"הרב הנזיר" בשם הרב קוק על הזוהר

ככל הידוע לי, יש ארגזי ניירת של הרב הנזיר במכון הרי פישל שניתן לראות אותם שם.
מיכי

אמנם יש ארגזים מלאים, אך למי ניתנת הרשות לנבור בהם? אפילו את רשימת כתב היד לא נותנים הם לאיש (על אף שרשימה כזו נתפרסמה בעבר בספר נזר דוד).
 
אירע לנזיר מה שעדיין קורה לראי"ה קוק. הכתבים נתונים למשחקי כח שונים של 'ממשיכים נאמנים'. רק מעטים זוכים להכנס לקודש פנימה ולעיין בכתבי היד ומה שמודפס הוא רק אפס קצהו - ואת אותו הקצהו עוד מצנזרים.
 
איי אפשר לתהות על משמעות "גניזה" זו. מה כבר טמון שם שאי אפשר לפרסם? 

  

מגלה,
האם אתה יודע זאת ממקור ראשון? איך נתנו לדב שוורץ לעיין שם? האם הוא נחשב בעיני מישהו 'ממשיך אמיתי'? וידועים הויכוחים עם הרב שאר ישוב על עריכת 'אוה"ק'.
אני שמעתי שאפשר לעיין שם במקום (גם לא ממקור ראשון). מיכי

גם אני שמעתי שעם קצת [מאוד] קשרים אפשר לעיין בדברים שם.

האנשים שם כיום נחמדים מאוד, ועושים רושם של עובדים במרץ.

מיכי
הויכוחים עם שוורץ החלו מאוחר, בתחילה היו הדברים למישרין.
היד הוקשחה לאחר הסיפור. כמו בכל מקום צריך קשרים ואמון.
על חלק מהדברים עובדים וחלק עדיין מצפים.
כבר ציינתי שהשאלה אינה רק אם עובדים אלא כמה מעבדים וכמה "מאבדים".

מישהו הראה לי את הספר 'משנת הנזיר' (חדש!). ויש שם דברים נפלאים ביותר. ואגב רואים שם את חוויותיו הנבואיות בצורה חושפנית ומדהימה (הוא מספר, למשל, שכשיש לו התלבטות הוא מגיע לכותל הווא שומע מין קול פנימי שאומר לו כיצד לנהוג. וזה כמין "נבואה קטנה", כך הוא מגדיר זאת). מצד אחר לחלוטין, מתוארת שם תכנית הלימודים שהוא הכין לישיבה המרכזית העולמית (במחשבת ישראל: מפילון דרך הישראלי ורס"ג, רמב"ם ריה"ל ר"ח קרשקש העיקרים רמח"ל וכו', וגם השיטה האשכנזית: רמ"ד ורנ"ק). הוא הראה את התכנית לרב קוק, ולאחר עיון אמר לו הרב שגם הוא היה כותב כזו. "רק בשיטה האשכנזית, ובמיוחד ברנ"ק, פקפק" (זה מופיע גם בהקדמה של הרב שאר ישוב הכהן לביאורי הנזיר לכוזרי). שם מופיע עוד קטע, שבו הוא מספר שפגש מישהו שלמד אצל רב ליטאי חשוב בחו"ל (לא זוכר מיהו), שלימד את רנ"ק. ושמח על כך הנזיר מאוד (מסתבר, שיש עוד מישהו ש"מכשיר" את רנ"ק).

אילו היה חי, או שעדיין חי? היה מתמנה לראש בסנהדרין של דב מאיר? על פי נבואה כמובן.

ציטוט מהספר 'משנת הנזיר':

"והנה נתוודעתי על ידי חוקר נסתרות אחד (פרופ' שלום, שבקרני עם הרא"ם בביתנו בשבת) לכתבי יד של *:namespace prefix = st1 />ר' אברהם אבלועפיא ז"ל ותלמידיו, ובקחתי אותם בידי, והיו לי למעורר עז ותקיף ואיתן, ורוחי הומה ומתקדש ומטהר, ועולה אל על, במצאי אל הגיוני ודרכי בינתי בהגיון השמעי הנבואי, בקבלה הנבואית, (של ר' אברהם אבולעפיא), ובשירי זמרה ורנה בניגוני נועם תהילים, בשפיכת הלב בעתות הלילה בשעות טוהר עליון, כשכולי גופי רועד וכואב ככלות הכוחות, רוחי עולה, ונשמתי חיה, עד כדי דפיקת הרוח בלב, ובנימי כינור שיר נועם הבינה, קול דודי דופק, ונהפכתי והייתי לאיש חדש, כל היום אל דמי לי, להתאמץ ולהתחזק שוב, לצפות לחסד הגילוי העליון האלהי, בזמירות הלילה.
רואה הנני, שהגילוי הנבואי, הנחוץ והמקווה בעת תחיה וגאולה בדורנו אנו, מפי הקודש אל א ישראל, לא רחוק הואמאתנו. על ידי הכנה בדרך רננת נועם שמות הקודש, בצירוף נגינת אותיותיהם. אומץ, אומץ, אומץ, ובריאה תברא ונגלה דבר ה'".

הפרעתוני
בוקר טוב, הקטע מפורסם
אם אתה רוצה עוד כמה קטעים, ראה, הציונות הדתית בין הגיון למשיחיות, דב שוורץ.

והנה מקצת:

"הדבור בפנימיות אזן מוחי, בנשמתי, אצל כתל דביר קדשנו, זהו אחד מששים בנבואה, שהנני נוהג על פיו וסר אליו בכל ענין גדול. הנני עומד אל פני כתל הדביר ושואל שאלה קצרה, ושומע בקרבי קול התשובה. והיא אצלי נבואה קטנה הבאה אחרי הכנה וכוונה גדולה" (עמ' 195)

ועוד:

"ולא אדע ולבי יהגה להקשיב קשב ולחזות, והנה חזון. בקעה בשדות יער נהדרה ומרנינה ונחל עובר בתוכה ומימיו הולכים לאט לאט והנה הם היו לדלוחים ושוב מפכים מימיו צלולים אך קרח קרם על פניהם ואבין - כי מימי תחיית ישראל ילכו לאט כמי השלח ועכורים יהיו לרגעים בצער וחוסר אור וקרח על פניהם.ושוב אחזה מימי הנחל ההולך לאט מתגברים ועולים ועולים והיו לשטף מים רבים אדירים והם שופכים בעוז באשדות אשדות ואבין - כי אחר זמן ההליכה לאט בתחייתנו יבואו פתאום המהלכים הגדולים בשטף גדול והיו לגה ולגאון ולשמחת עולם על ראש ישראל" (עמ' 196)

ועוד הרבה, קחנו משם.