|
|
| נשלח ב-19/3/2006 20:45 |
 |
| |
רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ז הלכה ד [ה] בא עני ושאל די מחסורו, ואין יד הנותן משגת--נותן לו כפי השגת ידו. וכמה: עד חמיש נכסיו, מצוה מן המובחר; ואחד מעשרה בנכסיו, בינוני; פחות מכאן, עין רעה.
כך שמצד הדין ראוי לתת עישור נכסיו ולא רק מעשר כספים ממה שעדיין לא נתן אלא מכל נכסיו כולל דירתו, אלא שאם אינו מוטל עליו אינו חייב לתת לבדו, ונראה שצריך לתת שיעור חלקו בציבור שהעני מוטל עליהם, למשל עני המוטל על בני העיר שאם יתן כל אחד סכום מסוים יתמלא חסרונו צריך כל אחד לתת את חלקו.
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2006 04:52 |
|
| |
השלמה להודעתי מאתמול
באוצר הגאונים (יבמות חלק התשובות סימן שפא), מובאת תשובתו של רב משה גאון (סורא ד"א תקפה-תקצה):
"ומצווה למנוע בני אדם שמארסין ואין כונסין אלא לאחר כמה שנים, שכל מי שמקלקל בתנוקת קודם כתובה וקידושין חייב מיתה בידי שמים, ומגדל עוונות וגורם מבול לעולם *ומעכב את המשיח*, ואפילו כותבים כתובות ומרדשים ובועלים קודם מסירה לחופה הולד פגום ...".
כך היה גם בימי הרא"ש:
"ושכתבת, שנהגו במקומך לארס נשים ולהתיחד עמהם ולדור ביחד, בלא חופה ובלא ברכה; מנהג רע הוא זה, וחייבין הקהל לבטלו. כי אמרו רז"ל (כלה פ"א): כלה בלא ברכה, אסורה לבעלה כנדה. ועוד, ידעתי כי הם בועלי נדות דאורייתא, כי הן בושות לטבול כל זמן שלא הכניסה לחופה וחטאת הקהל היא אם לא יבטלו הרעה הגדולה הזאת". (שו"ת הרא"ש כלל לז סימן א).
בימי רש"י היה נהוג לארס ולקדש ביחד, והוא מופיע בספרי תלמידיו:
"וששאלתם מקום שמברכין ברכת ביום אחד, שאירוסין ונשואין חרית וערבית מנהג זה לא ראיתי, אבל במקומינו רגילין לעשותם ביום אחד...". (ספר האורה חלק ב' סימן ז וראה סימן יב).
וראה מחזור ויטרי סימן תסט:
"וששאל מקום שמברכין ברכת אירוסין ונישואין ביום אחד".
וכמובן בספרו של פריימן "סדר גיטין ונישואין" עמוד כ"ח.
אלא שלא נהגו כן מדאגה לעיכוב המשיח, אלא מסיבות כלכליות:
"מעשה בחתן אחד שעשה אירוסין ונשואין ביחד ... שמנהג זה שנהגו לעשות אירוסין ונשואין ביום אחד, לפי שאינם רוצים לעשות סעודה לאירוסין, שאם רוצין לעשות אירוסין קודם נשואין, יהא גנאי לחתן ולקרוביו אם לא ירבו בסעודה כל היום...". (ספר האורה חלק ב' [י]).
_______________
שאילתי:
לדברי הגאון, מהם הסיכויים שמשיח יגיע באלף השנים הבאות?
תוקן על ידי - נישטאייך - 20/03/2006 4:58:13
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2006 00:42 |
|
| |
מישהו מכיר פרטים אודות הרב גיורא רדלר??
אני אישית יודע מי זה, שמעתי שיעור שלו, הוא פשוט חכם בצורה יוצאת דופן, הוא בקיא ב"הכל"! מישהו יודע עוד פרטים עליו, אם הוציא איזה ספר, איפה הוא מעביר שיעורים חוץ מבמכינה בעלי, איפה למצוא שיעורים שלו באינטרנט חוץ מהאתר של המכינה ששם ההקלטות ברמה נמוכה מאוד..??
קראתי איפשהו שהרב יוסף קלנר, גאון בפני עצמו, (באותו מקור אף נאמר שהוא אחד משני תלמידיו המובהקים של הרצי"ה, מישהו יכול לאשר זאת? ומי השני?) שוחח עימו לפני כמה עשרות שנים כשעוד היה חילוני, הוא התחיל לחשוב ולחשוב ולחזור בתשובה, והיום הרב קלנר אומר עליו שהוא עוד יותר גדול ממנו, וחוץ מהרצי"ה הוא האדם הכי חכם שהוא אי פעם הכיר. ד"א, הוא אדם פשוט מאוד, בלי זקן, כיפה רגילה, טי שירט, ג'ינס ונעלי ספורט..
