|
|
| נשלח ב-25/10/2009 21:10 |
 |
| |
למנורה היו פיתוחים פעמון רימון ןפרחים- ואלו נתנו לה את חוזקה המכני, דבר ידוע במכניקה.
זהב טהור שהמקור שלה- שהתורמים רכשו אותה בצורה טהורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2009 21:54 |
|
| |
יעידו כותלי פורומי שחביבים עלי אשכולות דינוזאוריים אף בקצב חלזוני, אולם זאת לבד שיאמרו בהם דברים של טעם ולא דמגוגי"א. המרחק בין הכותל הדרומי ובין הכותל הצפוני המקורי שזיהה קורן במאמרו באורייתא הוא 330 מטר, ושיטות החיתוך שנקט בהן קורן כדי להתאים את ההר לתיאוריותיו הפנטסטיות תוך התעלמות מממצאים לא נוחים אינן יוצאות מגדר הברגה לשמה. (וראו בארוכה באשכול זה: http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2203278&forum_id=18642).
לגבי הדרהמים המצריים ראה אצל בניש פרק ל סעיף ה עמ' תס-תסא ובעיקר בהערה 19.
הלוג והקב אינן מידות טבעיות אלא שימושיות, וכאשר מייחסים אליהן מידות הלכתיות בהכרח להגדיל אותן באופן מלאכותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2009 23:08 |
|
| |
תודה על דברי הפדגוגי"א. לא בדקתי כדת את מאמרו של קורן, מן הסתם יש בו יותר אפולוגטיקה מאשר דמגוגיה. העובדה שהוא מזהה בשריד מסויים את הכותל הצפוני המקורי, אינה חשובה כל כך. חשובה יותר הידיעה שהכותל הצפוני של היום אינו אותנטי, ולכן אין לנו מידע אלא על המרחק ממזרח למערב, שהוא כאמור מדוייק.
זו אינה ראיה מוחלטת, כי ייתכן שלא דקדקו כל כך והכוונה ל500 אמה של השיעור הקטן ועוד כמה עשרות אמות, עיגלו את המספר, וההתאמה המדוייקת לשיעור חזו"א היא צירוף מקרים. אכן אם נאמר כך נוכל ליישב גם את ה330 מטר של קורן, שהכוונה בערך ס"ה 500 על 500, הרי הסיבות הם טופוגרפיות ואף אחד לא ניסה לעגל שיהיה באמת מדוייק על פי סוד 500, בטח לא הורדוס.
לא הבנתי את הדברים בענין לוג וקב, מבואר שם שהגדילו את הלוג הקב והביצה בצורה מלאכותית. מעבר למדה הטבעית, שהשתמשו בה מן הסתם עדיין למסחר וכדו'. בהתאם למגמה של טפח שוחק, ועצם הרעיון של אמה בת ששה, להגדיל את המדה ההלכתית..
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2009 23:18 |
|
| |
תודה על האשכול המלונקק (מעניין),
גיליתי שם, בין השאר, שאתה בקטע של "בן מתיא", משהו בעקבות פרופ' סגל שמצא את התעתיק הנכון (?).
לכאורה פשוט שהאמה של נקבת השילוח היא אמה טבעית בת חמשה, ולא אמה הלכתית של חמשה וטופח.
תוקן על ידי דינוזאורוס ב- 25/10/2009 23:19:16
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2009 00:25 |
|
| |
בנוגע לשאלת הטבעות שהן מתכת רכה, נראה לי דוחק לומר שהכוונה לסגסוגת עם נחושת או ברונזה, היכן שהתורה מכתיבה פעמים רבות 'זהב טהור'. ומ"מ שמעתי ממהנדס שביררתי אצלו כמה דברים בנושא, שכל התפיסה שהזהב רק כמסטיק ממש כשהוא טהור, אינה נכונה. ומוט בעובי של סנטימטר מזהב יהיה חזק מאוד. הוא מתכת רכה יותר משאר מתכות אבל אין פירושו כטופי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2009 06:40 |
|
| |
אם חזרת לקטע שהאמה הטבעית היא בת חמישה הרי שלא קראת כלל את הודעתי הראשונה בעמוד הקודם. אמת היד הטבעית היא בת שישה טפחים טבעיים ועשרים וארבע אצבעות טבעיות (לעוביין ולא לרוחבן), והיא ששימשה כאמת מידה בשיעור זה ממסופוסטמיה ומצרים דרך יוון ורומי ועד לשיעורי הנפח של הגאונים וראשוני האחרונים (עד למפץ שחוללה תשובת אבקת רוכל). אמת הדבר שבמצרים שימשה אמת מידה נוספת המכונה "רמן", והיא בת חמישה טפחים ועשרים אצבעות, והיא באורך הטבעי של זרוע היד מהכתף ועד למרפק. אנא קרא בשנית את דברי בראש העמוד הקודם כדי שלא אאלץ לחזור על דבריי סחור סחור ונוכל להתקדם.
