נמשח לקדשו (שמות מ) וחונך (לשון חנוכת המשכן*) בשני טקסים שונים. המשיחה - כלשון הכתוב - לקדשו, כלומר זה הודעה והכנה לתפקיד המיוחד. אבל החנוכה או ההמלכה, הינם תחילת הביצוע בפועל.

גם דוד וגם שאול נמשחו ביחידות, והומלכו בציבור בפני העם. שלמה נמשח והומלך יחד, אך זה עניין טכני בלבד. שים לב שגם אצל שלמה המשיחה קדמה לקריאת "יחי המלך". דוד חושש להרוג את שאול כי "מי שלח ידו במשיח ה' ונקה", כלומר הבעיה אינה מצד זה שהוא מלך, אלא מצד שהוא משיח ה', הוכן למלכות ברצונו של הקב"ה, ומכיוון שכן, ודאי אדם קדוש הוא ואסור להרגו. ואכן, את ירבעם בן נבט שלא נמשח, אע"פ שנתבשר על המלכות ע"י הנביא - לא חשש רחבעם בן שלמה להילחם בו.


*הערה:כתבתי "חנוכת המשכן" אע"פ שמסתבר שהמקביל לטקס ההמלכה הוא הטקס שבו הענן כיסה את אוהל מועד מייד לאחר הקמתו ומשיחתו (שמות, מ, לד), ומ"מ נראה לי שגם זה ראוי להיקרא חנוכה, שהרי תפקיד המשכן שישכון בו ה'.

הדחתו של שאול - גם היא הייתה בשתי שלבים. אינני יודע למה רמז המיימוני בדבריו על שני החסרונות, כלומר - אינני יודע להבדיל בין החסרונות, אבל תסתכל מה שמואל אומר לו בפרק יג: "נסכלת, לא שמרת את מצוות ה' אלוקיך אשר ציוך, כי עתה הכין ה' את ממלכתך אל ישראל עד עולם, ועתה ממלכתך לא תקום - ביקש ה' לו איש כלבבו ויצווהו ה' לנגיד על עמו. " זוהי אינה הדחה מהמלכות, אלא בשורה - בשורה רעה - שמלכותו תיפול, בניגוד לציפייה של ה' מאותו איש כלבבו, להכין את ממלכתו עד עולם. ואילו בפרק טו: "מאסת את דבר ה' וימאסך ממלך", זוהי הדחה רשמית, ולאחריה נמשח דוד.

פנתר

בקשה מחברי הפורום.
אם בבקשה אפשר מקור למקרה הבא.
בסיפור של קרח מסופר על כך שקרח ועדתו הגיעו לאוהל של אחד ממנהיגי העדה.
ואשתו על מנת להצילו נתנה לו לשתות והיא עצמה עמד בפתח האהל ושערה פרוע.
לכשהגיעו קרח ועדתו ראו את "הפרוצה" אז הם הלכו...

בבקשה אם אפשר מקור לסיפור הנ"ל מאד מאד אודה לכם.

פנתר שחור

גדוראובן כבר ענה לך יותר טוב ממני על שאלותיך מן המקרא. וחן חן לו על מעשיו.

נותרו השאלות הראשונות שלך. ואנסה לענות עליהן:

שאלת:

1. האם גם זמן חידוש הלבנה שרבן גמליאל אומר, לקוח מהבבלים? אם כן, איך כי הרי זה דבר חשוב אצלנו כדי לדעת מועדים וכו'.

זמן חידוש הלבנה מתרחש מעצמו ורואים אותו בשמים כל חודש. בעולם העתיק עסקו בהתבוננות ולימוד של סדר גרמי השמים. אולם הספירה שלנו מושתתת על כללים שנמסרו, לפי המסורת שלנו, למשה רבנו עוד במצרים, לפני שיצאו ממנה.

2. אז מה אלו כל הכיוונים שיש בתפילות לפעמים, נגיד ההוא שממונה על הפרנסה (לא זוכר את השם) הוא כל מיני שמות אחרים של מלאכים, אם זה הבלים...אז למה לכל הרוחות זה הגיע לכל מיני ברכות, ותפילות?

איני רואה קשר בין שאלה 1 ל2, ולכן גם חילקתי אותם בנפרד. אמונת המלאכים מתפתחת בעם ישראל במשך הדורות. האמונה במלאכים בעלי שמות מופיעה לדעתי רק בסוף ימי התנ"ך והיא השפעה בבלית. וכך גם נראה מן התלמוד שציטטתי לעיל.

