|
|
| נשלח ב-13/12/2007 10:11 |
 |
| |
הוגה
בראשית רבה פרשה ט רבי נחמן בר שמואל בר נחמן בשם רב שמואל בר נחמן אמר הנה טוב מאד זה יצר טוב והנה טוב מאד זה יצר רע, וכי יצר הרע טוב מאד, אתמהא, אלא שאלולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אשה, ולא הוליד ולא נשא ונתן, וכן שלמה אומר (קהלת ד) כי היא קנאת איש מרעהו.
בכל רעה יש טוב, הרבה יותר טוב, מאשר במחשבות טובות המביאות לקנאות חשוכה וחולנית.
הגמרא אומרת על דברים המרחיבים דעתו של אדם, אשה נאה דירה נאה וכלים נאים, היא לא חששה מקנאת חברו? לא רק שלא חששה, להפך היא מעודדת את השני שיתאמץ ויהיה גם לו דירה נאה וכלים נאים.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2007 19:48 |
|
| |
ריב
עד כמה הערבות מחייבת את האשה, הרי כל אדם סף הגירוי שלו שונה?
זו
שאלה מעניינת, אבל נראה לי שבתוך דברינתתי עליה את הדעת. כמובן שישנו
ממוצע נורמלי בעולם ואולי הוא צריך להיות המדד לכך. ההליהום החרדי כיום
בנושא הצניעות יצא מכל פורפורציה הגיונית. גם משמרות הצניעות לא אוחזות
בטענה שאוטובוס לא מהדרין גורם לחטא מיידי, הפנאטים טוענים שאלו גדרים
וגדרים לגדרים ועוד ועוד. לכן נ"ל שאשה לא מחוייבת יותר לשמור על צניעותה
בב"ב מאשר ברובע החלונות האדומים. סף הגירוי האנושי הוא אחיד (בממוצע), אם
היא תלך בצניעות נורמלית בב"ב היא לא תגרום להרהורים ללובשי הפראקים יותר
מאשר בשיינקין בת"א, היא אולי תגרום לאוכלוסיה המקומית להראות שהיא איבדה
כל פורפורציה ושפיות.
נכון שלבוש מודרני במאה שערים בולט יותר
מברחוב יפו ויש לתת ע"כ את הדעת שצניעות היא מידה של 'אי בליטה', של
השתלבות עם הכלל. ולכן יתכן שבקהילת קאבול/בית שמש חולצת סמינר סטנדרטית
תהיה בולטת. אבל הבליטה הנ"ל היא מוחצנת וחריגה חזותית כמו פרארי במחנה
פליטים, אך אינה גורמת לגברים באוטונומיה גירוי יותר ממקום אחר. לכן צריך
גם להסתכל על כלל העולם ולא רק לחיות בבועה המקומית, ההשפעה של הפתיחות
מבחוץ והמחנק מבית יביאו לתוצאה האמצעית שלכאורה צריכה להיות מוגדרת
כנורמלית.
לסיכום: הנורמליות היא לפי הרגשת האדם. באיזור גיאוגרפי
עם אוכלוסיה מסויימת ואפיון ספציפי, האדם אמור להרגיש מהו הנורמלי ומה
גורם לו לא להתבלט ולחרוג מהסטנדרט. כדי להמנע עד כמה שאפשר מהמדרון
החלקלק צריך לתת גם להשפעה מקהילות אחרות ומכלל העולם מקום. התוצאה צריכה
צריכה להיות הרגשה איך להיות נורמלי, כמו שכתבת אין מוסריות פורמלית. כיום
כאשר מכתיבים כללים למידות האדם, האנושות באותם המקומות מאבדת את התחושה
האובייקטיבית שאמורה לבא מבפנים.
כעין זה, תארי לעצמך שהיו מחייבים אנשים לעזור לזולת וכופים אותם לגמול חסד.
ירוחם
הקנאה שאתה מדבר עליה היא מעין קנאת סופרים, לא?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2009 16:00 |
|
| |
הגמרא אומרת -הכל תלוי במזל- למכנסיים של אשה- יש מזל רע, הרי מכנסיים הרבה יותר צנוע מהחצאית, אז מה הבעיה?
מלבוש גברים? גם חולצה, גם מעיל וגם נעליים. וכ'
כשהחלה העליה מתימן במרבד הקסמים. הם נדהמו מלבוש הגברים- מכנסיים??- לא ילבש צעקו.
למי שלא יודע -בתימן נשים לבשו מכנסיים- זה יותר צנוע- והגברים שמלות.