את הדיון על הה"ב אתה הכנסת, ואני מסכים שהוא שולי ושקשה להביא ממנו ראיה. עיקר הדיון בעיני הוא במישור שאני הצבעתי עליו לעיל.
תוקן על ידי חלזוןתכלת ב- 26/10/2009 6:41:53
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2009 08:37 |
|
| |
אני לא חושב שנושא הר הבית הוא שולי, אלא שאינו הוכחה מוחלטת.
לא ראיתי בהודעתך בעמוד הקודם נתונים לגבי הטפח הממוצע, לפי התרשמות שלי הטפח הממוצע הוא לפחות 9 ס"מ, ולכן אמה קטנה היא בת חמשה טפחים ממוצעים. עובדה היא שיחזקאל אומר "אמה וטופח", וכן שחכמים דיברו על אמה בסיסית בת חמשה, ו"אמה של קודש" שהיא בת ששה. כך למשל בערובין מח. "באמה של קודש יהבינן ליה או באמה דידיה".
בכל אופן לא ראיתי שהתייחסת לאפשרות זו, שאמת הקודש מוגדלת בצורה מלאכותית, או בצורה של חמשה טפחים, או סתם בצורה של הגדלת המדות, והרבה שחוק מלאכותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2009 11:09 |
|
| |
הערה צדדית
את המשנה של 500*500 אמה אפשר גם להבין בלי להוריד חלקים מהר הבית. ולהבין שמדובר על שטח "הר הבית" ללא העזרות והמקדש. בצורה זאת אפשר להסתדר עם הגודל של הר הבית שבימינו ואין צורך באוקימתות מוזרות כמו השיטה של רי"מ טוקצינסקי שמחלק את הר הבית לחלק שהוא קדוש וחלק שאינו קדוש. או שיטת ר"ז קורן שמייצר מפלסים נוספים בהר ללא כל מקור או הוכחה.
ממילא גם לא ניתן להוכיח שום דבר מאורך כתלי ההר מכיון שמידתן באמות אינה ידועה לנו.
ויעוי' עוד באשכול http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2267198&forum_id=18642
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2009 11:55 |
|
| |
פירוש זה לא סביר, לא היה דרכם של חז"ל בטרינוגומטריה. כשאמרו תק על תק התכוונו חמש מאות עלחמש מאות או בכל אופן בקירוב לזה.
העובדה שבהר הבית היה חלק שאינו קדוש מקורה בירושלמי ראה פסקי תוס' על תענית כ', ואינה המצאת רימ"ט. וממילא מובן שהיו מפלסים נוספים. אמנם - ייתכן שידיעות אלו שייכות להר הבית שלפני הורדוס, שכן בירושלמי הן מיוחסות לזמן חוני המעגל. וכן משום שהורדוס כידוע התאים את החומות לטופוגרפיה של ההר עצמו, אמנם בצד הצפוני הורדוס לא עשה כן, זו היתה הכניסה הראשית להר, ושם סביר מאד שיש תוספת בלתי מקודשת / מפלסים / מגדלים או איך שנקרא לזה.
המדה מדרום לצפון בהחלט אינה ידועה. ממזרח למערב בהחלט ידועה ויש התאמה מפליאה לאמה הגדולה. אפר שזה צירוף מקרים וגם חוסר דיוק של המספר 500, אבל בודאי זו עובדה ראויה לציון.
וכן יש לציין את ענין השערים והמדרגות, איני מפרט, כי מן הסתם חלזון תכלת האריך על זה באיזהו מקומן.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2009 12:03 |
|
| |
קראתי כעת את האשכול שלינקקת ואני תמיה שוב על העובדה שאתה חוזר פעמים רבות שבשום מקום חז"ל לא טרחו לספר על כך וכו', ושהמפרשים לא כתבו כך. בניגוד למציאות לפיה מוזכר בכמה מקורות שבהר הבית היו חלקים שלא נתקדשו.