בתודה, הרב מנוח עושים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2006 01:41 |
|
| |
האם ידוע לכם מקורות ומאמרים אודות ההתנגדות לספר רבינו הרמ"א בגלל כל מיני סיבות
ובתוכם למשל שהאריך מדי להביא במנהגי פולין ולא במנהגי צרפת ואשכנז וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2006 08:08 |
|
| |
הוטווייר
כמדומה שבספרו של מנחם אלון, המשפט העברי, הוא מסכם גישות שונות לפסק, ובהן התנגדות
לספרי הלכה וגם לרמ"א.
אם איני טועה בסדר הדורות, ניתן למצוא חומר בספרי המהר"ל ובספרו של אחיו.
בסגנון אחר לגמרי, ניתן למצוא ביקורת בספרי ראשוני האחרונים על השו"ע, שהביעו אי שביעות רצון
ממה שכתב הרמ"א וטענו שלא תיקן מספיק את השו"ע או שלא הביא מספיק מנהגים ושיטות של בני
אשכנז.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2006 10:49 |
|
| |
עיין במאמרו של אלחנן ריינר בכתב העת "גלעד" (כמדומני בגליון האחרון שלו):
לחץ כאן
(צמצום הלינק,ק)
תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 21/03/2006 18:00:39
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2006 17:42 |
|
| |
תודה לך מיימוני ואידך גיסא על התשובות, האם אתה יכול לציין לי באיזה ספרי ראשוני האחרונים נמצאו כדברים האלו, בעיקר בטעם הדבר מפני שלא הביא מספיק מנהגים ושיטות של בני אשכנז
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2006 07:32 |
|
| |
מצאתי ספר בשם ויכוח מים חיים לאחי המהר"ל מיוסד כולו נגד ספר הרמ"א ותורת חטאת להרמ"א.
אם יש למישהו עוד מקורות נא לציין, תודה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2006 04:24 |
|
| |
יונת_אלם שואל:
לחכמי ומלומדי הפורום,
מן הסתם עלה נדון זה רבות, אינני מצליח לאתרו, ואבקש את עזרתכם:
איסורי התורה, דברים רעים הם ונאסרו מפאת כך, או שמא טובים המה, ואסרתם התורה מטעמים אלו ואחרים?...
נידון עתיק יומין. מקורותיו, הפניות, למי יש?...
תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2006 14:14 |
|
| |
המשנה במסכת מכות אומרת:
"סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חובלנית".
משום מה השתרש הביטוי כ"נקראת קטלנית". חיפוש בגוגל מראה מאות הופעות, כולל בעצכח.
מישהו יודע מה מקור השיבוש?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2006 03:09 |
|
| |
ידוע שהרמב"ן [קידושין לג:] מנה את מצות ספירת העומר כמצוות עשה שלא הזמן גרמן .
כמה קולמסין נשתברו, כמה ריתחא דאורייתא בין מיטב הלומדים לתרץ ולהסביר את התמיהה. הווארט הוא דמצות ספירת העומר אינה תלויה בזמן אסטרנומי [יום/לילה או תאריך מסוים.] אלא ממחרת וכו' ,דהיינו לאחר הקרבת העומר,לאחר מעשה/מאורע , לא בזמן וכו' וכו' .("תורות" כעין אלו אף הודפסו מלפני שנות דור).
יש ליתן את הדעת בנותן טעם ,שהרמב"ם כתב דיני ספירת העומר בהלכות תמידין ומוספין - שבספר עבודה - לאחר ביאור דיני הבאת העומר, ובו בפרק בהמשך אחד [פרק ז הלכה כב] "מצות עשה לספור" וכו'.
אמנם ,שמעתי מת"ח חשוב שהמדובר פשוט בטעות דפוס ברמב"ן .( הבוחער הזעצזער- כמובן.) וכי בכת"י שונים נכתב ספה"ע בין מ"ע שהזמן גרמן.
ראוי לציין- שהרמב"ם [שם ה"כד] כתב להדיא שהיא מ"ע שנשים פטורות ממנה , ובעקבותיו כל הפוסקים.
שאלתי : א. האם והיכן אפשר למצוא כת"י רלוונטיים? ב. היש כאן מי שראה במו עיניו כת"י כזה? (כמובן צילום מקורי יספק) ג. האם יש אפשרות אינטרנטית לעיון בכת"י שונים בכלל?
תודה לכם משיבי דבר ,
*:namespace prefix = o />
תוקן על ידי - רגמיו - 24/03/2006 3:14:53
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2006 03:17 |
|
| |
לצורך עבודה כלשהיא אני זקוק לסיפור יפה על תהילים המדגים כי התהילים מציל מכל צרה,
תודתי העמוקה נתונה מראש לעוזר.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2006 06:43 |
|
| |
מיתלבט:
שלום
אני חדש כאן.
אחרי שוטטות רבה, אני חושב שזה המקום.
שאלתי:
הגוף והנפש,
מי המכריע? מי השולט? מי קובע את המשך חיינו?
|
|
|
|
|