דרום חוקר- תאיר את עיננו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2009 17:06 |
|
| |
בעל
הזכרת לי- בנעורי היתי מדרי מאה שערים, כשבטעות היתה נכנסת אשה לבושת מכנסיים לשכונה, היו כולם צועקים לה.
-חציפע ארוף דה הויזען-, (חצופה הורידי את המכנסים)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2009 15:01 |
|
| |
זחלץ_קליח [מצטט באשכול אחר מ 1984]:
.. אחד ההסברים המאלפים
ביותר לחשיבות של הפרישות בקהילה עם מבנה טוטליטרי. אני מצטט:
מטרתה של המפלגה איננה אך ורק למנוע גברים ונשים מלהתקשר
בקשרי נאמנות שאולי לא יהיה בכוחה לפקח עליהם. מטרתה האמיתית,
הבלתי מוצהרת, היא לקפח את התענוג שבמשגל. לא האהבה אלא
האירוטיקה היא לגביה האויב, בין בנישואים בין מחוץ לנישואים...
מטרתם המוכרת היחידה של הנישואים היא הולדת ילדים, בבחינת
שירות למפלגה. את המשגל חונכו חברי המפלגה לראות כעין נתוח קל*
ומבחיל במקצת, בדומה לחוקן. גם דבר זה לא פירשו במילים, אבל
בעקיפין היו מחדירים אותו בכל חבר המפלגה מילדותו. מצויים אפילו
ארגונים כגון הליגה האנטי-מינית הצעירה, המטיפים לפרישות גמורה
לבני שני המינים**... המפלגה משתדלת להצמית את יצר המין, ואם
מן הנמנע להצמיתו, לפחות לסלף ולהפוך אותו למשהו מזוהם.
(...)
לא זו בלבד שיצר המין יוצר עולם מיוחד שאינו בגדר שליטתה של
המפלגה, ומטעם זה שומה לדכאו אם רק אפשר הדבר; הדבר החשוב
יותר הוא שמחסור במין גורם להיסטריה, והיסטריה היא דבר רצוי
משום שאפשר להפוך אותה לקדחת מלחמה ולהערצת מנהיגים...
יש קשר הדוק בין טוהר וצניעות לבין האורתודוכסיה הפוליטית.
שהרי כיצד ניתן לקיים רמה גבוהה למדי של הפחד, השנאה, של
קלות-האמונה המטומטמת שתובעת המפלגה מחבריה, אם לא על ידי
אצירתו של יצר חזק כלשהו ורתימתו לתכליותיה של המפלגה?
הדחף המיני מסוכן הוא למפלגה, ועל כן קמה המפלגה ורתמה אותו
לצרכיה.
*כשה"מפלגה" דתית היא יכולה במקום ניתוח לראות בזה "מצוה" (קרא
מלעיל, ו' סגולה)
**עי': כל התינוקים בחלק הקידמי והתינוקות בחלק הפנימי
(ההערות שלי, כמובן)
*****
ספרן:
יש למחות על כך שדברים שיסודם בההרי קודש נעשים מרמס להסברים של חולי חולין. הויכוח היה בעיקר עד כמה מתאימה דרך הקדושה הגבוהה לציבור רחב. (החת"ס בתשובה ידועה שלו ל"ישמח משה" טוען זאת על כלל דרכה של תנועת החסידות) יתכן גם שבעל "קהילות יעקב" טען על הענין מצד ההלכה, אף ליחידים, אבל אף אחד לא ההין לחשוד שמה שעומד ח"ו מאחורי כל הענין הוא אמצעי לחיזוק שלטון ראשי המפלגה. ישתקע הדבר ולא יאמר.
*****
זחלץ_קליח:
אתה אולי צודק בהקשר הצר של מה-חשב-אדמו"ר-פלוני כשהקצין
בפרישות (וגם זה נתון לוויכוח!!) אבל בהקשר הרחב יותר יש לעניות
דעתי בדברים הסבר הגון לאובססיית ה"צניעות" בציבור החרדי וללהט
של עסקני המגזר לענין.