חשוב לדעת כי לא כל בני ישראל, בכל הדורות, היו בעלי אמונה טהורה ונקיה מאבק של מגיה, כישופים, השפעות של מלאכים ועוד. חלק מהאמונות בדברים כאלו - שהינם שטות והבל - היו מנת חלקן של כתות, כגון הצדוקים, האיסיים, מחברי כת קומראן, מחברי הספרים החיצוניים, מחברי ספרות המרכבה, ועוד. עדויות חיצוניות על אמונות כאלו מצויות למשל בממצאים ארכיאולוגיים של סמלים מיסטיים שנעשו כנראה בידי יהודים.

אולם בטעות החלו להאמין כי אמונות ההבל האלו הן חלק מן מסורת הסוד של עם ישראל. ואז נתקדשו האמונות האלו והחלו להאמין שהן ניתנו למשה בסיני, והן סודות מופלאים שבכוחם אדם יכול לעשות נפלאות.

אחד הספרים ששרדו מתקופת התנאים או האמוראים הוא "חרבא דמשה". ספר של כללי כישוף והשבעת מלאכים. עיון בספר, שהינו נדיר למדי, אך יצא במהדורה מדעית, מראה כי מדובר באמונות שהן עבודה זרה או קרוב לזה.

אולם הספר הגיע לחסידי אשכנז, והללו קידשו אותו. קטעים של ספרות כזו נמצאים בספר שמכנים "ספר רזיאל המלאך" שמורכב מקטעים של חסידי אשכנז לצד קטעים עתיקים יותר של הספרות המגית. והנה, ספר "רזיאל המלאך" נחשב לספר קדוש מאד שיכול להגן על בית משריפה...

אמונה בהשבעת מלאכים, שמסוגלים לאחר שמשביעים אותם לחולל נפלאות, כמו לגלות סודות בתורה, להעניק כוח זכרון, או להבטיח אהבת אשה להבדיל, עברה אם כן מתוך אמונות חיצוניות לתוך מה שמוגדר היום כ"כתבי קודש".

וכך אתה יכול למצוא בפיוט שמנסים להשביע את "שר המטר", אם גם לא משתמשים בלשון כה מגית.

הדברים שכתבתי מציגים את דעתי ודעת אחרים רבים. אולם יש כאלו שסבורים כי אמונת המלאכים היא חלק מהתורה, ולדבריהם צריך להבדיל בין קטעים על מלאכים שלקוחים למשל מהזוהר לבין ספרות מגית ממש שהיא פסולה באמת גם לשיטתם. אני סבור שהם טועים, וראיות לכך פזורות באשכולות הפורום.

זה כואב מאד לגלות שבעם ישראל חדרו ונקלטו אמונות כאלו, אבל אכן כך הוא. וכי בימי הנביאים לא היו עובדים עבודה זרה?


3. אני לא זוכר כרגע את הציטוט המדויק אבל מדובר שבשנת 600 לאלף השישי (5600) יפתחו שערי, או מעיינות החוכמה העליונה, וגם פה למטה (תתא) יפתחו כדי להכין את העולם לגאולה כמו ערב שבת, משהו כזה... ותראה כמה המצאות היו... יש את זה באחד הספרים.

שאלת
אכן זה מפליא שהדברים בזוהר תואמים את ההתפתחות המדעית הגדולה. אולם מסתבר לדעתי שהדברים מכוונים כלפי גילוי הזוהר עצמו. כמדומה שהחוקרים טוענים שמחברי הזוהר כתבו כאילו נבואה עתיקה שמתייחסת לזמן שלהם, שבזמנם שלהם יתגלו חכמות - כלומר ספרי הזוהר.

זו כמובן דעת החוקרים ומי שכמוני נוטה לחשוד במחברי הזוהר. יש כאלו שרואים בספר הזה "קודש קודשים" וסבורים שהוא מגלה באמת חכמות עתיקות ומופלאות.

אולם צא וראה כי לפי הזוהר הגאולה היתה אמורה להתרחש לפני שנים רבות, ועד כמה שידוע לנו המשיח עדיין לא בא...