וכן טיעונך שם להבדיל בין תיאור עזרת ישראל ועזרת כהנים בהם הכוונה לברוטו בתיאור המדות, שמוזכר בהם "אורך" ו"רוחב" - אינו מובן, שהרי שם יש הפרש בין אורך לרוחב ואין המדובר במרובע. משא"כ בהר הבית. האם אפשר לומר חמש מאות אורך על חמש מאות רוחב? ואפילו אם אפשר האם זה דומה לעזרות הנ"ל?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2009 12:19 |
|
| |
אין לי כח לחזור על כל האשכול הנ"ל ומי שרוצה יכול לראותו שם ונדמה לי שגם באשכול נוסף בפורום הנ"ל.
ובקיצור:
א. בעיקרון השטח המכונה הר הבית מקיף את העזרות וכו' וממילא אינו כולל אותם.
ב. מכיון שהחומות הקיימות ביימינו ההם הם החומות דאז, מתבקש שיצויין באיזה מקום שהר הבית הוא רק חלק מהר הבית ולא כל ההר קדוש. (בחז"ל או בפלאוויוס וכדו')
ג. הנוסח רובו מן הדרום וכו' מראה שמדובר על דבר שמתחלק לחלקים ולא על שטח רבוע אחד שאז היה נכון יותר לומר בו מרחקים.
ד. מסתבר שהמדה ת"ק על ת"ק אכן לקוחה מיחזקאל, אלא ששם מדובר בקנים של שש אמות ולא באמות, אבל הדמיון קיים ולכן נקטו במספר זה ולא במידות מדויקות.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2009 12:48 |
|
| |
לא יועיל לחזור על האשכול הנ"ל בו אתה כותב כי הרעיון שהיה בהר הבית חלק בלתי מקודש הוא המצאה בדויה.
כי הוא כבר כתוב בקדמונים, ואעתיק לך את לשון הפסקי תוס' מדות ה': "הר הבית היה גדול הרבה מתק על תק אלא לא היה קדוש רק תק על תק". דברים אלו מצוטטים בהרבה מקומות.
האם אתה חושב שבמקרה בבריאת העולם נברא הר בגודל תק על תק?
את חזל לא ענין כמות מטר רבוע של הר הבית, הם נקטו את מדות המקום "הר הבית היה חמש מאות אמה", מדובר על המקום שנקרא הר הבית, כמה היתה מדתו. אף אחד לא העלה מעולם רעיון כזה, ועי' למשל ברא"ש בפירוש מדות שכותב ברור כי היה חמש מאות אמה אורך.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2009 12:58 |
|
| |
לענין אמה של קודש, בנושא שדובר לעיל עם חלזון תכלת. ראיתי מצוטט מתוך אדרת אליהו של ר' עמנואל חי ריקי, בקונטרס מי נדה אות לו' (שהיה עסקן בדברים אלה ובשנת תצ"ח סיבב את העיר ג' פעמים ומנה כל הפתחים וכו'):
"ומן הפתחים הסגורים הוא פתח המזרח של הר הבית שפה קורים אותה שער הרחמים אבל לפי המדות שמדדתי מצאתי היותה היא ממש שער המזרח הידוע ואף כי מזוזותיה מחדש נבנו בבנין החומה, אבן המשקוף שעליה שהיא כשתי כפות בפיטורי ציצים נראה לעינים היות האבן ההוא מזמן קדמון מאד, וכנראה ששם מצאוהו בארץ במקומו על רחבו בנו מזוזות הפתח ההיא שלפי דברי רז"ל רחבה היתה עשר אמות, והלכתי למדוד אותה ומצאתי היות כל אמה מאלו העשר היותה אמה ושני שלישים מהאמה הנזכרת וכנראה שזאת היתה האמה של קדש בעת ההיא וברוך היודע עכ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2009 12:59 |
|
| |
לגבי השאלה אם תק' אמות בקירוב או במדוייק. ראיתי למאירי מדות פרק ב' כי הר הבית תק' אמות אינו כולל את עובי הכתלים. ומשמע שהמנין הוא תק' אמות בדיוק מופתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2009 13:00 |
|
| |
תוקן על ידי beitarnik ב- 26/10/2009 13:00:52
|
|
|
|
|