תוקן על ידי עצכח ב- 15/10/2009 15:01:43
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2009 23:50 |
|
| |
תיאורית קשירת הקשר טובה ל 1984 אבל לא במציאות. אמנם נכון שזה משרת את המפלגה כאמור שם אבל היוזמה באה מתוך רצון לאזן את הדחף המשפיל. לרוב זה נעשה בחוסר פרופורציה שחוזר כבומרנג וכמאמרם 'מסגפו משתגע'.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2009 00:02 |
|
| |
בוגיעלון
אני משערת שזה לא הוחלט מגבוה כמתודה שיטתית שמטרתה להפוך את העדר לצייתן, אלא שכתוצאה מהמשוואה הקיימת בכל קבוצה מגובשת, המשוואה שגורסת 'מה שפחות מאוויים אישיים = יותר מסירות ונאמנות לקבוצה', התגבשה גם בגור משוואה כזאת. אלא שכאן, הגרעין הקשה של הקבוצה ויתר על מאווים אישיים גם בתחום האישי מאד, כתוצאה מן המסרים שהתקבלו מן הרבי.
אני סבורה שגורם השליטה-צייתנות כן קיים כאן, אבל לא שליטה של המנהיג בחברי הקבוצה כמו שליטה של חברי הקבוצה אחד בשני. הצייתנות לתקנות וביטול המאוויים האישיים נתפסת כמסירות והקרבה וכהוכחה לנאמנות לקבוצה. לכן גם, כנראה, יש את רשת המעקב של המדריכים שעוקבים אחרי הזוגות עד לתוככי חדר השינה כך שאיש לא בטוח גם בפרטיות חדריו. הרי ויתור על המדריך הצמוד זה גם סוג של הצהרה כלפי הקבוצה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2009 05:27 |
|
| |
מה יקרה למי שמנתק את הטלפון ואינו עונה למדריך?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2009 10:45 |
|
| |
תלעגו עד מחרתיים.
בשו"ע כתוב מאוד מאוד.
כל המקורות ההלכתיים\השקפתיים אחרים הולכים רק בכוון הזה ("אחורי ארי ולא אחורי אשה" וכו').
טיעוני הנגד שנשמעים לא מסתמכים על שום דבר.
או שהם אפולוגטיים ("אבותינו לא נהגו"),או שהם דיעבדיים ("אם לא נתיר תנועה מעורבת לא יבואו לבני עקיבא"),או שהם מנסים,אבוי,להשתמש בשכל הישר ("זה לא נראה מציאות בריאה ש...") שבכלל לא מחזיק מים, הרי ההגיון וההרגלים משתנים ברגע.
המגמה תמשך ,ותנגוס גם הציבור החרדי המתון ואחריו גם בציבור הדתי לאומי.
עד שלא יקום מישהו ויטען בפה מלא סברא הפוכה.על ההיתר \ צורך לקיים חברה מעורבת ברמה כלשהי.או כמו שאומר ר' חיים נבון "חברה מעורבת וצנועה",אנחנו בקרב אבוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2009 13:56 |
|
| |
רק משהו קצר, מפרשת השבוע, שניתן ללמוד ממנו דברים הרבה לנדיון כאן ולנידונים אחרים. ודבר בעיתו מה טוב.
המדרש (ב"ר כא, ז. וראה ש"ך על התורה) , שמתאר את חטא עץ הדעת, מספר: בתחילה פנה הנחש אל חווה ושאל אותה האם ה' אסר עליהם לאכול מכל עצי הגן. על כך ענתה חווה, שה' אסר עליהם רק את עץ הדעת, וציווה עליהם: "לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון". אבל מותר להם לאכול את פירות העצים האחרים. כשהנחש שמע את דבריה, הוא דחף אותה לעבר העץ ואמר לה: הנה, נגעת בעץ, ולא מתת.
המדרש מסביר שהטעות של חווה הייתה, שהיא הוסיפה על דברי ה'. האיסור היה על אכילה בלבד והיא כללה באיסור גם את הנגיעה בעץ, ובכך פתחה פתח לנחש להכשיל אותה, ובאמצעותה להכשיל גם את האדם.
מסר ברור: לפעמים ה"הוספות" והחומרות" מביאות לידי קלקולים חמורים ביותר. לא רק מההיבט האנושי, אפילו מההיבט התורתי בשמו משתמשים המוסיפים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2009 19:34 |
|
| |
מעולם לא הוכח שמגורים במקום חרדי או החומרות החדשות שמשתכללות מידי חג מועד וסתם פגרת מח, אכן מועילות לפתח חסינות. אדרבה המתחנכים במקום סגור הסכנה שלהם גדולה יותר בצאתם מהקונכיה. ווההקצנה השמרנית לצד אחד כנגד המתירנות שמוקצנת לצד שכנגד, היא הטמנת הראש באדמה המונעת יכולת התמודדות בריאה.
תוקן על ידי יונה_תמימה ב- 18/10/2009 19:35:35
|
|
|
|
|