4. ש גם את הקטע שמדבר על מספר היבשות ""תנא ארץ אחת ממש הוציאו המים וממנה נתהוו שבע ארצות" (זו"ח י"ב א)
כלומר היתה ארץ אחת והיא התחלקה לשבעה יבשות. ומתי היבשה הזאת התחלקה לשבע יבשות? נאמר בספר איוב על תקופת המבול:
"המעתיק (המזיז) הרים ולא ידעו, המרגיז (המניע) ארץ ממקומה ועמודיה יתפצלון (איוב ט ה תוכלו להסתכל במדרש רבה בדברי רבי יהודה הנשיא שזה היה בתקופת המבול."

כיון שהזוהר התחבר בסך הכל לפני כ600 שנה, הוא בהחלט עשוי להכיל ידע מדעי שהתחדש מאז ימי חז"ל ועד לחיבורו בספרד.
אולם אם יתברר כי בספרד לא ידעו על קיומה של אוסטרליה למשל, לדעתי אין צורך להניח שמדובר בידע מדעי שנתגלה בנבואה וכיו"ב. אפשר גם להניח שהז"ח מביא מעשיה יפה ונוקט במספר שבעה כיון שהמספר הזה הוא אהוב על דרשנים. זה מה שמכנים "מספר טיפולוגי". כלומר, מספר שבא לא מפני שהוא מייצג איזו עובדה, אלא רק מספר שעושה רושם על הדרשן ועל הקורא או השומע.

כמובן, ניתן לטעון נגדי שאני מתעלם מרוח הקודש של המחבר...

5. מדוע בתפילות רשום לפעמים בסוגריים "יסוד,מלכות" וכו'?

המונחים האלו מתייחסים לאמונה יסודית בחלק מספרות הקבלה כי ניתן לדבר על "ספירות" כלומר חלוקות משנה בא-לוהות. יש מחלוקת גדולה בין המקובלים אם הספירות הן עצמן חלק מא-לוהים (מה שמעלה בעיה לא פתירה של ריבוי בתוך הא-להים), או שמא אלו רק מונחים טכניים שמציינים "צורות הנהגה", מה שנקרא גם "תארי פעולה" בלשון הפילוסופים, ולכן זה רק תיאור חיצוני של מעשי האלקים ולא אומר משהו מהותי עליו.

מסתבר לי שאלו שחיברו את התפילות האלו, שמקורן כמדומה באר"י ותלמידיו, או אצל ההולכים בדרכו בדורות הבאים, מאמינים שהספירות הן א-לוהות ממש. על כל פנים, הם משתמשים בתפילה באופן שונה לגמרי משלנו. לא בתור שיחה אישית של בקשה, שבח וברכה לאלקים, אלא השפעה מגית כמו השבעת מלאכים שפועלת לדבק את הספירות זו בזו בסדר הנכון כדי להביא לתיקונים בעולמות עליונים ולהורדת שפע לעולמנו.

בעיני מי שרואה זאת מבחוץ, כמוני, זו עבודה זרה! אבל יש הרבה מאד מאמינים בזה שסבורים שמי שחושב אחרת מהם הוא אפיקורס...

איך אפשר לברר את האמת? גם בזה חלוקות הדעות. אני סבור שצריך ללמוד ולברר. יש כאלו שאומרים שלא צריך ללמוד ולא לברר כי אלו סודות, וצריך רק לדעת שאנשים גדולים כהאר"י אמרו זאת ולכן זה חייב להיות נכון.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו

האם יש מקור מפורש לגבי איסור תגלחת של נזיר אם הוא נוהג גם בזקן או רק בראש?

דוד הדתי,

מדובר באשתו של און בן פלת - 
"למה נקרא שמו און שכל ימיו באנינות בן פלת בן שנעשו בו פלאות אמר רב און בן פלת אשתו הצילתו ואמרה ליה מה לך בהדי פלוגתיה, אי אהרן כהנא רבא את תלמידא אי קרח כהנא רבה את תלמידא, אמרה ליה ידענא כוליה כנישתא קדישא דכתיב ביה כי כל העדה כולם קדושים מה עבדת אשקיתיה חמרא וארוויתיה ואנגיתיה בערסא והוה יתבא אבבא היא וברתה וסתרא למזייה כל מאן דאתא בשביל און בעלה כיון דחזייה הדור אדהכי והכי אבלעינהו היינו דכתיב (משלי יד) חכמת נשים בנתה ביתה זו אשתו של און ואולת בידיה תהרסנה זו אשתו של קרח"
(במדבר רבה פרשה יח, כ)

[הפסוק ממשלי נדרש על שתי הנשים האלה, גם בבבלי סנהדרין קי ע"א, אבל שם אין את פירוט מעשיה של אשת און בן פלט.]